חולה על כדורגל - המגזין
בן 39, נשוי פלוס 2, ירושלמי מבטן ומלידה. כותב ומדבר על כדורגל. מאמן בכדורגל הישראלי מעל ל-16 שנה. בקיצור, חולה על כדורגל.

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

הרוקי של הכדורגל | אמיליאנו מרטינז: "כל החיים שלי, דברים נזרקו לי על הגב. ותמיד קמתי."

דמות צבעונית. מרטינז משתיק את אוהדי ליל (Credit: Getty Images)
יש שחקנים שאו שאתה אוהב אותם עד כאב או שאתה לא יכול לסבול אותם - אמילאנו מרטינז, שוער אסטון וילה ונבחרת ארגנטינה, הוא בדיוק אחד כזה. אמש בדו קרב הפנדלים מול ליל ברבע גמר הליגה האירופית, מרטינז שוב סיפק מופע כמו שרק הוא יכול והוכיח פעם נוספת שלא משנה מה אתם חושבים עליו, הרוקי של הכדורגל יעשה מה שהוא רואה לנכון. תאהבו את זה או לא
אמש אמיליאנו מרטינז שוב סיפק מופע לפנתיאון. אסטון וילה יצאה לצרפת לגומלין רבע גמר הליגה האירופית מול ליל עם יתרון 1-2. הקבוצה הצרפתית הפכה בדיוק את התוצאה וגררה את המשחק להארכה, שם אף קבוצה לא הצליחה לכבוש והמשחק נגרר לדו קרב פנדלים. שם, כמו ב-5 הדו קרבים האחרונים שלו, מרטינז סיים עם ידו על העליונה וכשהוא מספק שוב מופע הצלות ושוב מופע ריקוד מול היריבים. הפעם היו אלו אוהדי ליל.

יורי טילמנס כבש את הפנדל הראשון לזכות וילה ואז נביל בנטאלב, הקשר האלג'יראי של ליל, ניגש לבעוט את הפנדל הראשון של קבוצתו. בנטאלב בעט, מרטינז זינק לצד שמאל שלו והדף את הפנדל בצורה מרשימה. השוער הארגנטינאי הסתובב לעבר הקהל הצרפתי וסימן להם עם תנועת השתקה (עם יד ימין ואז שמאל, שיהיה מגוון). מה שקרה אחר כך גרם לבלבול בקרב לא מעט אנשים. השופט הסלובקי, איבן קרוזליאק, הניף למרטינז כרטיס צהוב על ההתגרות בקהל, זה היה הכרטיס הצהוב השני שלו במשחק, אבל מכיוון שבדו קרב הפנדלים הכרטיסים מתאפסים ומרטינז לא הורחק. אירוע שלא רואים בכל דו קרב, אבל טוב לדעת.

הדו קרב נמשך ואף שחקן לא החטיא עד שבנג'מין אנדרה הקשר הצרפתי ניגש לבעוט את הבעיטה האחרונה של ליל. שוב בעיטה לשמאל שלו ושוב מרטינז הדף את הכדור ושוב הסתובב לקהל ושמח. אחרי מספר שניות של המתנה לכך שההדיפה כשרה, מרטינז החל בעוד ריקוד משוגע שלו ואז רץ לעבר הצד השני של המגרש לעבר יציע האוהדים האנגלים ואחריו כל השחקנים. עוד מופע של דיבו מרטינז הסתיים בהצלחה.

אחרי המשחק מרטינז התייחס לדו קרב הפנדלים: "הפנדלים? האוהדים מניעים אותי, אתה יודע? כשהם זורקים לי דברים על הגב… כל החיים שלי, דברים נזרקו לי על הגב. ותמיד קמתי. זה נותן לי רק הדלק הנכון לפעול." נכון, יש שלא יאהבו את ההתרסות וההקנטות של מרטינז, אך הוא מסוג השחקנים האלו שמדברים, אבל גם עושים. בין אם זה חצי גמר קופה אמריקה, גמר מונדיאל או רבע גמר הליגה האירופית. מרטינז רוקד, מקניט ומתריס, אבל גם מנצח במו ידיו (או רגליו כמו אמש) את המשחק.

מרטינז היום בן 31 וחצי והוא שוער אלופת העולם ארגנטינה ואחד השוערים הטובים בפרמייר ליג, הליגה הטובה בעולם. זה מדהים בהתחשב בעובדה שרק בעונת 2020/21 הפך לשוער ראשון בפעם הראשונה בקריירה וזה קורה כשהוא חודשיים לפני יומולדת 28 – בקיץ 2020 וילה שילמה עליו 17.4 מיליון אירו, במה שנראה כרגע כאחת העסקאות הטובות ביותר לשוער בהיסטוריה. עד אז נע בין הספסל של ארסנל והשאלות לליגות נמוכות.

מרטינז הצטרף לארסנל ב-2010 כשהיה בגיל 16. הוא עזב את המשפחה בכדי להעניק לה עתיד כלכלי טוב יותר מהעבר שהיה לה. עשר שנים מרטינז חלק מהסגל, במהלכן הוא הושאל 6 פעמים (בעיקר לליגות הנמוכות באנגליה), כשהוא מופיע רק 14 פעמים במדי הקבוצה הראשונה של התותחנים. עד עונת 2019/20.

את ההזדמנות האמיתית הראשונה בקבוצה קיבל רק ביוני 2020 לאחר שהשוער הראשון, ברנרד לנו, נפצע וסיים את העונה. בחצי הגמר הגביע האנגלי מול מנצ'סטר סיטי שמר על רשת נקייה בניצחון 0:2. בגמר עצר 2 איומים של צ'לסי, ארסנל ניצחה 1:2 וזכתה בגביע ה-14 בהיסטוריה שלה. מרטינז זכה בתואר השלישי בקריירה (כולם עם ארסנל), אבל הראשון בו הוא משחק. בראיון סיום המשחק, מרטינז לא הצליח לעצור את הדמעות. הוא פשוט לא יכול היה לענות על השאלות של המראיין. הוא עזב בכדי לחגוג עם משפחתו, גם אם לא היו לצידו ורק דרך מסך הטלפון.

המסע של מרטינז בארסנל (Credit: Getty Images)

זה מה שמרטינז סיפר על ההגעה בגיל 16 לארסנל: "פחדתי. כשהייתי במטוס אמרתי לסוכן שלי 'אני רק הולך למבחנים ולראות מה קורה'. לא היה שום סיכוי שאעזוב את משפחתי. לא היה לנו עבר של עוני, אבל המשפחה שלי התקשתה מבחינה כלכלית. חזרתי לארגנטינה ושבוע לאחר מכן הייתה לי את ההצעה מארסנל. הם התקשרו לסוכן שלי. אני והמשפחה שלי חשבנו שזה נוגע לחתימה על חוזה חדש במועדון שלי בארגנטינה כי הם רצו להציע לי אחד באותו הזמן, אבל זה היה בעצם כדי לחתום בארסנל.

"ראיתי את אח שלי ואמא שלי בוכים והם אמרו 'בבקשה אל תלך', אבל ראיתי גם את אבא שלי בוכה בשעת לילה מאוחרת מכיוון שהוא לא יכול היה לשלם את החשבונות. הייתי צריך להיות אמיץ, אז אמרתי 'כן' עבורם. עכשיו אני לא מתחרט על שום דבר. יש לי אשה וילד כאן ועתיד בלונדון. אני זוכר ימים שאני ואחי אכלנו וההורים שלי לא. באותה תקופה גרתי בבואנוס איירס ושיחקתי באינדיפנדיינטה והייתי רואה את המשפחה שלי רק פעמיים בחודש מכיוון שהם לא יכלו להרשות לעצמם את הדלק לנסוע מהבית שלהם במאר דל פלאטה.

"לא ראיתי את אמא או את אבא שלי במשך שנה בגלל הסגר, אבל לפחות עכשיו אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לשלם את החשבונות כדי שיוכלו לראות אותי משחק בגמר בטלוויזיה. כשעשיתי את הופעת הבכורה שלי בליגת האלופות נגד אנדרלכט ב-2014, אבא שלי נסע 21 שעות בכדי לבוא לראות אותי."

כמעט 4 שנים אחרי אותו רגע שיא ראשון שלו בקריירה מרטינז נמצא במקום אחר לגמרי. אלוף עולם שאחראי לאחת ההצלות הגדולות ביותר בהיסטוריה של שוער (ואולי הגדולה ביותר) ואחד השוערים הטובים ביותר בפרמייר ליג. זה מדהים כמה קריירה של שחקן יכולה להשתנות בזמן קצר. גם אם אתה עוד מעט בן 28 ועדיין לא פרצת, אל תישבר. זרקו לך דברים על הגב או ניסו להפיל אותך, תקום בחזרה, תילחם עד שתנצח. כמו דיבו מרטינז. ואז גם יהיה "מותר" לך להתריס ולרקוד מול היריבים שלך. לא מתוך זלזול, אלא מתוך רצון להראות לכל מי שלא האמין בך בדרך שאתה הצלחת, שלמרות כל הנפילות, קמת.

ההצלה הגדולה בהיסטוריה? מרטינז עוצר את דיבו מרטינז (Credit: Getty Images)

זה לא משנה כמה פעמים נפלת, זה משנה כמה פעמים אתה קם, סילבטר סטאלון אמר. זה בהחלט גם מתאים לרוקי של הכדורגל – אמיליאנו דיבו מרטינז.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עקבו אחרינו

פרקים אחרונים

הכל מהשנה האחרונה

בואו לתמוך בנו

באתר מגזין חולה על כדורגל
החל מ-5$

נדאג להודות לכל תומך באופן אישי (בפודקאסט, בפוסטים, בכתבות המגזין)

דילוג לתוכן