חולה על כדורגל - המגזין
הרפתקן ואוהד כדורגל מלידה. כותב סיפורים המבוססים על חוויותי האישיות ממגרשים שונים בארץ ובעולם.

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

יש כדור יש משחק – מבט על תעשיית ייצור הכדורגל בפקיסטן

עובדים על הכדור של קטאר 22', סיאלקוט (Credit: Mohsin Raza/Reuters)
איפה מיוצרים מרבית כדורי הרגל בעולם, איך התפתחה אחת מתעשיות הכדורגל החשובות ביותר ומה הקשר בין כדור הבראזוקה ממונדיאל 2014 לבין הקולוניאליזם הבריטי של סוף המאה ה-19? גם אם אף פעם לא שאלתם את עצמכם את אחת מהשאלות האלה, אתם מוזמנים לצאת עם ניב הר שי למסע בינלאומי והיסטורי קצר בעקבות הפריט שבלעדיו אין משחק - הכדור

אחת הסיבות לכך שכדורגל הוא הספורט הפופולרי בעולם היא הפשטות של המשחק. כל מה שנדרש הוא כדור ושני שערים. עבורנו, אוהבי הכדורגל, כל זוג כפכפים יכולים לשמש כקורות לשער, וכל חפץ עגול עשוי להפוך לכדור. אבל האם אי פעם שאלתם את עצמכם איפה מיוצרים כדורי הרגל שאנו רואים בכל שבוע על המסכים? איך התפתחה אחת מתעשיות הכדורגל החשובות בעולם? ומה הקשר בינה לבין הקולוניאליזם הבריטי? מרבית התשובות לשאלות אלה נמצאות במקום אחד ולא כל כך מוכר – סיאלקוט, פקיסטן.

פקיסטן – מקום ראשון בייצור כדורגל, מקום 195 בדירוג פיפ"א (Credit: Times of Karachi)
סיאלקוט – בירת ייצור הכדורגל העולמית

סיאלקוט נמצאת במחוז פונג'אב הסמוך לגבול עם הודו. היא לא עיר גדולה במיוחד ולא נחשבת ליעד תיירותי מפורסם, אבל בכל הקשור לייצור כדורי רגל, מדובר במעצמה עולמית. תעשיית הכדורגל בסיאלקוט אחראית לייצור של קרוב ל-80% מסך הכדורים בעולם! בעיר פועלים לא פחות מאלף מפעלי כדורגל, שמספקים פרנסה לעשרות אלפי עובדים, והופכים את האזור לאחד המוקדים הכלכליים החזקים בפקיסטן ואף בכל דרום אסיה. החברה הגדולה ביותר בתחום היא 'Forward Sports' שמייצרת בכל חודש כ-750,000 כדורים. בית חרושת לכדורגל.

'Forward Sports’ הוקמה בשנת 1991 כמפעל מקומי צנוע. שלוש שנים מאוחר יותר היא כבר הפכה לשחקן מרכזי בשרשרת האספקה של ענף הכדורגל, לאחר שחתמה על חוזה עם אדידס. שיתוף הפעולה עם החברה הגרמנית הגביר באופן דרסטי את תהליך הייצור בעיר הפקיסטנית, שבשלושים השנים האחרונות ייצרה חלק ניכר מהכדורים המוכרים ביותר בעולם הכדורגל. לאורך השנים יוצרו בסיאלקוט כדורים עבור הבונדסליגה, הצ'מפיונס ליג ואף המונדיאל. כך מצא את עצמו הכדורגל הפקיסטני על הדשא של ברזיל 2014, רוסיה 2018 וקטאר 2022, וכל זאת כאשר נבחרת פקיסטן נחשבת לאחת החלשות בעולם (מקום 195 בדירוג פיפ"א).

עובדת במפעל הייצור של חברת 'Forward Sports', סיאלקוט (Credit: The Korea Herald)

נשאלת השאלה, איך יכול להיות שדווקא מדינה כמו פקיסטן, שבה הכדורגל הוא ספורט זניח לעומת ענף הקריקט המשגשג, היא היצרנית המובילה בעולם של כדורי רגל? במקרה זה מתבקש לזעוק שהסנדלר הולך יחף. אך מעבר לכך, מבט זריז אל ההיסטוריה של המדינה מוביל אותנו אל עוד קלישאה מתבקשת – הכדור הוא עגול. כלומר, כדור הארץ. למעשה, בדומה להפצה של כל חפץ, רעיון או משחק, גם הכדורגל התפשט בהצלחה בעולם בהשפעת תהליכי הגלובליזציה והקולוניאליזם, שהנהיגו מעצמות העולם.

אם אין כדור, שיכינו חדש

בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, פקיסטן הייתה חלק מהודו הבריטית. בתקופה זו, האימפריה הבריטית אחזה בנקודות אסטרטגיות למסחר ולצבא בכל רחבי העולם, וחייליה עברו בין הקולוניות השונות. כמובן שהחיילים הבריטים לא פספסו הזדמנות לשחק כדורגל גם באזורי השליטה המרוחקים, וכך התגלגל לראשונה המשחק היפה אל תת היבשת ההודית. הייתה רק בעיה אחת – כדורי העור של אותם ימים נהרסו בקלות, ובשביל לקבל כדורים חדשים היה על החיילים להמתין במשך חודשים ארוכים להגעתן של ספינות מסחר ממולדת הכדורגל. המתנה ארוכה אפילו בהשוואה לזו במגרש השכונתי, כשאחד החבר'ה קופץ הביתה להביא משאבה כדי לנפח את כדור המיקאסה המפונצ'ר למחצה.

במקום לחכות בחוסר אונים למשלוח הכדורים, בשנת 1889 החליט סמל בריטי ששירת באזור סיאלקוט להרים את הכפפה ולקצר תהליכים. הוא פנה לבעל מלאכה מקומי בבקשה שיתקן את הכדורים הקרועים, ולאחר שגם זה לא צלח, הוא ביקש ממנו להכין כדורים חדשים. אותו יצרן כדורגל מוסלמי הצליח לספק כדורים איכותיים לחייל ולחבריו, ועד מהרה התפשטה השמועה בקרב אנשי הצבא הבריטים ברחבי הקולוניה. הביקוש לכדורים חדשים הלך וגבר, ובמקביל עלה גם מספר האנשים באזור שהחלו להתמחות במלאכת הייצור החדשה. כך התפתחה תעשיית הייצור בסיאלקוט, שכעבור מאה שנה תתבסס בתור אחת מהערים החשובות ביותר בעולם הכדורגל.

רחוק מהעין רחוק מהלב

הסיפור של סיאלקוט ממחיש כמה נקודות מעניינות שאוהדי הכדורגל בעולם לא תמיד מודעים אליהן. כצרכנים, אנחנו לא נוהגים לשאול את עצמנו מאיפה מגיעים המוצרים שאנו מכירים ואוהבים כל כך. התעשיות שעומדות בבסיס ענף הכדורגל נותרות בדרך כלל מחוץ לאור הזרקורים של במות הכדורגל החשובות בעולם. עובדה זו משאירה פעמים רבות פתח לניצול והעסקה של עובדים בתנאים מחפירים, כשם שקרה בהכנות למונדיאל בקטאר.

לא בטוח אם זה המקרה גם בענף ייצור הכדורגל, אך סביר להניח שהשכר של העובדות והעובדים במפעלים רחוק שנות אור מהסכומים שמקבלים השחקנים בצד השני של שרשרת האספקה. פיתוח מודעות לקשיים של המעמד היצרני אמנם לא פותרת את בעיות העולם, אך זוהי תזכורת טובה לכך שמאחורי כל מוצר ממנו אנחנו נהנים, עומדים אנשים שעבדו קשה בשבילו (וגם בשבילנו).

קבוצת כדורגל בפונג'אב הבריטית, 1920 (Credit: gottfriedfuchs.blogspot.com)

בכל מקרה, ביקור במקדשי הכדורגל של סיאלקוט, מוכרח להיות חוויה מיוחדת עבור כל אוהד כדורגל. אם לא היה מדובר במדינה עוינת עבור ישראלים, הייתי מעוניין לנסוע לשם ולחזות מקרוב באנשים שתופרים במו ידיהם את הכדורים אשר נבעטים אחר כך בברנבאו או באליאנץ ארנה. בעיני, המחשבה שהכדור מדגם בראזוקה שבעט מריו גצה לרשת ארגנטינה בקיץ 2014 במראקנה, עשה את כל הדרך לרגליו מעיר קטנה בחבל פונג'אב שבצפון פקיסטן, היא לא פחות מדהימה מהשער עצמו. גם ההבנה שדווקא האנשים הבלתי נראים הם המנוע החשוב ביותר לספורט שכולנו אוהבים כל כך, היא משמעותית. הכרת ההיסטוריה ותהליך הייצור של הכדור יכולה להעמיק את העניין בתחום, ללמד עוד על חשיבותו הכלכלית והבינלאומית של הענף ולאפשר לנו לצפות במשחק מזווית נוספת, עגולה יותר.

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עקבו אחרינו

פרקים אחרונים

הכל מהשנה האחרונה

בואו לתמוך בנו

באתר מגזין חולה על כדורגל
החל מ-5$

נדאג להודות לכל תומך באופן אישי (בפודקאסט, בפוסטים, בכתבות המגזין)

דילוג לתוכן