חולה על כדורגל - המגזין

שנתון 99'. חולה על כדורגל מאז גיל 7 ובזמני הפנוי גם סטודנט. כותב מתוך אהדה לברצלונה, הנאה מניטרליות בפרמיירליג ועניין בסוגיות שמחוץ לכר הדשא. מחכה ליום שבו לא נופתע מהצלחה ישראלית: אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום. חפשו אותי באינסטגרם regelhazahav ובטוויטר @Tomer_Atir

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

הדבורים שעושות פרפרים בבטן: כמה סיבות לעודד את ברנטפורד

לכל אחד, כמעט, יש קבוצה שתופסת אצלו את המקום הראשון בלב. לעיתים נשאר שם מקום ל"קבוצה שנייה". כזאת שעדיין מתרגשים כשהיא משחקת, שנהנים לעקוב אחריה ושמצפים להצלחתה: קבוצה שכמעט אוהדים, רק בלי הסבל שמגיע עם ההפסדים. אם הקבוצה השנייה שלכם היא ברנטפורד, אתם לא לבד; ואם היא עוד לא, אולי הפסקאות הבאות ישכנעו אתכם.

ב-2009 הקבוצה הקטנה ממערב לונדון עוד שיחקה בליגה הרביעית. בעונה בה פרגוסון ורונאלדו זכו יחד באליפות המשותפת האחרונה שלהם, גם "הדבורים" חגגו – ועלו לליגה השלישית. העלייה עד הפרמיירליג לקחה 12 שנים נוספות: הפורטוגלי כאילו חיכה שהם יגיעו לשם כדי לחזור לאנגליה. כעבור שנה נוספת ברנטפורד השפילה את CR7 עם 4-0 מהדהד. אחרי כמה חודשים הוא ברח עד סעודיה…

 

כריסטיאנו. גם הוא סבל מברנטפורד (מקור: Manchester United via Getty Images)

"תיזהר ממנה", חזה סאבלימינל, "היא כמו דבורה מיד עוקצת". רונאלדו לא היחיד שחווה את נחת זרועה – סליחה, רגלה – של ברנטפורד, לא רק הוא המסכן שפגש את הצד הלא נכון של העוקץ. מוחמד עלי, קצת לפני ששמו הלך לפניו, הסביר פעם איך ינצח יריב קשוח. "אני מרחף כמו פרפר, ועוקץ כמו דבורה".

וברנטפורד, "הדבורים", אולי אימצו את הסיסמה הזו.

הם יפים ומסוכנים, הם יצירתיים ומפתיעים. הם אלה שלא ידעת שאתה לא רוצה לפגוש בסמטה חשוכה, בזירת האגרוף או על מגרש הכדורגל. בברנטפורד משחקים כדורגל אטרקטיבי, בלי רגשי נחיתות. כבר שנים שמשחק ההתקפה שלהם שוטף את הדשא, לא משנה הליגה. ההגנה משלמת את המחיר, אבל זה פשוט תענוג לצפייה. העונה הם בקצב של 63 שערי פרמיירליג: בעונה שעברה רק סיטי, ליברפול, צ'לסי וטוטנהאם – 4 הראשונות – עברו את הכמות הזאת.

ההרפתקנות הזאת מובילה להישגים: עליות ליגות מרובות והצגות נגד הגדולות (בשנה וחצי בפרמיירליג ברנטפורד ניצחה את ארסנל, צ'לסי, יונייטד, סיטי וליברפול). היא גם מלווה באינספור כישלונות. בכל אחד מארבעת העשורים האחרונים, החל משנות ה-90', היא רשמה כישלון בעליית ליגה מהפלייאוף. לאורך הדרך יש גם תבוסות, כשהעונה 3 מ-4 הפסדי הליגה הם בהפרש שלושה שערים ומעלה. כל משחק, כל עונה: הרפתקה, לטוב ולרע.

 

ההצגה האחרונה: 3-1 על ליברפול ביום שלישי (מקור: @BrentfordFC)

זה מה שיפה. ברנטפורד מנסה לנצח בכלים שלה, בדרך שלה. היא לא עושה את זה עם כסף גדול, אלא בחוכמה. לפני כמה שנים מת'יו בנהאם, שעשה את הונו באספקת ניתוחים סטטיסטיים למהמרים מקצועיים, לקח את הקבוצה מהליגות הנמוכות על גבו. את השיטות שלו הוא יישם גם שם: מאניבול בכדורגל. להררי הדאטה ברנטפורד הוסיפו מערכת משומנת של יחסי אנוש. והשילוב הזה מנצח.

 


בפרק 17 של יורוטריפ דיברנו בין היתר גם על ההצלחה של ברנטפורד, למה היא כובשת הרבה שערים בנייחים ואת מי מאבדת לטובת מנצ'סטר סיטי וארסנל. מוזמנים להאזין:


 

"אנחנו רוצים רק אנשים טובים… עבודה קשה, אופי, הופעה, ביחד", גילה המאמן תומאס פרנק את הסוד למציאת השחקנים המתאימים לקבוצה. "אנחנו עושים עבודה נפלאה בלקבל שחקנים, לשלב אותם ולפתח אותם כאינדיבידואלים". זאת הסיבה, כנראה, שבשנים האחרונות ברנטפורד מצליחה הרבה מעבר לציפיות שהתקציב שלה יוצר.

 

מרבה לחגוג. תומאס פרנק (מקור: @BrentfordFC)

שחקנים טובים שהגיעו בזול נמכרים ביוקר. המחליפים ממשיכים לעשות את אותו הדבר: בין מי שהיו שותפים להצלחה של הדבורים נמנים שמות מוכרים כמו אולי ווטקינס (שנמכר בכמעט 600% רווח; כל הנתונים הבאים מתוך Transfermarkt), סעיד בנראחמה (1700% רווח), ניל מאופיי (900% רווח) ואנדרה גריי (2100% רווח) – כולם היו חלק חשוב מהשיטה והתקדמו הלאה.

 

עוד שחקנים מעניינים, אקראיים יותר ופחות, עברו בקבוצה: ג'יימס טארקובסקי (212 הופעות פרמיירליג בבארנלי ובאברטון), וויל גריג (הכוכב שלא הושיע את סנדרלנד בסדרה Sunderland Till I Die) ובראדלי רייט-פיליפס (בנו של איאן רייט ואחיו של שון; מלך השערים האירופי של ה-MLS עם 114). כיום את סגלה של ברנטפורד מעטרים המון סקנדינבים, שוק ההתמחות של הצוות המקצועי; ואחרים שהגיעו במסגרת הזדמנויות טובות בשוק. ככה, שלב-שלב, ברנטפורד השיגה יתרון יחסי על יריבותיה. ובתוך החממה הסקנדינבית שנבנתה שם, גם כריסטיאן אריקסן המתאושש מצא בית חם בעונה שעברה.

 

מקום נוח להתאושש בו. אריקסן במדי ברנטפורד (מקור: Mark Leech/Getty Images)

הבמה שהדבורים נתנו לדני הייתה מרגשת, אבל לא מרגשת כמו קשיש אלמוני ביציעי הקבוצה במשחק הפתיחה של העונה שעברה. כי ברנטפורד היא עניין גדול יותר מהקבוצה הנוכחית של תומאס פרנק ואיבן טוני. היא שבה, ממש לאחרונה, לליגה הבכירה – לראשונה מאז 1947. לקולות השיר Hey Jude, האוהד הוותיק ההוא דמע בהתרגשות מהניצחון הגדול על ארסנל. ולא רק לו יש פרפרים בבטן בכל משחק של ברנטפורד מאז.

 

Hey Jude, don't make it bad.Take a sad song and make it better.Remember to let her into your heart,Then you can start to make it better.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן