חולה על כדורגל - המגזין

כישרון נשכח משנתון 99, חולה על כדורגל מאז גיל 7 וסטודנט בזמני הפנוי. משתדל לתת מקום גם לסוגיות שמחוץ לכר הדשא. מחכה ליום שבו לא נופתע מהצלחה ישראלית: אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום. חפשו אותי באינסטגרם regelhazahav ובטוויטר @Tomer_Atir

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

אימפריות נבנות לאט: ההסבר לשנה השקטה של הסעודים בניוקאסל

הבדיחה הכי שחוקה מהסרט מבצע סבתא היא כשקרמבו נותן טיפ של אלופים בבריכת השחייה של קיבוץ עסיסים. "אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט מגביר". בעולם מקביל אולי המשפט הזה הגיוני, ואולי יש קבוצות עם כסף חדש שמממשות אותו: לא ניוקאסל. שנה חלפה מאז נפתח העידן הסעודי בקבוצה בקול תרועה רמה. ובינתיים, לא המון השתנה, או לפחות המוזיקה לא רועשת כמצופה. העידן החדש התחיל לאט, והגביר רק בקושי.

זוכרים את השמות שנקשרו אל המועדון מאז אוקטובר שעבר? אמבפה עמד במרכזה של סאגה ענקית לפני חידוש חוזהו, וגם בן-ארצו דמבלה. אפילו שמו של מולר הופרח לאוויר, ומי שממש חלם ניסה לשדך את הולאנד למגפייז. בהדרגה השמות התחלפו ליעדים ריאליים יותר, בהתחשב בכך שהקבוצה עוד התמודדה נגד הירידה בשלב הזה של העונה הקודמת. ג'סי לינגארד, ג'יימס טארקובסקי, איב ביסומה: לא בדיוק הכוכבים הכי נוצצים על כר הדשא.

 

קיליאן אמבפה. עוד לא ריאלי (מקור: @PSG_ENGLISH)

 

בסופו של חורף מלא בשמועות נחתו בצפון-מזרח אנגליה ברונו גימראייש, כריס ווד, דן ברן, קיירן טריפייר ומאט טארגט. יחד עם המאמן החדש על הקווים, אדי האו, התלכיד שנוצר מהשילוב שלהם עם אלן סנט מקיסמין, ג'ואלינטון וקאלום ווילסון הספיק כדי להישאר בליגה מהמקום ה-11 תוך הימלטות מרשימה מהתחתית. רק 5 הפסדים היו לקבוצה בסיבוב השני, חצי לעומת הכמות בסיבוב הראשון. 4 מהם, יש לציין, גם היו נגד 4 הראשונות. איזה שינוי.

 

שינוי כיוון. אדי האו (מקור: @NUFC)

 

אז עם שיפור כזה – בהשקעה מינימלית ובעזרת שמות לא גדולים מדי – היה נדמה שהקבוצה מסנט ג'יימס פארק עומדת לשבור את השוק. בכל זאת, צריך להגיע לליגת האלופות, לבנות קבוצה תחרותית, להתמודד על תארים: בכדורגל של היום זה עולה לא מעט כסף. ומבחינת הסעודים, כסף לא חסר. לכדורגל הם נכנסו בזכותו, מנסים לחקות את מדינות המפרץ האחרות שפועלות בתחום. משום מה, הם לא בדיוק השתמשו בו.

את הקיץ האחרון הם סיימו עם התוספת של אלכסנדר איסק, סוון בוטמן וניק פופ. אולי שיפור לעומת הקיים, אבל לא מה שיביא אותם לרמה של הגדולות באמת. בשביל צ'לסי בשנים הראשונות של אברמוביץ' היו אלו, בין השאר, מוריניו ודרוגבה שעשו את ההבדל. סיטי תחת האמירתים הצליחה במהרה עם טבס, אגוארו, סילבה וטורה. פריז בעידן הקטארי התהדרה בזלאטן ובתיאגו סילבה בדרך להשתלטות על צרפת. ואצל ניוקאסל – ג'ו ווילוק, קשר התקפי עם שני שערים בעונה ורבע האחרונות, עדיין פותח בהרכב. יחי ההבדל הקטן.

 

ניק פופ. שדרוג גדול מספיק? (מקור: @NUFC)

 

ככה לא בונים אימפריה ברגע. אבל ככה, אולי, מניחים את היסודות להקמתה בעתיד. ג'ון בארנס, שחקן העבר של הקבוצה, טען בפני הדיילי סטאר כבר לפני שנה ש"ניוקאסל לא הולכת להחתים את ארלינג הולאנד לפתע רק כי יש לה כסף". זאת לא הדרך שהמגפייז רוצים לצעוד בה, הסביר את ההיגיון הסעודי. "העתיד של ניוקאסל נראה בהיר, אבל זה ייקח זמן והיא תהיה זהירה מאוד ותתנגד לדחף הזה לצאת למסע בזבוזים. תוך שנתיים או שלוש, כשהם ישתפרו באיטיות וימשיכו להתקדם, אז הם יוכלו להתחיל לחפש שחקנים ברמה עולמית. זה לא יקרה בין לילה."

 

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

לפחות חלק מאוהדי הקבוצה, יש לומר, מסכימים עם הגישה המחושבת הזו. הרוח החדשה שמנחה את התנהלות המועדון בשוק ההעברות, ניסחו זאת כותבי האת'לטיק, מדגישה את ההתפתחות על פני המהפכה: Evolution, not revolution. במסגרת זאת, שחקני הרכש החדשים אמורים להשתלב בקבוצה לא רק מקצועית (לענות על חולשותיה ולבנות אותה לעתיד), אלא גם חברתית (להתאים לאופי הקבוצתי המתגבש) וכלכלית (לא לשבור את מבנה השכר).

אולי זאת הסיבה שרוב המצטרפים בעידן הסעודי הם שחקנים בשנות ה-20 לחייהם שהתקדמו מקבוצות נחותות: הם יצמחו עם הקבוצה; הם ירימו אותה, ואת הקריירה שלהם, למעלה. בוטמן ואיסק, לדוגמה, היו תחת מעקב תקופה ארוכה, והגיעו לעמדות שהקבוצה רצתה במיוחד לחזק. הם יוכלו להישאר במועדון שנים קדימה, גם אם הם לא השמות הכי גדולים שיש. הם עלו הרבה כסף, אולם הוגדרו בכתבה כרכש "מדויק". עוד נראה.

 

אלכסנדר איסק. רכש מדויק? (מקור: @NUFC)

 

"אמרנו לכם שרצינו לבנות, לאורך זמן, קבוצה יציבה ומצליחה. ואמרנו לכם שאנחנו ממוקדים בהצלחה בטווח הרחוק", כתבה הנהלת הקבוצה במכתב פתוח לאוהדים לפני מספר ימים. "עוד יש דרך ארוכה לפנינו, אבל כל עונה מניחה את היסודות להשגת מטרותינו – להתמודד על תארים מקומיים ואירופיים. המועדון שאנחנו בונים מורכב מאנשים שמבינים את החזון הזה, ומבינים את הסבלנות וההתמדה שדורשת הדרך להשגתו. הערכים האלה משתקפים בשחקנים שאנחנו מביאים למועדון."

כשמשלמים על איסק סכום שכמעט יכל להביא את הולאנד, החזון הזה מעורר כמה תהיות. אבל נראה שבניוקאסל לוקחים אותו ברצינות, וכרגע זה עובד להם: רק הפסד ליגה אחד, ומקום 6 אחרי רבע עונה. כל עוד זה המצב, מי אנחנו שנבקש מהם, בפרפרזה על הציטוט הידוע של זלאטן, לקנות פרארי מופרעת במקום ליהנות מהנסיעה הבטוחה בפיאט? תסמכו על התהליך.

תגובה אחת

  1. לגמרי מסכים שהבסיס צריך להיבנות בשלבים אבל זה נחמד להציג את כאסטרטגיה שלהם אבל זה ממש נובע מההגבלה של הפיירפליי , אולי פאריס וסיטי מצאו דרכים לעקוף אבל הסעודים של ניוקאסל עדיין חדשים ואולי זה ימשוך יותר מדיי תשומת לב שלילית. https://www.dailymail.co.uk/sport/football/article-11084149/Eddie-Howe-warns-Financial-Fair-Play-continue-limit-Newcastle-number-years.html

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן