חולה על כדורגל - המגזין

שנתון 99'. חולה על כדורגל מאז גיל 7 ובזמני הפנוי גם סטודנט. כותב מתוך אהדה לברצלונה, הנאה מניטרליות בפרמיירליג ועניין בסוגיות שמחוץ לכר הדשא. מחכה ליום שבו לא נופתע מהצלחה ישראלית: אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום. חפשו אותי באינסטגרם regelhazahav ובטוויטר @Tomer_Atir

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

לא השנה שלו? 2023 נגד המורשת של פלה ז"ל

בלתי נפרדים? פלה, וגביע ז'יל רימה של המונדיאל, ב-2014 (קרדיט: Franck Fife/AFP/Getty Images)
מאז מותו של פלה חלפה שנה, זמן קצר במונחי כדורגל אך משמעותי במיוחד למורשת של "המלך". הקבוצה, הנבחרת, היורש - נדמה שכולם התדרדרו בהיעדרו. תומר עתיר מסכם את 2023 בראי האגדה ותוהה האם שנה זו תסכן את מורשתו.

ב-1 באפריל בכיתה ג' "מתחתי" את חבריי שסבא שלי הוא בעצם פלה. מיותר לציין שהאגדה הברזילאית, שכל ילד בן 8 הכיר אז, איננו סבי. ובכל זאת, נזכרתי בסיפור הילדות הזה בבואי לכתוב עליו, ככזה שמעיד על גדולתו.

לפני שנה עולם הכדורגל נפרד מאחד מבניו המוצלחים ביותר, וכמה אירועים שהתרחשו מאז מסכנים את הישגיו ההיסטוריים. בעקבותיהם, אפשר לתהות, האם בעוד מספר שנים חולים על כדורגל כה צעירים עדיין יכירו את שמו של פלה?

הירידה של סנטוס

קבוצת הפאר מסאו פאולו התקיימה בהצלחה במשך 111 שנים, עד שבאה ירידת הליגה הראשונה בתולדותיה. האיש שהוביל את סנטוס לשש מתוך שמונה האליפויות הארציות שלה (רק שלושה מועדונים אחרים זכו ביותר אליפויות ממנו) ולתארים מקומיים, יבשתיים ועולמיים רבים, כנראה חסר. היו אוהדים שמצאו נחמה בכך שהוא לפחות לא חזה בשפל החדש של המועדון.

בשנים האחרונות סבלה הקבוצה מניהול רע, מבעיות כספיות ומביצועים ירודים על המגרש. כמות עצומה של שינויים בסגל ועל הקווים פגעה ביציבות, והכנסות נמוכות מבעבר ממכירת שחקנים לחצו על חשבון הבנק. עשור חלף מאז ניימאר נמכר לברצלונה, ובזמן הזה רק גבריאל ברבוסה (30 מיליון יורו, לאינטר) ורודריגו (45 מיליון, לריאל מדריד) פרעו כמה שטרות.

סנטוס תצטרך לפלס דרך חזרה לליגה הראשונה כשהיא סוחבת על גבה חובות של מעל 100 מיליון דולר ונואשת לכישרונות צעירים חדשים. המסע למעלה לא יהיה פשוט, ושקיעה בתהומות הליגות הנמוכות תהיה מכה נוספת, אחת יותר מדי, למועדון הזה – שבשנה אחת איבד גם את פלה וגם את תהילתו.

חשוב להבין שהמורשת של "המלך", הקבוצה הגדולה של שנות ה-60' וחשיבות שחקניה להצלחת הנבחרת דאז יצרו בברזיל הילה של קדושה סביב המועדון הנערץ. חברו לקבוצה ההיא, ז'וזה "פפה" מאסיה, אף פרסם באינסטגרם שהוא ציפה להתערבות אלוהית, לא פחות; משאלות לחוד, מציאות לחוד. את סנטוס אפילו אלוהים לא הציל ממה שתואר בברזיל "פשע נגד מורשת הכדורגל העולמי". מהליגה השנייה הצלחות העבר נראות רחוקות עוד יותר, והחששות לגבי העתיד נשענות על הווה קודר במיוחד.

ציור קיר של "המלך". החולצה מספר 10 הופרשה, בצעד סמלי, עד אשר יחזור המועדון לליגה הבכירה (קרדיט: Mario Tama/Getty Images)
נבחרת ברזיל לאן?

"האם הכדורגל הברזילאי במצב חירום?", שאלה הכותרת של Sky Sports לפני כחודש. השאלה במקומה, כאשר הנבחרת הגדולה בהיסטוריה לא מנצחת כבר בשתי פגרות נבחרות רצופות. מי שזכתה בחמישה מונדיאלים נמצאת במצב לא פשוט לקראת הטורניר הבא. היא ניצבת במקום השישי בלבד בבית הדרום אמריקאי וניצחה רק את שתי האחרונות, בוליביה ופרו. הסלסאו רשמו הפסד שלישי ברצף לראשונה מאז 2001 והפסידו משחק בית במוקדמות לראשונה אי-פעם.

כל זה קורה כשעל הספסל מאמן זמני שני ברצף: טיטה עזב בסוף 2022 ומאז המינוי הקבוע מחכה, אולי לאנצ'לוטי. בינתיים, הנבחרת בבלאגן. מקדימה אמנם יש "כאב ראש חיובי", אך אין על הקווים דמות שתדע להתמודד עם החבורה המוכשרת ולמצוא את האיזון בין ויניסיוס, רודריגו, מרטינלי, ז'סוס, ראפיניה, ניימאר, רישארליסון, אנתוני ואחרים. מאחור, חוליות הגנה שונות עולות ויורדות מהדשא כאילו היה במה לריקודי סמבה בקרנבל של ריו. ב-9 משחקים מאז המונדיאל רק משחק אחד הסתיים ללא ספיגה. השילוב קטלני. לברזיל חסר מבוגר אחראי, שריף, שיעשה שם סדר: שיגרום למנגינה להתנגן חלק.

טיטה מדבר עם השחקנים במהלך ההפסד לקרואטיה במונדיאל. חסרה דמות שתיקח את הכישרון קדימה (קרדיט: AP)

למרות הכל, קשה להאמין שברזיל תפספס את המונדיאל. ראשית, כי במהדורה המורחבת אפילו המקום השישי בדרום אמריקה שווה העפלה ישירה. שנית, בגלל ההיסטוריה: 22 מהדורות של הטורניר התקיימו, וברזיל היא היחידה להופיע בכל אחת ואחת. על כך גאוותה, ובצדק. פספוס המונדיאל יהיה טרגדיה לאומית, לא פחות.

בכל מקרה, נראה שהכוכבים צריכים להסתדר כדי שהסלסאו ישובו לקדמת הבמה, שם הם ניצבים לא מעט בזכות פלה. העפלה לעוד מונדיאל כ"עוד נבחרת" תהיה רחוקה ממורשתו.

דעיכתו של ניימאר

אחרי הקבוצה והנבחרת, גם ה"יורש" נכנס לרשימה. 2023 תיכנס לספרי ההיסטוריה כשנה שסתמה את הגולל על הקריירה של ניימאר. מעשית, המעבר לסעודיה הוא הודאה בכישלון הירושה, השלמה שהפוטנציאל יישאר, ובכן, רק פוטנציאל. נכון, גם פלה עבר בבוא הזמן ליעד כדורגל מתפתח, אך לא ניתן להשוות בין המקרים. פלה לא רדף אחרי הכסף, המאיס את עצמו על קבוצתו, ברח או הוברח. בעידן ההוא, לא נותרו לו עוד פסגות לכבוש כשיצא לפנסיה מוקדמת באמריקה.

אחרי פלה יצאו מברזיל כוכבים רבים. להלן רשימה חלקית, לפי הגיל: זיקו, סוקרטס, בבטו, רומאריו, ריבאלדו, רונאלדו, רונאלדיניו וקאקה. אף אחד מהם לא יצא גם הוא מסנטוס, סביב אף אחד מהם לא נוצר אותו הד תקשורתי של "פלה הבא". ניימאר, צעיר בעשור מהאחרון ברשימה, גדל לתוך היוטיוב וצמח לתוך הטוויטר. ההשוואות, שתמיד נדונות לכישלון, הגיעו מכל כיוון.

בסופו של דבר, שניהם ילדים מסנטוס. פלה וניימאר (קרדיט: @Pele)

הגם שהקסם ברגליו משכר לעתים, הוא כבר לא יממש את הציפיות ההן. גם כאן, לא ניתן להשוות: רק בפורים כתבתי שהשילוב בין אופיו, היעלמותו בשלבי הנוקאאוט באירופה, המחסור בתארים בנבחרת והפציעות הרבות מקשות עליו להיות הכוכב שהוא יכול היה להיות. ההשוואות לפלה ימשיכו לחכות לקורבן הבא, או אולי יישכחו. הרי איך מישהו ישתווה אל "המלך"?

בקטנה: ניימאר שובר את שיא השערים בנבחרת

בשנים האחרונות היה נראה שזה יגיע. תגידו מה שתגידו על ניימאר, לכבוש במדי נבחרת ברזיל הוא יודע. בעידן בו כמות המשחקים אינסופית, גם יש יותר אפשרויות לכך. השיא ההיסטורי של פלה, 77 שערים, שרד את רונאלדו (62, בגלל הבריאות?) ואת רומאריו (55, בגלל הרצינות?). ואז, לפני חודשיים, הוא נשבר על ידי הרכש החדש של אל-הילאל. ניימאר הצהיר מיד שלא חלם לשבור את השיא הזה. מעניין מה היה חושב בעל השיא הקודם. פלה ירד באחת מטבלאות הדירוג החשובות בכדורגל למקום השני: זה לא המקום שהוא מזוהה איתו.

ומה עכשיו?

פלה, מנוחתו עדן, לא רווה נחת שם למעלה. נדמה שמותו הטיל קללה על כל מה שנגע בו בחייו: הקבוצה האהובה, הנבחרת הגדולה, מי שהיה עבורו מודל לחיקוי והשיאים שהחזיק. לא מעט יצטרך להשתנות כדי שכל מה שהיה מזוהה איתו – אומנות הכדרור, מומחיות ההבקעה, הניצחונות, התארים, התקווה שהפיץ, החיוך, הקרנבל הברזילאי על הדשא – יחזור למסלול. אם זה לא יקרה, מה שפלה עשה עבור הכדורגל לא יימחק לעולם מספרי ההיסטוריה. אולם, כעבור דור אחד שלא ידע עליו, גם הוא עלול להידחק לשולי הספרים. זה לא המקום שהוא מכיר.

פלה והחיוך האיקוני. מסוג הדברים שהוא מכיר (קרדיט: Colorsport/Shutterstock)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן