חולה על כדורגל - המגזין

כישרון נשכח משנתון 99, חולה על כדורגל מאז גיל 7 וסטודנט בזמני הפנוי. משתדל לתת מקום גם לסוגיות שמחוץ לכר הדשא. מחכה ליום שבו לא נופתע מהצלחה ישראלית: אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום. חפשו אותי באינסטגרם regelhazahav ובטוויטר @Tomer_Atir

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

לא הריקוד האחרון, לא המרדף האחרון: מסי בעקבות מורשת מראדונה, אז למה ג'ורדן קשור?

לאו מסי, 35, הוא לדעת רבים השחקן הטוב בהיסטוריה. בעצם, אולי אתם מאוהדי כריסטיאנו. ועדיין, דעה שלישית ונחושה ממשיכה להזכיר טיעון פופולרי נגדו: הוא, בניגוד למראדונה, לא הוביל את ארגנטינה לזכייה במונדיאל. אם הוא לא הארגנטינאי הגדול ביותר, יש ששואלים, איך יהיה הטוב בתולדות המשחק?

מראדונה מניף את הגביע, מקסיקו 86'. הגדול ביותר? (מקור: @brfootball)

וכך, במשך קריירה שלמה, רודף הפרעוש אחרי הצל של דייגו. ולא, המבקרים לא מסתפקים בקופה אמריקה מהקיץ הקודם, או נותנים הנחה בגלל החטאה מסמרת שיער של היגוואין בגמר 2014. כעת מסי מגיע לטורניר האחרון שלו: בכל צעד ילווה אותו הצל הזה. רוחו של מראדונה, עליו השלום, תהיה אחת הדמויות המסקרנות במונדיאל 2022. הדבר לא יטריד את מנוחתו, והוא אפילו לא יהיה צריך להתהפך בקברו אם אכן מסי ישתיק את הספקנים: זה היתרון של רוחות רפאים.

 

אם לא בנעליו, לפחות בחולצתו. מסי מקדיש שער למראדונה המנוח (מקור: @brfootball)

כשחושבים על זה, מסי הוא לא הספורטאי הראשון שנמדד ביחס לענק מדור קודם. הוא גם לא האחרון. תשאלו את כל מי שהם היום מסי הבא-לשעבר; תשאלו את גיבור הסדרה "הריקוד האחרון". אחד בשם מייקל ג'ורדן, שזכה בתואר בניסיון האחרון (והאמיתי, הקדנציה המוזרה בוושינגטון לא נחשבת) שלו, וזכה לתיעוד מדהים לכך. הוא גם זכה להיות המודל להשוואות בעתיד.

נכון, קובי ברייאנט, עוד אגדה שנפרדה מאיתנו מוקדם, תמיד יהיה הדומה לו ביותר בסגנונו. אך, לברון ג'יימס – בבולטות המקצועית, התקשורתית, השיווקית והתרבותית – הוא היחיד שהתקרב ל-GOAT. והמרחק הזה – אל "הוד אוויריותו" אי-אפשר באמת להתקרב – גובה מחיר, או נותן עוד דחיפה למעלה: תלוי איך מסתכלים.

 

מייקל ג'ורדן ולברון ג'יימס. היחיד שהתקרב (מקור: @ESPN)

בריאיון בלתי נשכח לפני שישה קיצים, אחרי שחגג אליפות היסטורית ומרגשת עם קליבלנד, לברון סיפר איך הוא רואה את הדברים. "המוטיבציה שלי זאת רוח הרפאים הזאת שאני רודף אחריה", אמר בציוריות. "רוח הרפאים שיחקה בשיקאגו", רמז למי שלא הבין בהתחלה. עד היום לברון מנסה להשיג את האליפות השישית (ולפניה, החמישית). כמו מסי, גם ליד שמו תסומן תמיד כוכבית בספרי ההיסטוריה: תזכורת לכך שיש יעד שהוא לא השיג. אולי זאת הגדולה של שניהם, אולי זאת הדרך היחידה להאדיר את שמם. הם היו טובים כל כך, עד שצופה מהם לעמוד במשימה שמעטים כל כך השלימו לפניהם.

את לברון ההשוואה הזאת מניעה למעלה. במקום הגבוה הזה – "הוא נכנס למרחב האווירי", כתב עליו המראיין לי ג'נקינס בהתייחס לאתגר שהוא החל להציב למעמדו ההיסטורי של אייר-ג'ורדן – הוא מרגיש בסביבה הטבעית שלו. הוא חי בשביל לרדוף אחרי הרוח של מייק. "אגיע לשלווה רק כשאצליח", הוא סיים את הריאיון ההוא.

ומסי? בכלל לא בטוח שהוא במרדף הזה. "אפילו אם הייתי משחק במשך מיליון שנה, אף פעם לא הייתי מתקרב למראדונה", טען אי-שם ב-2010. "לא שאני רוצה בזה בכלל", הוסיף. אז ברוח הדברים הללו, מסקרן לראות איך קפטן ארגנטינה הרגוע יושפע מהרוח שמלווה אותו עכשיו, ויותר מזה – מעניין מי יניף את הגביע.

 

מסי עם הגביע. יחזור על עצמו? (מקור: @brfootball)

 


 

מוזמנים להאזין לספיישל מונדיאל על נבחרת ארגנטינה עם ניסים חליבה, יוני מונפו ויוסי עדני. בספיישל דיברנו בהרחבה על ליאו מסי, דייגו מראדונה וההשוואה האינסופית ביניהם. תהנו:

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן