חולה על כדורגל - המגזין
כישרון נשכח משנתון 99, חולה על כדורגל מאז גיל 7 וסטודנט בזמני הפנוי. משתדל לתת מקום גם לסוגיות שמחוץ לכר הדשא. מחכה ליום שבו לא נופתע מהצלחה ישראלית: אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום. חפשו אותי באינסטגרם regelhazahav ובטוויטר @Tomer_Atir

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

"אוהדי כריסטיאנו לא צריכים לשנוא את מסי": לקח קטן מהיריבים הגדולים

כבוד והערכה. רונאלדו ומסי (קרדיט: SERGIO PEREZ/REUTERS)
ריאיון אחד של כריסטיאנו רונאלדו מהימים האחרונים מעביר מסר חשוב לכל חובבי הכדורגל: אין דבר רע ביריבות, ולפעמים היא אפילו נדרשת. יריבות יכולה להתבסס על הערכה הדדית שדוחפת את כולם קדימה וממש לא מחייבת שנאה יוקדת. תומר עתיר מפרגן לצמד הכוכבים ומביא דוגמאות מהאי הבריטי לאיך יריבות צריכה להיראות.

אחד הביטויים הכי מעצבנים שאפשר לשמוע הוא "כשתגדל תבין". יש דברים בעולם שההיגיון העומד מאחוריהם נסתר מאיתנו ברגע האמת, ומתגלה בדיעבד. יש דברים שלומדים להעריך זמן מה אחרי שהתרחשו. וכמו שאומרים, מוטב מאוחר מאשר אף פעם. כשגילם המשותף עומד על 74 וכשחצי עולם מפריד ביניהם, אולי לאחרונה גם רונאלדו ומסי מבינים מה הם היו אחד עבור השני.

"מי שאוהבים את כריסטיאנו רונאלדו לא צריכים לשנוא את מסי, ולהיפך", הודיע הראשון למעריציו ביום רביעי האחרון. "עשינו היטב, שינינו את ההיסטוריה של הכדורגל. אנחנו זוכים לכבוד בכל העולם, זה הדבר הכי חשוב. חלקנו את הבמה פעמים רבות, 15 שנה. אני לא אומר שאנחנו חברים, מעולם לא אכלתי ארוחת ערב איתו, אבל אנחנו קולגות מקצועניים ואנחנו מכבדים אחד את השני".

את מה שעשו השניים, יודעים רוב אוהדי הכדורגל, עשו כי היה להם האחד את השני. מסי ורונאלדו היו כזוג הגלגלים שאיתם האופניים המטאפוריות של ענף הכדורגל התקדמו: פעם תורו של זה לדחוף קדימה ותורו של זה להימשך קדימה, ופעם אחרת התחלפו; ואיתם, הענף כולו. במשך עידן שלם הם הובילו את הכדורגל, רדפו האחד אחרי השני, שברו שיאים שספק אם ניתנים להשוואה ובנו יריבות מפוארת. מסי ורונאלדו היו חייבים זה את זה. בלי מסי לא היה רונאלדו מה שהוא היום; בלי רונאלדו, לא היה מסי מה שהוא היום.

דחפו אחד את השני הכי רחוק שאפשר. תמונה שחיפשו הצהובונים במשך עידן שלם בטקס כדור הזהב (קרדיט: Action Press/REX)

לא בדיוק, אבל גם קצת כמו בטנגו, צריך שניים בשביל כדורגל. שני צדדים: יהיו אלה שני כוכבים שמתחרים על התהילה או שתי קבוצות יריבות שמתחרות על הניצחון. וכשהניצחון קשה יותר, הוא גם מוערך יותר. שהרי, גדולה אינה מגיעה בקלות. כשמבינים את זה, מבינים שיריבות ספורטיבית לא צריכה להיות מבוססת על שנאה, אלא על הערכה וכבוד. להגדיל את היריב שלך לא מקטין אותך, הפוך: יריבות גדולה מאדירה את שני היריבים.

באמצע אוגוסט ליברפול העניקה כבוד שכזה לאוהד היריבה העירונית אברטון, כבוד אחרון. מייקל ג'ונס, בן 26, נהרג בעבודות על האצטדיון החדש של הטופיז. קלופ וסגל השחקנים הניחו את היריבות בצד, כדי להניח זר פרחים לזכרו. במהלך המשחק של האדומים מול בורנמות', בדקה ה-26, כל אוהדי ליברפול קמו על רגליהם ושרו לג'ונס את שירם "לעולם לא תצעד לבד". במקביל, ביציע הועבר שלט כחול עם סמל היריבה ועליו רשום "נוח על משכבך בשלום מייקל הקטן, אברטון לנצח". ב-Goal ציינו לשבח את ליברפול ואוהדיה, על ש"הראו קלאס".

דברים כאלו קורים גם בין יריבות תחרותיות יותר על המגרש, ואפילו כאלו שמייצגות צדדים שונים לחלוטין מחוצה לו. משחק ה"אולד פירם", הדרבי של גלזגו, הוא אחד ממשחקי הדרבי הוותיקים בעולם, ובוודאי מהמעניינים, הקשוחים והחשובים שביניהם. אפילו במצב כזה, של תחרות ספורטיבית קשה העומדת במרכזו של מאבק פוליטי-דתי-לאומי, סלטיק וריינג'רס ידעו גם הן להתעלות מעל היריבות.

ב-2008 הפסידה ריינג'רס בגמר גביע אופ"א. יום לאחר מכן התבשרה סקוטלנד על מותו של טומי ברנס, שחקן ומאמן סלטיק לשעבר, וחברו הטוב של מאמן ריינג'רס וולטר סמית'. כששאלו את האחרון על הרגשות אחרי ההפסד, הגיב שהוא עצוב בעיקר שהפסיד את ברנס. מה זה משחק כדורגל לעומת חברות כמו שלהם, השותפים מהצוות המקצועי של סקוטלנד? סמית' ועוזרו מקויסט היו אורחי כבוד בהלוויה, סחבו את הארון ושוחחו עם אנשי סלטיק. כשסמית' נפטר, בנו של ברנס נזכר ש"שניהם היו אנשי כדורגל לפני הכל, יותר מאשר אנשי סלטיק וריינג'רס". היה שם כבוד הדדי שבנה ידידות נפלאה ביריבות נפלאה.

לפני שנתיים נפטר גם סמית' וקיבל יחס מלבב מאנשי סלטיק ומשפחת ברנס. במקרה שהדברים היו הפוכים, סיפר ברנס הבן על סחיבת הארון, "אבא שלי היה עושה את אותו הדבר בשבילו". אתר אוהדי סלטיק הספיד את סמית' ולא שכח את השתתפותו בטקס של האגדה שלהם. "משפחת סלטיק תזכור את וולטר סמית' על כך מעל לכל דבר אחר".

ייזכרו בין השאר בעקבות זה. סמית' חולף על פני ארונו של ברנס (קרדיט: Jeff J Mitchell/Getty Images)

יריבות ספורטיבית לא חייבת להיות דבר שלילי ומלא בדם רע, וזה קורה גם בענפים נוספים. "רוג'ר היקר, חברי ויריבי", כך פתח רפאל נדאל את המכתב שהקדיש לרוג'ר פדרר בפרישתו. בין אוהדים, מאמנים וספורטאים, לפעמים יריבות צריכה רק מסגור נכון כדי לפרוח. האם גם כאן, כמו לכל אורך הקריירה שלהם, ישמשו מסי ורונאלדו להשראה? מזל שהם כה גדולים ומפורסמים: לא יזיק אם המסר של רונאלדו יהדהד בעולם.

 

אהבתם? הנה כתבות נוספות על יריבויות בלתי נשכחות:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עקבו אחרינו

פרקים אחרונים

בואו לתמוך בנו

באתר מגזין חולה על כדורגל
החל מ-5$

נדאג להודות לכל תומך באופן אישי (בפודקאסט, בפוסטים, בכתבות המגזין)

דילוג לתוכן