חולה על כדורגל - המגזין

בן 25 מתל אביב מנהל שיווק וכותב תוכן, לשעבר אנליסט ספורט. אוהד ליברפול והפועל תל אביב, חולה על כדורגל בכל רמ"ח אברי – "אנשים חושבים שכדורגל זה עניין של חיים ומוות, אני יכול להבטיח לכם שזה עניין הרבה יותר חשוב." – ביל שנקלי

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

כשהקפטן נוטש: הסיפורים והשאלות מאחורי מעבר ג'ורדן הנדרסון לסעודיה

פעם קפטנים בליברפול, היום מאמן ושחקן באל איטיפאק. סטיבן ג'רארד וג'ורדן הנדרסון (Credit: Getty Images)
במהלך חודשי הקיץ היבשים מפעילות ספורטיבית, הנושא החם ביותר בעולם הספורט היה מסע החימוש של המועדונים מהליגה הסעודית הבכירה, לאחר ההשקעה הרבה של הממלכה הסעודית. ובין כל ההעברות המשוגעות שקרו נתמקד באחת מהיותר לא צפויות ומרתקות בה אנחנו רואים את קפטן ליברפול בשמונה השנים האחרונות חותם בקבוצת מרכז טבלה, אותה מאמן קודמו בתפקיד סטיבן ג'רארד, ונבין מה המשמעות של המעבר הזה ולאיזה כיוון עולם הכדורגל שלנו מתקדם

פתאום קם המלך הסעודי בבוקר?

בקיץ הנוכחי ראינו רוחות של שינוי בכדורגל העולמי. אם בשנה שעברה ראינו את כריסטיאנו רונאלדו עובר לשחק בליגה הסעודית כשהוא משפר את שכרו משמעותית אבל לא מושך אחריו שחקנים איכותיים נוספים, בטח שלא כאלה שבשיאם, היום ניתן לראות מגמה שונה לחלוטין מבחינת אסטרטגיית הרכש של המועדונים מהממלכה הערבית. לצד שחקנים מבוגרים שעשו את דרכם לחצי האי הערבי כמו סאדיו מאנה, קאלידו קוליבלי וקרים בנזמה (שממש אי אפשר לזלזל ביכולות שלהם גם היום), עברו גם לא מעט שחקנים שנמצאים בשיא כושרם ובגיל שבו הם עדיין יכולים להשפיע על תמונת המצב בכדורגל האירופי כמו רובן נבש (26, הקפטן הצעיר בתולדות ליגת האלופות), סרג' מילינקוביץ' סאביץ ופאביניו (28, שני "קשישים" בעלי ניסיון ברמות הגבוהות ביותר לכאורה אבל שחקנים שיכולים לתת עוד חמש שנים טובות בכדורגל האירופי).

זה הוא שינוי מסעיר שקורה לעולם הכדורגל שאנו מכירים בימים אלו, אם בעבר פחדנו כשהולק עבר לזניט וכשאוסקר עשה את הדרך לליגה הסינית ממהפיכה כלכלית שמונעת ממדינות שמנסות ליצר לעצמן תדמית טובה יותר דרך הספורט, היום התחושה הזאת כבר ממש קורמת עור וגידים. אז מה גרם למלך הסעודי באמת לקום בבוקר ולהחליט להשקיע שני מיליארד יורו במשך שנתיים בליגת כדורגל שעד כה היה אפשר להשוות ברמתה לליגה השישית באירופה כדי להפוך אותה לסופר ליג החדשה?

התשובה לכך מורכבת מכמה גורמים, העיקריים שבהם הם כמובן רצון "לטהר" מעט את שמה הטוב של המדינה שנחשב למאוד לא מערבית, התחרות הפנימית מול קאטר על השליטה בכדורגל ושליטה בכלל ובנוסף גם באירוח מונדיאל 2030. מעבר לכך, המדינה משקיעה אף סכומים גדולים יותר בפיתוח הכללי שלה, ערים חדשות נבנות מאפס ופרוייקטים כמו הליין (the line project) מושקעים על מנת להפוך את המדינה לבעלת השפעה גדולה יותר באזור, ובהחלט יש להם את המשאבים והיכולת ליצור יש מאין במדבר הערבי.

המאמצים הסעודים לחזק את היכולות שלהם בעולם הכדורגל קיבלו תאוצה בתקופה האחרונה עם הרכישה של ניוקאסל מהליגה האנגלית על ידי משפחת המלוכה הסעודית, ההעפלה של הנבחרת הסעודית למונדיאל בקאטר והניצחון הגדול שלהם במשחק מול אלופת העולם הטרייה ארגנטינה. כל אלו היו הכנה בעצם לבוסט העיקרי למאמצים הללו, כאשר בחורף האחרון הממלכה הודיעה שהיא רוכשת 75% מארבעת המועדונים הגדולים במדינה: אל הילאל, אל אהלי, אל נאסר ואל איתיחאד.

זוהי ידיעה שעברה לכולנו ככה מתחת לראדר, אבל המשמעויות שלה הן היסטוריות ביחס לכמות הרעש שהיא עשתה.

מסע הרכש העצום שהקבוצות הסעודיות עושות השנה מונע ישירות מהרצון של הממלכה לכך שדברים יקרו כאן ועכשיו, ודברים אכן קורים בקצב מסחרר. נכון לרגע זה הליגה הסעודית עומדת על מאזן הוצאות/הכנסות על רכש בסך של -320.58 מיליון יורו, והיא שנייה רק לפריימר ליג (שהמאזן שלה עומד על -663.79). אין נורת אזהרה יותר גדולה מזו לכך שאנחנו עומדים לקראת תולדה של ליגת כדורגל גדולה חדשה ויהיה מעניין לראות לאן כל זה יתפתח.

בתוך כל הבלאגן הזה יש מועדון אחד שעושה דברים קצת אחרת, בלי רכש מפוצץ ובלי התמיכה הכלכלית. אל איטיפק בהובלת סטיבן ג'רארד היא לא מועדון שמכוון למקום בטופ 4 מבחינת הסגל וההשקעה אבל יכול מאוד להיות שאפשר ללמוד מההתנהלות בו דבר או שניים אל ניהול ספורט. בואו נכיר את אל איטיפק.

לא רק הנדרסון, גם דמבלה והנרי. הנדרסון וג'רארד במעמד החתימה של הקשר (Credit: Getty Images)

אל איטיפק – מועדון שונה בנוף הסעודי

במהלך סאגת המעבר של ג'רארד תחילה וגם של הנדרסון נוצרו המון רעשי רקע, שני הקפטנים של ליברפול בדימוס מייצגים המון ערכים ואוהדים מאחוריהם ואלו העלו המון שאלות וטיעונים לגבי המוסריות והטעם שיש בכלל במעבר לליגה הסעודית בפרט ולערב הסעודית בכלל. שאלה אחרת שנותרה מעט בצד אבל נשאלת לא מעט לאחר שהנדרסון חתם על החוזה שלו במועדון היא "מי לעזאזל זאת אל איטיפק? (באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב)

אם היינו שואלים לפני שנה אוהד כדורגל ממוצע איזה מועדוני כדורגל הוא או היא מכירים, כנראה שהתשובות היו אל נאסר, אל איתיחד או אל הילאל, אלו שלושת המועדונים הגדולים במדינה ומדי פעם מופיעים גם באליפות העולם למועדונים, כך שהם מקבלים חשיפה מסוימת והם באמת גם מהגדולים ביבשת אסיה. כשמסתכלים על ההישגים האחרונים של אל איטיפק, המועדון שסיים במקום השביעי בליגה בעונה החולפת, לא העפיל לליגת האלופות של אסיה מאז 2010 ולא מצליח בקביעות לפרוץ את מחסום הטופ 4 בליגה, אפשר להבין שבלי קשר לאירועים האחרונים זהו מועדון מהדרג השני בליגה הזאת, בסגנון של אסטון וילה או ווסטהאם שמכוון להתחרות בגדולות אבל בלי המשאבים וההכרה שלהן.

דאמם, העיר בה המועדון פועל, נמצאת הרחק הרחק מהערים הגדולות במערב המדינה וממרכז העניינים אך לחופי המפרץ הפרסי באיזור בעל מאגרי הנפט הגדולים בעולם. המשמעות של המיקום שלה היא שהיא מתוחזקת על ידי השליט של האזור הזה בתוך המדינה ולא ישירות על ידי המלך, מה שגורם לה להיות עצמאית בתוך כל הסערה שמתכוללת בכדורגל הסעודי. הרכישות האחרונות של המועדון, שכוללות מעבר למינויים של ג'רארד והנדרסון גם את החתמת מוסה דמבלה מליון וג'אק הנדרי מקלאב ברוז', מצביעות על כך שההשקעה הכלכלית במועדונים הגדולים גורמת למועדונים יותר קטנים במדינה להשקיע יותר ובכך להשתפר. מקור הכסף שיושקע באל איטיפק יהיה בעיקר בנפט אך יגיע גם מזכויות השידור שהליגה תחלק ומההכרה שהמועדון יקבל בעקבותיו.

זכה עם ליברפול בכל תואר אפשרי. ג'ורדן הנדרסון וכמה תארים (Credit: Getty Images)

מעמד הקפטן ואינטרסים משותפים

אם אנחנו מדברים על מהפכות ותהפוכות שעולם הכדורגל עבר בשנים האחרונות, בעשור האחרון ישנה סברה ש"תם עידן הסמלים". לטעמי נקודת המפנה הייתה ב2016, כשג'רארד עצמו פרש מהמשחק פעיל ביחד עם סוללת אגדות אחרות (כמו טוטי, לאם ולאמפרד) שהיו מזוהים עם מועדון אחד בעיקר, ובמקביל מועדונים כמו מנצ'סטר סיטי ופ.ס.ז' בבעלות מדינות המפרץ החלו לזכות בתארים המקומיים כבר באופן קבוע. מכאן ואלך המשחק שהכרנו בתקופה שלפני כן שינה את פניו כמעט לחלוטין. אין אספקט של המשחק שלא עבר טלטלה משמעותית ובכלל אפשר להגיד שהעולם כולו עבר תקופה משוגעת שהשפיעה מאוד גם על הענף עצמו.

בתוך כל זה, אם אנחנו חוזרים אל הטיעון שהעלנו כאן ונסתכל על השחקנים שניסו להחליף את ארבעת האגדות שהוזכרו, אפשר לראות שזאת הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית – לטוטי ולאמפרד לא מצאו באמת מחליף, תומאס מולר נכנס לקראת סוף הקריירה לתפקיד המנהיג בבאיירן שאחרי לאם ושווינשטייגר אבל לא הגיע לגדולה של השניים הללו, ורק הנדרסון הצליח להגיע עם ליברפול לגבהים שג'רארד הצליח לסחוף את המועדון בתקופתו. אף אחד לא ניבא זאת, השחקן כמעט ונמכר ב2015, נלחם על מנת להישאר ובעזרת יורגן קלופ וההשקעה מצד הבעלים הגיע עם המועדון למעמדים הכי גבוהים שיש, כולל זכייה בליגת האלופות ובפריימרליג בפעם הראשונה בתולדות המועדון.

על העזיבה של הקפטן לאחר 12 שנים באדום ו7 בתפקיד אפשר להגיד המון דברים. ישנה ביקורת גדולה על המהלך מצד אוהדי ליברפול שרואים בו תמוה בתקופה שהמועדון נמצא בו כרגע ובנוסף גם על רמת המוסריות שיש במעבר לערב הסעודית. המדינה מקיימת אורך חיים לא מערבי ולא מקדשת המון ערכים שג'ורדן הנדרסון, שב2022 תרם כ5 מיליון פאונד לארגוני צדקה שונים באנגליה ונחשב לשחקן מוביל וערכי על ידי רבים. כבר במעמד החתימה שלו במועדון נרשם אירוע שנוי במחלוקת כאשר במהלך הסרטון שליווה את החתימה הוסתר סרט הקפטן בעל צבעי הגאווה בלבד בפילטר שונה משאר התמונה.

אין ספק שהרעש שנוצר בעקבות הפערים בתפיסות העולם ילווה אותנו שנים קדימה, השאלות המוסריות בנוגע למנהגים ולמקור הכסף הינן רלוונטיות מתמיד וגם התחרות שפתאום נוצרת לכדורגל האירופי מחזקת את התחושה שהענף שאנחנו כל כך אוהבים נמצא בשיאה של תקופה בה הוא עובר שינויים קיצוניים לעיתים נורא תכופות.

עבד קשה מאוד הקיץ. ג'ורדן הנדרסון במהלך הפגרה האחרונה (Credit: empireofthekop.com)

אז מה שונה כאן בעצם?

למרות כל מה שנאמר כאן, אפשר להסתכל על רוחות השינוי האלה ולבחור להתמקד בכמה נקודות שיכולות דווקא לשפר את המצב בו אנו נמצאים כיום. הגלובליזציה וההכרה חסרות התקדים שהמשחק מקבל בשנים האחרונות בהחלט מובילות למדינות שונות שבעבר לא השקיעו בענף (כמו ארה"ב, מדינות ערב והמזרח) להשקיע כמויות עצומות של כספים על מנת שיוכלו להנות מהפרסום שהוא מניב. הכניסה של המדינות הללו לזירה גורמת לכך שהכדורגל ביסס את עצמו באמת כענף אהוב כמעט בכל בית בעולם לאחר שבעבר השליטה המוחלטת בו הייתה נתונה בידי מדינות אירופה. מעבר לכך גם גורמת לרמת המשחק במדינות עצמן לעלות אחרי שהן משקיעות גם בפיתוח שחקנים ותשתיות טובות בהרבה מבעבר.

ממש לאחר המעבר של הנדרסון לאל איטיפק מיהרו כל חבריו לקבוצה לשעבר לפרסם את הודעות הפרידה שלהם, אליהם הצטרף גם יורגן קלופ שהחמיא להנדרסון וטען שהוא אגדה של המשחק ומנהיג למופת. גם למאמנו הנוכחי הייתה הזדמנות לחלוק לו שבחים, ובסביבתו של ג'רארד נטען שהרכישה של הנדרסון מגיעה על מנת שבאמת יוכל להוות מעין מודל של בסיסו יוכלו לעצב את השחקנים המקומיים. בקיץ האחרון הנדרסון פרסם כמה פוסטים ברשתות החברתיות שמראים שהוא לא נח לרגע, ואכן הקפטן בן ה33 קיצר גם את חופשת הקיץ שלו על מנת שיוכל להגיע לעונה הקרובה בכושר הראוי. כל זאת קרה לפני שהחלו השמועות על המעבר והמקצועיות של הנדרסון תתלווה אליו ביחד למועדון הסעודי הצנוע יחסית, שמחפש להשקיע גם בשחקנים המקומיים שהוא מפתח וברמת המקצועיות הכללית שלו.

כשמסתכלים על המשמעויות של המעבר של הנדרסון לאל איטיפק אפשר להבין שהוא לא נועד להגביר חשיפה או להצביע על כוונה מסוימת כמו המעבר של רונאלדו בשנה שעברה או מסע הרכש שעשו הקבוצות הגדולות בליגה הסעודית. המשמעות שלו היא שבמהלך שלוש השנים עליהם חתום החוזה של הנדרסון, המועדון יתפתח סביב הערכים והמשמעת ששני הקפטנים מהמרסיסייד הביאו איתם לכל משחק. אם נהיה כנים, אפשר להגיד שהפערים ברמות בין ארבעת המועדונים הגדולים בממלכה הסעודית לשאר הקבוצות שמתחרות בהם בליגה רק הלכו וגדלו במהלך הקיץ האחרון. סכומי ההעברה המפוצצים והחוזים שוברי השוק מביאים לערב הסעודית שחקנים מהדרג הראשון באירופה ורוב המועדונים במדינה יתקשו להיאבק בעושר הגדול הזה.

אין ספק שצמד האנגלים החדש של אל איטיפק עומד כאן מול אתגר עצום, אבל בכל זאת תרשו לי לשאול אתכם, כמה פעמים זה כבר קרה להם בעבר? אם נספור את כמות הקאמבקים המרגשים עליהם היו אחראים ג'רארד את הנדרסון נגיע לכמות שתספיק לכמה סרטוני יוטיוב מרגיש או אולי לתחושה שהם יכולים לעשות בלאגן בליגה הכי חמה היום בעולם.

צפו לעונה מאוד מעניינת בגזרה הסעודית.

שואפים לטופ 4 בסעודיה. סטיבן ג'רארד עם נשיא אל איתיפאק, חאלד אל-דבל (Credit: AFP PIC)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן