חולה על כדורגל - המגזין

שנתון 99'. חולה על כדורגל מאז גיל 7 ובזמני הפנוי גם סטודנט. כותב מתוך אהדה לברצלונה, הנאה מניטרליות בפרמיירליג ועניין בסוגיות שמחוץ לכר הדשא. מחכה ליום שבו לא נופתע מהצלחה ישראלית: אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום. חפשו אותי באינסטגרם regelhazahav ובטוויטר @Tomer_Atir

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

סטיבי, אל תיתן לזה להחליק לך שוב

לא הרבה שחקנים הגיעו קרוב כל כך לפסגה, ופספסו אותה בצורה אייקונית וטראגית כל כך, כמו סטיבן ג'רארד. ודווקא כשנראה היה שקריירת האימון שלו ממריאה, צריך לשאול אם גם הפעם זה לא יתפספס לו. אז האם זאת עונת המבחן של סטיבי?

 

@ESPNFC

 

ב-2017 ג'רארד חזר לליברפול מאמריקה וקיבל משרת אימון במחלקת הנוער. נראה היה שהוא בכיוון הנכון: הוא הצליח בקבוצת נעוריו, וקיבל את ההצעה לקדם את הקריירה לשלב הבא. הוא הגיע לריינג'רס הסקוטית בקיץ 2018 ללא ניסיון באימון בוגרים, אך עם ניסיון רב כשחקן ורעיונות טקטיים מגובשים.

אחרי שתי עונות התאקלמות שהסתיימו בסגנויות לסלטיק, בעונה השלישית הר הגעש באצטדיון אייברוקס התפרץ. אליפות מדהימה שמנעה מסלטיק רצף היסטורי של 10 אליפויות, התקפה חזקה והגנת ברזל החלו למלא את הרזומה של מספר 8 האגדי. כל עוד קלופ עומד בהצלחה על הקווים באנפילד הקאמבק המרגש יחכה, ולכן כששמו של המאמן המצליח החל להיות מוזכר בקשר לקבוצות אנגליות אחרות, זה היה מפתיע אבל גם הגיוני למדי.

את הצעד הבא למעלה ג'רארד עשה בנובמבר 2021, כשנחת בוילה. הקבוצה של מייק דין החביב פתחה את העונה בצורה סבירה, אך העניינים התדרדרו במהירות. באמצע נובמבר, אחרי חמישה הפסדים רצופים ו-10 נק' מ-33 אפשריות, השינוי התרחש. דין OUT; ג'רארד IN.

 

@AVFCOfficial

 

אחרי העזיבה של גריליש, בקושי היה זכר לקבוצה המלהיבה מהעונה הקודמת שסיימה במקום ה-11. המשימה של סטיבי הייתה כפולה: להחזיר לוילה פארק את הכדורגל האטרקטיבי, ולקרב את הקבוצה מהמקום ה-15 לצמרת.

בהתחלה השידוך הצליח, כשבששת המשחקים הראשונים אסטון וילה צברה ארבעה ניצחונות – יותר מאשר בכל 11 משחקיה תחת דין בתחילת העונה. שני המשחקים האחרים היו הפסדים, בשער בודד, למפלצות של פפ וקלופ. ההגנה של אמי מרטינז התייצבה עם חמש ספיגות בלבד ברצף הזה. לרגע וילה אפילו הרגישה מה זה להיות בחלק העליון של הטבלה.

אבל בחג המולד הבעיות שבו. ההגנה שוב נפרצה, והקבוצה יצאה לרצף של שבעה משחקים בהם רשמה ניצחון בודד. לאחר מכן היו לה שלושה ניצחונות יפים על האפס, ואז שוב רצף רע של חמישה משחקים עם נקודה בודדת. כדי לסיים את הסיפור, נאמר ששוב היא ניצחה פעמיים ברצף, ושוב יצאה לתקופה חלשה של שתי נקודות בארבעה משחקים. את העונה וילה סיימה רק במקום ה-14, ובניתוח התוצאות נראה שהדבר היחיד שג'רארד הביא איתו לקבוצה הוא חוסר יציבות.

 

@AVFCOfficial

 

חבל שהחיבור לא ממש עבד כמתוכנן. לאוהד הניטרלי, בטח לאוהדי ליברפול, ההצלחה של ג'רארד יכולה הייתה להיות מעין תיקון. לאוהדי וילה הפספוס היה כפול, כי בנוסף לחוסר ההצלחה האישי הוא לא הצליח לשחזר את ההצלחה הלא מאוד רחוקה מהימים היפים של אשלי יאנג, ג'יימס מילנר, גארת' בארי וגבריאל אגבונלהור (אחחח, איזה מהיר הוא היה!) בקבוצה.

הרי יחסית לקבוצות מרכז טבלה בפרמיירליג, לקבוצה מבירמינגהאם יש לא מעט כסף (בשני הקיצים הקודמים הוציאה נטו מעל 90 מיליון פאונד: רק שש הגדולות, לידס וניוקאסל הקדימו אותה) והיסטוריה מפוארת (7 אליפויות, 12 גביעים ואפילו ליגת אלופות נשכחת בגלגול הקודם של המפעל). לכן, זה מעט משונה שלצד הרצון לתקוע יתד בשיפולי הצמרת, כמו בימים היפים לפני יותר מעשור, היד לא נכנסת עמוק לארנק. הקיץ בוילה פארק דליל למדי, וכולל בעיקר את הרכישה של הבלם הברזילאי דייגו קרלוס מסביליה. קוטיניו ימשיך באופן קבוע, וגם בובאקר קמארה הצרפתי המוכשר של מארסיי שהגיע בחינם ינסה להשתלב בחלק האחורי. וילה הוציאה עד כה כ-14 מיליון פאונד נטו, מקום 8 מהסוף בפרמיירליג. ולפי המקום שהיא סיימה בו בשנתיים הקודמות בסגל שהבסיס שלו די דומה, לא בטוח שדווקא הפעם זה יספיק להרבה יותר מהישארות בליגה.

והדבר הזה בדיוק יהיה האתגר הגדול של ג'רארד: להוציא יותר מהסגל הקיים. למשל, השילוב בין ווטקינס (11 שערי פרמיירליג אשתקד) לאינגס (רק 7) לא עובד טוב מספיק. קוטיניו יצטרך להראות שהוא עדיין שייך לצמרת הכדורגל, כשחקן היצירתי ביותר בסגל. וזה, כמובן, צריך שלא לבוא על חשבון ההתפתחות של ג'ורדן רמזי, הכוכב העולה. המגנים, בראשם קאש ודינייה, יצטרכו להיות מניה בטוחה במשחק ההתקפה הקבוצתי, כמו בתקופה של המאמן בסקוטלנד. ובחלק האחורי קרלוס יהיה חייב לסייע למינגס ולמרטינז לחזור לתלם.

 

@AVFCOfficial

 

עבור סטיבי ג'י, הדרך לאנפילד עוברת בקדנציה יפה בוילה פארק. לכן, העונה הוא יהיה חייב להראות שהקבוצה מתקדמת: גם לקלופ לקח כמה שנים לבנות משהו שראוי להיקרא "קבוצה". ההבדל ביניהם הוא שקלופ כבר היה פעמיים אלוף גרמניה וסגן אלוף אירופה עוד לפני שמצא את דרכו למרסיסייד. אם ג'רארד לא יצליח להביא את וילה לפחות לשיפולי הצמרת העונה, וגם יוסיף לכך כדורגל יפה, לא בטוח שיש לו מה לחפש על הספסל באנפילד. אז עם כל הרומנטיקה, השנה פשוט אסור לו לאבד את זה. 

את העונה הוא כבר פתח את העונה הזו ברגל שמאל עם הפסד (מפתיע יש לומר) 2-0 לעולה החדשה, בורנמות', והוא יצטרך לעלות על דרך המלך ולהמריא מעלה בשביל לעמוד במטרות.

אז האם הוא יצליח להתייצב?

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן