חולה על כדורגל - המגזין

שנתון 99'. חולה על כדורגל מאז גיל 7 ובזמני הפנוי גם סטודנט. כותב מתוך אהדה לברצלונה, הנאה מניטרליות בפרמיירליג ועניין בסוגיות שמחוץ לכר הדשא. מחכה ליום שבו לא נופתע מהצלחה ישראלית: אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום. חפשו אותי באינסטגרם regelhazahav ובטוויטר @Tomer_Atir

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

"מגיע לנו שישקיעו גם בנו": נועה סלימהוגיץ' ואירנה קוזנצוב מדברות על חלומות ופערים, חלק ב'

לחץ והתרגשות, הסבירה לי נועה סלימהוגיץ', הן תחושות דומות שאנחנו מייחסים להן פרשנויות שונות. זה דבר שלילי מול חיובי; זה יכול לגרום לשיתוק או להניע לפעולה. אחד אנחנו מדחיקים, ואת האחר מחבקים. טוב, קצת כמו היחס השונה בין כדורגל הנשים לגברים. בשנים האחרונות עלתה המודעות ללחץ הגדול תחתיו מצויים ספורטאי העילית: פתאום כבר לא מנסים להסתירו, אלא למצוא לו פתרונות. אם הבעיות בכדורגל הנשים הישראלי יעברו "טיפול" שכזה, דיינו.

בינתיים נישאר עם התקווה הזו, ועד אז ננסה להתרגש מחדש ולהיזכר היכן הסתיים חלק א' של הריאיון עם צמד הליגיונריות: 2 ספורטאיות מוכשרות ונחושות סיפרו על דרכן למעלה. כנגד כל הסיכויים והציפיות, ולאחר קשיים רבים, אירנה קוזנצוב ונועה סלימהוגיץ' התגברו על דעות קדומות ומחסור בתנאים בסיסיים להצלחה. הן הגיעו עד גרמניה, ועדיין הן חולמות להשיג לא מעט.

 

איפה הן יהיו עוד 7 שנים? סלימהוגיץ' וקוזנצוב (מקור: צילום מסך מתוך חשבון הפייסבוק של נועה סלימהוגיץ')

 

לפעמים חלומות מתגשמים, ומה אז?

"באקדמיה החלום הגדול שלי היה לשחק באירופה ובליגות הבכירות", מספרת קוזנצוב. "עכשיו כשהגשמתי את זה אני חולמת לקבל הצעות משמות גדולים", היא מציבה את המטרה הבאה, "כמו צ'לסי ובאיירן מינכן". גם סלימהוגיץ' חושבת בכיוון דומה: "אני רוצה לשחק בטופ של אירופה. אולי בברצלונה". בקיצור, שמישהו ישיג את פיני זהבי.

שתי נקודות דמיון נוספות בולטות בדבריהן של השחקניות הצעירות. הנקודה הראשונה היא השאיפה למנהיגות. "שחקנית מובילה ומשפיעה" הוא משפט ששתיהן חזרו עליו בקשר ליעד שהן מציבות לעצמן. "לא עוד אחת", ממשיכה נועה. הנקודה השנייה נוגעת, איך לא, להצלחה משותפת להן (בכל זאת, החברות הכי טובות) ולנבחרת. "אשמח להוביל את הנבחרת למקום הכי גבוה שיש – ויש, ואפשר", היא מקווה. "אהיה מאושרת להיות חלק מהדבר הזה". גם אירנה לא מתביישת להגיד את זה: "העפלה לטורנירים גדולים", זה מה שהיא רוצה. "ואני אהיה הכי מאושרת אם נעשה את זה ביחד", מסכמת סלימהוגיץ'.

 

חולמות להמשיך להצליח ביחד. סלימהוגיץ' וקוזנצוב (מקור: באדיבות אירנה קוזנצוב)

 

בין עוד חלומות גדולים על תארים קבוצתיים והצלחות אישיות ("להיות השחקנית הכי טובה בעולם" היה המשפט הראשון של נועה בנושא) שכל אחת יכלה להזכיר, האחרונה בחרה לסיים לדבר על הנושא עם ציון יעד ישים הרבה יותר. אולי הוא גם מרשים לא פחות כשהוא מגיע מנערה בת 18, שבוחרת לדבר גם על יעדים הישגיים (ההתמודדות מול עצמך) לצד אלו התחרותיים (ההתמודדות מול אחרים). "אני רוצה להיות הכי טובה שאני יכולה. להיות מרוצה מעצמי במבט לאחור על הקריירה, לדעת שעשיתי את המקסימום. אז אני אהיה גאה בעצמי". ובאמת, כבר עכשיו יש לה במה להתגאות: זה לא רק עניין של כדורגל.

 

חיי הכוכבות: עם כוח גדול באה אחריות גדולה

"אני רוצה שיידעו מי זאת נועה סלימהוגיץ' בזכות הכדורגל", היא מכריזה. כן, סלימהוגיץ' היא כוכבת לא קטנה בזכות מה שהיא יודעת לעשות על המגרש: לא סתם היא סומנה כבר בגיל 13 ככישרון גדול על ידי בני לם; כיכבה בקמפיין של פרויקט אתנה בגיל 14; ונבחרה בגיל 18 על ידי פורבס לאחת מ-30 צעירים ישראלים ומבטיחים בשלל תחומים. ועדיין, חלק מההרפתקאות שלה מחוץ למגרש, כמו השתתפות בתוכנית "הבנים והבנות" בערוץ הילדים, הופעה ב"אופירה וברקו" וריאיון במעריב לנוער, אולי יצרו אצלה תחושה אחרת.

אבל זה לא משנה איך הגיעה לשם, לחיים בצל הזרקורים יש מחיר. "אם הילדה הזאת לא תצא לאירופה זה יהיה הפסד של כל הכדורגל הישראלי", נועה זוכרת את גיא עזורי אומר עליה בריאיון משותף לערוץ הספורט. "לפני מילאן חשבתי מה אנשים יגידו", היא נזכרת, "אולי אהיה הצלחה גדולה, אבל אולי אאכזב".

עם הר הציפיות שנבנה סביבה הקשרית הישראלית יודעת להתמודד. "המעבר לשם הוא בכלל בשבילי. אני יודעת שמסתכלים עליי כל הזמן: מבחינתי זה רק בונוס, אין פרסום רע", היא מסבירה, וממשיכה להעמיק בסוגיה. "תמיד יש עליי זכוכית מגדלת. כל משחק אני צריכה להוכיח את עצמי מחדש". זה עשוי להיות מלחיץ, אבל נועה מנתבת את תשומת הלב לכיוון חיובי. הסוד שלה טמון בהבדל בין לחץ והתרגשות, כאמור. "אני משחקת עם שלווה ושקט נפשי. בלי לחץ – אולי עם התרגשות", היא מגלה. "אני מאמינה שיש לי את זה. אני יודעת מה אני שווה".

 

יודעת מה היא שווה. סלימהוגיץ' (מקור: צילום מסך מתוך חשבון האינסטגרם של טורבינה פוטסדאם)

 

ולא צריך להבין אותה לא נכון. את הדברים האלה היא לא אומרת בהתנשאות: אולי זאת הסיבה שבחלק מהפרסום לו היא זוכה היא רואה סוג של שליחות. סלימהוגיץ' זוכרת איך בתור ילדה גם היא צפתה ב"הבנים והבנות", וחשבה לעצמה ש"מגניב אם אלך לשם". ברגע שהגיעה האפשרות, היא ראתה בזה יותר מעוד חוויה. נכון, "זה נתן לי פוש מטורף, עוקבים ופרסום", היא יודעת. אולם היה בזה עוד משהו, גדול יותר ממנה. "זאת הייתה חשיפה לכדורגל נשים. רציתי להוכיח שזה נורמלי, לתת השראה לבנות צעירות שרוצות לשחק. אין ממה לפחד. רציתי להראות שזה אפשרי". ומי שפספסה את זה אז בטלוויזיה, יכולה ללמוד משהו מכאן.

קוזנצוב, מנגד, עדיין לא חוותה הרבה מאור הזרקורים: גם כשמעמיקים בגוגל קשה למצוא הרבה על אודותיה. לא בטוח שזה רע. לעשות את מה שהיא אוהבת, בשקט ובצנעה, זה אולי חשוב לא פחות.

 

הרחק מאור הזרקורים. קוזנצוב (מקור: צילום מסך מתוך חשבון האינסטגרם של טורבינה פוטסדאם)

 

משהו צריך להשתנות: כדורגל הנשים בישראל

נכון, יש הבדלים בין הבנות. כמו שראינו קודם, גם הדמיון גדול. והחברות הטובות, שעברו לא מעט בקריירה הקצרה שלהן, חולקות נקודת מבט דומה על הדרך שעברו והיחס שהן קיבלו. אזהרת ספוילר: הן לא מרוצות. האם המעמד שלהן כעת, כשחקניות הליגה הגרמנית ונבחרת ישראל, יסייע לדבריהן להשפיע לטובה? ימים יגידו. בינתיים, זה מה שיש להן לומר על כדורגל הנשים בארץ ובעולם, על התנאים שלהן ועל מה שצריך להשתנות פה.

"למרות שכדורגל הנשים בעולם הולך ומתפתח", טוענת אירנה, "בהתאחדות לא משקיעים בנו ולא מאמינים בנו". נועה מסכימה: "חושבים שאין לנו עתיד", היא מוסיפה בכאב. מצבה של נבחרת הנשים, למשל, כמעט בכי רע. לצד התנאים הלא מספיקים עליהם מחו השחקניות בקיץ האחרון, גם חוסר היציבות מקשה: השילוב קטלני.

"נבחרת היא דרך", מכריזה סלימהוגיץ'. "כשכל פעם בא מאמן אחר ומשנה טקטיקה וסגנון, קשה לבנות משהו יציב", היא מבהירה. "אנחנו לא מסוגלות לתת 100% על המגרש כשלא דואגים לנו מספיק. בסוף אלו אנחנו שמשחקות, אף אחד לא יודע מה באמת עובר עלינו. אנשים מסתכלים מהצד ומזלזלים, אבל מגיע לנו שישקיעו בנו גם".

 

מחפשות קרקע יציבה ותנאים בסיסיים להצלחה. סלימהוגיץ' וקוזנצוב במדי פוטסדאם (מקור: באדיבות נועה סלימהוגיץ')

 

ומה היא אותה השקעה? איך היא אמורה להתבטא? התשובה של צמד הנציגות שלנו בגרמניה מורכבת ממספר חלקים. כולם נשמעים נכונים; כולם מצריכים מעורבות עמוקה של הרשויות: תקצוב, הכשרות, שיווק. בעיקר, משהו שייצר אצלן שינוי בתחושה, כאילו כרגע אלו רק השחקניות הישראליות נגד כולן. "זה משהו ביחס, ההרגשה היא שהמדינה לא מאחורינו", נועה אומרת בעצב. "יש לנו רק אחת את השנייה. כשתהיה מעטפת טובה, הכל יסתדר".

קוזנצוב מתחילה לפרט. "התרבות בארץ היא לא כמו התרבות בגרמניה. פה זה וואוו! תינוקות נולדים וישר נכנסים לספורט". סלימהוגיץ' ממשיכה את הרשימה: "אין לנו, כבנות, מספיק מסגרות בישראל. גם המודעות חייבת לעלות – בנות צריכות להבין שיש דבר כזה, כדורגל נשים". נשאלת השאלה, אם זאת התחושה של כוכבת קמפיין אתנה, כמה הצליחה היוזמה הזו. אירנה מסמנת כיוון נוסף. "אין מספיק אנשי מקצוע איכותיים, מביני עניין, בכדורגל הנשים". וכך, חסרון על גבי חסרון, כדורגל הנשים הישראלי יצר לעצמו בעיות מבניות קשות.

"בארץ יש מעגל של בינוניות", היטיבה לנסח את זה סלימהוגיץ'. "ההבדל שבגללו יש פערי רמות בינינו לבין חו"ל – זאת המקצוענות. פה בגרמניה לשחקניות יש 2 אימונים ביום: זה היום שלך. בארץ הן מתדלקות. הן באות לאימון ערב אחרי יום עבודה, להעביר שעה וחצי וללכת הביתה עם עוד כמה מאות שקלים בחודש. בישראל שחקניות לא חיות כדורגל".

 

כדורגל זה עניין של מקצוענות. סלימהוגיץ' וקוזנצוב עם שחקניות פוטסדאם (מקור: באדיבות אירנה קוזנצוב)

 

וזה לא הכל. בעיות אחרות מתחילות בגיל צעיר יותר, במפגש הראשון של ילדה קטנה עם הכדור. "כשאין בסיס של טכניקה בגילאי 7-8, אז בגיל מבוגר יותר נפתח פער מאירופה", מסבירה הקשרית שמכונה "ברקו", על שם הקוסם אייל ברקוביץ' כמובן, ומבינה דבר או שניים בנושא. "אם ילדות יתחילו לשחק בגילאי 6, זה עוד לא מאוחר מדי". זוכרים באיזה גיל סלימהוגיץ' החלה לשחק? מאוחר יותר קשה לצמצם את הפערים, היא אומרת. כשמישהי מתחילה לשחק בגיל 13, למשל, זה כבר כמעט בלתי אפשרי. ולכן, החשיפה למשחק חייבת להגיע מוקדם יותר, לדבריה.

"יש כדורגל נשים והוא מאוד מצליח בעולם. זה ענף בתאוצה חזקה כל כך, ואנשים אוהבים את זה", סלימהוגיץ' קובעת. "זה יכול לקרות גם אצלנו", היא מצהירה. "עובדה שיש יותר שחקניות ישראליות שמצליחות בחו"ל", מחזקת אותה קוזנצוב. בדרך ליעד הנכסף, נצטרך לפרוץ את גבולות המוסכמות החברתיים, להגיע לקהלים חדשים ולשנות סדרי עדיפויות וקיבעונות ישנים של הרשויות. איך זה יקרה? להתאחדות לכדורגל, למשרד הספורט, למליאת הכנסת ולשאר רשויות המדינה, אולי, התשובות.

 

לחבר את כל הנקודות: כמה מחשבות לסיום

"ההיסטוריה של כדורגל הנשים בישראל", כותב הסוציולוג אמיר בן-פורת בספרו "כך לא עושות כולן" מ-2015, "משולה לשמיכת טלאים ממורטת: טלאי פה, טלאי שם, תפורים בחוט גס, וביניהם חורים גדולים". אמנם הספר כבר איננו חדש, ומאז שנכתב ניכרת מגמת שיפור בנושא, אולם לא בטוח שכיום כבר אפשר לתאר את התנאים להן זוכות השחקניות הישראליות באור חיובי יותר מאשר הביטוי "טלאי על טלאי". בן-פורת קורא להתערבות הפוליטיקאים והפוליטיקאיות בחיזוק כדורגל הנשים. ניתן רק לקוות שבעזרת אלה, ובעזרת גורמי כוח אחרים, משהו יזוז קדימה.

לא מדובר רק בטענה מתוך ספר של אקדמאי או בכמה שחקניות שמוחות על תנאיהן. כי כדורגל הוא, כמעט תמיד, יותר מאשר רק משחק: הוא מעלה שאלות חברתיות ומבטא רגשות שחורגים מגבולות המגרש; הוא מושפע מבחוץ, ומשפיע החוצה. לשאלות בנושאי שוויון מגדרי, חשיבות התמיכה הציבורית בספורט וניפוץ תקרות זכוכית – הוא מהווה מקרה בוחן חשוב. ולשחקניות הישראליות, אי-שם מגרמניה, יש מסר אחרון בנושא.

אם נחליף את "מעגל הבינוניות" שלנו בשיטה טובה יותר, אולי גם נצליח יותר. וההצלחה הזו, כמו מעגל קסמים, תביא עוד ילדות לתחום ותייצר עוד הצלחות. ולמה כל זה חשוב? כי הצלחה היא מודל לחיקוי: מי רוצה להצטרף לצד המפסיד? "יותר צעירות מחפשות להצביע על מישהי מצליחה", מסבירה סלימהוגיץ', "כדי לומר – אני רוצה להיות כמוה".

 

ילדות צריכות עוד מודלים לחיקוי. סלימהוגיץ' (מקור: צילום מסך מתוך חשבון האינסטגרם של טורבינה פוטסדאם)

 

ואם בדרך נשבור כמה דעות קדומות, נרוויח פעמיים. "כל בחורה צעירה עם חלום ואהבה למשחק לא צריכה לעצור את עצמה בגלל דעות אחרות", היא מסכמת. "אין שום כוח שיכול לעצור אותך". טוב, אולי כוח צנטריפטלי – זהו הכוח הפיזיקלי שיוצר תנועה מעגלית סביב מרכז המעגל: אולי הוא, מעין משאבה ענקית, האשם בהישארות שלנו באותו מעגל של בינוניות. אבל מי יודעת יותר על שבירת חוקי הפיזיקה מאשר הקוסמת הנוכחית של הכדורגל הישראלי? אולי כדאי לנסות להקשיב לה: צריך רק מישהו שיקשיב.

זאת הכתבה האחרונה מהמסע שלי הפעם, הנה הקודמות:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן