חולה על כדורגל - המגזין
בן 25, סטודנט, אופטימיסט, אוהד של מכבי חיפה בפרט ושל הכדורגל הישראלי בכלל.

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

סוף מסלול: פרידה מהמוהיקני האחרון של הכדורגל האירופי

אי שם ביולי 2007 שילמה באייר לברקוזן 5 מיליון אירו לקבוצת קולו קולו הצ'יליאנית על קשר אחורי בן 20, אז עדיין ללא התספרות המפורסמת. 15 שנים לאחר מכן, אותו הנער מסנטיאגו הוא כבר גבר מפורסם, שעוזב את אירופה כאגדה צ'יליאנית אחרי שהשיג בין היתר 9 אליפויות (מתוכן 6 רצופות בשלוש ליגות שונות!), גמר אלופות אחד, 3 גביעים ו-6 סופר קאפ בספרד גרמניה וכמובן איטליה. לברקוזן, יובה, באיירן, בארסה ולבסוף אינטר, כשבכולן הוא נלחם על תארים וברוב המקרים גם זוכה. כי זה האיש, ארתורו וידאל, אחד שתמיד נלחם ובדרך כלל גם מנצח, בקרב ובמלחמה. אבל אתה לא נכנס להרכב של פפ, אנצ'לוטי, יופ היינקס, אנטוניו קונטה וארנסטו ואלורדה רק כי אתה טוב במכות, בארתורו וידאל יש גם הרבה מעבר לחזות מאיימת ונכונות להרביץ.

נדמה שארתורו וידאל נתפש לא פעם כהתגלמות קלישאת "הלוחם" בכדורגל המודרני, לטוב ולרע. מה כבר אפשר לצפות מקשר אמצע, דרום אמריקני, אגרסיבי, עם מוהק שלא היה מבייש אנשי קרטל מקסיקנים? מה עוד נחשוב על בן אדם שאמר ברצינות מוחלטת ואמונה שלמה משפטים כמו "לוחם אמיתי יכול לבכות, הוא יכול לפחד, להיות מדוכא. אבל הוא לעולם לא יכנע ולעולם לא יברח!"? אז הלוחם הצ'יליאני קנה לעצמו ביושר ובכבוד רב את תדמית הרוצח השכיר, זה שיביא רגליים של שחקן יריב או יטיל איימתו על כל מי שיתקל בו בסמטה חשוכה או באצטדיון מואר.

אבל האם מדובר בכסחן או פשוט בשחקן אגרסיבי? הנה מבחן קטן – כמה כרטיסים אדומים לדעתכם קיבל וידאל בכל קריירת המועדונים שלו? רמז? כמו מסי ומודריץ', הרבה פחות משחקנים כמו רונאלדו (7) וזלטאן (10). כמה בדיוק? בכל 624 המשחקים בהם שותף במדי קבוצותיו, בכל המסגרות, כולל בתחילת דרכו בליגה הצ'יליאנית, נשלף לעברו כרטיס אדום ישיר אחד בלבד, וגם זה קרה לפני למעלה מעשור בעונתו הראשונה ביובה. כמה פעמים הורחק בצהוב שני? 6. מ2006 ועד היום. בחישוב מהיר וידאל מורחק באדום ישיר או צהוב שני פעם ב-89 משחקים בממוצע. לצורך הפרופורציות, סרחיו ראמוס הורחק בקריירה שלו 27 פעמים ב-729 משחקים. נכון, מדובר בבלם, אבל ההבדל בינהם הוא 105 משחקים ו-20 הרחקות, זה המון.

וידאל ומסי. חלקו יריבות, חדר הלבשה וכמות כרטיסים אדומים. (EFE)

וידאל שחקן אגרסיבי, אין לטקסט זה כוונה או יכולת לנסות ולהתכחש לזה. אבל כאמור, הוא גם הרבה הרבה מעבר. מתחת למוהק האייקוני והתדמית האלימה מסתתר מוח כדורגל חריף שידע להביא את המיטב ולהיות בורג מרכזי בכל הקבוצות בהן שיחק, כשרובן כאמור מצליחות ומנצחות הרבה בזכותו, הוא ניחן בראיית משחק, חכמה, יכולות מסירה והצטרפות לרחבה שאיפשרו לו גם לכבוש ולבשל. הוא כבש בקלאסיקו במדי בארסה, בליגת האלופות יש לו 15 שערים ו-9 בישולים בקבוצותיו השונות, הוא נבחר לשחקן המצטיין של יובה בעונת האליפות של 13\12, בקמפיין האלופות של יובה בעונת 15\14 – שכזכור נגמר עם הפסד בגמר לברצלונה – הוא שותף בכל המשחקים (למעט משחק הפתיחה של שלב הבתים בו היה פצוע) ופספס רק 36 דקות לאורך כל הקמפיין! 'שחקן מפתח' כבר אמרתי?

אמנם התכנסנו כאן היום לסכם את המסע האירופי שלו, אבל אי אפשר לדבר על ארתורו וידאל בלי להזכיר את חלקו הגדול בדור הזהב של הנבחרת הצ'יליאנית, שבהובלתו רשמה שתי זכיות רצופות בקופה אמריקה ושתי העפלות לשמינית גמר המונדיאל (כולל ב-2014 אז עלתה מהבתים על חשבון אלופת העולם ספרד). יחד עם אלכסיס סאנצ'ז וידאל היה הפנים של הבנחרת הזאת, נבחרת של לוחמים קשוחים אבל גם של כדורגל חכם ומנצח, בדיוק כמוהו.

אז כן, וידאל הוא שחקן אגרסיבי, נלחם, לא מפחד מעימותים ואפילו נהנה מהם, ואין לו מה להתבייש בזה. התדמית הקשוחה, החזות המאיימת, הכל נכון. אבל רק במידה מסויימת, כי מאחוריהם ניצב שחקן שבשיאו היה נכס לכל קבוצה. אמרו שיש לו רק פאולים לתת, שהמספרים היחידים שהוא מביא זה כרטיסים, שכל עוד אין קטטה על הדשא אין לו ערך – המאמנים הכי גדולים באירופה חשבו אחרת. כשהגיע לבארסה כולם הרימו גבה (גם אני, מודה.) כי הוא ממש לא ז'אנר הקשרים שהכרנו בברצלונה – הוא ענה לכולנו עם 11 שערים ו-11 בישולים בשנתיים. לכולם תמיד היה מה להגיד עליו ולו תמיד היה מה להגיד על כולם, השיפוט, ההתאחדויות, הקבוצות בהן שיחק וגם שחקנים ספציפיים, הוא לא חסך ביקורת מאף אחד בתקופתו באירופה. הוא היה מעורב בשלל סיפורים ופרשיות, חלקן לא הביאו לו המון כבוד אבל בהחלט הרבה רעש ועניין. אבל דווקא עכשיו, עם סיום המסע האירופי של הצ'יליאני המעוטר ביותר בכל הזמנים, זה קורה די בשקט ומתחת לרדאר.

וידאל מוצג באצטדיונה של פלאמנגו. המסע האירופי נגמר, מסע חדש מתחיל. (חשבון הטוויטר הרשמי של פלאמנגו @Flamengo)

אחרי עונה לא מוצלחת באינטר, הקבוצה האיטלקית חיסלה את חוזהו והוא מצטרף לפלאמנגו הברזילאית, שם ישתף פעולה עם כוכבים ברזילאים בעלי עבר אירופאי מפואר גם כן – דוד לואיז, פליפה לואיז, דייגו אלבס (ולנסיה) ואגדת הבונדסליגה דייגו (ורדר ברמן, וולפסבורג, יובה, אתלטיקו). אבל לא מדובר ב"טיול אחרי קריירה לדרום אמריקה", וידאל מגיע לקבוצה הישגית ושאפתנית. יחד עם הכוכבים הותיקים מהשורות הקודמות וכוכבים מקומיים כמו החלוץ הנפלא גבריאל ברבוסה (גביגול) ושחקן נבחרת אורוגוואי ג'יורג'יאן דה ארסקאטה, וידאל מגיע לפלמנגו כדי להלחם ולנצח, כי רק ככה הוא יודע, זה מי שהוא ומה שהוא, ואין שום סיבה שזה ישתנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עקבו אחרינו

פרקים אחרונים

בואו לתמוך בנו

באתר מגזין חולה על כדורגל
החל מ-5$

נדאג להודות לכל תומך באופן אישי (בפודקאסט, בפוסטים, בכתבות המגזין)

דילוג לתוכן