חולה על כדורגל - המגזין

כישרון נשכח משנתון 99, חולה על כדורגל מאז גיל 7 וסטודנט בזמני הפנוי. משתדל לתת מקום גם לסוגיות שמחוץ לכר הדשא. מחכה ליום שבו לא נופתע מהצלחה ישראלית: אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום. חפשו אותי באינסטגרם regelhazahav ובטוויטר @Tomer_Atir

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

סיפורים על לסטר

יש יותר מדי משלים מפורסמים על שועלים בשביל להתעלם מהם כשכותבים על לסטר. הרי הקבוצה המזוהה עם החיה הערמומית חתומה בעצמה על אגדה בלתי נשכחת מ-2016. ובכל זאת, הפעם הסיפור משאיר טעם מר בפה, או אולי חמוץ.

איזופוס סיפר על שועל אחד, שמצא גפן עם ענבים נאים. הבעיה שנתקל בה הייתה גובהם: לא משנה כמה ניסה, השועל כשל בהגעה אל הפרי המפתה. לבסוף התייאש, עזב את הכרם וקבע שהענבים בכלל היו חמוצים. השועל הגאוותן של איזופוס רצה וודאי להסתיר את אכזבתו מהפספוס, וכאן הוא מתחבר לחבורת השועלים מהפרמיירליג.

נכון, האליפות אולי הייתה אירוע חד-פעמי. עונה לאחר מכן, עם סכנת הירידה ופיטוריו של ראניירי, לסטר חזרה לגודלה הטבעי. ולמרות זאת, די מהר היא גילתה את ייעודה החדש, ומיצבה את עצמה כקבוצת צמרת אטרקטיבית, עם מקום 5 ב-2020 ושחזור ההישג ב-2021. כן, כמו השועל ההוא, היא ראתה את ליגת האלופות מקרוב כל כך – ולא הצליחה להגיע.

והעונה? אפילו נקודת התצפית הכי קרובה הייתה די רחוקה. עד מחזור הסיום, השועלים בילו רק שני מחזורים מעל המקום ה-10. ההידרדרות ניכרת, ולא כדאי להסתנוור ממצב הסיום המקרי שהקפיץ אותה למקום ה-8. ולא, בלסטר לא אומרים לעצמם בדיעבד שהטורניר היוקרתי איננו יעד רצוי, כי על הצניחה בעונה האחרונה הם יכולים להאשים רק את עצמם: אלו לא הענבים החמוצים, אלו השועלים שמחמיצים.

כשחושבים על היריבות, זה כואב שבעתיים. על עונת הבלהות של מנצ'סטר יונייטד נכתבו הררי מילים. טוטנהאם של קונטה נראתה תכופות כמו קופסת השוקולד של פורסט גאמפ: לא ידעת מה תקבל ממנה. ארסנל הפתיעה לטובה, אבל קרסה בסיום. ווסטהאם וסגלה הקצר סבלו מעונה ארוכה באירופה. עם כל הצרות הללו, לסטר לא התקרבה אליהן – דווקא אחרי קיץ ראשון מזה שנים בו הסגל שלה זכה לעומק נוסף ולא איבד אף כוכב.

מה לא היה שם העונה, בדרך לעוד פספוס? הפציעות לא פסחו על ההגנה והקישור האחורי, ויחד עם החולשה של שמייקל לסטר ספגה בלי הפסקה (59 שערי חובה). בהתקפה, וארדי גילה שהוא כבר בן 35, ולמרות שהיה חסר מעצורים כשהופיע – הוא לא עשה זאת מספיק (15 שערים ב-25 הופעות ליגה). כשאיהנצ'ו חוזר לגודלו הטבעי ודאקה משתלב לאט-לאט (9 שערים יחד), חסרונו של סיפור הסינדרלה הגדול הורגש, והקסמים של מדיסון (12 שערים) לא הספיקו בלי עוד סקורר. ורוג'רס? המאמן שסוגר יותר מ-3 שנים בקבוצה ומחזיק בחוזה ארוך, עדיין חסר את הגרוש ללירה.

אז מדיסון שוב נראה כמו כוכב, ובארנס וטילמנס עדיין צעירים ומבטיחים. מה הלאה? לא ברור מה צופן העתיד לשועלים. אולי יגיע עוד רכש שינסה לקרב אותם שוב לענבים היקרים, ואולי דווקא יעזוב אותם אחד מהצעירים שהיא יודעת למכור ביוקר. בכל מקרה, כנראה שההשקעה הכי טובה של התאילנדים תהיה דווקא שיפור הצוות הרפואי באצטדיון הקינג פאוור: חשבו על עונה שלמה עם פופאנה, ג'סטין ואנדידי; על ריקוד אחרון של וארדי. משם, איך אומרים, כל השאר זה בונוס.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן