חולה על כדורגל - המגזין

כותב על תרבויות מנקודת המבט האותנטית והעמוקה שעולם הכדורגל חושף בפנינו. דרך יציעי הכדורגל הישראלי מידי שבוע וממגרשים שונים מסביב לכדור אנסה להביא את הסיפורים והאירועים יוצאי הדופן שסובבים את המשחק, ומה ניתן ללמוד מהם..

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

"מסביב לכדור" – חלוצי ההגירה

חלוצים ולא רק על המגרש. איברהימוביץ' ובנזמה (Credit: Getty Images)
תופעת ההגירה המאסיבית באירופה הצמיחה את זלאטן איברהימוביץ', השוודי ממוצא בוסני ואת כרים בנזמה, הצרפתי ממוצא אלג'יראי, שני חלוצים של התופעה התרבותית והדמוגרפית המשפיעה ביותר של יבשת הכדורגל. מה אנחנו לומדים מהיחס להצלחתם על שוודיה וצרפת? איך בא לידי ביטוי משבר ההגירה בכדורגל האירופאי? מה המצב בישראל והאם גדולה מקצועית חזקה מדעות קדומות? דניאל לפלר מנסה למצוא תשובות לשאלות

"הגלובליזציה היא בעיה מרכזית, היעלמותם של הגבולות, מחיקתן של האומות, שמי שמטיפים לאידאולוגיה הגלובליסטית הזו רוצים לממש, כל אלה מאלצים אותנו לתת מענה לסכנות האלה."

(מרין לה פן, שקיבלה 41% אחוז מהקולות ומקום שני בבחירות האחרונות לנשיאות צרפת)

שניים מהחלוצים הגדולים ביותר של 20 השנים האחרונות פינו השבוע את במת הכדורגל באירופה. האחד פרש, השני בדרך לסעודיה. מעבר לתרומה המקצועית של כל אחד מהם, גם הרקע שלהם תמיד עלה לכותרות וזה הזמן גם לבחון את ההשפעה של כל שניהם על מדינתם.


תופעת ההגירה המאסיבית באירופה הצמיחה את זלאטן איברהימוביץ' השוודי ממוצא בוסני ואת כרים בנזמה הצרפתי ממוצא אלג'יראי, שני חלוצים של התופעה התרבותית והדמוגרפית המשפיעה ביותר של יבשת הכדורגל. על מנת להבין עד כמה סיפורם של שני אלו מסמל את המיקרוקוסמוס של בעיית ההגירה בחברה האירופאית אנסה לצלול לסיפור של שני בני המהגרים הללו בשוודיה ובצרפת. מתוך סיפור חייהם ניתן ללמוד על המורכבות הגדולה הכרוכה ביחסי אהדה של גיבורי תרבות וספורט מקבוצות מיעוט אתניות בחברה.

נבחרת צרפת 2 – משפחת לה פן 0

בין נקודות השיא בקריירות הפוליטיות של לה פן האב ולה פן הבת מפרידות 20 שנה. שתי הדמויות מהקצה הימני הקיצוני של החברה הצרפתית, אב ובתו שמייצגים דעות של רבים מתושבי אירופה – יחס חשדני, גזעני אפילו, כלפי המהגרים.

ימין על מלא. מרי לה פן ואביה (Credit: Getty Images)

בשנת 1998 כשצרפת אירחה את המונדיאל הראשון בהיסטוריה שלה, המועמד לנשיאות לה פן האב התעקש לחבל בהתרגשות הלאומית לקראת הטורניר כשטען שבנבחרת צרפת צריכים לשחק רק עם "צרפתיים אמיתיים". הכוונה הייתה ברורה. התשובה על המגרש הייתה שייכת לזינדין זידאן הצרפתי ממוצא אלג'יראי שכבש צמד היסטורי בגמר נגד ברזיל והוביל יחד עם בני מהגרים נוספים כמו ליליאן תוראם את נבחרת הטריקולור לזכייה ראשונה בגביע העולם.

נבחרת צרפת של 1998 גרמה למליוני צרפתים לזעוק בשמות גיבורי התרבות החדשים, כאלו שלראשונה בהיסטוריה  השתייכו למשפחות ששורשיהם מפוזרים בין הקולניות הצרפתיות לשעבר.

זידאן מוביל את הטריקולור לזכייה על רקע המתיחות במדינה סביבה. (Credit: Sportbible)


גם עבור לה פן הבת הכדורגל המשיך להיות גורם שמחבל בקידום הקו האידאולוגי אנטי – גלובלי שלה, כשהצרפתים זכו בדיוק 20 שנה אחרי לה פן האב במונדיאל של 2018. אלא שהפעם בצרפת של השנים האחרונות, רוויות כישרונות הכדורגל משכונות העוני שבפרברי הערים הגדולות, כל סגל שחקני הנבחרת הורכב מילדי מהגרים למעט 4 שחקנים.

בכל הנוגע למידת הערצה כלפי בנזמה בחברה הצרפתית מגולמת מורכבות מעניינת. בנזמה חווה פריחה מקצועית אדירה בשנים האחרונות, שזכה בהישג היסטורי בתור החלוץ המוביל של ריאל מדריד עם 5 זכיות בליגת האלופות. במקביל להצלחה המטאורית שלו, בנזמה שמגדיר את עצמו כמוסלמי אדוק, חזה בחברה הצרפתית הולכת ומקצינה ביחסיה כלפי המהגרים המוסלמים, ממש בצמוד לנסיקת הקריירה שלו.

שיאה של ההתנגשות, בין הכיוון שתפסה החברה הצרפתית בשאלת ההגירה לבין הכיוון המרהיב אליו התקדמה הקריירה של בנזמה ככוכב כדורגל היסטורי, התרחשה בשנה שעברה. בבחירות האחרונות לנשיאות בשנת 2022, מפלגתה הלאומנית של לה פן הבת זכתה בכ- 41% מקולות הבוחרים במדינה, בעוד בנזמה קוטף רק כמה חודשים לאחר מכן את תואר "כדור הזהב" לכדורגלן השנה בעולם. 

סגירת מעגל צרפתית – אלג'ירית, זידאן ובנזמה עם כדור הזהב בשנה שעברה. (Credit: TalkSport)            

איך אומרים "I AM ZLATAN" בשוודית?

על האישיות שנקראת זלאטן איברהימוביץ' אפשר להכביר במילים מכאן ועד לפלנד. שנמצאת אגב ממש על גבול שוודיה מצפון. הפנומן השוודי הוא אחד הספורטאים המוכרים והאהובים בעולם, בגלל שילוב של יכולות אתלטיות מדהימות וטכניקה אלוהית. לצד היכולת זלאטן מתהדר באישיות צבעונית במיוחד, כזו שהקנתה לו שם של אחד הספורטאים האינדיווידואליסטים הגדולים והמסקרנים ביותר.

סיפור חייו הוא רב גוני לא פחות. איברהימוביץ' נולד לאמא קתולית מקרואטיה ולאבא בוסני מוסלמי, ומכאן הסיומת היוגוסלבית לשם המשפחה המוסלמי איברהים. זלאטן ניתן להגיד בעדינות, הוא כל מה שהשוודים הממוצעים לא. ואכן ליחסי ההערצה – סלידה שמתקיימים בין השוודים לבין זלאטן יש סיבות מורכבות.

תחילה ההיבט הדתי. הדת השלטת בשוודיה היא זרם שיצא מתוך הנצרות הפרוטסטניטית שנקרא לותרניזם. תפיסת העולם של הזרם הלותרני כלפי ההתנהגות אנושית היא שראוי שהאדם יראה את עצמו כשווה בין שווים ביחס זולתו, דבר שקשור גם בתפיסת העולם הסוציאלית שנמצאת בלב ההוויה של החברה השוודית. מלבד העובדה שזלאטן בחר בדת אימו ומגדיר את עצמו כקתולי אדוק, תפיסת העולם הלותרנית בחברה שבה לכנסייה יש מעמד לא מבוטל, לא בדיוק מתכתבת עם אישיותו היהירה של איברה. ביומו הראשון בקבוצתו החדשה לוס אנג'לס גלאקסי כשהוצג בחדר ההלבשה בפניו חבריו החדשים, זלאטן פנה לשחקנים שישבו בהתרגשות ושאל אותם אם הם מאמינים באלוהים. כששני שחקנים השיבו "כן", זלאטן הגיב: "אז תאמינו בי".

 

זלאטן נפרד מהוליווד, עם ציטוט אופייני. קרדיט TALKSPORT
זלאטן נפרד מהוליווד בציטוט אופייני (Credit: talksport)


זלאטן יש לאמר גם לא נראה כמו השוודי הממוצע ונאמר בצניעות, תרתי משמע, שאינו מתנהג כמו השוודי הממוצע. בצעירותו נחשב לאישיות פרועה וחולל לא מעט צרות במחלקות הנוער של מאלמו, בתוך מדינה שבתרבות שלה סדר, נימוסים ואיפוק הם ערכים מרכזיים. השכונה ממנה הגיעה בפאתי מאלמו נחשבת לשכונת מהגרים אלימה ועבריינית. זלאטן עצמו גדל בבית עני והדרדר לעבריינות קלה שכללה גניבות, אחותה התמכרה לסמים ואושפזה.


אחד השחקנים הגדולים של הדור האחרון היה יכול בקלות למצוא את עצמו שותף לגורלם של חבריו לשכונת המהגרים הקשה. הרחק מהכסף הפרסום וההשפעה אליה הגיע כי היה מסוגל להתגבר על הקשיים במציאות אליה נולד.

ילדות לא פשוטה. זלאטן איברהימוביץ' בצעירותו (Credit: projerseyshop.net)


האזור של דרום שוודיה בו נמצאת מאלמו הוא האזור עם אחוז הפשיעה הגבוה ביותר במדינה, שכמעט רבע מהאוכלוסייה בו היא מוסלמית. את האנשים מהאזור של זלאטן נוטים חלקים באליטה השוודית מהבירה סטוקהולם לכנות בזלזול "איכרים". ביטוי מוכר שנאמר כלפי אוכלוסיה של אזור מסוים שמתיימר לתייג את התושבים בו כבעלי תרבות בעייתית, כפי שנעשה גם כלפי תושבי דרום ארצות הברית ודרום איטליה.

גם במקרה של זלאטן, הרוחות הנושבות של התקופה האחרונה הוסיפו להתנגשויות בין דמותו של זלאטן, אחד הכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה לבין לחברה השוודית. לצערו של זלאטן ובני מהגרים נוספים בשוודיה שמהווים בין 10-15% מהאוכלוסייה הכללית, בבחירות של שנת 2022 זכתה מפלגת "הדמוקרטים השוודים" בהישג דרמטי.

ה-SD, כפי שהיא מכונים בשוודיה, היא מפלגה בעלת שורשים נאציים פאשיסטיים שבתחילת דרכה ארגנה צעדת תמיכה שבמרכזה דגלי צלב קרס בעיר הולדתו של זלאטן. מדובר במפלגה שמדגישה את החשיבות של שמירת "שוודיה הלבנה", זו שמבדילה בין זלאטן לבין השוודי בעל השורשים הנורדים. ה-SD היא למעשה המפלגה שזכתה בבחירות הכלליות בשנה שעברה, ורק חוסר הרצון של המפלגות האחרות לשבת עם המפלגה הקיצונית באותה ממשלה מנע ממנה לתפוס את השלטון בשוודיה ולהביא למשבר קטסטרופלי של המיעוטים המתגוררים בה.


בפרק 36 של יורוטריפ נפרדנו מאיברהימוביץ' ובנזמה. מוזמנים להאזין (הקישור מתחיל מהדברים על זלאטן):


 

כמה גולים צריך להבקיע כדי להיות קונצנזוס?
היינו מצפים כי הצלחתם יוצאת הדופן על המגרש תקנה לכרים בנזמה וזלאטן איברהימוביץ מעמד של קונצנזוס כגיבורי תרבות בצרפת ובשוודיה. אלא שהמצב רחוק מכך. יש כאלו הקושרים את הדבר לאופי הפרובוקטיבי של השניים או למוערבות של בנזמה בפרשות כאלה ואחרות, אך בעייני לאור מה שניתן ללמוד מהמגמות שמתחוללות במדינות הללו שבעיקרן הקצנה בשנאה למהגרים, ניתן לומר שכמו במקרים נוספים התנהגות השחקן והביקורת על אופי כזה או אחר הם לא יותר מאשר טריגר לגזענות, הקשורה בשיוך האתני. אירופה של זמננו היא יבשת שסובלת ממשבר הגירה חמור, שהוביל בגלל סיבות רבות להקצנה משמעותית בשיח הגזעני ברחבי היבשת, כך לפי הדו"חות המדאיגים שפרסם האיחוד האירופי. אפשר רק להציץ מערבה למגרשי הכדורגל בספרד ולעקוב אחר השתלשלות האירועים הגזעניים אליהם נקלע ויניסיוס ג'וניור, שחקנה האפרו-ברזילאי של ריאל מדריד {עוד עליו בכתבה שהכנתי "מסביב לכדור" – ריקוד הנצחון}.
ספג קריאות גזעניות לאורך כל העונה גם בעקבות החגיגות לאחר כיבוש השערים. ויניסיוס רוקד על הדשא אחרי עוד שער שלו (Credit: VEJA)
ומה לגבי הזווית הישראלית?

דווקא במדינה רב תרבותית כמו ישראל עם לאומיים אתניים וקבוצות מהגרים רבות ומגוונות, הנבחרת הישראלית בכדורגל היא סמל לדו קיום אמיתי, וייצוג של פסיפס האוכלוסיה בישראל. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא שני הקפטנים האחרונים של הנבחרת ביבראס נאתכו ואלי דסה.

נאתכו, שמתשייך לעדה הצ'רקסית, הוא הקפטן הלא יהודי הראשון של הנבחרת, שמינויו התכתב בתזמון די מעניין עם כניסתו של חוק הלאום לספר החוקים הישראלי. דסה המשתייך לבני הקהילה האתיופית בישראל הוא בוודאי הכדורגלן הבולט ביותר שצמח בקהילה וגם זוכה, בניגוד אולי לברוך דגו ברוך הכשרונות, בהכרה מקצועית וחברתית ענפה שזכתה אותו בסרט הקפטן החל מהקמפיין האחרון. אין זה סוד שהקהילה האתיופית בישראל סובלת מיחס לא שיווני בין חלקה באוכלוסיה לכמות המשרות המשפיעות שבהן בני הקהילה מכהנים, בעולמות התוכן השונים מפוליטיקה ועד תרבות וספורט.

בעתיד נוכל לבחון גם את מקרה מסאי דגו, המאמן הבכיר הראשון בקבוצת צמרת כמו מכבי חיפה, משרה בכירה לכל דבר ועניין בעולם התרבות והספורט הישראלי שמציבה אותו בעמדת ההשפעה הפופלארית ביותר בקהילה יחד עם חברי הכנסת. איך ישפיע מוצאו


לגבי השפיטה של הציבור הישראלי את יכולותיו המקצועיות? השנה הקרובה תהווה מקור למבחן.

 

דסה ונתאכו עם סרט קפטן. קרדיט ONE
דסה ונתאכו עם סרט קפטן. קרדיט ONE
מהסיפור של זלאטן ובנזמה אפשר להסיק שישנה סתירה מסוימת בין ההצלחה המקצועית של ספורטאים בעלי שיוך אתני – מגזרי מסוים, לבין האהדה הציבורית לה הם זוכים במדינות שלהם.עולם הכדורגל, במובנים רבים הוא כמו השתקפות של המגמות החברתיות והתרבותיות שמתרחשות במדינות מסוימות, במקרה הזה הוא משמש כפילטר, פשוט אך מרתק, דרכו אנחנו מתבוננים בהשלכות של עידן הגלובליזציה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן