חולה על כדורגל - המגזין
ד״ר יובל ברק, בן 35, כירופרקט וקניזיולוג מומחה לשיקום פציעות ספורט, מאמן כח וכושר. שחקן כדורגל לשעבר. כיום חי ועובד בארה״ב. תנו לייק ברשתות: @thetrainingroomchiro

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

מסי מדבר מהבטן

ליאו מסי. לא ממש ברור איך, אבל השחקן החד פעמי הזה נחשב למעורר מחלוקת. לאורך הקריירה שלו הוא מתמודד עם ביקורות בלתי פוסקות על היותו שחקן חלש אופי, לא מנהיג, ולא אחד שמופיע למאני טיים. וזאת למרות שפעם אחרי פעם הוא ממשיך להוביל קבוצות לתארים תוך שהוא מכדרר, מבשל, ומבקיע במשחקים מכריעים רבים. למעשה מסי הבקיע 32 שערים בגמרים הרבים שבהם לקח חלק. זה הכי הרבה בהיסטוריה. בשבוע שעבר פורסם קליפ שבו מסי נראה מדבר עם חבריו לנבחרת ארגנטינה לפני גמר הקופה אמריקה נגד ברזיל. צפייה וניתוח הקליפ מעניק לנו נקודת מבט בלתי שגרתית על מסי.

מסי בשיחת הקבוצה לפני גמר הקופה אמריקה מול ברזיל (credit: netflix)

אתחיל באנקדוטה אישית. במהלך תקופתי ככדורגלן, שיחקתי כ-5 שנים בארה״ב. כשחזרתי ארצה זכיתי לחלוק חדר הלבשה ולהתאמן עם כמה מהדמויות המובילות בכדורגל הישראלי. מיותר לציין שכשחקן צעיר ציפיתי מאוד לחוויה ולהזדמנות ללמוד ולהתפתח כשחקן ולחוות אימונים תחת מאמנים מהמובילים בארץ. האכזבה הייתה גדולה כאשר גיליתי שגם ברמות האלה עיקר השיח בארץ סובב סביב מוטיבציה. אסיפות לפני משחק כללו בעיקר ״הוראות״ כמו 'תלחמו, תשחקו כמו גברים, תתאבדו על כל כדור, תתנו את הלב ו\או את הדם ו\או את הנשמה'. בלי אף מילה על מערך או תכנית משחק. כמובן שלא כל המאמנים בארץ מתנהלים בצורה הזו, בטח לא הצעירים שבהם, אבל זו הייתה החוויה שלי. 

בחזרה למסי. כשבוחנים את התוכן והטון שבו הוא מדבר עם השחקנים אפשר לראות שלא מדובר בנאום שנועד ״להטריף״ את הקבוצה, אלא להפך. הוא מתחיל ואומר ״כולנו יודעים מה זה ארנטינה מול ברזיל. אני לא צריך לומר שום דבר היום״. בהמשך הוא מודה לשחקנים על התקופה הצמודה ביחד במהלך תקופת ההכנה והטורניר, הוא מזכיר את המשפחות והחברים שלהם. ״צאו למגרש עם ביטחון ורוגע. אנחנו נביא את הגביע הזה הביתה״. הוא דיבר דקה אחת. חד וברור. דווקא לפני משחק מגדיר-קריירה, כשהוא נואש להשיג סוף-סוף תואר ראשון עם הנבחרת והלחץ עשוי לשתק ולהקריס שחקן רגיל, הוא החזיר את השחקנים למקום המוכר והבטוח שלהם. הביתה, ליד האנשים הקרובים והאהובים ביותר. הוא הבין שאין תועלת במילים כמו ״תנו את הנשמה״ לפני משחק כזה. בשיא הלחץ הוא פנה, אולי בלי לדעת בכלל, למערכת העצבים הפאראסימפתטית של השחקנים.


על התפקיד של מסי כמנהיג בנבחרת ארגנטינה, המעמד שלו במדינה והאם הוא יכול לסחוב את הנבחרת גם לזכייה במונדיאל דיברנו בספיישל מונדיאל מטורף על האלביסלסטה. מוזמנים להאזין:


בצורה הפשוטה ביותר, מערכת העצבים האוטונומית שלנו מורכבת משני מערכות הפועלות באופן שוטף בהתאם למצב שבו אנו נמצאים – הסימפתטית והפאראסימפתטית. המערכת הסימפתטית פועלת לתגובות מיידיות במצבי לחץ, חירום ומתח, ומכינה אותנו למאבק או נסיגה בהתאם לתגובת הילחם או ברח (flight or fight). הפאראסימפתטית אחראית לפעולות הרגעה ושימור כשאנו נמצאים במנוחה, והיא מעכבת ומתנגדת למערכת הסימפתטית (rest & digest). באורך החיים המודרני, רובנו נמצאים בלחץ מתמיד (עבודה, ילדים, שכר דירה וכו’…) מה שגורם למערכת הסימפתטית לתת את הטון ברב הזמן. סטרס כרוני שכזה הוא פתח לצרות בריאותיות רבות כמו כאבי שריר-שלד, מיגרנות, בעיות שינה, ופתולוגיות רבות. כפי שניתן לדמיין, ספורטאי מקצועי ברמה גבוהה נמצא בקיצון של כל המערכת הזו, הוא למעשה מכונת סטרס והוא חייב ללמוד לנהל את הלחצים הללו.

הדבר האחרון שספורטאי מקצועי צריך לפני משחק או תחרות קריטית, זה מוטיבציה. הרי ספורטאי זה מישהו שברמה הבסיסית ביותר חייב להיות בעל מוטיבציה פנימית עצומה בשביל לדחוק את גופו לקצה יום אחר יום. האם מייקל פלפס או יוסיין בולט היו צריכים מישהו שיזכיר להם לתת הכל בגמר אולימפי? כמובן שלא. הם כבר במוטיביציית שיא ומתמודדים עם לחצים עצומים ביום-יום, עוד עוררות יכולה להוביל בקלות לקריסה (רונאלדו ב-98, נבחרות ישראל וגם אנגליה לדורותיהן למשל..). מרתק לצפות בנאום של זהבי לפניי שנתיים במשחק קריטי נגד סקוטלנד, בלי קשר לתוצאה של המשחקים בכלל, אלא רק להבדל בגישות.

קורס. רונאלדו בסיום גמר המונדיאל מול צרפת ב-1998 (credit: getty images)

אחת הדרכים הפשוטות ביותר לרסן את המערכת הסימפתטית היא מחשבתית-מדיטטיבית תוך התרכזות על נשימה בטנית. בתרבויות המזרח מטיפים לנו על זה אלפי שנים. יוגה, וטאי צ’י וגם שיטות מודרניות יותר כמו פילאטיס שמות דגש רב על עבודה נשימתית. אז כמובן שספורטאי מקצועי לא יתחיל לעשות יוגה בחדר ההלבשה לפני משחק קריטי, אבל הוא יכול לשאול אלמנטים מדיטטיביים על מנת לעזור לו למנוע מצב של אובר-עוררות, או מוטיבציית יתר. מספר דקות של מחשבות על מקום בטוח, אהוב ומוכר תוך התרכזות בנשימות עמוקות יכול לעשות פלאים לפניי משחק קריטי כשהלב דופק חזק והפרפרים בבטן עושים סלטות. פיל ג’קסון, הזן מאסטר, עשה בדיוק את זה בקבוצותיו ב-NBA. כמה פשוט, ככה יעיל, זו הפיזיולוגיה שלנו חברים. 

כמו שאומר טים גרובר, מאמן הכושר האגדי שאימן, בין השאר, את מייקל ג’ורדן וקובי בראיינט, ״תפסיקו לחפש מוטיבציה, מוטיבציה זה למתחילים, זה המרכיב הבסיסי״. יש מאמנים שבאים ומכניסים בך מוטיבציה, אבל המוטיבציה היא כמו אכילת יותר מדי סוכר, אתה נכנס לשוגר-היי, היא חולפת מהר ואם אין לך תכנית אתה נשאר בלי כלום. אז פעם הבאה שאתם לפני משחק או אירוע חשוב, או אפילו אם נתפס לכם הגב, תשבו או תשכבו על הגב ותתרכזו בדברים ואנשים אהובים, בנשימה בטנית מדיטטיבית.

בקיצור, תהיו מסי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עקבו אחרינו

פרקים אחרונים

בואו לתמוך בנו

באתר מגזין חולה על כדורגל
החל מ-5$

נדאג להודות לכל תומך באופן אישי (בפודקאסט, בפוסטים, בכתבות המגזין)

דילוג לתוכן