חולה על כדורגל - המגזין

חובב מושבע של "המשחק היפה", שנע ונד בין מחשבה על כדורגל כ"משחק פשוט במהלכו 22 גברים רודפים אחרי כדור במשך 90 דקות" ובין ההתייחסות למשחק כ"מקביל לשחמט בלא קוביות". בתווך, משתף בהגיגי כדורגל וחולק תובנות עם המעטים שחפצים להאזין להן.

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

דואים לפסגה: הרכב אגדות קריסטל פאלאס – חלק ב'

אגדת מועדון. ג'ים קנון (Credit: Crystal Palace official Facebook).
איך מעריכים גדולה? האם אלו המספרים שמלמדים על טיבו של שחקן? האם המנהיגות היא החומר ממנו נוצרות אגדות? או שמא החיבור לקהילה ולערכי המועדון - הוא הוא הגורם המשמעותי בהגדרת גדולה? בכתבה זו אציג בפניכם את הרכב השחקנים הגדולים ביותר ששיחקו במדי קריסטל פאלאס. ההרכב נבחר על ידי האוהדים - בשנת 2005, לאחר דיונים סוערים. גיבורי הכתבה הגיעו לתודעת האוהדים בנסיבות שונות וחרטו את שמם באותיות של זהב בדפי המועדון, הודות לגורמים מגוונים. האם קיימת רשימת קריטריונים ברורה לאגדות מועדון? חוששני שהתשובה שלילית... אך האם נדרשת הגדרה כזו? אגב כתיבת הכתבה הבנתי: כשחוזים בגדולה, פשוט יודעים זאת. מסע היסטורי. חלק ב' של הכתבה על הקבוצה החדשה של לא מעט ישראלים
על ההיסטוריה של המועדון, מתי בדיוק נוסד, חוסר המזל במהלך השנים, התמיכה בישראל ועוד בחלק א' של הכתבה

פתיח נוגה על כסף וגדולה

"למה אי אפשר לנצח מועדון עשיר יותר? אף פעם לא ראיתי שק של כסף כובש שער" ~יוהאן קרויף

הכסף יענה את הגול? יוהאן קרויף.
הכסף יענה את הגול? יוהאן קרויף (Credit: Niels Den Haan for the Guardian).

בחירת שחקנים להרכב כל הזמנים של מועדון אינה מלאכה קלה. ההחלטה על המערך בו יוצבו, הדיונים שנלווים לכל עמדה, הצורך להשמיט שחקנים חשובים והקושי בהצגת קריטריונים ברורים להכרעה, כל אלה הופכים את האתגר לסבוך ומורכב. האם יש להעדיף שחקן שזכה בתארים על פני כובש שערים מחונן? האם כישורי מנהיגות מהווים סיבה מספקת לבחירה? הסכמה גורפת לעולם לא תושג. כאוהדי כדורגל, ויכוחים ודיונים הם סלע קיומנו. אחדות היא דבר חשוב, אך תמיד יישאר הכדורגל תזכורת לכך שלא שכחנו כיצד לריב על זוטות…

בחירת הרכב כל הזמנים אינה קלה לאוהדי מועדונים גדולים. אך כאשר בקבוצות דרג שני עסקינן, מתעצם הקושי שבעתיים. כש'שקי הכסף' הם כובשי השערים, אנו מוצאים תכופות הרכבים היסטוריים שנראים כאילו נלקחו מאתר Trsanfermrkt. בכל עמדה ניצבים השחקנים הנוצצים, המבריקים והיקרים ביותר. יקרים עד כדי מחשבות פילוסופיות נוגות על ערך שרירותי ועל אינפלציה הסכמית.

בקבוצות שאינן מובילות את רשימת ההוצאות ואינן יכולות להציג רכש יוקרתי בתקציבים של מדינה בינונית, השיקולים לבחירת שחקנים סבוכים לאין ערוך. מועדונים עשירים משחקים למען תארים. מועדונים בינוניים משחקים למען ניצחונות. מועדונים קטנים משחקים למען הכדורגל. כשמשחקים לשם הכדורגל, הפרמטרים לגדולה משתנים. חיבור לקהל האוהדים, ייצוג ערכי המועדון ורוח לחימה בלתי מתפשרת. ערכים מעין אלה הופכים לחשובים לאין ערוך.

המדריך לאוהד המתחיל

אוהדי קריסטל פאלאס חדשים? מזל טוב! כעת עליכם להכיר את אגדות המועדון ולהתחקות אחר ההיסטוריה שלו. היכרות עם כוכבי עבר של מועדונים כגון ברצלונה, ריאל מדריד ומנצ'סטר יונייטד – אינה קשה במיוחד. שחקנים שהעבירו את שנותיהם הגדולות בקבוצות פאר חדלים להיות שחקני מועדון והופכים לנכסי צאן ברזל של המשחק עצמו. מאידך גיסא, במועדונים מוכרים פחות, מקבלת חוויית ההיכרות נופך קסום ומרתק של אזוטריות. צוהר נפתח לעולם חדש של שמות בלתי מוכרים, שנלחשים בנימה של קסם בין 'משוגעים לדבר'.

אז מי הן, אפוא, אגדות העבר הגדולות ביותר של העיטים? למרבה המזל, לא נדרשתי ליטול את ההכרעה בעצמי. בשנת 2005 החליטה הנהלת המועדון על מיזם מיוחד – לרגל חגיגות המאה לייסודו. לאוהדים הוצגו עשרה שחקני עבר בולטים בכל עמדה והם נדרשו להכריע בשאלה החשובה מכול: מי הוא הגדול ביותר?

סקר האוהדים הגדול

הסקר נמשך 11 שבועות. דיונים סוערים נרשמו בקרב אוהדים ברחבי העולם ובאנגלייה בפרט. חלק מההצבעות הוכרעו על חודם של מספר קולות. אך לבסוף הכריעו יותר מ-10,000 מאוהדי הקבוצה. הרכב הגדולים ביותר נקבע.

כיצד מעריכים גדולה? ג'ף תומאס - אגדה על המגרש ומחוצה לו.
כיצד מעריכים גדולה? ג'ף תומאס – אגדה על המגרש ומחוצה לו (Source: Christopher Lee/GettyImages).

באופן לא מפתיע השתמשו המצביעים במערך 4-4-2 שמרני. אותו מערך שכה מייצג את הכדורגל האנגלי המסורתי. שני בלמים ושני מגינים איישו את חוליית ההגנה. אלה האחרונים עוד זוכרים כי שמם נגזר ממשימתם המרכזית – אותה משימה שכמו נשכחה בכדורגל המודרני: להגן על שערם מפני התקפות שחקני אגפים. בחוליית הקישור נבחרו שני קשרים מרכזיים רבגוניים וקשוחים, אליהם התווספו שני קשרי אגף יצירתיים ומהירים – כאלה  שיודעים לתרום גם להנעת הכדור ולהוציא לפועל התקפות מתפרצות. ולבסוף: שני חלוצים שמשלימים זה את זה ומציעים יחדיו גיוון התקפי לקבוצתם. בתקופה בה נערך הסקר היה הרכב שני החלוצים רווח במיוחד. תמורות טקטיות שחלו בעשור האחרון דחקו את רגליו כמעט כליל. אולם, ליבי אומר לי שגם כיום היו בוחרים 'הזגגים מלונדון' במערך דומה. כך זה כאשר אתה נוטל על עצמך את העול ואת הזכות להנציח את מאפייני הכדורגל האנגלי. כדורגל שמחובר לשורשיו ואינו רואה בהגנה, בהתמדה ובתשוקה מילים מגונות – גם בנוף הנוכחי של המשחק.

הבהרות טרחניות ונחוצות

חלפו כמעט שני עשורים מעת השלמת הסקר. אגדות נוספות חרתו את רישומן בין דפי המועדון. שחקנים רבים התחרו על ליבם של האוהדים המסורים. לא מן הנמנע כי אילו היה נערך הסקר היום – היו ניכרים בו אי אלו שינויים. אך בכל זאת בחרתי להציג בפניכם דווקא את ההרכב שנבחר על ידי האוהדים. שתי סיבות מרכזיות הובילו להחלטתי. ראשית כול, העדפתי שלא ליטול את ההכרעה בעצמי. בחירה אישית תוביל לחילוקי דעות שיימנעו אילו איצמד ל'חוכמת ההמונים'. הסיבה השנייה משמעותית יותר. בעוד שחקני קריסטל פאלאס בעשורים האחרונים מוכרים במידת מה לקהל הצופים והחובבים, שחקני עבר גדולים מן ההיסטוריה הרחוקה – שעיצבו את רוח המועדון ואת מורשתו, אינם מוכרים במידה מספקת לקהל הישראלי.

על כן בחרתי להיצמד לרשימת השחקנים שייסקרו בכתבה שלפניכם. עליי להודות כי מרביתם לא היו מוכרים לי די הצורך ונדרשתי לעבודת מחקר מקיפה לשם איסוף הנתונים שמוצגים בפניכם. חוויית הקריאה והכתיבה הייתה לי למבוע לא אכזב של עונג. בעוד אחדים מהכתבים מעדיפים לסקר נושא שמוכר להם במידת מה, העדפתי את חוויית הלמידה.

תוכלו לראות בכתבה הבאה ניסיון צנוע לסכם בפניכם את אשר למדתי בימים האחרונים. אני מודה לקבוצת האוהדים של קריסטל פאלאס בישראל, על ייעוץ, הכוונה וביקורת בונה.

על נתונים ועל רוח פיוטית

הנתונים, כפי שצוין לעיל, נאגרו בדי עמל ממקורות שונים. את המספרים על אודות מספר ההופעות ומספר השערים לקחתי מאתר האינטרנט של הקבוצה, שם פורסמו תוצאות הסקר הגדול. זאת למודעי כי קיימים מקורות שונים וסותרים, בפרט כאשר דנים בתקופות קדומות – פרהיסטוריות במונחי כדורגל. אך מסיבות מובנות (נו, טוב, בגלל עצלות ולחץ זמן), בחרתי להיעזר באתר הרשמי ולהסתמך על הנכתב בו.

סרטוני וידאו נוספו לפסקאות הדנות בשחקנים, כדי להעניק לקוראים 'טעימה' מסגנון משחקם. בסרטונים ניתן לראות קטעים בהם משחקים מושאי הכתבה בקבוצות אחרות. בסופו של יום, אגדת מועדון נותרת כזו גם בעת משחק למען קבוצות אחרות, אפילו יריבות. כך זה כאשר חיבה לשחקן חורגת מהממד התועלתני והופכת לקשר של הערצה ואהדה. לזה, אם תהיתם, קוראים אהבה.

ולאחר שהרוח הפיוטית מצאה את ביטויה ההכרחי בכתבה, אוכל לשוב לסגנון היבשושי ולהתחיל במלאכה. אנטוני נייג'ל, כך תיווכחו, הוא נקודת פתיחה מצוינת.

שוער: נייג'ל מרטין

(אנגלייה; 1996-1989; 349 הופעות)

עמדת השוער אינה זוכה להילה הנחשקת לה זוכות עמדות אחרות במגרש. ובכל זאת, מרטין חקוק על לוח ליבם של אוהדי המועדון, שמתרפקים על זכרו בערגה. כיצד ניתן שלא לרחוש אהדה לשחקן שפילס בשתי ידיו עטויות הכפפות את דרכו לגדולה?

האנגלי החל את הקריירה כחובבן (בעמדות הקישור) – במקביל לעבודתו במפעל לפלסטיק ולעיסוקיו כסוחר פחם. קבוצת כדורגל מהליגה השלישית איתרה את הכישרון הצעיר והוא עבר לשחק במדיה, במשך שתיים וחצי עונות. החתמה סנסציונית – בסך של מיליון ליש"ט, יותר מכל שוער אחר באנגלייה, היוותה את קפיצת המדרגה המשמעותית בקריירה של השוער הנחוש, שחתם בקריסטל פאלאס.

עונתו הראשונה הייתה עונת הזהב של הקבוצה, שסיימה במקום השלישי בטבלת הליגה הבכירה והעפילה לגמר הגביע. המשחק הראשון הסתיים בשוויון. לאחר משחק חוזר נוצחה פאלאס על ידי מנצ'סטר יונייטד, במשחק טרגי בו הפגין השוער ביצועים טובים.

גם בעונות הבאות, לאחר שנשרה לליגת המשנה, המשיך נייג'ל לשמור אמונים לקבוצתו האהובה ונותר עימה במאבקי העפלה קשוחים לליגה הבכירה. על אף היעדר הישגים קבוצתיים משמעותיים, זכה השוער הנאמן להערכה אישית ומקצועית. תעיד על כך בחירתו לנבחרת העונה של התאחדות הכדורגלנים (שלוש עונות ברציפות). עם חולצת נבחרת שלושת האריות רשם האנגלי 23 הופעות.

לאחר פרישתו הפך האנגלי למאמן השוערים של ברדפורד סיטי, תפקיד בו החזיק במשך שתי עונות בלבד. במקביל לתפקודו ככדורגלן נחשב מרטין לשחקן קריקט טוב למדי. לאחר פרישתו שב אנטוני לאהבתו הנושנה והצטרף לקבוצת קריקט מהעיר לידס, בעמדת הוויקט-קיפר (שומר השער).

בלם: כריס קולמן

(ויילס; 1995-1991; 186 הופעות; 16 שערים)

אוהדי הכדורגל, ודאי הצעירים שבהם, מכירים את קולמן הודות להישגיו כמאמן. אך זקני לונדון (המקבילה הבריטית של 'זקני צפת'), בפרט בחלקה הדרומי, מתרפקים דווקא על ביצועיו כשחקן. מאז ומתמיד הייתה הרבגוניות סימן היכר של הבלם. בלם אמרנו? ובכן, בפרופיל השחקן באתר Transfermarkt ניתן להבחין בפרט מפתיע. עמדתו המרכזית היא אכן עמדת הבלם. בנוסף שיחק הוולשי גם בעמדת המגן השמאלי. העמדה השלישית בה שותף לעת מצוא היא… עמדת החלוץ. הסטת הבלמים לחלקי המגרש ההתקפיים היא תופעה רווחת בדקות המשחק האחרונות. כאשר הקבוצה משוועת לשער, אך טבעי להשתמש בכישוריהם הפיזיים של בלמים כאמצעי כיבוש יעיל. אך קולמן שכלל את התפקיד ובמשחקים רבים פתח מלכתחילה בעמדות התקפיות.

גיוון הוא מאפיין מרכזי של כריס – החל מעת הולדתו. הבלם נולד בסוונסי שבוויילס, לאב אירי – יליד ברלין. בנוסף לוויילס ולאירלנד, היה יכול קולמן לשחק עבור ארצות הברית – הודות לסבו מצד אימו. בילדותו התחנך בבית הספר הקתולי המקומי, שם כונה על ידי חברי כיתתו 'עוגייה' (היצירתיות הבריטית, כבר אמרנו?) – בשל הרגלי אכילתו, שהזכירו, לדעתם, את עוגיפלצת החביב מרחוב סומסום.

קבוצת נעוריו הייתה מנצ'סטר סיטי וגם את הקריירה הבכירה פתח בקבוצה. בגיל 16 תכפו געגועיו של הצעיר; הוא שב לעיר הולדתו והצטרף למועדון המקומי – סוונסי סיטי. אחרים טוענים שהיעדר דקות משחק הוביל להחלטה. אני, ברשותכם, איצמד לגרסתו של השחקן. לאחר שרשם כמעט 200 הופעות במועדון הוולשי, עימו זכה בגביע מקומי (1989, 1991), חתם השחקן בקריסטל פאלאס. כאן מתחיל סיפור האהבה לשמו התכנסנו.

ב-143 משחקים כבש קולמן 16 שערים, יחס של שער בכל תשעה משחקים – הישג מרשים לבלם. ממדי ההישג התאפשרו בשל החלטת המאמן, סטיב קופל, להשתמש בבלם כבחלוץ מאולתר. בעונתו הראשונה סיימו העיטים במקום העשירי בטבלה. בתום עונתו השנייה במועדון ירדה פאלאס ליגה, כישלון צורב לנוכח הצלחתה היחסית בטורניר הגביע (חצי גמר גביע הליגה). בעונה שלאחר מכן סיימו האדומים-כחולים במקום הראשון בצ'מפיונשיפ ושבו לפרמייר ליג. הקבוצה שיחקה היטב בעונת 1994/95 והגיעה לשלב חצי גמר גביע ה-FA וגביע הליגה האנגלית – כאשר קולמן אחד מהשחקנים המרכזיים בקבוצה. ברם, העונה – שהייתה יכולה להיזכר כעונת שיא – הסתיימה באקורד סיום כאוב. החלטת הפרמייר ליג לצמצם את מספר הקבוצות בליגה (מ-22 ל-20 בלבד) הביאה לכך שפאלאס חסרת המזל, אשר איישה את מקום היורדת הרביעית, שבה לליגת המשנה.

לאחר ירידת הליגה החליט קולמן לעזוב את המועדון. בלקברן רוברס, אלופת הליגה המכהנת הציעה 2.8 מיליוני לירות שטרלינג על שירותיו ונענתה בחיוב. עונה וחצי חסרות מזל, בהן סבל מפציעה טורדנית, הסתיימו במכירתו לפולהאם. הבלם הוביל את קבוצתו לליגה הראשונה, לאחר שהפגין כישורי מנהיגות מזהירים, ונראה היה כי דבר לא יוכל להעיב על סיפור האהבה שנרקם בין הקבוצה לוולשי.

אך הגורל רקם תוכניות אחרות. הרומן הקסום נגדע בעקבות תאונת דרכים שחווה כריס בבלצ'ינגלי, כפר קטן במחוז סארי. בעקבות התאונה התגלה שבר ברגלו, ממנו לא הצליח להתאושש. משחק במסגרת קבוצת המילואים, שהיה אמור להוות מקור תקווה לתחייה מחודשת, סימן את ההפך המוחלט. קולמן מעולם לא שב לשחק ברמות הגבוהות. אך כאשר הדלת נסגרה, בחר קולמן לפתוח צוהר לקריירת אימון.

בשנת 2003 מונה בלם העבר למאמן הקבוע של פולהאם – מינוי שהעניק לו את תואר 'המאמן הצעיר ביותר בפרמייר ליג'. סוכנויות ההימורים לא הפגינו התלהבות מרובה ושמו של קולמן התנוסס בראש רשימת המאמנים שצפויים לפיטורין מוקדמים. המקום התשיעי והמפתיע היווה חותם לכך ש'עוגיפלצת', הוולשי הקשוח בעל רוח הלחימה, לא מתכוון לוותר בקלות. בהמשך חתם בריאל סוסיאדד, בקובנטרי סיטי ואפילו בלאריסה היוונית, אך הישגו הגדול ביותר היה, ללא ספק, חתימה כמאמן נבחרת ויילס. בראשית דרכו לא האירה ההצלחה את פניה לקולמן האומלל. המאמן הצעיר הפך לראשון שהפסיד בחמשת משחקיו הראשונים. עם זאת, התאוששות מהירה אפשרה לוויילס להעפיל למקום השמיני בדירוג העולמי של פיפ"א, הישג השיא בתולדותיה. בטורניר היורו הוליך המאמן את ויילס המפתיעה לחצי גמר הגביע. הפסד לפורטוגל של כריסטיאנו רונאלדו, זוכת הטורניר, סתם את הגולל על מסע מופלא.

בתקופתו כשחקן פעיל, כמו גם בימיו כמאמן, חווה קולמן עליות ומורדות. רבים יזהו אותו עם נבחרת ויילס או עם פולהאם, יותר מאשר כשחקן מועדון הכדורגל קריסטל פאלאס. ובכל זאת, מחויבותו הבלתי מתפשרת, מוכנותו לשחק בעמדות שונות, רוח ניצחון ותשוקה למשחק – הביאו את האוהדים בלונדון להכניסו להרכב כל הזמנים.

בלם: ג'ים קאנון

(סקוטלנד; 1988-1973; 660 הופעות; 35 שערים)

הזיכרון הציבורי מעניק תמריצים עודפים לרגעים גדולים. באווירה זו, נשכחים לעיתים שחקנים שתכונותיהם המרכזיות הן עקיבות ויציבות מתמדת. אוהדי קריסטל פאלאס, כך נוכחתי בעת התחקיר, מפגינים נאמנות רבה לקבוצתם – גם בהיעדר רגעי שיא מעוררי השתאות. על כן, אך טבעי היה לבחור בג'יימס (ג'ים) קאנון להרכב כל הזמנים של הקבוצה.

הבלם הסקוטי הוחתם על ידי ברט הד, מאמנה האנגלי של הקבוצה, לצד מספר שחקנים סקוטים צעירים. בשלב זה קשרה הקבוצה את גורלה עם שחקני המדינה השכנה והעניקה גיבוי מלא להחתמות המסקרנות. איש לא שיער שאחת מההחתמות הללו תזכה לשבור כל שיא הופעות אפשרי – עד לפסגה הנחשקת כשיאן ההופעות במועדון. בכך שבר קאנון את השיא הקודם, בו החזיק טרי לונג האנגלי.

רק לאחר עונת 1987/88, לא פחות מ-15 עונות לאחר הופעת הבכורה, עזב הבלם את קבוצת נעוריו, עטור תהילה ומחזיק בהישגי מועדון רבים. בין היתר זכה קאנון בתואר 'שחקן השנה' של קריסטל פאלאס בשנת 1978, 1985 ו-1987. בעשר עונותיו האחרונות במועדון זכה לענוד את סרט הקפטן ולהוביל את קבוצתו נעוריו האהובה.

לאחר עזיבתו את דרום לונדון המשיך ג'ים לגיחות קצרות במועדוני כדורגל קטנים כגון קרוידון, דרטפורד, בריסטול רוברס ודולוויץ' המלט. אך לא היה בכך כדי לעמעם את תחושת ההערכה אותה רחשו האוהדים לסקוטי. לדידם, ג'ים היה ויישאר אגדת עבר של מועדונם האהוב.

לאחר הפרישה הקים קאנון חברת בנייה פרטית (ICS Builders, למתעניינים), במקביל לקריירת אימון קצרה בכפר האנגלי השלו צ'יפסטד. מאוחר יותר יעלה הבלם לכותרות בהקשרים מצערים: איאן רייט, חלוץ העבר – ששיחק בין היתר בקריסטל פאלאס – התראיין וטען כי היה קורבן לאלימות מצד חברי הקבוצה הבוגרים, ביניהם ג'ים קאנון. את האחרון תיאר חלוץ העבר כ'מעיק ומגעיל' וטען כי ספג ממנו בעיטת קונג-פו במגרש האימונים. הבלם הכחיש את הטענה, אך הודה כי סטר קלות לרייט.

על אף ששיחק בעיקר בעמדת הבלם, ג'ים תפקד בצורה נהדרת גם בעמדת המגן השמאלי ואפילו בעמדות הקישור. ייתכן כי עברו אינו חף מתקריות מצערות. ודאי שהפגנת כוחניות אינה אמורה להתרחש. אך יש לזכור כי האווירה המצ'ואיסטית ששררה בימים אלה בחדרי הלבשה, גרמה לחוויות אלימות בקרב צעירים רבים. השחקנים הבוגרים האמינו כי עליהם לתמוך ברוב טובם בצעירים ו'לחשלם' לקראת הבאות. לנו נותר להודות על כך שכיום רווחת המודעות לדרישות ההתפתחות של שחקנים צעירים. הפגנת בריונות, למרבה המזל, אינה חזון נפרץ בעידן הנוכחי של המשחק.

 

מגן אגף ימין: פול הינשלווד

(אנגלייה; 1983-1973; 319 הופעות; 28 שערים)

ההווי הספורטיבי חקוק בלשד עצמותי בני משפחת הינשוולד. וולטר הינשוולד, אביו של פול, היה כדורגלן מקצועני בשנות ה-50 וה-60, בעיקר ברדינג ובבריסטול סיטי . אחיו הגדול, מרטין, שיחק בקריסטל פאלאס, אך תקופתו המבטיחה כשחקן נגדעה באיבה בגלל פציעה (מרטין המשיך בענף הכדורגל, הפך למנהל מקצועי בברייטון וניהל את המועדון למשך זמן מה). בנו של פול, אדם, שיחק בליגה הבכירה. בנו הצעיר, פול ג'וניור, זכה אף הוא לקריירת כדורגל, מרשימה פחות משל בני משפחתו. הסיפור ממשיך להסתעף: דני, אחיינו של פול (בנו של אחיו מרטין), שיחק בנבחרת השחייה של אנגלייה (לא באמת האמנתם, נכון? הוא היה כדורגלן…) ונכדו ג'ק השלים שושלת מפוארת של ארבעה דורות.

אך לא לשם הצגת אילן יוחסין הגענו עד הלום. את תקופתו המפוארת כשחקן התחיל פול בעמדת החלוץ. ביצועים בינוניים למדי הובילו את מאמנו לקבלת ההחלטה – שהשפיעה על מסלולו המקצועי של 'דוריס' (כינוי שניתן לו על ידי האוהדים). החלוץ הכושל הפך למגן ימני מבריק. פול חיזק את הגנתה של פאלאס ועזר לה להעפיל לליגה הבכירה. באותה עונה זכורה החמיץ פול משחק אחד בלבד.

בשתי עונותיו בליגה הבכירה זכה 'פיש' (כינוי שניתן לו בחדר ההלבשה; שאיש לא יעז לפקפק ביצירתיות הבריטית!) בתואר 'שחקן השנה' מטעם האוהדים, אות וסימן להערכה הרבה לה זכה. בנבחרת הצעירה (עד גיל 21) שותף פול בשני משחקים.

לאחר פרישתו התאחד השחקן עם חבר קבוצתו לשעבר – סטיב קמבר – כעוזר מאמן ב-Whyteleafe FC (ולא, זה לא שם גנרי בסדרת פרו אבולושן). פול הפך למאמן הראשי כאשר סטיב קיבל תפקיד אימון משני בקריסטל פאלאס. בינואר 2022 הודיע המועדון בצער על מותו של פול, אגדת עבר ושחקן שמזוהה עם 'קריסטל פאלאס' בכל מאודו.

כהערת אגב: סטיב קמבר כרך את עתידו המקצועי עם עתידם של הנשרים. לאחר שהותיר את הקבוצה בליגה הבכירה, הצהיר נשיא המועדון כי מעתה ואילך מובטח לסטיב 'מקום במועדון' למשך שארית חייו. עד כה ההבטחה לא הופרה ושחקן העבר מכהן כראש מחלקת הסקאוטינג במועדון.

מגן אגף שמאל: קני סנסום

(אנגלייה; 1980-1975; 197 הופעות; 4 שערים)

קריירת המשחק הידועה של סנסום שלובה בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי. המגן שיחק בקבוצות פאר רבות, ביניהן ארסנל, ניוקאסל יונייטד, אברטון, ווטפורד וברנטפורד. אך אם תשאלו את האדומים-כחולים, על אף ששנותיו הזכורות היו דווקא בעת ששיחק למען מועדונים אחרים, תמיד יהיה קני אגדה של קריסטל פאלאס.

האנגלי החל את תקופתו כשחקן בקבוצת הנוער של המועדון הדרום-לונדוני. כבר בגיל 16 נכלל בסגל הבוגר והפך לשחקן השלישי הצעיר ביותר בהיסטוריה של פאלאס שהגיע להישג. במקביל זכה המגן לסרט הקפטן של קבוצת הנוער ואף הניף עימה את גביע ה-FA לנוער. בתקופה המדוברת נחשב קני לכישרון אנגלי צעיר ומבטיח, וכישורי המנהיגות שלו זיכו אותו בסרט הקפטן של נבחרת שלושת האריות.

כבר בעונתו הראשונה במועדון זכה סנסום בתואר 'שחקן השנה' של קריסטל פאלאס. יציבותו וכושרו היו לשם דבר. החל משנת 1976 החמיץ האנגלי משחק ליגה אחד בלבד – מתוך 156 משחקים אפשריים. בתקופתו חווה המועדון רנסנס של ממש והעפיל מהליגה השלישית לליגה הראשונה. לתקופת מה ניצבו האדומים-כחולים בראש הטבלה. באופן מצער לא השכילה הקבוצה לנצל את ההישג וסנסום אינו יכול להתהדר בתארים קבוצתיים במועדון נעוריו.

בקיץ 1980 נפל דבר בכדורגל האנגלי. הנהלת ארסנל פנתה אל קריסטל פאלאס והציעה מיליון לירות שטרלינג, סכום עתק בימים אלה, על שירותיו של סנסום. במפתיע צירפו התותחנים להצעה פרט נוסף: קלייב אלן, חלוץ צעיר ומבטיח שנרכש מספר שבועות קודם לכן וטרם ערך הופעה רשמית, הוצע אף הוא לעיטים, בתמורה להשלמת העסקה. פאלאס נעתרה להצעה וקריירת המשחק המבטיחה של קני בסלהרסט פארק הגיעה אל סיומה.

הצטיינותו של המגן המוכשר נמשכה גם בקבוצתו החדשה. קני זכה בחולצת ההרכב בקביעות ואף קיבל את פרס 'שחקן השנה' של ארסנל, הישג מרשים למגן. למגינת ליבם של התותחנים שמר סנסום בדבקות על המסורת של קבוצת נעוריו. במשך שבע שנים תמימות לא זכתה ארסנל בתואר עימו. רק בשנת 1987, בעודו עונד את סרט הקפטן, השלימו התותחנים זכייה בגביע הליגה. המהלך שהוביל לכיבוש שער הניצחון, על ידי צ'ארלי ניקולאס, החל מרגליו של המגן האנגלי.

מאחר שתקופתו בכדורגל קבוצות לא הייתה רוויית תארים, את מרבית ההערכה קיבל הודות למשחקיו בנבחרת. סנסום הוא המגן שהופיע הכי הרבה פעמים במדי נבחרת אנגליה (86), במקום השמיני הכללי. פטריק ויירה הוא שחקנה היחיד של ארסנל ששותף ביותר משחקים בנבחרת לאומית. קני השתתף בכל משחקי האריות בגביע העולם 1982, שנערך בספרד. לצערו הודחה הנבחרת – כבר בשלב הבתים השני. הוא היה שחקן קבוע גם בגביע העולם 1986 שנערך במקסיקו. הטורניר, כידוע, הסתיים במפח נפש אנגלי לאחר אותו הפסד זכור ברבע הגמר לנבחרת ארגנטינה. המשחק נחרט כטרגדיה לאומית בזיכרון הלאומי של האנגלים. סנסום האומלל, היה אחד מהשחקנים חסרי האונים שעל פניהם חלף דייגו מראדונה – בשערו האלמותי – בדרכו להבטיח את ניצחונה של לה אלביסלסטה.

באופן מצער, זקנותו של קני ביישה את ילדותו. לאחר הפרישה התדרדר השחקן להימורים ושקע באלכוהוליזם. למרבה המזל נראה כי ההתדרדרות, שלוותה בקשיים כלכליים, נעצרה בעת הנכונה. כיום משמש מגן העבר כמגיש בתוכנית הכדורגל של רשת LBC הלונדונית. בנוסף, הוא אחד מהמדריכים בסיור המאורגן שנערך באצטדיון האמירויות של ארסנל.

אך לא משנה כמה תחנות יעבור בדרכו, אוהדי קריסטל פאלאס ישמחו לזכור את המגן האגדי כ'אחד משלהם'. שחקן עבר מוכשר ששמר אמונים לקבוצה בשעותיה הקשות, מנהיג נחוש שהפגין קור רוח בכל שלב במשחק ואוהד מושבע – עד ליומו האחרון.

קשר מרכזי: ג'ף תומאס

(אנגלייה; 1993-1987; 249 הופעות; 35 שערים)

טקס כדור הזהב האחרון הנכיח דיון סוער שהתנהל ברמות עצימות שונות בשנים האחרונות. בין הפרסים שהוענקו לזוכים קיבל ויניסיוס ג'וניור את פרס סוקרטס. הפרס קרוי על שם הכדורגלן הברזילאי הדגול וניתן לשחקן אשר פעל למען קהילתו בעונה החולפת. רבים מאוהדי הכדורגל מנהלים דיון סוער על תפקיד הספורטאי כמוביל דעת קהל. באיזו מידה ראוי שישתמש השחקן בכוחו החברתי כדי להשיג השפעה פוליטית? האם שחקנים נדרשים לעסוק בעשייה חברתית או שמא עליהם להתמקד בכדורגל? בשביל ג'ף תומאס הייתה התשובה ברורה. סיפור החיים שלו הוביל אותו אליה.

בשנות העשרה לחייו היה ג'ף הצעיר כדורגלן בליגות שאינן מקצועניות. בשנת 1982 קיבל החלטה שהשפיע על כל מהלך חייו. השחקן החובב קיצץ משעות עבודתו כחשמלאי וחתם על חוזה מקצועי במועדון הכדורגל רוצ'דייל. בתחילה נדמה הייתה כי ההימור המסוכן היה שגוי. בשתי עונותיו במועדון זכה לדקות מועטות בלבד. לאחר תקופת משחק שכללה 12 הופעות וכיבוש של שער יחיד, הגיעה הזדמנות מקצועית. דריו גרדי, שחקן עבר חובב ומאמן, החליט על החתמתו בקרו אלכסנדרה. הקבוצה הצנועה מהעיר קרו שבמחוז צ'שייר (במערב אנגליה), מחזיקה בהיסטוריה מפוארת כאחת מהקבוצות הוותיקות באנגלייה. ג'ף עט על המציאה.

לאחר שלוש הופעות כמחליף זכה תומאס להזדמנותו הראשונה. בהופעת הבכורה המלאה שלו כבש את שערו הראשון במועדון, שהפך לציון דרך בדרכו המקצועית. בחלוף העונה סומן הקשר המרכזי המוכשר כמציאה של ממש. הוא היווה את עמוד התווך של קבוצתו ועזר לה לסיים את העונה במקום הרביעי בטבלה.

הישגיו לא נעלמו מעיני קבוצות בכירות. בחודש יוני 1987 הוחתם ג'ף על ידי פאלאס, תמורת תשלום של 50,000 לירות שטרלינג. המהפך שחולל ג'ף בקבוצה היה בעל אפקט מיידי. בעונתו הראשונה בסלהרסט פארק הפך לחביב האוהדים ונבחר על ידם כ'שחקן השנה'. הזינוק המטאורי בהובלתו נמשך ואת העונה השנייה סיימה הקבוצה בעמדת העפלה לליגה הבכירה.

עליית ליגה היא אירוע בעל משמעות טרגית. באופן מסורתי, השלד הוותיק – שעזר לקבוצה לרשום את ההישג – עלול להתקשות במשחקי ליגה בכירה יותר. סכומי הכסף שמכניסה הקבוצה עשויים לאפשר לה להחליף שחקנים רבים. כך מתחולל אירוע קומי-טרגי: השחקנים עוזרים לקבוצתם להגיע לתנאים הנדרשים לשם החלפתם.

בשביל תומאס נראו הדברים אחרת. עונתו השלישית, הראשונה בליגה הבכירה, הייתה טובה אף יותר מקודמותיה. השחקן הסתגל לתביעות הליגה והפגין ביצועים נהדרים. במהרה זכה לענוד את סרט הקפטן, בין היתר במשחקיה הזכורים של הקבוצה נגד מנצ'סטר יונייטד – בגמר הגביע. לאחר שעזר לקבוצתו להגיע להישג השיא בתולדותיה – המקום השלישי בטבלה – קטף שוב את תואר 'שחקן השנה' של האוהדים.

ביוני 1993, שש שנים לאחר החתמתו, נמכר ג'ף למועדון הכדורגל וולברהמפטון וונדררס בסכום נכבד של 800,000 לירות שטרלינג. פי 16, להזכירכם, מהסכום בו נרכש. תקופתו במדי הזאבים אינה זכורה כסיפור הצלחה. בעונתו הראשונה רשם שתי הופעות בלבד – בשל פציעה מתמשכת. בארבע עונות שותף השחקן ב-54 משחקים.

גם בהמשך דרכו המקצועית לא זכה תומאס להותיר חותם משמעותי בקבוצות בהן עבר. לאחר ארבע עונות חתם בנוטינגהאם פורסט כשחקן חופשי. משם עבר לבארנסלי ולגיחה קצרה במסגרת בילוי מפוקפק בנוטס קאונטי. את הופעותיו האחרונות כשחקן מקצועי ערך בקבוצת נעוריו – קרו אלכסנדרה, אותה קבוצה שהעניקה לו את האמון ואפשרה לו להגיע לגדולות. על אף שהבקיע שני שערים לא הצליח למנוע מקבוצתו לנשור ליגה. שירת הברבור של קריירה מזהירה הגיעה בדמות הופעה בגביע האנגלי נגד רות'רהאם יונייטד ב-26 בינואר 2002, משחק בו גם כבש.

הישגיו של ג'ף זיכו אותו בהכרה גם בנבחרת שלושת האריות. גרהאם טיילור החליט לזמנו למשחק מוקדמות אליפות אירופה נגד טורקייה – משחק שנערך באיזמיר. בסך הכול רשם הקשר שלוש הופעות בקבוצה המשנית ותשע הופעות בנבחרת הבכירה.

סגנון המשחק שלו ביטא יותר מכול את רוח המועדון. הקשיחות שהפגין באספקטים התקפיים, רוח לחימה נטולת פשרות ומוכנות לשחק בעמדת קשר הצד כאשר נדרש לכך, כל אלה שבו את לב האוהדים והעניקו לו מקום של כבוד בהיכלים האלמותיים של הזיכרון הקיבוצי.

אך את עיקר התהודה לה זכה קיבל הקשר המוכשר בנסיבות מצערות. בשנת 2003, שנה לאחר פרישתו, חשף שחקן העבר כי הוא מתמודד עם לוקמיה מיאלואידית כרונית. בשונה מלוקמיה חריפה, המאופיינת בתסמינים קליניים סוערים, לא קיימים אותות משמעותיים שמרמזים על התפתחות לוקמיה מיאלואידית כרונית בראשית דרכה. המחלה מתחילה בזחילה איטית – עם תסמינים כלליים של אנמיה, חולשה, ירידה במשקל, חוסר תיאבון, הזעה, חום ותחושת מלאות או אי נוחות בבטן. בהיעדר סימני זיהוי מובהקים, הופך הגילוי המוקדם לחיוני מאין כדוגמתו.

מייד תגלה מחלת הסרטן כי היא מצאה מולה יריב קשוח מאין כמותו. כמו במגרש כך בחיים, לחם השחקן בקשיחות ובנחרצות וחיש מהר עבר מהגנה להתקפה. ב-21 ימים גמע ג'ף עם אופניו מרחק של 2,200 מייל והשלים את 21 השלבים של מרוץ טור דה פראנס, מספר ימים לפני המרוץ עצמו. הרכיבה נועדה להעלאת המודעות לחקר הסרטן ובעקבותיו הצליח לגייס יותר מ-150,000 לירות שטרלינג. הכסף נתרם עבור ארגון צדקה לחקר הלוקמיה. הישגיו מחוץ למגרש ומאבקיו החברתיים הובילו את רשת השידור הבריטית להעניק לו את פרס אישיות השנה על שם הלן רולאסון, על הישג יוצא דופן מול מצוקה.

למן שלב זה חזר ג'ף על הישגו מספר פעמים, הוביל קבוצות רוכבים, רתם משפיעים ומובילי דעת קהל נוספים למען המאבק החשוב וגייס סכומי עתק מצטברים. בשנת 2008 כתב ספר אוטוביוגרפי על מאבקו ובשנת 2018 זכה בתואר דוקטור לשם כבוד על ידי אוניברסיטת ברמינגהם סיטי, כהוקרה על עבודת צדקה ארוכת שנים ועל הישגיו הספורטיביים. כיום ידוע הקשר כמייסד של 'קרן ג'ף תומאס', ארגון צדקה שקידש מלחמה כנגד המחלה הארורה – ממנה הצליח ג'ף להשתקם בחלוף השנים.

אוהדי קריסטל פאלאס הכריעו בשאלה: ידוען, איש ציבור, מפיק סרטים או ספורטאי, כאשר אדם מחזיק בכוח וביכולת השפעה, שומה עליו לנצלם למטרות חברתיות ראויות. כאות הוקרה העניקו האוהדים פרס הישג מיוחד לשחקן – בשנת 2008 – על תרומתו למועדון כקפטן נצחי. בתוך המגרש ומחוצה לו.

קשר מרכזי: אנדי גריי

(אנגלייה; 1987-1984 ו-1992-1989; 242 הופעות; 51 שערים)

קיימות בעיטות לשער היריבה, אך שערים זכורים נבעטים אל עבר הנצח. קיימות מסירות שמותירות רישום באתרי סטטיסטיקה, אך פעולות גדולות באמת נרשמות על לוח ליבם של האוהדים. מורשת יכולה להיווצר גם מרגעים יחידים של קסם. לעיתים די בפעולה הרואית אחת כדי להעניק למבצעה מעמד נצחי בהיכל התהילה.

אנדי גריי ביצע פעולה כזו והפך לאגדה חיה. היה זה במשחק חצי גמר הגביע נגד האלופה – ליוורפול. ההגעה לשלב כה מתקדם בטורניר היוותה את משאת נפשם של האוהדים המסורים, שזכו לקצור את פירות היזע ולראות את קבוצתם מתקדמת להישגים. בשלב מסוים במשחק הובילו הנשרים בתוצאה 2:1. אך ניצחון בלא דופק מואץ והקרבה מתמשכת? לא בקבוצה הזו! ליוורפול השתלטה על המשחק והפכה את התוצאה. בדקה ה-87 הציג לוח התוצאות 3:2 בסיכום, לטובת האדומים. פאלאס הייתה על סף נשירה מהטורניר במפח נפש, עד שהגיע גריי. זינוק קדימה ונגיחת שער שוויון הפיחו תקווה מחודשת בקרב האוהדים. שער של אלן פארדיו בתוספת הזמן הבטיח לגריי ולחבריו מקום בגמר הגביע.

אך קריירה גדולה באמת אינה יכולה להסתכם ברגע יחיד, אלמותי ככל שיהיה. אנדי היה הרבה יותר מכובש שער שוויון ותו לא. לאחר שנה בקבוצת הנוער של פאלאס עבר גריי למועדון כדורגל חובבים בשם 'קורינתיאן-קזואלס' – שממוקם באזור טולוורת' בלונדון רבתי. משם המשיך לדולוויץ' המלט עד שעינו של סטיב קופל הבחינה בצעיר המוכשר. קריסטל פאלאס החליטה להשיב את הבן האובד ולהחתימו על חוזה מקצועני ראשון.

גריי כבש בסערה את עמדת החלוץ. בעונת 1985/86 הבקיע 11 שערים, הישג מרשים במיוחד, אך עם הגעת החלוצים איאן רייט ומארק ברייט חל שינוי במעמדו. אנדי הוסט למרכז המגרש בצעד שהגדיר מחדש את המשך דרכו כשחקן כדורגל מקצועי.

בעונת 1987/88 זכה גריי לקידום מקצועי ועבר לאסטון וילה. לאחר שתי עונות אצל האריות ותקופה קצרה בקווינס פארק ריינג'רס – שב בשנית לסלהרסט פארק. הקדנציה השנייה במועדון הייתה מוצלחת במיוחד וכללה רגעים מונומנטליים. הגדול שבהם היה כיבוש השער נגד ליוורפול והגעה לגמר הגביע הזכור של הקבוצה. על העונה הבאה מתרפקים האוהדים בערגה. גריי נטל חלק בהישג המרשים – הגעה למקום השלישי בטבלה. בנוסף זכתה קריסטל פאלאס בגביע החברות ('גביע זניט למערכות מידע', כפי שכונה בשנה זו). הגביע נערך כתחליף לגביעים יבשתיים, בשל אסון הייזל והמגבלות שהושתו על הכדורגל האנגלי בעטיו.

כושרו הפנומנלי לא נעלם מעיניו של מאמן הנבחרת ואנדי זכה לזימון הראשון. את מדינתו ייצג כאשר שותף במשחק יחיד, נגד פולין, במסגרת מוקדמות היורו.

גריי עזב את פאלאס לאחר שקרנה ירדה, בעקבות מכירתו של איאן רייט. טוטנהאם רכשה אותו בסכום של 900,000 לירות שטרלינג, אך המעבר מהעיטים לתרנגולים לא נחל הצלחה כבירה. במשחק דרמטי נגד צ'לסי עצר דמיטרי חרין, שוער הבלוז, בעיטת עונשין שבעט גריי (מספר דקות לאחר בעיטת עונשין אחרת, אותה הצליח לתרגם לשער). המשחק הסתיים בתוצאה 4:3 לטובת צ'לסי והפך לסמל של תקופה בלתי מוצלחת במדי הספרס. את ימיו כשחקן פעיל יסיים באופן מתסכל קמעה, עם חתימות קצרות טווח במועדונים מדרג נמוך כגון סווינדון טאון, אתלטיקו מרבלה ומילוול.

לאחר פרישתו מונה אנדי למנהל טכני בנבחרת הכדורגל של סיירה לאון. בשנת 2023 השלים סגירת מעגל מרגשת והוכרז כמאמנה של קורינתיאן-קזואלס', קבוצת החובבים שהעניקה לו את ההזדמנות הראשונה בדרך לגדולה.

לפעמים שער יחיד מוביל לעבר הנצח. לפעמים כדור בודד מעניק מקום בליבם של אוהדים. אך כדי להפוך לאגדת מועדון ולהיכנס לרשימת השחקנים הגדולים בתולדותיו נדרש יותר מרגע יחיד. אנדי גריי היה כובש שער השוויון בחצי הגמר, אך עבור האוהדים הוא היה הרבה יותר מכך. אגדת מועדון.

קשר כנף ימין: אטיליו לומברדו

(איטליה; 1999-1997; 48 הופעות; 10 שערים)

כניסה להרכב כל הזמנים של קבוצה בעלת היסטוריה עשירה היא הישג לא מבוטל. גם לאחר מאות הופעות וכיבוש יעדים רבים, התחרות העזה עלולה לגרום לשחקני מופת למצוא עצמם מחוץ לרשימה הסופית. אך מה תגידו על שחקן שהגיע להישג הכביר בשתי עונות וב-48 הופעות בלבד? הכירו את אטיליו לומברדו. 'הנשר הקירח'.

מבין שחקני הרכב האוהדים, לומברדו הוא השחקן היחיד שלא נולד בגבולות הממלכה המאוחדת. השחקן החסון גדל במחוז קמפניה האיטלקי, צפונית מערבית לנאפולי. יותר מכול מפורסם 'פופאי' בשל שתי תקופותיו בסמפדוריה האיטלקית. (הכינוי 'פופאי' הוצמד לו בשל מבנה גופו וראשו הקירח. כינוי נוסף שהוצמד לו הוא 'היען', סטרוצו באיטלקית, בעקבות סגנון הריצה שלו והסיבולת המרשימה בה ניחן ולבסוף: 'הנשר הקירח' – על שם פדחתו המבהיקה ותקופתו כשחקנם של הנשרים).

כבר בהיותו בן 16 פתח אטיליו בתרועה רמה את תקופתו הסוערת כשחקן מקצועי. בשלב זה שיחק בקבוצה האיטלקית פרגוקרמה. קפיצת המדרגה הראשונה הגיעה בדמות הצעה מקרמונזה, קבוצת סריה ב' בתקופה המתוארת. תחת טרצ'יזיו בורניץ', הבלם והמגן הנודע, זכה אטיליו לתהודה רבה ונחשב לכישרון מזהיר. סמפדוריה של ויאדין בושקוב רכשה את הצעיר, ששיחק לצד שחקנים מפורסמים דוגמת ג'אנלוקה ויאלי, רוברטו מאנצ'יני, פייטרו ורכובוד, ג'אנלוקה פליוקה ורוד חוליט. לומברדו המבריק זכה בגביעים מקומיים ויבשתיים רבים והשיג ניצחונות מבריקים נגד אריות אירופה, כאשר הוא נוטל חלק פעיל בהישגי קבוצתו. זכור במיוחד משחקו בגמר הקופה איטליה, אותו סיים עם צמד שערים.

משם עבר לומברדו לאלופת הסריה א' – יובנטוס – בה שיחק גם חבר קבוצתו הקודמת, ג'אנלוקה ויאלי. על אף שכבש שני שערי ליגה בלבד והתמודד עם פציעות משמעותיות, הפגין לומברדו, לעיתים, את כישוריו המרהיבים מסמפדוריה – והתחרה על חולצת ההרכב עם אגדות היסטוריות כמו אנטוניו קונטה ודידייה דשאן.

בעונתו השנייה במועדון לא הבקיע האיטלקי אף לא שער בודד. הופעות גרועות, פציעות וכושר לא עקיב בעליל הובילו להפסקת ההתקשרות בינו לבין המועדון ולשחרורו מהגברת הזקנה. ב-51 הופעות כבש לומברדו 4 שערים בלבד ונראה כצל מהוה של תקופתו בסמפדוריה.

כישלון אינו מפלה. ויתור הוא זה שהופך את ההפסד הזמני לכשל חרוץ. אטיליו סירב להיכנע והמשיך לשעוט קדימה. בשנת 1997 חתם בקריסטל פאלאס. היען הפך לנשר. למן משחקיו הראשונים הוכיח לומברדו כי הברק לא נעלם. כבר בהופעת הבכורה כבש שער נגד אברטון.

בשנת 1998 נכתב פרק נוסף ביחסי האהבה – הקצרים אך עצימים – בין לומברדי לאדומים-כחולים. מארק גולדברג השיג שליטה במועדון וסטיב קופל, המאמן, עבר לתפקיד המנהל המקצועי. את תפקיד המאמן הזמני לשארית העונה קיבל 'פופאי'. תומאס ברולין, השוודי הבין־לאומי, החזיק בתפקיד המתורגמן של האיטלקי. כושרו המבריק של השחקן-מאמן הוביל לזימונו לסקוודרה אצורה. פציעה בתזמון איום עצרה את התנופה בה היו נתונים הנשרים. קודם לפציעה הייתה הקבוצה במקום העשירי בטבלה. כאשר חזר אטיליו, באפריל, הוא מצא אותה בתחתית הליגה. על אף שני ניצחונות תחת הובלתו, לא הצליח לומברדיו לעצור את הירידה הבלתי נמנעת.

רגעים יפים יוצרים גיבורים. רגעים קשים יוצרים אגדות. חרף ירידת הליגה והמצב האיום של פאלאס, החליט אטיליו לשמור אמונים לאוהדים ולהישאר בקבוצה, שהעניקה לו אהבה רבה כל כך. ברם, בעיות כלכליות חריפות שהתגלעו וצורך מיידי בקיצוץ תקציב השכר הביאו את הקץ על סיפור שיכול היה להתפתח להיסטורי.

לאחר שעזב את קריסטל פאלאס המשיך ללאציו – שם חידש את רצף הזכיות בתארים מקומיים ואזוריים. תחנתו האחרונה הייתה במועדון בו דרך כוכבו – סמפדוריה – שם סיים את הקריירה והמשיך לאימון קבוצת הנוער.

גם האזורי זכו ליהנות משירותיו של השחקן המבריק, שהשתתף ב-18 הופעות וכבש שלושה שערים. למגינת ליבו, פציעות בעיתויים מתסכלים ותחרות עזה על העמדה מנעו ממנו ליטול חלק בטורנירים גדולים ולהפוך לשחקן הרכב פותח בנבחרת.

לאחר קריירת אימון הפכפכה – במהלכה לא הצליח לתרגם את יכולותיו כשחקן, חבר האיטלקי לרוברטו מנצ'יני וליווה אותו בתחנות שונות. בחודש מרץ 2019 מונה לתפקיד עוזרו של מנצ'יני בנבחרת איטליה ואף זכה עימה בטורניר היורו. כיום מלווה הוא את חברו הנאמן בהרפתקה מפוקפקת בערב הסעודית, כחלק מניסיון הנבחרת הסעודית לרכוש השפעה ואהדה.

אך אנו מעדיפים לזכור את ימיו כשחקן: סגנון המשחק שלו עלה בקנה אחד עם הרוח של קריסטל פאלאס. תכונותיו המרכזיות, אלו שהפכו אותו לאגדת מועדון, היו פיזיות, דינמיות, קצב, סיבולת ומוסר עבודה מעורר השתאות. עבודתו הקשה אפשרה לו להתחרות ולשחק במשך משחקים רבים ללא מנוחה. במסגרת הסריה א' ערך 144 הופעות רצופות, הישג מרשים במיוחד. על אף היעדר טכניקה יוצאת מן הכלל וכישורי כדרור סבירים בלבד, מהירותו הרבה וכושרו הפיזי אפשרו לו לנצח ביד רמה על האגף ולרתום את כישוריו בכל חלקי המגרש. גם יצירתיותו זכתה להערכה, לצד כישרונו להקשית כדורים לרחבת היריבה ולהוציא לפועל התקפות נגד מתפרצות (כעת אתם מבינים מדוע הנשרים קשרו את גורלם בגורלו?) על אף שלעיתים ספג ביקורת על היעדר ניצול מצבים, לומברדו ידע להפגין קור רוח. המנטליות שלו הייתה לשם דבר. מקצועיותו, עקיבותו ויכולתו להופיע בשעות קשות ולתמוך בקבוצתו, הובילו את אוהדי הקבוצות בהן שיחק להתייחס אליו בכבוד ובהערצה. ב-48 הופעות בלבד, הפך אטיליו לאגדת מועדון. 'נשר קירח'.

קשר כנף שמאל: ג'ון סאלאקו

(אנגלייה; 1995-1986; 273 הופעות; 34 שערים)

תקופת המשחק של ג'ון סאלאקו הייתה עשירה ומפוארת. בין היתר שיחק האנגלי, יליד ניגריה, בקבוצות בעלות היסטוריה עשירה כגון פולהאם, סוונסי וברנטפורד. אך הכול יסכימו כי את הישגיו הגדולים ביותר רשם קשר הכנף כשחקן בסלהרסט פארק.

לאחר תקופה קצרה בקבוצות נוער מקומיות חתם סאלאקו בקריסטל פאלאס – באמצע שנות השמונים העליזות. חיש מהר הרוויח את מקומו בהרכב הפותח והפך לשחקן הכנף הקבוע של הקבוצה. בשנת 1989 העפילה פאלאס לליגה הבכירה. ג'ון תרם תרומה משמעותית להצלחה. הקשר נטל חלק פעיל בהישגי השיא של קבוצתו, בין היתר במשחק גמר הגביע ובהגעה למקום השלישי בטבלת הליגה. במשחק זכור במיוחד נגד מנצ'סטר יונייטד, בעונת 1990/91, כבש ג'ון צמד שערים בניצחון קבוצתו, שהסתיים בתוצאה המפתיעה 3:0.

בדיוק כאשר נראה היה כי דבר לא יכול לעצור את השחקן המוכשר, פציעת ברך חמורה – במשחק נגד לידס יונייטד – עצרה את פריחתו המטאורית. בעונה הבאה נמנתה פאלאס בין מייסדות הפרמייר ליג. הפציעה הותירה חותם על סגנון משחקו של סאלאקו ואילצה את המאמן לבצע אי אלו התאמות טקטיות – למען שילובו המיטבי. בין היתר, צוות שחקן הכנף לעיתים תכופות לצד כריס ארמסטרונג – כחלוץ נוסף. למגינת הלב התמורות שחלו בקבוצה לא צלחו ופאלאס ירדה לליגה השנייה. קריירת משחק כחלק מקבוצה כה תנודתית מבטיחה ערך עשיר ומרתק בוויקיפדיה: בעונה הבאה דאו הנשרים לליגה הראשונה, רק כדי לרדת ממנה בשנית – בשנה רוויית מפחי נפש ולאחר העפלה לחצאי גמר בשני גביעים.

סאלאקו עזב את פאלאס בקיץ 1995 וחתם בקובנטרי סיטי. לאחר שלוש עונות בילה תקופה קצרה בהשאלה לבולטון ונדרס, בדרך לקבוצתו הגדולה השנייה – פולהאם. צ'רלטון אתלטיק הייתה היעד הבא של השחקן. משם המשיך למועדון הכדורגל רידינג, שם כבש 13 שערים. ברנטפורד חתמה את הקריירה המפוארת של ג'ון, שהפך לאגדה של פאלאס ברבות השנים.

לאחר פרישתו אימן את קבוצת הנוער של קריסטל פאלאס, לצד מארק ברייט, חבר קבוצתו לשעבר. בעונת 2015/16 התקדם שחקן העבר והחזיק במשרת אימון בקבוצה הבוגרת, במשך עונה אחת בלבד. סאלאקו עבד בעבר גם ככתב ב-Sky Sport.

סגנון המשחק של הקשר היה ספקטקולרי. ג'ון סאלאקו שלט באספקטים רבים של המשחק – החל מכדרור וכלה ביצירת מצבי הבקעה. הוא ניצח ביד רמה על האגף בו שיחק – תוך ניצול של מכלול כישוריו דוגמת מהירות וראיית משחק. גם כאשר שיחק כחלוץ השכיל להשתמש ביתרונותיו ולתמוך בקבוצתו ככל יכולתו. הישגיו במועדון זיכו אותו, בצדק רב, להתנחל בלב האוהדים – שבחרו בו כאגדת מועדון.

חלוץ: אנדרו ג'ונסון

(אנגלייה; 2006-2002 ו-2015-2014; 118 הופעות; 66 שערים)

אנו חיים בעידן של טיטנים. בדורם של ענקי משחק דוגמת מסי ורונאלדו, כאשר כובשי שערים מחוננים כמו ארלינג האלאנד וקיליאן אמבפה מבקיעים בקצב בלתי נתפס, קל לשכוח את הישגיהם של קודמיהם. אלה שפילסו דרכם להישגים כבירים, התמודדו עם הגנות נוקשות, מילאו תפקידים הגנתיים והפגינו אינטנסיביות בלתי פוסקת, עלולים לשקוע בתהום הנשייה.

ובכל זאת, אוהד קריסטל פאלאס אמיתי ידע להעריך את הנתון הבא: ב-118 הופעות כבש אנדרו ג'קסון 66 שערים. יותר משער בכל משחק שני. החלוץ האדיר נודע בזכות כישרון הבקעה טבעי, אך המספרים אינם מספרים את הסיפור במלואו.

ג'ונסון נולד בעיירת השוק הקסומה בדפורד, עיירה עם מורשת עשירה של רוגבי וכדורגל. על אף המורשת הספורטיבית המפוארת, בדפורד היא אחת מהערים הגדולות ביותר באנגלייה בהן לא קיימת קבוצת כדורגל מקצוענית. בהיעדר קבוצה הולמת למידותיו, החל אנדרו הצעיר את קריירת הנוער בלוטון טאון השכנה. בהמשך עבר לברמינגהאם סיטי ולאחר ארבע שנים חתם על חוזהו המקצועני הראשון בקבוצה הבוגרת של המועדון האנגלי. שנותיו בברמינגהאם הסתיימו במפח נפש. במשחק גמר גביע הליגה – שנערך נגד ליוורפול – החמיץ באופן טרגי בעיטת עונשין מכרעת, החמצה שהביאה להפסד של קבוצתו.

לאחר יותר ממאה הופעות אצל הבלוז (כן, כן! צ'לסי אינם היחידים שמתהדרים בכינוי) עבר ג'ונסון לקריסטל פאלאס. עסקת ההעברה כללה מעבר הפוך של קריסטל מוריסון – שהצטרף לברמינגהאם סיטי. תחילת דרכו בקבוצה לא הייתה יכולה להיות מבטיחה יותר. במשחק נגד ברייטון, היריבה הנצחית, כבש שלושער במשחק שהסתיים בניצחון 5:0 מהדהד. העיטים ניצחו את השחפים וג'ונסון הציג לאוהדים טעימה לקראת העתיד לבוא.

במשחק הבא, שנערך נגד וולסול, תרם החלוץ שער נוסף, אך מאמנו סירב להתרשם והאנגלי לא זכה לדקות משחק רבות. לאחר סדרת חילופי מאמנים מצא ג'קסון את מקומו תחת איאן דווי. 32 שערי ליגה הציבו אותו בראש רשימת הכובשים בליגת המשנה. הודות לתרומתו העפילה פאלאס לפלייאוף העלייה והשלימה את המשימה לאחר ניצחון 1:0 דחוק על וסטהאם יונייטד.

העונה הבאה הייתה עגמומית במיוחד עבור פאלאס, שצנחה שוב לליגת המשנה, אך מבחינה אישית הציג אנדרו ביצועים נהדרים. 21 שערים ותואר סגן מלך השערים של הפרמייר ליג, הישגים בלתי צפויים מחלוצה של קבוצה אשר ירדה ליגה, הצביעו על יכולותיו האישיות הגבוהות. לאחר ירידת הליגה החלו קולות מטעם מקורביו שדרשו את העברתו לקבוצה אחרת, אך לבסוף חתם האנגלי על חוזה חדש עם קבוצתו – למשך חמש שנים תמימות.

קלינטון מוריסון, אותו השחקן שהעברתו אפשרה את הגעת ג'ונסון, שב בעונה הבאה לעידן נוסף בקריסטל פאלאס. בפתיחת העונה לא נחל הציוות בין שני החלוצים הצלחה, בין היתר בגלל פציעתו של ג'ונסון וחוסר הכשירות של עמיתו להתקפה. כאשר שבו השניים לכושר, קרם שיתוף הפעולה ביניהם עור וגידים. החלוצים השכילו להשלים זה את משחקו של האחר. מעת לעת צוות דאגי פרידמן הסקוטי לאחד משני החלוצים, דבר שהעניק להתקפה את ממד הניסיון ואת הגיוון ההתקפי הנדרש.

את העונה סיימה הקבוצה במקום השישי המוביל לפלייאוף ההעפלה, אך לא התאוששה מתבוסה במשחקה הראשון נגד ווטפורד וכשלה במאמציה לשוב לפרמייר ליג. ג'ונסון, מצידו, כבש חמישה עשר שערים בעונה מאתגרת במיוחד.

בשנת 2005, בסקר עליו ייתכן ששמעתם אי פעם, נבחר החלוץ להרכב כל הזמנים של המועדון. ג'קסון היה שחקן פאלאס היחיד שנבחר מסגל המועדון בתקופת הסקר, והשחקן הפעיל היחיד ששמו התנוסס ברשימה הסופית, לצד נייג'ל מרטין – ששיחק באברטון.

לאחר כישלון מאמצי ההעפלה החלו שמועות על עזיבתו הקרובה. דחיית הצעה ראשונית מטעם אברטון (7.25 מיליוני לירות שטרלינג) הפיחה רוח תקווה בסלהרסט פארק. אך זו נגוזה במהרה. פיטוריו של המאמן תחתיו פרח ג'ונסון היוו סימן לעזיבה קרבה. בהמשך אישרו הנשרים הצעה על סך 8.5 מיליוני לירות שטרלינג, מטעם ויגאן את'לטיק. כחלוף יממה השוותה בולטון וונדררס את הסכום וזכתה אף היא לאישור. הצהרתו של ג'ונסון, לפיה הוא מעדיף לעבור לטופיז, הובילה את האחרונים לשפר במעט את הצעתם. המסמכים נחתמו ואנדרו עזב את המועדון בו ניתץ כל שיא אפשרי, תמורת 8.6 מיליוני לירות שטרלינג. העברתו שברה את שיאי ההעברות של קריסטל פאלאס ושל אברטון גם יחד.

הפתיחה הייתה מרשימה. במשחקו הראשון כבש והוביל את קבוצתו לניצחון 2:1 מול ווטפורד. בהתמודדות הבאה הבקיע שער ניצחון נגד טוטנהאם במגרש החוץ, שער שקטע בצורת של 21 שנים. במשחק הדרבי רווי היצרים נגד ליוורפול כבש ג'ונסון צמד שערים בדרך לאיסוף שלוש הנקודות. את העונה סיים כמלך שערי המועדון – עם 11 שערי ליגה ושער בגביע. אך עם זאת, הבעיות החלו לצוץ. בעקבות היתקלות עם שוער צ'לסי ונפילה ברחבה, האשים מוריניו את אנדרו בהתחזות. אברטון פרסמה הצהרה בה איימה על מוריניו בתביעה משפטית וקראה לו להתנצל. הבקשה נענתה במפתיע ומוריניו אישר את נכונות החלטת השופט לשרוק לעבירת עונשין. כך או כך, הנזק נעשה. השיח סביב 'התחזויותיו', לכאורה, של החלוץ האנגלי צבר תאוצה והשפיע על ביצועיו. ג'ונסון נכנס לרצף ארוך ומתסכל של 13 משחקים ללא כיבוש שער. אף על פי כן הוביל את הטופיז להישגים משמעותיים וב-2007 חתם על חוזה ארוך טווח למשך חמש שנים. ג'ונסון המשיך להבקיע שערים חיוניים עבור קבוצתו, לרבות שערים בטורנירים אירופיים.

בהמשך עבר לפולהאם – לאחר משא ומתן מפרך וניסיון של האחרונה להפחית את התשלום על שירותיו, בשל פציעות מהן סבל. סוף כל סוף הושלמה העסקה תמורת סכום משוער של 10.5 מיליוני לירות שטרלינג. את שעריו הראשונים כבש נגד וויגאן אתלטיק, בעונה שהסתיימה במקום השביעי ובהעפלה לליגה האירופית. המשך שנותיו במועדון ידעו עליות וירידות. מחד גיסא כבש שערים חשובים, אך בעיות ברכיים טורדניות מנעו ממנו להפגין את מלוא יכולותיו מימים עברו ולהוביל את פולהאם לפסגה.

לאחר סיום חוזהו המשיך לקדנציה קצרה ב-QPR, אך פציעה קשה ברצועה הצולבת קטעה את השתלבותו. עם זאת, הוא הספיק לכבוש את שער הניצחון במשחק הפתיחה של קבוצתו – נגד שפילד ונסדיי, בעונת האליפות של הריינג'רס.

אך החותם של הקריירה המפוארת היה, כמו בסיפורי אגדות, במועדון שהעניק לו את מרב האהבה וההערכה – קריסטל פאלאס. ג'ונסון חתם על חוזה קצר טווח וקיבל אחריות מוגדרת על שחקני האקדמיה. משחקו היחיד היה במסגרת גביע הליגה, אך לאוהדים הנרגשים היה די בכך. ג'ונסון שב הביתה. ב-2016 קיבל תפקיד כשגריר המועדון. פעולותיו כיום כרוכות בקידום מעורבות קהילתית, פן חשוב עליו שמים הנשרים דגש בשנים האחרונות.

חלוץ: איאן רייט

(אנגלייה; 1991-1985; 277 הופעות; 117 שערים)

"מאחורי כל שוער גדול יש כדור של איאן רייט" ~סיסמת נייקי שהופיעה על שלטי חוצות ברחבי אנגליה באמצע שנות ה-90.

אילו יערכו משאל עם, קרוב לוודאי שכדורגל וסיפורים טובים יגיעו לפסגת מושאי החיבה האנושיים. אנו אוהבים כדורגל, אוהבים סיפורים מרגשים ויותר מכול אוהבים לשלב בין השניים. מסעו של איאן רייט מכיל את כל המוטיבים הנדרשים לרב מכר. סיפור על שחקן שפילס את דרכו בנחישות מבירא עמיקתא ועד לפסגת הכדורגל.

רייט הוא הבן השלישי להורים ג'מייקנים. מגיל צעיר נעדר אביו ולא נטל חלק בגידולו. אל החלל הריק נכנסו אימו, נסטה, וכמו באגדות אפלות – אב חורג מתעלל. מורהו בחטיבת הביניים, כך סיפר, היה דמות הגבר החיובית הראשונה שליוותה את חייו.

על אף גישושים ומבחנים בקבוצות כמו סאות'אנד יונייטד וברייטון, לא הצליח רייט לעורר עניין בקרב קבוצות מקצועניות. במפח נפש חזר לשחק בקבוצות חובבות, מאוכזב מסיכויי הצלחתו להשתלב בענף הכדורגל.

העוני פשה בכל חלקה טובה. בעת שאשתו מצפה להולדת בנם הראשון, רייט 'בילה' במשך שבועיים מייסרים מאחורי סורג ובריח. הסיבה? אי תשלום קנסות על נהיגה ללא ביטוח. לאחר שנטרקה הדלת הכבדה ושקשוק מפתחות הסוהר נשמע, פרץ איאן בבכי ובליבו גמלה החלטה: "נשבעתי שאקדיש את כל יכולתי למען הצלחה ככדורגלן".

החלוץ הצעיר היה נחוש למלא את שבועתו. עד גיל 21 שיחק במועדון חובבים במסגרת 'ליגת יום ראשון'. ההצלחה החלה להאיר את פניה לנער המיוסר, שהפך למלך שערי הליגה באזור לונדון וקנט. ההצלחה הובילה מועדון כדורגל מקצועי למחצה מגריניץ' להחתימו בתמורה לשכר שבועי של שלושים לירות שטרלינג. המועדון הצנוע חדל להתקיים, אך רייט תמיד ינצור אותו בליבו. אחרי הכול, זו הייתה תחנתו הראשונה בדרך להגשמת חלומו.

שישה או שבעה משחקים נדרשו כדי שהנער חדור המרץ ילכוד את תשומת ליבו של מאתר כישרונות מטעם קריסטל פאלאס. איאן קיבל הזמנה לתקופת מבחן בסלהרסט פארק. סטיב קופל, מאמן הנשרים, התרשם עמוקות מהצעיר. חיש מהר נחתם חוזה בין הצדדים, מספר חודשים לפני שחגג את יום הולדתו ה-22. התמורה להחתמה? ציוד כושר בשווי של 200 לירות שטרלינג. עסקה משתלמת, כך תגלה קריסטל פאלאס בהקדם.

כבר בעונתו הראשונה הטביע רייט חותם בקבוצה מרובע קרוידון. תשעה שערים בעונת הבכורה הפכו את האנגלי לשני ברשימת כובשי השערים של הקבוצה. הצטרפותו של מארק ברייט, בן לאם מקומית ואב מגמבייה, יצרה צמד יעיל וקליני. בעוד תקשורת בין כל השחקנים על המגרש חשובה, הקשר בין שני חלוצים במערך 4-4-2 חיוני במיוחד. שני החלוצים סיפקו שערים רבים ועזרו לקבוצתם להעפיל לליגה הראשונה. רייט כבש 24 שערי ליגה ו-33 שערים בכל המסגרות.

למרבה הצער, סדק בעצם השוק הפחית את השפעתו של רייט על הישגי קבוצתו בליגה הראשונה. בכל זאת כללה העונה את אחד מהרגעים הדרמטיים והאייקוניים ביותר. במשחק גמר הגביע הזכור נכנס החלוץ כשקבוצתו בפיגור של 2:1. שער דרמטי שהגדיר את המונח 'סופר סאב' כפה הארכה על שתי הקבוצות. בעת ההארכה כבש שער נוסף, ובסיום הזמן הקצוב הציג הלוח תוצאת שוויון דרמטית. על אף הפסד דחוק במשחק החוזר, עיצב החילוף את תודעתם של אוהדים צעירים רבים. לראשונה בחייהם הם העזו לחלום.

וכמו תקוותו של ברייט, גם תקוותיהם של האוהדים התגשמו באורח נס. בעונה הבאה הפגינו הנשרים את יכולת השיא והגיעו למקום השלישי בטבלה. במשחקיה האחרונים היה ברייט בכושר מפעים: שלושער מול וימבלדון בחוץ – בתוך 18 דקות בלבד – הציג את הקליניות המרהיבה והחדות מעוררת ההשתאות של השחקן. ניצחון על אברטון בוומבלי העניק לעיטים גביע נחשק – סיום חלומי לקדנציה מושלמת. 117 שערים ב-277 הופעות (מתוכן 24 הופעות כמחליף) מיצבו את השחקן במקום השלישי ברשימת כובשי השערים של המועדון בכל הזמנים. על אף האהבה העצומה לה זכה, הבינו האוהדים כי הפרק של איאן במועדון תם. השחקן החובב לשעבר מוכן לפרק הבא בקריירה המקצועית.

ב-1991 חתם רייט בקבוצה לונדונית אחרת, מוכרת מעט יותר. התותחנים שילמו 2.5 מיליוני לירות שטרלינג, סכום שיא בימים אלה. מוזר ככל שיישמע, בשלב זה חשבו רבים כי סכום הרכישה מופרז והטילו ספק בנחיצות ההחתמה. שער בהופעת הבכורה בגביע, שלושער בהופעתו הראשונה בליגה ותואר מלך השערים – שניתן על כיבושיו בשני המועדונים, השתיקו כל ביקורת על הרכש.

רשות הדיבור לארסנל, שהציבה את רייט במקום הרביעי ברשימת גדולי שחקניה: "יש כדורגלנים שהם כובשי שערים גדולים. אחרים כובשים שערים גדולים. איאן רייט היה שניהם. כוכב ארסנל תמיד מצא את דרכו לרשת היריבה. בין אם זה דרש צ'יפ מפואר של 30 יארד ובין אם זה דרש צ'יפ מפואר משני יארד. רפרטואר השערים של רייט הפך אותו לאחד מהחלוצים המשובחים והקליניים ביותר ששיחקו את המשחק האנגלי". עם 185 שערים ב-288 הופעות (9 מתוכן כמחליף) נחשב רייט במשך שנים לגדול כובשי המועדון – תואר שנלקח ממנו על ידי תיירי הנרי בשנת 2005.

את שנותיו האחרונות כשחקן פעיל העביר בקבוצות מדרג נמוך יותר: וסטהאם יונייטד, נוטינגהאם פורסט, סלטיק וברנלי. מספר תקריות לא נעימות וויכוחים סוערים עם האוהדים – לא הצליחו לפגום במורשת המפוארת.

מן השפל הגדול ביותר העז רייט לחלום. הצליח לו, לא כן?

ומה עם הישראלי היחיד ששיחק במדיה?

איציק זוהר הגיע לקריסטל פאלאס ביולי 1997 אחרי עונת אליפות מרשימה עם בית"ר ירושלים, שכללה 14 שערים ב-29 משחקים, תמורת סכום מטורף (יחסית) באותה תקופה – 1.2 מיליון ליש"ט. אבל כגודל הציפייה, כך גודל האכזבה. בפועל זוהר שיחק במדי הנשרים רק 6 פעמים, פעמיים מתוכן בהרכב. את ההופעה האחרונה שלו בפאלאס זוהר לא ירצה לזכור.

לפחות הספיק לשחק מול אייל ברקוביץ'. איציק זוהר במדי קריסטל פאלאס (Credit: ALAMY)

זה היה המחזור ה-20 הבוקסינג דיי, ה-26/12. פאלאס אירחה את סאות'המפטון והתוצאה הייתה 1-1. עד אותו מחזור היא לא הצליחה להשיג ניצחון ביתי אחד. זוהר, שנכנס בדקה ה-71 להופעה השישית בלבד שלו בקבוצה מאז תחילת העונה לקח את הכדור בביטחון מלא, ולהפתעת כל הנוכחים, והלך לבעוט את הפנדל. בעונה שעברה, במגזין 'האת'לטיק' כתבו על אותו יום [תרגום דרך אתר ערוץ הספורט]: "התקופה בפאלאס הייתה עמוסת פציעות והמתנה לאישור עבודה עבורו והזמן שלו אזל. הוא היה חייב להטביע את חותמו והרגיש שהוא במצב של להיות או לחדול. הוא לקח את הכדור מידיו של דייר, התעלם ממחאתו וניגש לבעוט".

פול ג'ונס עמד בשער של סאות'המפטון, זוהר ניסה להטעות אותו, אבל הוא לא הולך שולל ועצר את הבעיטה החלשה שלו. "זוהר הסתכל בתקווה שאחד משחקני פאלאס יגיע לריבאונד, אבל אף אחד מהם לא זז. הוא לא קיבל שום תמיכה בעקבות ההחמצה, אף שחקן לא יצר איתו קשר עין והוא עמד עם הידיים על הראש לפני שהסתובב בבושה, עם כתפיים שמוטות ועיניים נעוצות ברצפה. במבט לאחור, זה נראה מגוחך שהאוויר של פאלאס יצא מהמפרשים בצורה כל כך נחרצת אחרי הבעיטה הזאת של זוהר. המומנטום היה בצד שלה, היו בערך עשר דקות פלוס תוספת זמן, זוהר היה יכול לגאול את עצמו, אבל שפת הגוף של השחקנים באה לידי ביטוי. הרגיש כאילו גורלם נחרץ. השחקנים חזרו לחדר ההלבשה עם פנים נפולות וכמה שחקנים הוציאו את התסכול שלהם על זוהר".

בהמשך הכתבה נכתב: "אפילו העזיבה של זוהר הייתה מוזרה. אחרי המשחק הזה בפאלאס הרשו לו לחזור לישראל כדי לנקות את הראש ולשקול את עתידו ובזמן שהיה בארץ לקח חלק במשחק ידידות של שחקני מכבי והפועל חיפה מול מילאן ושוב החמיץ פנדל. במועדון ויתרו על דמי העברה והקשר מצא את עצמו במכבי חיפה."

וכך הסתיימה לה הקדנציה הקצרה והלא מוצלחת של זוהר בקריסטל פאלאס. הוא נבחר לא פעם לרכש הגרוע ביותר בהיסטוריה של המועדון ואף לרכש הכושל ביותר בתולדות הפרמייר ליג בעמדה. אז לא, הוא לא נכנס לסקר של השחקנים הגדולים ביותר בהיסטוריה של המועדון, אבל הוא בהחלט חלק ממנה. גם זה משהו.

מילות סיום בנופך רומנטי

וכך תמה לה הרשימה. ההיסטוריה היא המדד הטוב ביותר לגדולה. בפרספקטיבת זמן ניכר ההבדל בין הישגים פרטיקולריים ומזדמנים לבין שחקנים שמותירים חותם של ממש על עולם הכדורגל. אחדים מהשחקנים ברשימה אינם מוכרים לציבור החובבים הכללי. אך אוהדי קריסטל פאלאס מעולם לא שאפו לפרוץ לתודעה הקולקטיבית. קיים משהו מנחם, מענג, בתחושת האהדה לקבוצה שההמוניות לא אכלה בה כל חלקה רומנטית. 'לכם יש את הכסף, לנו יש את הנשמה' קבע שלט אותו הניפו אלפי אוהדים מסורים – במשחקה של קבוצתם האהובה נגד מנצ'סטר סיטי. אם תשאלו אותם, הם לא היו מוכנים להתחלף עם איש. שפר עליהם גורלם לאהוד את הקבוצה הטובה ביותר. קבוצה שבפרפרזה על נתן אלתרמן ניתן לקבוע כי 'יש טובות יותר ממנה, אך אין טובות כמוה'.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן