חולה על כדורגל - המגזין

אסף שטנגל, בן 46, מאמן מנטאלי לספורטאים ומייסד "מועדון השחקנים המתמידים". משמש כמאמן כדורגל ומפתח תוכן מקצועי בבית הספר לכדורגל של מכבי חיפה ובנוסף מאמן מנטאלי לספורטאים באופן אישי וקבוצתי. מטרת האימון המנטאלי – לתת לכל ספורטאי ליווי מקצועי בתחום המנטאלי על מנת למקסם את היכולות הטמונות בו.

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

מסקנות מנטאליות מהכדורגלנים הצעירים

צבירת וניתוח דאטה הינו התחום החשוב ביותר כיום בעולם הספורט.
זה לא סוד שהעולם הולך לדאטה, אנחנו רואים את זה בכל תחום וגם בעולמות הספורט.
סטטיסטיקות וניתוחים הפכו לחלק אינטגרלי מהמשחק ומונחים כמו xG שולף מהמותן גם בני בן ה-10.
בעבר עניין אותנו הצופים דעתו של אדם, היום אנו דורשים שהדעה תהיה מלווה גם במחקר נתונים באותו נושא.
גם אני מנסה לקבל תובנות על העולם המנטאלי של הספורטאים באמצעות צבירת דאטה כמה שיותר גדול.
*בחודש וחצי האחרונים קיימתי שיחות עם 34 שחקנים חדשים בגילאי 11-17 שהתעניינו בליווי מנטאלי.
– לאחר שיחת התעניינות עם ההורה אני מקיים שיחת היכרות קצרה (של כ-30 דקות) רק עם השחקן בזום על מנת להבין את מצב השחקן, מה אני יכול לעזור לו, האם אני יכול לעזור לו והאם אני האיש הנכון לעזור לו.
מטרת השיחה הזו גם לנסות להבין את הקשיים שיש לאותו שחקן, השאיפות שיש לו והמחוייבות שלו לתהליך כזה מבחינת הבגרות.
להפתעתי הרבה, הרוב הגדול של השחקנים פתוח מאוד כבר בשיחה הראשונה, הם מדברים בחופשיות על הפחדים שלהם ועל הדברים שמהם הם נמנעים, שיתוף שמקל עליי מאוד להבין את מצבם ואת ה"תקיעות" שלהם.
לאחר כל שיחה אני רושם לי סיכום בקובץ WORD מובנה.
מסיכום התובנות מכל אותם שחקנים שעברו עימי את השיחה הראשונה (8 מתוך ה-34 החליטו להמשיך בתהליך עימי והשאר לא).
הנתונים מתייחסים לכל 34 השחקנים.
ראיתי לנכון להביא את הנתונים הללו על מנת שכולנו – הורים, מאמנים ואנשי צוות בקבוצות ננסה להבין מה עובר על שחקנים רבים ונתייחס לכך בהתנהלות שלנו.
יש לציין שכל השאלות שלי היו כלליות והתשובות הגיעו רק מהשחקנים.
מידע סטטיסטי
22 מהשחקנים (65 אחוז!) ציינו בפגישה הראשונה שכאשר המאמן מרים עליהם את הקול בהערה הם מרגישים סוג של "קיפאון". חלקם (9/22) השתמשו במושג זה וחלק השתמשו במושגים של שיתוק (3/22), פחד (6/22) וחלק בחוסר יכולת לתפקד (4/22) לאחר ההערה.
16 שחקנים ציינו (48 אחוז) כי התגובות של ההורים שלהם לאחר משחק מאוד מפריעות להם ולדעתם התנהלות ההורים לא נכונה ולא עוזרת להם.
התגובות נגעו בעיקר בחוסר היכולת של ההורים לעזור להם לאחר משחקים "לא טובים" שלהם.
לשאלה האם בעבר אמרת להורים על כך שהתגובה שלהם לא עוזרת להם?
רק 3 מתוך 16 (18 אחוז) השחקנים השיבו תשובה חיובית.
2 מתוך ה-3 השיבו שהם הרגישו שיפור לאחר שציינו זאת להורים (שיפור אבל עדיין רואים זאת כגורם מפריע יותר מעוזר).
מתוך 18 השחקנים שציינו שההורים לא מפריעים להם 11 שחקנים אמרו שההתנהלות של ההורים עוזרת להם והם לומדים מהם .
שאר 7 שחקנים ציינו נייטראליות מצד ההורים (הורים שלא מתערבים), כל 7 השחקנים ציינו (וזה אולי מפתיע מעט) שאין להם בעיה עם ההתנהלות הזו של ההורים.
27 מתוך 34 (79 אחוז) לא עברו שום ליווי מנטאלי במסגרת אישית או קבוצתית ורוב מוחלט (19/27) מהם לא ממש ידע במה מדובר.
26 מתוך 34 (76 אחוז) מהשחקנים ציינו כי המטרה שלהם להיות שחקני כדורגל מקצוענים וציינו קבוצות מהטופ הישראלי והאירופאי כשאיפה שלהם לשחק שם.
את אותם שחקנים (26) שאלתי מה יכול לגרום לכך שלא תצליח להגיע לאן שאתה שואף.
7/26 (25 אחוז) השיבו "חושב ששום דבר לא יעצור אותי".
שאר התשובות היו: פציעה שאעבור (3/26), פחד לעשות פעולות (7/26), 3/26 חוסר מזל, לא יודע (6/26).
לשאלה כמה שעות ביום ומה אתה עושה על מנת להשתפר בכדורגל?
7/34 השיבו שיש להם מאמן אישי בנוסף לאימוני הקבוצה.
11/34 השיבו שהם מתאמנים באופן עצמאי בשעות הפנויות.
12/34 רשומים במכון כושר ומתאמנים בין פעמיים ל-4 פעמים בשבוע.
3/34 משלבים שחיה באופן קבוע.
27/34 משחקים עם חברים ב"שכונה".
16/34 עושים אימוני כוח באופן עצמאי.
לשאלה מהי התשוקה שלך לכדורגל?
בין מדרג 1-10.
33/34 דירגו 9-10.
1/34 דירג 8.
המסקנות שלי:
* השחקנים מתייחסים יותר לעוצמת הקול של המאמן והרבה פחות מצליחים במצבים כאלה להתייחס לתוכן.
תפקידנו כמאמנים לחשוב על הדרך הנכונה להעברת מסרים לשחקנים מצד אחד וגם ללמדם לסנן את תוכן הדברים ופחות לעוצמת הקול שלנו כמאמנים.
* התנהלות הורים – לשאול, לנהל איתם דיון ולהתייחס לשחקנים על הדרך הרצויה עבורם בהתערבות שלנו לאחר צפייה במשחקים.
האם הם מעוניינים שנתערב ובמידה וכן מה הדרך שהם (ולא אנחנו) יירצו שנעשה זאת?
תפקידנו כהורים להתייחס לולכוון אותם בקשות שלהם אם ברצוננו לעזור להם.
* אחוז נמוך מאוד מהשחקנים היו חשופים לנושא המנטאלי – אנו חייבים כמבוגרים האחראים לחשוף אותם לנושא חשוב זה הן במסגרות הקבוצתיות והן כמלווים שלהם (הורים, מאמנים) באופן אישי.
* השאיפות של רוב השחקנים גבוהות ואנו צריכים לנסות לעשות את המיטב בכלים שיש ברשותנו לעזור להם להגשים זאת ולכוון אותם.
* הפחד מטעויות מלווה אחוז גבוה מהשחקנים ואנו צריכים ללמדם שדווקא עשיית הטעויות הינו מרכיב חשוב בהצלחה שלהם.
* התשוקה של העוסקים בכדורגל גבוהה מאוד ותפקידנו לשמר זאת עבורם.
אסף שטנגל,
מאמן מנטאלי לספורטאים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן