חולה על כדורגל - המגזין

כישרון נשכח משנתון 99, חולה על כדורגל מאז גיל 7 וסטודנט בזמני הפנוי. משתדל לתת מקום גם לסוגיות שמחוץ לכר הדשא. מחכה ליום שבו לא נופתע מהצלחה ישראלית: אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום. חפשו אותי באינסטגרם regelhazahav ובטוויטר @Tomer_Atir

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

מעבר לפינה #1: מסי וברצלונה, הבעיה בצ'לסי, הרנסאנס האיטלקי

מסי נפרד מברצלונה. במה תלויה חזרתו? (קרדיט: GettyImages)
תומר עתיר בטור תקופתי שמנתח סוגיות נבחרות מעולם הכדורגל. והפעם, מעבר לפינה #1: במה תלוי הקאמבק של מסי, כמה מאמנים צ'לסי תפטר עד שתבצע את השינוי ההכרחי באמת, והצדדים האופטימיים והפסימיים לגבי הכדורגל האיטלקי שהשתלט על המפעלים האירופיים העונה.
1. מסי וברצלונה: ארוכה הדרך אל הקאמבק

בשבועות האחרונים הדיווחים על חזרתו לברצלונה של ליאו מסי הולכים ומתרבים, לפחות כמו שריקות הבוז לארגנטינאי וחבריו מיציעי הפארק דה פראנס.

כסף לא אמור לעצור את המהלך: מסי יגיע בשכר נמוך יחסית וגם יסייע למועדון להביא ספונסרים חדשים. הרצון, של כל הצדדים, כבר שם. מסי של אחרי המונדיאל רגוע וחושב על סגירת מעגל. בברצלונה שואפים לתיקון לאחר הנסיבות המביכות של העזיבה. אבא חורחה כנראה התרצה מההתבטאויות של לאפורטה, והמשפחה רוצה לחזור הביתה – לברצלונה. צ'אבי משוחח עם חברו לקבוצה לשעבר, ובונה תוכניות טקטיות לעתיד הכוללות אותו כחלק מרכזי מהקבוצה.

מה הבעיה? המכשול שעמד בפני המשך דרכו של מסי בקאמפ נואו באוגוסט 2021 טרם הוסר. חוקי הפייר-פליי של מנהלת הליגה הספרדית בראשות חאבייר טבאס עדיין מקשים על ברצלונה לרשום חוזים חדשים. כמה סמלי שהחוזה החדש של גאבי, שאישורו על ידי הליגה מתעכב, שלח את הקשר הצעיר ללבוש שוב את המספר 30, המספר הישן של מסי. וכל עוד גאבי משחק עם המספר של מסי הצעיר, המסר ברור: התנאים לחזרתו של מסי הוותיק עוד לא מתקיימים.

זה שמנסה להחזיר את מסי, וזה שגרם לו לעזוב. לאפורטה וטבאס (קרדיט: marca.com)

את הבלתי-אפשרי מסי עשה לא מעט בקריירה. כדי לחזור לעשות זאת במדי ברצלונה הוא יצטרך לקבל את האישור של האיש החזק בכדורגל המקומי. ימים יגידו אם גם הפעם הוא יצליח.

2. השינוי שצ'לסי לא הפנימה לעשות

פרנק למפארד, שוב, הוא מאמן צ'לסי. מאמנה הקבוע השלישי העונה, אולי עד לשינוי נוסף בקיץ. אם יישאר או לא, זה לא הסיפור: הסיפור הוא שהבלוז ממשיכים להחליף מאמנים כמו גרביים, ולא רואים את החור שבסגל. הרי הבעלים החדש בוהלי שפך מאות מיליונים כדי להעמיד קבוצה מפוארת בלונדון, ומצפה לתוצאות. חבל שככה לא בונים קבוצה, ושאין לו סבלנות.

שב לספסל של הסטמפורד ברידג', בינתיים. למפארד (קרדיט: @MadridUniversal)

אחרי 30 מחזורים צ'לסי במקום ה-11 בלבד בפרמיירליג, ומחזיקה בהפרש שערים שלילי. אפילו אם רק קבוצות מלונדון היו מעפילות לליגת האלופות, היא הייתה נמצאת מחוץ לטופ-4. וזה למרות שהוציאה העונה יותר מ-500 מיליון פאונד ברוטו על שחקנים חדשים (לפי טרנספרמרקט).

ההגנה נהדרת: רק 3 הראשונות ארסנל, סיטי וניוקאסל ספגו פחות ממנה. אבל ההתקפה? בכי רע. צ'לסי כובשת פחות משער למשחק, בדרך לשיא עונתי שלילי. ליגת האלופות משקרת. כתחרות קצרה ומקרית, היא לא משקפת את צ'לסי האמיתית (ולדעתי, גם לא את ברצלונה). כי צ'לסי העונה, כמו שמראים 30 מחזורי ליגה, היא לא קבוצה ברמה של רבע גמר הצ'מפיונס.

עם ההתקפה שלה היא לא תגיע רחוק: לא יעזרו גם עוד 3 מאמנים על הקווים. רק העונה מודריק עלה 70 מיליון, סטרלינג נרכש תמורת 56, מדואקה ב-35, אובמיאנג נקנה ב-12 וההשאלה של פליקס לחצי עונה עלתה לצ'לסי 11 מיליון. סכום פנטסטי שמתקרב ל-200 מיליון פאונד הוצא על שחקני התקפה והניב בינתיים תוצרת מצטברת של 7 שערים ו-3 בישולים בליגה. גם לשחקן התקפה אחד זה מאזן לא מספיק.

איפה המספרים? מודריק (קרדיט: @ChelseaFC)

צ'לסי חייבת סקורר שאפשר לסמוך עליו. הוא לא חייב להיות יקר ולהגיע בכסף גדול. וזה לא שהכסף הוא הבעיה פה, צ'לסי מרשה לעצמה הרבה: צריך רק להוציא את הכסף בחוכמה. צ'לסי לא יכולה להרשות לעצמה אחרת.

3. הכדורגל האיטלקי מחפש תקומה

"שלוש קבוצות מהסריה א' ברבע גמר ליגת האלופות", זועקת הכותרת בכתבה של "גול" על הכדורגל האיטלקי. "אבל האם הקאלצ'יו באמת חזר?", היא שואלת. כי כמו ששר הספורט המקומי אמר לכתבה: "איטליה היא ארץ שמלאה בניגודים".

הרי הקבוצות מצליחות כרגע. נאפולי, מילאן ואינטר ברבע גמר צ'מפיונס; יובנטוס ורומא באירופית; ופיורנטינה בקונפרנס. למעשה, כמות כזאת של נציגות בשלב כה מאוחר במפעלים האירופיים, ארץ המגף לא ראתה מאז 1999. יש שקראו למצב כיום "רנסאנס": כמה איטלקי.

חיבוק קבוצתי של מילאן. רנסאנס (קרדיט @acmilan)

ועדיין, יש מה לשפר. רוב האצטדיונים ישנים ולא מצטלמים טוב, אחת הסיבות שמנהלת הליגה מזהה להתרחקות הפרמיירליג משאר הליגות הגדולות. שחקנים צעירים לא מקבלים מספיק הזדמנויות, מה שפוגע באפשרויות של המאמן הלאומי רוברטו מנצ'יני. "לא אדבר על לידה מחדש של הכדורגל האיטלקי", ביטל את השמחה במהלך פגרת הנבחרות האחרונה כשהתלונן שאין מספיק שחקנים איטלקים בקבוצות הגדולות.

אז כדי להבדיל אותה ממתחרותיה ולהחזיר את הסריה א' לקדמת הבמה, הליגה מציגה עצמה כעת תחת המיתוג "תוצרת איטליה". לפי אנה גווארנריו, האחראית על מכירת זכויות השידור הבינ"ל של הליגה, למסגור הזה יש כוח מיוחד. "בניגוד לכל ליגה אחרת בעולם", היא מסבירה, באיטליה יש "תשוקה, רומנטיקה והיסטוריה. זה מה שאנחנו צריכים להזכיר לעולם כולו". היא לא טועה. השאלה אם בכדורגל המודרני לערכים האלה עוד יש מה למכור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן