חולה על כדורגל - המגזין
בן 40, נשוי פלוס 2, ירושלמי מבטן ומלידה. כותב ומדבר על כדורגל. מאמן בכדורגל הישראלי מעל ל-17 שנה. בקיצור, חולה על כדורגל.

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

ומי יגן על הבית? מוצאים בלם אחד או שניים למנצ'סטר יונייטד

אחד מצמדי הבלמים הטובים ביותר בהיסטוריה של הפרמייר ליג. ריו פרדיננד ונמניה וידיץ' (Credit: Getty Images)
זה נראה כי למנצ'סטר יונייטד יש אינספור בעיות וזה לא באמת משנה במה תתחילו לטפל, מה שחשוב הוא להתחיל ממשהו. אריאל טויטו ויוסי עדני ניסו לבחון את הבעיות בהגנה וע"פ הפרסומים בתקופה האחרונה לבדוק מי מהמועמדים הכי מתאים לחזק את מרכז ההגנה. בתקווה אולי שמשם יצמחו להם צמד שינסה להתקרב לאחד המצמדי הבלמים האימנתים ביותר שידעה הפרמייר ליג - ריו פרדיננד ונמניה וידיץ'. קל זה לא הולך להיות, אבל משהו הולך קל ליונייטד בעשור האחרון?

מנצ'סטר יונייטד חווה את העשור הקשה ביותר בהיסטוריה של המועדון. מאז שסר אלכס פרגוסון פרש מתפקידו, התחלפו אינספור מאמנים ושחקנים ושום מתכון לא היה מנצח. משלל הבעיות שיש כעת לפתור באולד טראפורד, בחרנו לקחת אחת (די רצינית) ולנסות למצוא את מי שיכול (או יכולים) לפתור אותה – מי יכול להחזיק את מרכז ההגנה? נוכחנו לדעת שגם הרבה כסף ורכישת בלם בסכום הגבוה ביותר בהיסטוריה לא בהכרח מבטיחים הצלחה, לכן היה לנו חשוב למצוא את הפרופיל המושלם לקבוצה הנוכחית של יונייטד. ריו פרדיננד ונמניה וידיץ' לא יכולים לחזור מפרישה (הלוואי שהיו יכולים), אבל לנסות למצוא את הצמד המושלם ביותר כעת, זה אפשר לנסות. צאו איתנו למסע מרתק.

אריאל על הונגריה, אמריקה וכדורגל

כילד מצאתי עניין רב בקובייה הונגרית. הרומן המתמשך ביני לבין המשחק הפופולרי היה יכול להסתיים בסיפור אהבה מרגש, אילולא רצה הגורל אחרת: כלל הקוביות ההונגריות שנפלו לחיקי היו פגומות. הייתי טורח להשלים פאה אחת, ממשיך לפאה נוספת, ורגע לפני תרועת הניצחון – מגלה להוותי כי שוב הזדמנה לידי קובייה פגומה. השלמתה לא הייתה אפשרית. הוריי האהובים, מופת לחינוך מסור ולהתחשבות מעוררת השתאות, ניחמו אותי בהצעה לקובייה חלופית. כפי שהצלחתם לנחש, גם היא סבלה מלקות דומה. דווקא כשנדמה היה שההישג קרוב, התברר שהחלקים האחרונים בתצרף ממאנים להסתדר. המשימה נחלה כישלון.

מנצ'סטר יונייטד היא קובייה הונגרית (נסו לדמיין את המשפט בקולו של אייל שני; זה נשמע טוב יותר). בעיה בקישור האחורי? נביא את קאסמירו! אין לנו חלוץ טבעי? הוילונד הוא הוא ההולאנד החדש. לשכנים הרועשים יש מאמן קירח עם מורשת הולנדית? טן האח לשירותכם. שילוב שחקני בית יביא מזור לבעיה? שימו את מבטחכם בגרנאצ'ו. עדיין יש בעיה? כנראה שהקובייה פגומה.

וכמו במערכת היחסים המורכבת שניהלתי עם המשחק הססגוני, כך גם במקרה של מנצ'סטר יונייטד. אילו דווקא לפני הסוף נראה שהפתרון רחוק מאי פעם, כנראה שהבעיה אינה נעוצה בקובייה. הבעיה נובעת ממי שהופקד על פתירתה. המאמן, השחקנים, הפציעות והצוות הרפואי ודאי לא חפים מאחריות, אך את השד האדום צריך להוציא מהבקבוק. עיקר האשמה בהנהלה הכושלת ובמדיניות הספורטיבית שהותוותה על ידה. בפרפרזה על האור בקצה המנהרה, אוהדי יונייטד תמיד ראו את קרני האור. למעשה, קרני האור היו רבות מספור. דא עקא, הם מעולם לא ראו את המנהרה. בהיעדר הנחיית דרך ברורה, המסלול שמוביל לאלומת האור נותר לוט בעלטה.

וכעת, לאחר שנות המתנה שראשיתן בדמדומי ימי פרגוסון העליזים והשד יודע היכן סופן, נראה שעל אף שהאור רחוק, סוף כל סוף מגיעים האנשים הנכונים לבנות את המנהרה. האחים לבית גלייזר מארה"ב, צמד אנשי עסקים מבריקים, ציניים ונעדרי הבנה בסיסית בכדורגל, צפויים להשלים בימים הקרובים מכירה של עשרים וחמישה אחוזים ממניות החברה לסר ג'ים רטקליף. הגלייזר'ס (גרסה יהודית לקרדישיאנ'ס) לא ששו לוותר על השליטה בפן הספורטיבי של ניהול המועדון. לאחר משא ומתן מייגע, דומה שנפל דבר: הסר ניצח את השייח'. זכויות הניהול הספורטיבי תואצלנה לידי מיסטר רטקליף. לאחרון יש רקורד עשיר כחובב ספורט בכלל, כדורגל בפרט ומנצ'סטר יונייטד, אם נרד לפרטי פרטים. על אף היותו איש עסקים מבריק, דווקא הרומנטיקה היא שגורמת לאוהדי הקבוצה להאמין כי 'הגיע זמן גאולתם'. ג'ואל, כך מקווים, יתחלף בגואל.

בעיות כמו חול וכסף שנשפך בערימות

אתגרים עצומים צפויים לג'נטלמן הנאה בתפקידו החדש. כשלים מתמשכים אינם ניתנים לפתרון בהינף יד. אך סוף כל סוף, נראה שעל המלאכה הופקד האיש הנכון. האוהדים המסורים שבעו מניהול כלכלי מושכל ומרווחי עתק. תשוקה, רוח הרפתקנית ואהבה ספורטיבית, הם שחסרו להם. כעת נדמה שהם מצאו את האיש שסגנונו רווי הלהט עשוי להביא מזור לבעיות הקבוצה.

אך אלוהים, כך נטען, נמצא בפרטים הקטנים. מערכת מורכבת בנויה מאוסף ה'ברגים הקטנים'. מדיניות ניהול מושכלת היא התלכדות גורמים שונים ומגוונים. בעשור מאכזב ונטול אליפויות הצליחה מנצ'סטר יונייטד 'לזכות' בתואר 'הקבוצה שהוציאה את סכומי הרכש הגבוהים ביותר' בפער משמעותי: 1.19 מיליארדי דולרים, לפי נתוני ה-CIES מחודש ספטמבר האחרון. יריבתה העירונית, אם תהיתם, ניצבת במקום החמישי (סכום 'צנוע' של 732 מיליוני דולרים).

הארי מגווייר, ג'יידון סאנצ'ו, רומלו לוקאקו ופול פוגבה, הם חלק מרשימת האכזבות של שחקנים כושלים, שלא הצדיקו את סכומי העתק המופרכים ששולמו על שירותיהם. איינאוס, חברתו של רטקליף, זיהתה כי הבעיה המרכזית טמונה במדיניות הרכש. ראשית דרכו במועדון תתאפיין בסדרת שינויים שורשיים: על פי הדיווחים מתכנן הבריטי מהפכה בזעיר אנפין, כולל מינוי מנהל מקצועי חדש, מנכ"ל, מערך אנליטיקס ומערך סקאוטינג.

ובעוד 'הדג מסריח מהראש', כדורגל כושל מתחיל בהגנה לקויה. על אף בעיות התקפיות מובהקות וקושי ביצירת מצבים, עיתונאים שמסקרים את שוק ההעברות מניחים כי הבאת בלם תעמוד בראש סדר העדיפויות של הקבוצה. לא מן הנמנע כי כבר בחלון ההעברות החורפי תנסה הקבוצה למצוא את ההזדמנות הנאותה ולהנחית שחקן הגנה מוביל ב'תיאטרון החלומות'.

אז מי בנמצא?

כיום כוללת מצבת בלמי הקבוצה את ליסנדרו מרטינז, רפאל וראן, הארי מגווייר, ויקטור לינדלוף וג'וני אוונס. הארגנטינאי, הראשון ברשימה, הציג ביצועים עקיבים בעונה הקודמת. פציעה קשה גדעה את הכושר המרשים בו היה נתון ואילצה את האדומים להתמודד עם מצוקה של ממש בחוליה האחורית. וראן, הבלם שהיה צפוי להוות ציוות מושלם למרטינז – הודות לגובהו ולמשחק הראש שלו – נראה כמו חיקוי מהוה של בלם העל מנבחרת צרפת ומריאל מדריד. מגווייר חווה שיפור מתמיד ומתחיל להזכיר את ימיו העליזים בלסטר סיטי, אך האם לא תמו כבר כל התקוות לקבל ממנו תמורה ראויה לתג המחיר וגם הסתמכות על בלם שעזיבתו בחלון ההעברות הייתה נראית עובדה מוגמרת – אינה החזון לו פיללו אוהדי יונייטד. לינדלוף נחשב תמיד לבלם שקט ובעל משחק רגל משובח. הבעיה? פציעות טורדניות ולקויות הגנתיות שמקשות עליו להשתלב בפסגת הבלמים המודרניים. בצעד שהרים יותר מגבה אחת הוחתם אוונס לחוזה קצר טווח. היתרונות? תשוקה ומסירות בלתי נלאית. החסרונות? ובכן, הוא ג'וני אוונס…

חיזוק הגנתי הוא הכרח של ממש, אם חפצה יונייטד להתאושש מפתיחת העונה האיומה שחוותה, בפרט בליגת האלופות – יונייטד קרובה מאוד לא לעלות לשמינית הגמר ועם 14 ספיגות היא הקבוצה שספגה הכי הרבה שערים אחרי 5 מחזורים מלבד אנטוורפן (15). כל שנותר לנו לברר הוא מי הם, אפוא, השמות המובילים לחיזוק החוליה האחורית? יצאנו למסע בין כותרות, שמות ושמועות, וחזרנו עם תובנות.

אדמון טפסובה

באייר לברקוזן מסתמנת כמרעננת הרשמית של עונת הכדורגל הנוכחית. להצלחה אבות רבים; אדמונד טפסובה, בלמה הבורקינאי של הקבוצה, אחד מהם. אדמונד אינו השחקן שעל 'מורשתו' תרצו לחנך את ילדכם. בריאיון טען השחקן כי בראשית ימיו כשחקן – התנגד אביו לקריירת הכדורגל שפיתח. הבן הסורר היה מוותר על שיעורים בבית הספר כדי לשחק במגרשי העפר של עיירת הולדתו האפריקנית. "קשה לבחור בין אימון לבין לימודים. במבט לאחור, איני מתחרט על בחירתי", שיתף טפסובה.

ייתכן שאביו אינו חולק עימם את התובנה, אך גם אוהדי באייר לברקוזן אינם מתחרטים. טפסובה ביסס את מעמדו כשחקן חיוני במדי השחורים-אדומים. סגנון המשחק שלו הוביל השוואות לג'רום בואטנג. אדמונד ניחן במהירות מרשימה, ביכולת מסירה (בפרט לטווח בינוני וקצר), בכדרור יעיל ובתרומה מתמדת לקידום הכדור. כמו כן, הבורקינאי מצטיין בקור רוח ובכושר כיבוש שערים, בפרט מהנקודה הלבנה. מספר מרשים של כדורי עומק, יצירת מצבי בעיטה וכיבוש וכן נגיעות בכדור בשליש המגרש ההתקפי, משלימים את התמונה: טפסובה הוא הבלם המודרני המושלם.

נהדר עם הכדור. אדמון טפסובה (Credit: IMAGO)

מספר התיקולים של השחקן עשוי להטעות: עיון שטחי מגלה כי רק 45 אחוזים מכלל הבלמים ביצעו מספר תיקולים גבוה יותר. 24 אחוזים בלבד יירטו כדורים במידה פחותה ורק 8 אחוזים חסמו פחות בעיטות. הקונטקסט הרחב מספר סיפור שונה. באייר לברקוזן, כך מסתבר, היא הקבוצה שביצעה את כמות התיקולים הנמוכה ביותר בחמש הליגות הבכירות (148). סגנונו המבחן של צ'אבי אלונסו, שליטה בכדור במרכז המגרש וקריאת משחק חכמה, מייתרים את הצורך בביצוע תיקולים רבים. נתון נוסף? בעוד בשליש המגרש ההגנתי מתעלים נתוני התיקול של טפסובה על 22 אחוזים מהבלמים, רק 31 אחוזים מהבלמים מתקלים יותר בשליש המגרש האמצעי ו-17 אחוזים בלבד – בשליש המגרש ההתקפי.

מקור השראתו הראשונית היה בלם העבר הגרמני פר מרטסאקר. ברבות השנים ציין טפסובה את וירג'יל ואן דייק ואת ג'ון סטונס כדמויות נוספות שעיצבו את פרופיל המשחק שלו. אוהדי יונייטד לא ירצו שילדם יתחנך בצילו, אך אין ספק שהם יעשו רבות כדי לראות אותו משחק במדי קבוצתם האהובה.

מרק גוהי

רבע גמר ליגת האלופות (U19) היה סוער במיוחד. קבוצת הנוער של צ'לסי פגשה את קבוצת הנוער של דינמו זאגרב בביתה, להתמודדות בה החזיקו הבלוז בסיכויי ניצחון טובים יותר. במהרה התברר כי הלוחמים הקרואטים לא התכוונו לשמש תפאורה במשחק. אנטוניו מארין, ששיחק בעמדת הקיצוני הימני, כבש צמד שערים לטובת קבוצתו. לוק מקורמיק האנגלי השיב בצמד משלו, והפיח תקווה מחודשת ביציעים. זמן המשחק החוקי נגמר בתוצאת שוויון, והיריבות נערכו לבעיטות העונשין המכריעות.

לצד הנקודה הלבנה ניצב מארק גוהי, שתי ידיו מונחות על מותניו ומבטו דרוך. השופט שורק לבעיטה. דינקו הורקש, שוערה הקואטי של דינמו זאגרב, מודע לתהליך: מספר צעדים אחורנית, תנופה ובעיטה. אך גוהי, כך הסתבר, אינו מחויב לנוהל השגרתי. נשימה ארוכה, רגל שמאל שומרת על מקומה, בעוד רגל ימין מונפת קדימה, שולחת את הכדור אל עבר שער היריבה. המשחק הסתיים בניצחון כחול. גוהי הפך לגיבור המשחק.

לפעמים רגע בודד מספר על חיים שלמים. בעיטת העונשין המפתיעה הייתה הייצוג הטוב ביותר לאופיו של הבלם האנגלי – קור רוח, נחישות מול השער ומוכנות לאתגר את המוסכמות המקובלות ולעשות את הדבר הנכון לקבוצתו. למעשה, כבר בתחילת דרכו המקצועית בחר גוהי שלא לציית למצופה ממנו. אחרי הכול, קריירה כדורגל הייתה רחוקה מהעתיד שתכננו לו הוריו ומכריו, כרחוק אנגלייה מחוף השנהב.

מארק נולד באביג'אן בחוף השנהב, עיר נמל אפריקנית מאוכלסת שהצמיחה כדורגלנים כמו וילפריד זאהה ודידייה דרוגבה. אביו עמד בראש כנסייה מקומית ואימו חינכה את מארק הצעיר על אדני הדת. בסדר העדיפויות של הוריו, סיפר הבלם, היה 100% לדת, 100% ללימודים ו-0% לכדורגל. בהיותו בן שנה, עבר – לצד הוריו ושלושת אחיו – לדרום-מזרח לונדון. בעיר האפרורית גילה הילדון המוכשר את תשוקתו העזה למשחק. התמזל מזלו ומאמן קריי וונדרס, קבוצת הנון-ליג בה שיחק כילד, שימש בתפקידו הנוסף כמאתר כישרונות פוטנציאליים עבור צ'לסי. המאמן הבחין בכישרון הצעיר שצמח בקבוצתו. שליחים של הבלוז השיגו את חתימת הוריו של מארק, לאחר שלל הבטחות על התנהגות נאותה והמשך ציות לכל חובות הדת. גוהי מצא את מקומו בעמדת הבלם, בה משחק עד לימים אלה.

יש אלוהים. מארק גוהי מודה ליושב במרומים (Credit: Standart)

בקובהם התאמן לצד אגדות עבר רבות, אך ג'ון טרי, הקפטן הנצחי, היווה לדידו מושא השראה. תוכנית האימונים הקפדנית של צ'לסי כללה שימוש ברגל החלשה, תפקוד במספר עמדות ופיתוח מיומנויות טכניות ופיזיות. למרבה הצער, מדיניות ההשאלות והיחס לשחקני בית לא עלו בקנה אחד עם תוכניותיו לעתיד. גוהי הושאל לסוונסי סיטי, שם התאחד עם קונור גלאגר וריאן ברוסטר, חברי נעוריו. "שלושת המוסקטרים ​​חזרו להיות ביחד", סיפר בריאיון. "אני הבוגר והאחראי, קונור הוא המתנקש השקט, וריאן הוא הנפיץ; הוא נמצא בכל מקום ומהווה סכנה מתמדת!" השנים הפרידו בין השלישייה וכיום משחק גוהי במדי קריסטל פאלאס, גלאגר חזר לצ'לסי וברוסטר, שהושאל מליברפול, נמכר לשפילד יונייטד.

בגרות ואחריות הן אכן סימן ההיכר שלו, לצד פיזיות יוצאת דופן (שאלו את ראחים סטרלינג האומלל), קור רוח ויכולת שמירה אישית, תכונה שזוכה לעדנה מחודשת הודות למאמנים הדוגלים במשחק לחץ. גם הטכניקה שלו משובחת בהתייחס לעמדתו, מזכרת מימיו העליזים באקדמיית הנוער הנהדרת.

"אמונה מלווה את כל חיי", שיתף בעבר; "גם בכדורגל אני מנסה להוות מודל לחיקוי ולהראות את חסדו של אלוהים". מה יועיד הגורל לשחקן הצעיר? בין אם במדים האדומים של מנצ'סטר יונייטד ובין אם בקבוצות אחרות, גוהי ימשיך להאמין. באלוהים, בכדורגל ובעתיד צופן הסוד שטומן לו המשחק היפה.

ז'אן-קלייר טודיבו

בעולם מקביל יכול להיות שז'אן-קלייר טודיבו כלל לא היה נמצא כאן ברשימה, יכול להיות שכלל לא היינו מכירים את השם, מכיוון שהוא היה יכול פשוט לאבד את חייו בגיל מאוד צעיר. זה היה ה-24 למאי 2008, טודיבו בן ה-9 הלך ברגל לחוג ג'ודו, כשבזמן שחצה את הכביש פגעה בו מכונית וגרמה לו לפציעה קשה. "יצאתי מהבית כדי ללכת לג'ודו, חציתי את הכביש ומכונית הפילה אותי. זה הפך לתאונה גדולה. הייתה לי פציעה גם בעצמות הרגל וגם עד הקרסול, והיו כמה שברים. עדיין יש לי את הצלקות, אבל זו היסטוריה עכשיו," אמר בראיון בעבר. טודיבו שיחק אז גם כדורגל ומאמנו במועדון הקטן שבו החל את הקריירה, לס לילאס, סיפר שהם לא היו בטוחים שטודיבו יוכל לשחק כדורגל יותר בחייו. טודיבו היה בקומה מספר ימים וכשהתעורר שאל את הרופא אם הוא יוכל לחזור לשחק כדורגל והרופא השיב בשלילה.

למרבה המזל, טודיבו התאושש מהתאונה וגם בחר בכדורגל, אבל כנראה שהרקע של הג'ודו לא היה פחות חשוב, כשההשתתפות בענף אחר העניקו לו מיומנויות גופניות שלא בהכרח מקבלים מהכדורגל, כמו תנועתיות וקואורדינציה וגם גמישות וכוח, מה שגם גורם לו בוודאי לא להיפצע כלל במשך יותר משלוש שנים כבר (טפו טפו טפו). החשיבות של ביצוע ענפי ספורט שונים ואחרים חשובה להתפתחות של הספורטאי ושל מניעת פציעות והארכת הקריירה. לא מאמינים? תסתכלו על זלאטן איברהימוביץ', שבזכות הטקאוונדו, הצליח להתאושש מפציעות קשות ובעצם גם לשחק עד גיל 21.

התאונה וההתאוששות ממנה בוודאי גם חיזקו את טודיבו ברמה המנטלית וזו אולי גם הסיבה שהתקופה שלו בברצלונה, שלא הייתה בגדר הצלחה בכלל, לא שברה אותו ודווקא חיזקה. טודיבו הגיע לברצלונה בינואר 2019 מטולוז תמורת מיליון אירו. הוא הספיק להופיע רק 5 פעמים במדי הקבוצה ולא הרשים וכעבור שנה החל במסע השאלות, שהחל בשאלקה, נמשך בבנפיקה ליסבון והסתיים בניס, קבוצתו הנוכחית, שרכשה אותו בקיץ 2021 תמורת 8.5 מיליון אירו. מאז הספיק טודיבו להיות חלק בלתי נפרד וחשוב מהצלחת הקבוצה, כשהעונה היא צמודה לפ.ס.ז' בפסגת הליגה הצרפתית.

צמודים לפ.ס.ז'. טודיבו עוצר את קיליאן אמפבה (Credit: Getty Images)

טודיבו נחשב כבר שנים כרפאל וראן הבא. שניהם צרפתים כמובן, הבדל של סנטימטר אחד בין אחד לשני – וראן מתנשא לגובה של 1.91 מ', טודיבו 1.90 מ', ושניהם משחקים עם רגל ימין ובעלי טכניקה נהדרת עם הכדור. טודיבו יכול לשפר את משחק הגובה שלו, אבל בהחלט זו לא נקודה חלשה שלו. מה שכן, הוא נראה כגרסה החזקה והאתלטית יותר של וראן. מה שבטוח, בכמות הפציעות הבלם הוותיק מנצח ובפער. אז אולי יונייטד הייתה בעצם צריכה להביא את רפאל וראן הבא ולא את רפאל וראן האמיתי? עוד פרט מעניין – הבלם שהכי דומה לטודיבו מבחינה סטטיסטית בחמש הליגות הבכירות באירופה (ע"פ אתר Fbref שמשתמש בנתוני OPTA) הוא… ליסנדרו מרטינז.

אנטוניו סילבה

בנפיקה ליסבון היא הקבוצה שעשתה את הרווח הגדול ביותר בעשור האחרון בשוק ההעברות – כ-720 מיליון אירו בסה"כ. ההעברות השישית והשביעית היקרות ביותר בהיסטוריה שייכות לה – ז'ואאו פליקס נמכר לאתלטיקו מדריד בקיץ 2019 תמורת 127.2 מיליון אירו, לאחר שהביאה אותו בהעברת חופשית בגיל 15. אנזו פרננדס נמכר לצ'לסי בינואר השנהב תמורת 121 מיליון אירו, לאחר שנרכש רק כחצי שנה לפני כן מריבר פלייט תמורת 44.25 מיליון. אז מה הפלא שבנפיקה צועדת במקום הראשון בטבלת המרוויחות הגדולות ביותר בשוק ההעברות של הכדורגל העולמי?

טוב, אז מה הקשר לאטוניו סילבה? סילבה צפוי להיות האקזיט הבא של המועדון. וזה לא שאלה של האם, אלא שאלה של מתי. ובנפיקה תעשה עליו חתיכת קופה – ע"פ הפרסומים, סעיף השחרור שלו עומד על 100 מיליון אירו, וסילבה הגיע למועדון בחינם (אלא מה?) בגיל 12.

בכדי להבין האם סעיף השחרור של סילבה מוצדק, צריך להבין עד כמה הוא חריג בנוף. סילבה חגג יומולדת 20 רק לפני כחודש וחצי וזו עונה שנייה שלו כבר שהוא שחקן הרכב חשוב בבנפיקה. כשמדובר בשחקן התקפה זה לא דבר מפתיע, אבל כשמדובר בבלם, תפקיד שדורש הרבה אחריות והבנת משחק, זה בהחלט תופעה.

כבר בעונה שעברה, הראשונה שלו כשחקן בוגרים הוא השלים 90 דקות ב-28 מחזורים מתוך 34 בסה"כ בפורטוגל. בליגת האלופות הוא פתח בכל 10 המשחקים של הקבוצה במפעל ורק בשניים מהם לא השלים משחק שלם (יצא פעמיים בדקה ה-88). גם העונה הסיפור דומה לחלוטין, רק שבליגת האלופות פחות הולך לקבוצה וסילבה עצמו גם ירצה לשכוח אותה, כשכבר במשחק הראשון מול רד בול זלצבורג של אוסקר גלוך הורחק בדקה ה-13. זה היה הכרטיס האדום הראשון שלו בקריירה. גם במשחק האחרון מול אינטר, ספג אדום אחרי כניסה קשה בניקולו בארלה. לא משהו להתפאר בו, אבל זו עונה אירופית מסויטת עבור כל הקבוצה וסילבה לא צריך להרגיש בודד. בנבחרת פורטוגל יש לו כבר 7 הופעות, כשהופעת הבכורה שלו הייתה בונבמבר 2022 בניצחון 0-4 על ניגריה במשחק ידידות כשהוא בגיל 19 שנה ו-18 ימים בלבד. מעניין הוא סילבה השלים 90 דקות, כשמי שהבלם שפתח לצידו היה רובן דיאש, הבלם הטוב בעולם לדעתם שלא מעט ואחד מאבני היסוד של נבחרת פורטוגל החדשה, ומי שהחליף את דיאש במחצית היה פפה, הבלם הבלתי נגמר ומי שהיה אחד מאבני היסוד של הנבחרת הישנה.

הקשיב טוב? אנטוניו סילבה עם פפה במדי נבחרת פורטוגל (Credit: Getty Images)

כמו שני השמות הראשונים ברשימה, גם סילבה ניחן במשחק רגל משובח, כיאה לבלם המודרני, והוא נמצא בטופ האירופי של הבלמים בכל מה שקשור בקידום המשחק, הן בסחיבת הכדור והן במסירתו. העונה הוא גם מציג שיפור בפרמטרים ההגנתיים, בניצחון במאבקי אוויר וקרקע. הוא מהיר ויכול גם להחזיק קו הגנה גבוה. דבר שדי הכרחי בקבוצות דומיננטיות כמו בנפיקה ויונייטד (או כמו שהיא רוצה להיות).

כמו שנכתב בהתחלה וכמו שזה נראה עכשיו, בנפיקה תעשה בקרוב מאוד את האקזיט הבא שלה. אולי זה בכלל יהיה ז'ואאו נבש קודם (שגם בו יונייטד מעוניינת), אבל זמנו של סילבה יגיע ממש בעתיד הקרוב וצפויה לו גם החלטה לא פשוטה כי מלבד יונייטד, גם שמה של ליברפול עלה בעניינו בתקופה האחרונה ולהיות פרטנר של וירג'יל ואן-דייק בהגנה יכול להיות מפתה ביותר (ומפחיד עבור היריבות).

ג'ראד ברנת'וויט

אם אתם נמנים על האסכולה הישנה והטובה, השם הבא נועד לכם. בגיל 21 נחשב ג'ראד ברנת'וויט לעמוד התווך של הגנת אברטון. ברם, הדרך לפרמייר ליג לא הייתה קלה במיוחד. את הופעת הבכורה ערך הבלם במדי קרלייל, מהליגה הרביעית בעיר הולדתו. במהלך עונת הכדורגל 2019/20 הפך לשחקן מפתח בקבוצתו הצנועה ומשך את תשומת ליבן של קבוצות בכירות. הטופיז היו אלה שזכו בשירותיו, אך אושרו של השחקן לא נמשך זמן רב. כבר בינואר הושאל ג'רארד לבלקבורן רוברס מהצ'מפיונשיפ, עד לתום העונה. השאלה נוספת לפ.ס.ו איינדהובן הייתה עלולה לחרוץ את גורלו, אך בשלב זה חל המפנה. ברנת'וויט הפך לשחקן הרכב קבוע בקבוצת הפאר ההולנדית ולבלם מוביל ב-Eredivisie.

כושרו לא נעלם מעיני שון דייץ', שהחליט להשיב את הבן האובד לחיק המועדון. ההחלטה התבררה ככדאית. על אף שלא שותף בשני משחקי העונה הראשונים – בהם נחלה קבוצתו הפסדים – הצליח בנחישות אופיינית לבסס את מעמדו ולהפוך לחביב הקהל בגודיסון פארק. לא ניתן לבצע ניתוח של היחיד מבלי להתחשב בקולקטיב הקבוצתי ובהנחיות הטקטיות, אך נראה כי סגנון המשחק של ג'ראד – כמו נוצר בהשראת בלמי עבר מהממלכה הבריטית, בימים בהם הכדורגל היה קשוח, מחייב ורווי אמוציות.

בלם מהסוג הישן (והטוב?). ג'ראד ברנת'וויט (Credit: Getty Images)

ברנת'וויט אינו מרבה לכבוש שערים או לבשל. סגנון המשחק שלו לא מתאפיין בקידום כדור ובמסירות נועזות. למעשה, רק אחוז יחיד מכלל הבלמים ביצע כמות פחותה של סחיבות כדור. 86 אחוזים מבלמי הליגות הבכירות מסרו את הכדור בתדירות גבוהה יותר ו-9 אחוזים בלבד העבירו פחות כדורים לשליש המגרש ההתקפי. היכן נעוצה גדולתו של האנגלי? ובכן, באותם תפקידים מסורתיים ואפרוריים להם נדרש בלם. ברנת'וויט מוביל את שחקני הליגות הבכירות בפרמטרים כתיקולים (בפרט כנגד מכדררים), חסימת בעיטות ומסירות, יירוטי כדור והרחקות. לצד מרטינז, שמשחקו לוקה בחסר במדדים הללו (אם כי נדרשת התחשבות באופי הקבוצה ובסגנון המשחק המתבקש משחקניה), עשוי הבלם הצעיר לפרוח ולתרום רבות למועדון. המנטליות הנכונה קיימת. ברנת'וויט יכבוש ביום מן הימים את הפסגה. בדומה למסעו עד כה, כל שנותר לו הוא לחכות בסבלנות.

גונסאלו אינסיו

ילד שמשחק כדורגל בביתו ומנפץ אגרטלים למורת רוחם של הוריו – מניין הסיפור הזה מוכר לי? אם אתם חושבים על דמותו הקלסית של הכדורגלן, הכירו את גונסאלו אינסיו. הדמות הרחוקה מיותר מסטריאוטיפ השחקן. אינסיו מגדיר עצמו כ'ביישן', מבלה בחברה מצומצמת של ידידיו מגיל 5, סולד מרשתות חברתיות ומתחזק חשבון אינסטגרם – רק בשל ההכרח. עובדה נוספת? לאינסיו אין אליל משחק, אך ז'רמי מתייה, הבלם הצרפתי המפוקפק של ברצלונה לשעבר, מהווה בשבילו מודל לחיקוי. לספורטינג ליסבון הגיע כבר בגיל 11, ומשם הנסיקה הייתה מטאורית. שבחים מברונו פרננדש ומחמאות מרובן אמורים, מעידים על הכישרון יוצא הדופן של הבלם הצעיר (22).

ורסטיליות היא תכונה מרכזית במשחקו. הפורטוגלי הוצב בעיקר בעמדת הבלם המרכזי, אך יכול לתפקד במידה משביעת רצון גם בעמדת המגן ואפילו בקישור האחורי, שם שיחק בצעירותו. יתרונותיו המרכזיים גלומים באינטליגנציית המשחק בה ניחן. גונסאלו נהנה מקור רוח, מקריאת מצבים יעילה ומתרומה למשחק ההתקפי ולהנעת הכדור, הודות למשחק רגל משובח.

למעשה, אף בלם בליגה לא השלים מספר גבוה יותר של מסירות מקדמות כדור. השחקן ניצב בעשירון העליון של בלמי הליגות הבכירות גם במדדים דוגמת בישולים, יצירת מצבי בעיטה, מספר מסירות, כדרורים מוצלחים וסחיבות כדור. עבור טן האח, שמגבש בהדרגה את סגנון קבוצתו, מדובר ביתרון משמעותי. נתון נוסף שהולם את הכדורגל של ההולנדי: בעוד רק 20 אחוזים מכלל הבלמים ביצעו פחות תיקולים בשליש המגרש ההגנתי, אינסיו ניצב בעשירון העליון במדד התיקולים בשליש המגרש המרכזי.

נהדר עם הכדור. גונסאלו אינסיו (Credit: Carlos Silva / Bola na Rede)

החסרונות המועטים שמלווים את סגנונו, נעוצים דווקא בפרמטרים הקלסיים להם נדרש בלם. גונסאלו לא מרבה ביירוטי כדור ובחסימות כדור. אחוז ניצחונותיו במאבקי גובה נמוך למדי, פגם מרכזי שמאפיין גם את מרטינז ומקשה על שילוב פוטנציאלי בין השניים.

למרות הכול, השמיים הם הגבול עבור הכישרון הצעיר, שאף הספיק לעלות לכותרות לאחר שכבש צמד שערים במדי הנבחרת הבוגרת. אם ישכיל לשפר את הלקויות הקלות במשחקו, הוא צפוי להגיע לקבוצות אירופיות מובילות. האם זו תהיה מנצ'סטר יונייטד? הסבירות לכך, טוענים הדיווחים, אינה מבוטלת.

השוואה, החלטה וסיכומים

בכדי לבדוק את מידת ההתאמה של הבלמים לקבוצה, נעזרנו באתר המעולה datamb.football שמשווה סטטיסטית בין שחקנים ומראה את הנתונים בעזרת רדאר, כך שניתן לראות את ההבדלים בין שחקן לשחקן והיכן הוא עומד בהשוואה לשאר השחקנים בעמדה שלו ברחבי היבשת. כמו שנכתב בכתבה, כל הבלמים מלבד ברנת'וויט ניחנים במשחק רגל משובח, תכונה מאוד חשובה לבלם בכדורגל המודרני והכרחית גם לקבוצה שמעוניינת לשלוט בקצב המשחק.

תמונה ברורה ופשוטה. רדאר הבלמים המועמדים למנצ'סטר יונייטד (Credit: datamb)

אז כיצד בוחרים את הבלם המושלם עבור מנצ'סטר יונייטד? למרות שסגנון המשחק של יונייטד העונה מתבסס בעיקר על התקפות מתפרצות, אריק טן האח דורש משחקני ההגנה שלו להניע את הכדור מאחור (כמו שאנחנו רואים את אנדרה אוננה מנסה לעשות לפעמים ולא מצליח כל כך) ולעמוד גבוה בשביל שהקבוצה תצליח ללחוץ בשטח היריבה. "אנחנו רוצים ללחוץ, אנחנו רוצים ללחוץ כל היום ולשחק כדורגל פרואקטיבי", אמר טן האח ממש בתחילת הקדנציה שלו במועדון, "לפעמים אנחנו יכולים לעשות את זה גבוה, אבל אם זה לא אפשרי, אנחנו צריכים לקרוא את זה כצוות ולרדת למטה. אבל אנחנו רוצים ללחוץ וזו צריכה להיות הכוונה כל הזמן". הפער בין הכדורגל שמוצג בחזונו של ההולנדי ניכר בנתונים הבאים: מנצ'סטר יונייטד היא הלוחצת התשיעית בלבד בטיבה על פי מדד ה-PPDA; אם נבחן את מספר התיקולים בשליש המגרש ההתקפי, ניווכח בכל שלא פחות מעשר קבוצות מבצעות מספר גבוה יותר של תיקולים. כדי להפוך את החזון למציאות נדרשים הכלים המתאימים. לכן הבלם שצריך להגיע חייב להיות בעל משחק רגל משובח, אך גם כזה שיכול לשחק בקו הגנה גבוה – מהירות זו תכונה הכרחית, אבל גם קריאה טובה של המשחק והבנה מתי כן אפשר ללחוץ יותר ומתי פחות.

בכל מקרה, ע"פ הפרסומים האחרונים ביונייטד לא מסתפקים בבלם אחד, אלא בשניים. לכן החלטנו להרכיב את הצמד המושלם מבין הרשימה הנ"ל, אבל נתחיל עם העמדה היותר דחופה מבין השתיים והיא הבלם הימני. בנוסף, חשוב לזכור שיש להתחשב גם בכוחות השוק ובהזדמנויות השונות שנוצרות. לא מן הנמנע שכבר בינואר יונייטד תנסה לעשות מהלך על אחד הבלמים שברשימה ולא בטוח שהקבוצה שלו תסכים לשחרר אותו כי היא תהיה בעיצומה של עונה ועדיין תרצה להשיג את המטרות שלה (לברקוזן וניס למשל שמקוות להיות רלוונטיות במאבקי האליפות בארצן).

בנוסף, צריך לזכור שליונייטד מטרות רכש נוספות ובעיקרן קשר אחורי וכנף ימין, כשגם חלוץ נוסף, גיבוי לרסמוס הוילנד ברשימה. אם נלך אפילו רחוק יותר, אז לא היינו פוסלים גם חיזוק בעמדת המגינים, שלא מספקים מספיק יציבות ואיכות.

כבלם אמצע ימין עם רגל ימין כמובן, צפוי לשחק ליסנדרו מרטינז השמאלי. וכאן הבחירה, לא הייתה פשוטה. מצד אחד, ז'אן-קלייר טודיבו נמצא בעונה פנטסטית עם ניס וחלק חשוב בהגנה הטובה באירופה (5 ספיגות בלבד ב-14 משחקים). מבחינה סטטיסטית טודיבו מוביל מציג את המספרים הטובים ביותר והיחיד ברשימה שמראה נתונים מצויינים בכל אספקט הגנתי – דוגמה מצוינת לבלם השלם. תוסיפו את העובדה שניס שייכת (עדיין) לרטקליף, שיהיה כאמור אמון על ההחלטות המקצועיות במועדון, וזה משהו שבהחלט יכול להקל על ההחלטה הסופית. מצד שני, אנטוניו סילבה מציג נתונים מרשימים לבלם, הוא אתלט ואקטיבי בפעולות שלו ואולי הדבר המשמעותי שהוא חגג 20 רק לפני קצת יותר מחודש וזה מרתק לחשוב מה צופן לו העתיד. אין ספק שתקרת הזכוכית שלו גבוהה מאוד.

ההחלטה שלנו היא: סילבה. טודיבו הציג משחק מאוזן ומרשים במדי ניס. אומנם, כאשר שיחק בברצלונה לא זכה לדקות מספקות והשמועות גרסו כי נתגלעו אי אלו חיכוכים בינו לבין הצוות המקצועי. שחקנים צרפתים שאינם מצליחים מחוץ לגבולות מולדתם הם תופעה שכיחה, כאשר בנוסף, סגנון הגנתי מובחן וייחודי בו דוגלת ניס עשוי להקשות על ניתוח יכולותיו כאינדיבידואל במסגרת שונה. אנטוניו סילבה ידוע כבעל מוסר עבודה עיקש, חריצות ומחויבות הגנתית. גילו הצעיר, סגנונו הדומיננטי ומעל הכול – המחשבה על ציוות פורטוגלי שעשוי להיות היסטורי, לצד ברונו פרננדש ודאלוט, גרמו לנו ליטול החלטה. סילבה הוא הבחירה הראשונה שלנו.

בנוגע לבלם השני. המטרה היא כמובן לבחור שחקן שיכול לשחק כבלם אמצע שמאל, עם עדיפות לרגל שמאל. מבין הרשימה, ישנם שניים שמאליים – אינסיו וברנת'וויט, ושניים ימניים, שיכולים ומשחקים את התפקיד – גוהי וטפסובה. אבל כאן, הבחירה הייתה די פשוטה וברורה לשנינו. גונסאלו אינסיו הרשים אותנו בצורה שלא משתמעת לשני פנים ובמידה ויצטוות לבלם גבוה, חזק ויוזם מגע ומאבקים, אנחנו בטוחים כי הציוות הזה יהיה מושלם.

אז מה דעתכם?

האם הציוות של סילבה/טודיבו יחד עם אינסיו יכול לספק למנצ'סטר יונייטד את הביטחון, השקט והעוצמות שהיא צריכה מאחור?

יש לכם שמות אחרים שאתם חושבים שיהיו מתאימים יותר?

שתפו אותנו בתגובות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עקבו אחרינו

פרקים אחרונים

בואו לתמוך בנו

באתר מגזין חולה על כדורגל
החל מ-5$

נדאג להודות לכל תומך באופן אישי (בפודקאסט, בפוסטים, בכתבות המגזין)

דילוג לתוכן