חולה על כדורגל - המגזין

בן 39, נשוי פלוס 2, ירושלמי מבטן ומלידה. כותב ומדבר על כדורגל. מאמן בכדורגל הישראלי מעל ל-16 שנה. בקיצור, חולה על כדורגל.

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

אנשי השנה בכדורגל העולמי של חולה על כדורגל: הטקס

מסורת חדשה נפתחת באתר של חולה על כדורגל ובה צוות האתר בוחרים את האנשים והרגעים שעשו לנו את השנה בכדורגל העולמי. שנת 2023 הייתה השנה של מנצ'סטר סיטי שזכתה בפעם הראשונה בתולדותיה בליגת האלופות והשלימה טרבל מופלא, אך לא רק היא מככבת בטקס השנה. אז מי יזכה בכל קטגוריה? בואו נתחיל בטקס

ברוכים הבאים לטקס אנשי השנה בכדורגל העולמי לשנת 2023!

אנחנו שמחים להתחיל מסורת חדשה ובה צוות כותבי האתר של חולה על כדורגל התגייסו בשביל לבחור את האנשים והרגעים שעשו לנו את השנה לכל כך מיוחדת ומרגשת. לא בטוח שתסכימו איתנו, אבל בשביל זה יש את התגובות לכתבה. מוזמנים להביע את דעתכם על הבחירות שלנו.

אז יאללה, בואו נתחיל! (הכתבה מתעדכנת בכל פעם. לכל הבחירות נא לגלול מטה)

שוער השנה: אדרסון

לפעמים הבחירה קלה. לעתים, היא קשה. ויש סוג שונה: מה שנשאר. צוות האתר בחר באדרסון ממנצ'סטר סיטי, כשוער המצטיין של 2023. זוהי בחירה שכזו, בחירה בין שאריות.

הרי 2023 פסלה לא מעט אפשרויות אחרות. מועמדים קבועים כמו נוייר וקורטואה נפצעו. טר שטגן דעך יחסית לשנה הקודמת. דה חאה נעלם מאז הקיץ. אפילו בופון הקשיש פרש. אליסון, אליו נשוב, לא זכה בדבר; אדרסון זכה בהכל. באופן טבעי – תסתכלו על שאר השמות שנבחרו – "The winner takes it all".

פשוט זכה בהכול. אדרסון עם הגביע עם האוזניים הגדולות (Credit: Getty Images)

המיסטר, פפ גווארדיולה, רואה בו יותר מעוד שוער ומעריך אותו מאוד. משחק הרגל הנקי של הברזילאי הביא אותו לסיטי וסייע לבנות קבוצה טורפת התארים. אבל האומץ וקור הרוח, או חוסר האחריות – תלוי במתבונן, יכולים לגרום להתקפי לב מלחיצים: מזלו של פפ שהוא כבר מזמן הקריח. שווה לראות את תגובת המאמן לסיבוב של אדרסון, הרחק משערו, שבלבל את חלוץ הכוכב האדום. ונגד ארסנל, הספרדי השתגע בזמן חגיגות שער כדי לתקן תבנית מסירה שגויה של השוער. אצל פפ חייבים להיות מושלמים.

אדרסון יסתדר עם הדרישות בקבוצה. בגיל 30, בשיא הקריירה, יקווה לדבר אחד ב-2024: הותרת חותמת בנבחרת. אחד השוערים הברזילאים המעוטרים ביותר (25 הופעות) נולד לצערו שנה לאחר אליסון (63). מתישהו ימונה לברזיל מאמן חדש, והוא יצטרך לבחור: בחירה קלה, קשה, בין שאריות? נגלה בשנה החדשה.

[תומר עתיר]

"השוער הטוב בעולם? הוא אפילו לא השוער השני הטוב ביותר במנצ'סטר סיטי".

במשפט הבא נתקלתי במהלך שיטוט אקראי ברשת, כתגובה להכתרתו של אדרסון בתואר 'השוער הטוב ביותר בשנת 2023', על ידי הפדרציה הבין־לאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה של הכדורגל (IFHHS).

השוער הברזילאי מקטב את אוהדי הכדורגל. אחדים סבורים שהוא נמנה על רשימת השוערים הטובים ביותר בשנים האחרונות; אחרים טוענים כי מקומו בתודעת האוהדים הושג על ידי הגנת ברזל ושיטת משחק שמיטיבה עימו. הוא עצמו, כך יאמרו האחרונים, לא תרם רבות למדדי הספיגה המרשימים של קבוצתו. היכן האמת ממוקמת? כמו תמיד, תלוי בנקודת המבט.

כאינדיווידואל עלולים הנתונים להציג תמונה של שוער בינוני לכל היותר. בשנה האחרונה הציג אדרסון ממוצע ספיגה של 0.07 שערים יותר מהצפי, בתשעים דקות (על פי תחשיב PSxG-GA); אחוז העצירות שלו נמוך משל 78 אחוזים משוערי הליגות הבכירות; בעיטות עונשין? אף לא אחת נבלמה על ידו.

אם כן, אפוא, מדוע הוא ממוקם בראש רשימת השוערים שלנו? מאחר שכדורגל, כמו כל דבר אחר, ממוקם בתוך מערכת התייחסות. מערכת ההתייחסות של שחקן היא הקבוצה בה הוא משחק ושיטת המשחק שמונחלת במועדון. ועבור פפ גווארדיולה והמפלצת שנבנתה בצידה התכול של מנצ'סטר, אדרסון הוא לא פחות מהשוער המושלם.

עם 47.1 אחוזי השלמת מסירות ארוכות, במאיון העליון של הליגות הבכירות, עוזר אדרסון לסיטיזנס לנווט את המשחק ולהוסיף אלמנט התקפי נוסף ומפתיע, ודאי ביחס לקבוצה של גווארדיולה. עצירת הקשתות היא יתרון נוסף שלו, שמעניק לו את היכולת לגדוע איומים באיבם. מסירות רבות, נגיעות בכדור, שליטה ברחבה ותיאום עם שחקני ההגנה, מייתרים את הצורך בעצירות מפעימות וברגעים מסמרי שיער.

רגע מסמר השיער הגדול ביותר? אדרסון לא מתרגש בשום סיטואציה (Credit: Ederson's Instegram)

"אם אני צריך לתקל שחקן, כנראה שביצעתי טעות קודם לכן" (~פאולו מלדיני). אדרסון אינו צריך לספק הצלות מרהיבות. יחד עם קבוצתו, הקבוצה הטובה באירופה, הוא יעשה הכול כדי לייתר אותן. "השוער השני הטוב ביותר במנצ'סטר סיטי"? עבור מאמנו הקטלאני, הברזילאי הוא השוער הטוב ביותר.

בפרפרזה על נתן אלתרמן: אולי יש טובים ממנו, אבל אין טובים כמוהו.

[אריאל טויטו]

*לכבוד הקטגוריה הראשונה והמעמד החדש (ולא כי חוסר הבנה גרמה לשני כותבים לכתוב על אותה קטגוריה), נכתבו 2 טקסטים על אדרסון.

שחקן ההגנה של השנה: רובן דיאש

ולנו יש דיאש. זו התחושה שמלווה את אוהדי מנצ'סטר סיטי מעת החתמת הפורטוגלי.

כאשר הצטרף וירג'יל ואן דייק לליוורפול, לא היו יכולים המרזיסיידרס לנחש כי הם על סיפו של עידן חדש. המציאות הייתה חזקה מכל דמיון. לראשונה מזה שנים הוכח בשנית ש'הגנה מנצחת תארים'. ההחתמה צלחה מעל למשוער. שנתיים לאחר מכן (ושנה לאחר שיריבתה העירונית כשלה במשימה) החתימה מנצ'סטר סיטי את ה"ואן דייק" שלה. בימים בהם הסטטיסטיקה היבשה נוטלת את מקומה של התשוקה, רובן דיאש מוכיח שאפשר לשלב ביניהן.

תכונותיו המרכזיות מציגות תמונה של בלם שלם, כמעט חף מפגמים. פיזיות, קריאת משחק, שליטה בשתי הרגליים, מסירות ארוכות מדויקות, ניצחונות במאבקי גובה, ספיגת לחץ ומנהיגות. כאשר מנהיגות נדמית כהיסטוריה, בלם שמנווט, מכווין את חבריו ומציג יציבות מתמשכת – הוא מצרך יקר המציאות. לאחר עזיבתו של קומפאני, נותרה מנצ'סטר סיטי בלא מורה דרך על המגרש. אל החלל הזה נכנס דיאש. כבר בתחילת דרכו ביקש גווארדיולה שלא להשוותו לבלגי ההיסטורי. לבקשה כזו יש משמעות אחת: ההשוואה בין השניים בלתי נמנעת.

זכייה בכל התארים חתמה שנה חלומית של הבלם, שעזר לסיטיזנס להסיר מעל גבם נטל היסטורי. כסף גדול? גם לפריזאים יש. 'שקי כסף אינם מבקיעים שערים'. התנהלות כלכלית מחושבת, לעומת זאת בהחלט מבקיעה. או, לכל הפחות, מונעת מהיריבה לעשות זאת. שאלו את רובן דיאש.

[אריאל טויטו]

מה אפשר לבקש יותר מבלם? רובן דיאש (Credit: Getty Images)
שחקן הקישור של השנה: רודרי

זה לא סיפורו של ילד שעלה מאשפתות לעושר ולתהילה הודות לכדורגל. זה סיפורו של ילד שאינו מוצא בעושר ובתהילה כל עניין. הוא מעדיף לשחק כדורגל. אילו גורמים קוסמיים מגלים עניין בכדורגל, הם אלה שיצרו את השידוך המושלם בין רודרי לבין מאמנו.

כשהחנה הקשר הצעיר את מכונית האופל שלו לצד רכבי היוקרה של חברי קבוצתו, הוא לא ידע שביום מן הימים יתפרסם סיפורו באתרי הספורט, לאחר זכיות מפוארות בליגת האלופות ובליגת האומות. הוא לא ידע שסיפור דומה התרחש אצל מאמנו לעתיד, פפ גווארדיולה, קשר היסטורי ומאמן גדול אפילו יותר.

גם כעת, לאחר ששמו הופך לקונסנזוס בקרב חובבי הספורט; לאחר שקטף טרבל אנגלי, הבקיע את השער שהעניק לקבוצתו זכייה ראשונה בגביע הנכסף, נבחר לשחקן המצטיין בגמר ליגת האומות והשלים שנה חלומית מבחינה אישית וקבוצתית, רודרי נותר אותו נער ממדריד – שאוהב ללמוד (ולישון במעונות הסטודנטים), אוהב את השהות לצד בני משפחתו – הרחק מאור הזרקורים, ואוהב כדורגל.

'היורש של בוסקטס' מנציח את מקומו בהיכל התהילה של הקשרים הגדולים. הישגים הם החומר ממנו נחצבות אגדות. הזמן הוא התבנית אליה הן נוצקות. אותו זמן שאפשר לנער הצנום ששוחרר מאתלטיקו מדריד להפוך לאחד מהשחקנים הטובים בעולם. אותו זמן שמותיר את כל הנתונים המתקדמים חסרי חשיבות, אך מנציח את הסיפורים הגדולים. ורודרי הוא חתיכת סיפור גדול.

[אריאל טויטו]

שנה מופלאה, גם ברמה הקבוצתית וגם באישית. רודרי עם הרבה תארים (Credit: Getty Images)
שחקן ההתקפה של השנה: ארלינג הולאנד

הענק הנורווגי של מנצ'סטר סיטי הציג בעונה האחרונה לא רק עונה גדולה מבחינה אישית וקבוצתית, אלא גם מבחינת הסיפור האישי כאשר הוא חוזר למקום בו אביו אלפי שיחק לפני 20 שנה ובכך סגר מעגל משפחתי.

ארילנג הולאנד היה החתיכה החסרה למכונה של פפ גווארדיולה, חתיכה שהופכת דבר טוב מאוד למושלם. יחד עם הגאון הג'ינג'י לצידו (או מתחתיו, תלוי איך אתם מסתכלים על זה), הולאנד היה בלתי ניתן לעצירה. עם עונה התקפית מהגדולות בהיסטוריה, קצב שערים משוגע, ניפוץ שיאים וזכייה בתארים, אין צל של ספק שהולאנד הוא שחקן ההתקפה של השנה.

הולאנד שבר את אחד השיאים הגדולים בהיסטוריה של הפרמייר ליג, שיא שהחזיק 19 שנה, של אנדי קול ואלן שירר להכי הרבה שערים בעונה שעמד על 34. הולאנד סיים עונה מפלצתית עם תצוגת תכלית של 36 שערים ב-35 משחקים בעונה החולפת, הכוללים 5 צמדים ו-4 שלושערים, ביניהם השלושער הזכור ב-3-6 הגדול מול היריבה העירונית, יונייטד, ובכך קבע שיא כיבושים חדש בליגה הטובה בעולם. הולאנד כמובן נבחר לשחקן העונה באנגליה וכל זה כבר בעונת הבכורה שלו בליגה הטובה בעולם.

גם בליגת האלופות החלוץ המפלצתי של התכולים ממנצ'סטר הביא תצוגות ענק ועזר לקבוצתו לזכות בגביע עם האוזניים הגדולות, תוך כדי שהוא כובש 12 שערים ומסיים כמלך השערים של המפעל.

וצריך לזכור שזוהי רק תחילתה של הקריירה, של העתיד להיות אחד מהחלוצים הגדולים בהיסטורית המשחק ואולי אף מהשחקנים הגדולים ביותר.

[כחל מיכאלי]

כובש מכל מצב ומכל זווית. הולאנד מול דורטמונד בליגת האלופות (Credit: Mark Atkins / Getty Images)
השחקן הצעיר (U21) של השנה: ג'וד בלינגהאם

יש שחקנים כישרוניים בעולם. הרבה מהם.
יש שחקנים שיש להם חוש לשערים.
יש שחקנים שיש להם חוש לבישולים.
יש שחקנים שיש להם מהירות פסיכית.

ג'וד בלינגהאם לוקח את הטוב מכל העולמות, במידות הנכונות עבורו, ובגיל 20 בלבד מעמיד את עצמו בתור אחד השחקנים השלמים בכדורגל כיום.
אבל מעבר לכל התכונות האלו – יש תכונה אחת מרכזית ששכחתי לכתוב.
יש שחקנים שקוראים להם 'מנהיגים'.
ולרוב, הם כבר אחרי השיא שלהם.

מנהיג בגיל 20? לחלוטין כן.
מי ששם לב, בניצחון האדיר של ריאל מדריד על נאפולי בליגת האלופות, לאחר השער בדקה ה-94 של חוסלו – שהחמיץ לא מעט בשני המשחקים האחרונים, ג'וד בלינגהאם עשה מהלך של מנהיג.

הוא דוחף את החלוץ הספרדי אל עבר הקהל הלבן כדי שימחאו לו כפיים וירימו לו על השער שהבקיע. במהלך הזה, הוא כביכול מבטל לחלוטין את הבישול האדיר שהעניק לו – בשביל להחזיר לו מעט מהביטחון העצמי שאבד.
שחקן בן 33 מוצא את עצמו נדחף אל עבר הקהל ע"י ילד בן 20.

העתיד נראה מבטיח מאוד, ולאחר כריסטיאנו רונאלדו שעזב – חזר השחקן הזה שאתה קונה עבורו כרטיס (עם כל הכבוד לויניסיוס).
כל משחק הוא ייתן לך את המהלך הזה שיגרום לך לקום מהכיסא, להתלהב או להתרגש.

איך סר אלכס אמר פעם? Football, bloody hell. בכל מקרה, נתראה בשנה הבאה בפרס היוקרתי ביותר…

[ירין לילה]

זה ילד זה? ג'וד בלינגהאם מוכיח שגיל הוא רק מספר (Credit: Getty Images)
מאמן השנה: פפ גווארדיולה

יש פה בכלל תחרות? המאמן הטוב בעולם הצעיד מועדון שלעולם לא זכה בליגת האלופות, לעונה עם זכייה בכל התארים האפשריים, עם כדורגל משובח והצגות בשלבי ההכרעה של המפעל הכי חשוב באירופה.
מנצ'סטר סיטי של פפ גווארדיולה הבקיעה 18 שערים בשלבי ההכרעה של ליגת האלופות, כולל שביעייה מול לייפציג, שלישייה מול באיירן מינכן, ורביעייה מול אלופת אירופה הניצחית, ריאל מדריד.

פפ שלעולם לא זכה בתואר הנחשק בלי קבוצת הכוכבים שלו בברצלונה, עשה את הבלתי יאומן וזכה בטרבל היסטורי. בקיץ פפ שב לקרב הסופר קאפ לאחר מעל עשור, וזכה גם בו, אחרי שסיטי גברה על סביליה 5-4 בפנדלים, ובאמצע החודש האחרון, זכה באליפות העולם לקבוצות, אחרי 4-0 קליל על פלומיננסה, שזכתה בליברטדורס. את העונה הזאת בליגת האלופות, פפ וסיטי פתחו בסערה עם 18 נקודות מ-18 בשלב הבתים, פלוס 18 שערי זכות.

בעונה שעברה, בליגה, פפ וסיטי עשו את המוטל עליהם, אך המשימה הייתה יותר קשה מהרגיל, כשארסנל המפתיעה כבר הובילה בבטחה את הטבלה, אבל חניכיו של פפ הראו אופי ובריצה מופלאה של 14 ניצחונות ב-15 משחקים, כולל ניצחונות אדירים של 4-1 ו-3-1 על ארסנל, הפכו את הטבלה וזכו באליפות השלישית שלהם ברציפות. אומנם את העונה הנוכחית סיטי פתחה בצורה פחות טובה (בפרופורציות שלה) והיא נמצאת 6 נקודות מהפסגה, עם משחק חסר, אבל לקראת השנה החדשה, צריך לזכור, שכל עוד זה תלוי בפפ ובמנצ’סטר סיטי, לעולם אל תספידו אותם.

[שי דרורי]

לעולם אל תספידו אותם. פפ גווארדיולה חוגג את הזכייה בליגת האלופות (Credit: Getty Images)
קבוצת השנה: מנצ'סטר סיטי

לפני שנה בדיוק, לאחר רצף תוצאות תיקו שהרחיק את מנצ'סטר סיטי מרחק שש נקודות מארסנל החזקה, היה קשה למצוא אוהדים שיאמינו שהשנה הזאת תיגמר בצורה שכזו. אבל היה אחד שהאמין: פפ גווארדיולה שמו. דווקא אחרי התוצאות המאכזבות והפרשנים שעקצו, המאמן הטוב בעולם הצהיר: "סיטי תזכה באליפות. אנשים לא מאמינים בזה, אבל זה יקרה". והו, כמה שהוא צדק.

הסיטיזנס יצאו לרצף נצחונות, וכשארסנל מצמצה – סיטי צמצמה. היא דהרה קדימה עם כדורגל יציב וחזק עד הזכייה. אולם הדבר המדהים באמת הוא ש-"הרמונטדה" הזאת מתגמדת לעומת הזכייה ההיסטורית בליגת האלופות. זו הייתה לא רק זכייה מוצדקת, משכנעת ועם כדורגל מהפנט, אלא גם זכייה בתואר שפפ הכי רצה. סוף סוף הוא הוריד את הקוף מהגב אחרי 12 שנים. סוף סוף הוא נשם לרווחה.

ולפני שהקטגורים יטענו "כל אחד יכול לזכות בתארים עם כל כך הרבה כסף" – ההפך הוא הנכון. בעולם בו צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד ועוד מועדוני פאר מוצאים מיליארדי יורו כדי להצליח אך נכשלים, פפ והסיטי מראים לעולם איך משתמשים נכון. פפ לא בנה קבוצות גלאקטיקוס, הוא בנה קבוצה בה כל שחקן הוא כלי במשחק השחמט הפרטי שלו.

מנצ'סטר סיטי של 2023 היא לא רק הקבוצה הכי טובה השנה, אלא גם אחת הקבוצות הטובות בתולדות הכדורגל. קבוצה שתיזכר בדורות.

[עוז כהן]

אחת הקבוצות הטובות בתולדות הכדורגל? מנצ'סטר סיטי חוגגת טרבל היסטורי (Credit: PA)
אכזבת השנה: בורוסיה דורטמונד מפסידה אליפות במחזור האחרון של העונה / שי וקנין

ב-27 למאי הייתה תחושה שרוב אוהדי הכדורגל בעולם ידליקו את הטלוויזיה ויקוו לראות משהו אחר, יקוו לראות את בורוסיה דורטמונד שוברת את ההגמוניה של באיירן מינכן שזכתה באליפות הבונדסליגה בלא פחות מ-10 (!) עונות ברציפות ולוקחת אליפות היסטורית, אליפות שאולי תוציא את המועדון לדרך חדשה, דרך בה היא יכולה להסתכל בלבן של העיניים של באיירן. אבל כמאמר הקשליאה, שכבר לא רלוונטית, ש"משחקים 90 דקות ובסוף גרמניה מנצחת", אז בבונדסליגה יש את ה"משחקים עונה שלמה ובסוף באיירן לוקחת אליפות."

אז במחזור האחרון דורטמונד אירחה את מיינץ כשבמשחק המקביל באיירן יצאה למשחק חוץ מול קלן כשהמצב הוא כזה: 68 נקודות לבאיירן, 70 נקודות לדורטמונד. הכל תלוי בדורטמונד וניצחון שלה מבטיח את האליפות. אך תקוות לחוד ומציאות לחוד ובמחצית ירדה דורטמונד בפיגור של 2-0. במחצית השנייה דורטמונד לחצה על הגז והחלה לתקוף ולתקוף והצליחה להשיג גם את השוויון, אך זה לא הספיק לה מכיוון שבדקה ה-89, ג'מאל מוסיאלה, ילד הפלא של באיירן, כבש וקבע שלראשונה מאז עונת 1999/2000 האליפות תוכרע על הפרש שערים וכמו בעונה ההיא, באיירן עשתה זאת נגד לוזרית נצחית אחרת, הלוא היא באייר לברקוזן. באיירן שוב זכתה באליפות גרמניה, ה-11 שלה ברציפות. הסיום בזינגל אידונה פארק היה טראגי והדמעות לא הפסיקו לרדת אצל אחד שקשור למועדון. הכל היה בידיים שלה ולאור העובדה שדורטמונד החזיקה בכדור 73 אחוזים מהזמן, בעטה כמעט פי 3 מיריבתה (29 איומים לעומת 10), פי 2.5 בעיטות למסגרת (10-4) והחמיצה לא פחות מ-6 הזדמנויות הבקעה גדולות. נתוני ה-xG הצביעו על יתרון ברור – 4.00 (!) שערים צפויים לעומת 1.83 של קלן.

חוסר מזל? כנראה הרבה, אבל גם כנראה שלוזריות היא בדם של המועדון.

[שי וקנין]

לוזרית בדם. שחקני דורטמונד בהלם מאובדן האליפות ברגע האחרון (Credit: Getty Images)
סיפור השנה: סבסטיאן האלר מנצח את החיים

בשנה כל כך קשה וכואבת כמו 2023, חשוב לזכור גם את הרגעים הטובים והמרגשים. נקודות האור שבהן החיים ניצחו את המוות, והתקווה את הייאוש. רגע אחד כזה קרה ב-4 בפברואר על כר הדשא של אצטדיון הסיגנאל אידונה פארק בדורטמונד. בורוסיה דורטמונד אירחה את פרייבורג למשחק צמרת חשוב בבונדסליגה. לאורך המחצית הראשונה הופיע סימון משונה לצד עיגול האמצע של המגרש. במחצית הודיע הכרוז כי זהו סימן להעלאת המודעות לסרטן, כחלק מיום הסרטן הבינלאומי. רגע לפני תחילת המחצית השנייה מחקו את הסימון, אבל כמה דקות מאוחר יותר הופיע סימן הרבה יותר עוצמתי.

בדקה החמישים הוגבה הכדור לכיוון השער של פרייבורג. הוא עבר מעל כל השחקנים ברחבה, והגיע לראשו של סבסטיאן האלר. רק כשבועיים לפני כן חזר האלר לשחק אחרי שנאבק במשך מספר חודשים בסרטן האשכים. הוא נגח בקלילות את הכדור לרשת, ורץ לחגוג עם יותר משמונים אלף האוהדים באצטדיון. היה זה השער הראשון של חלוץ דורטמונד ונבחרת חוף השנהב מאז ניצח את המחלה הארורה, ובאופן סמלי, הוא עשה זאת ביום הסרטן הבינלאומי.

הסיפור של האלר, בן ה-29, הוא לא רק אחד מסיפורי השנה בכדורגל ובספורט העולמי. זהו סיפור על אופטימיות, כוח רצון והיאחזות בלתי מתפשרת בחיים. אז נכון, הוא וקבוצתו שוב הפסידו את האליפות ליריבה המרה ממינכן, אך הניצחון האמיתי כבר הושג.

רצה הגורל ובורוסיה דורטמונד והסיגנאל אידונה פארק סיפקו לנו גם את הרגע המאכזב של השנה וגם את הרגע המרגש. ממש תמצית הכדורגל ומה הוא יכול לספק לנו.

[ניב הר שי]

סירי - ספרי לי סיפור על מאבק הרואי (Credit: Getty Images)
סירי – ספרי לי סיפור על מאבק הרואי (Credit: Getty Images)
משחק השנה – ליוורפול נגד מנצ'סטר יונייטד (0:7)

האם יש דבר מה גרוע יותר מהפסד ליריבה המושבעת? לצד משבר גרעיני ומגפה בקנה מידה היסטורי, כנראה שהפסד בו השוער האומלל של קבוצתך מוציא משערו שבעה כדורים, מתחרה על תואר 'הדבר הגרוע מכול'.
אוהדי מנצ'סטר יונייטד למודי סבל מזה שנים. מעת עזיבת פרגוסון, המאמן ההיסטורי שחוגג היום את יום הולדתו (וגונב את ההצגה מטקס פרסי השנה), הם אינם יודעים מנוח. אך גם שגרת משחקים בלא ניצחון על היריבה המושבעת לא הכין אותם לתוצאה הבאה.
המחצית הראשונה הייתה מאוזנת למדי. 0.5 שערים צפויים של יונייטד אל מול 0.67 של ליוורפול, משקפים מחצית מאוזנת שהוכרעה על חודו של שער בודד, אותו כבש קודי גאקפו.
החבורה של טן האח, אחוזת שכרון חושים לאחר 11 משחקים בלא הפסד וזכייה מפוארת בגביע ראשון מזה שנים, עלתה למחצית השנייה בידיעה שתוצאת ההתמודדות פתוחה והכול עשוי להתרחש בדקות שנותרו.
אך מגרשים היסטוריים ניחנו בתכונה ייחודית, כמעט מיסטית, לעשות את הבלתי ייאמן. קודי גאקפו, אותו שחקן רכש שלא הרבה לכבוש, השלים צמד נגד היריבה, קצת לאחר שדרווין נונייז הציג את השלב הבא בהתפתחותו האבולוציונית וכבש שער נהדר.
מוחמד סלאח הצטרף גם הוא לקונצרט. הצטרף? הוא היה בעמדת המנצח! צמד שערים וצמד בישולים, האחד מהם בלתי נשכח – לאגדה הברזילאית הצנועה רוברטו פירמינו, חביב הקהל והדוגמה המובהקת לחלוץ המדומה.
בסיכום המשחק חווינו את כל שיכול הכדורגל להציע. שאגות גיל אל מול כאב צורב. דמעות של אושר נמהלות בדמעות משבר. רגשות סוערים, גואים ומשתקים, שממחישים את עוצמתו המפעימה של המשחק שאנו אוהבים לאהוב.
בשנה בה משחקים גדולים רבים שוחקו, אלופות היסטוריות הוכתרו ונפלו, התמודדויות רווייות שערים התחרו עם ביצועים טקטיים מבריקים, היה זה דווקא המשחק בין ליוורפול לבין מנצ'סטר יונייטד שהזכיר לנו מדוע אנו אוהבים כל כך את הענף. הענף שמלמד אותנו על מפלה ועל תקווה. הסיפור שנכתב ולעולם אינו נגמר. הכדורגל.

[אריאל טויטו]

תוצאת המשחק הותירה את האוהדים פעורי פה (Credit: REUTERS)
תוצאת המשחק הותירה את האוהדים פעורי פה (Credit: REUTERS)
שחקן השנה: ארלינג הולאנד

איזו שנה עברה על ארלינג הולאנד. כמה שיאים, כמה סופרלטיבים, כמה שערים, כמה תארים. הענק הנורווגי, שבגיל 22 הגיע מדורטמונד לעונת בכורה במנצ'סטר סיטי הגדולה, התחיל לחורר רשתות כבר מהרגע הראשון והשכיח מאוד מהר את חסרונו של החלוץ האגדי שאת מקומו הוא יורש, סרחיו אגוארו.

ההישג שנותן לו את הקייס הכי גדול לזכייה באיש השנה הוא ללא ספק הזכייה בליגת האלופות עם סיטי, לראשונה בתולדותיה. אחרי כל כך הרבה כשלונות תחת פפ גווארדיולה וקודמיו לזכות בגביע עם האוזניים הגדולות, הולאנד הגיע וסחף את סיטי לעונת צ'מפיונס מטורפת, בלי הפסד אחד בכל הקמפיין, דרך הניצחונות המדהימים על באיירן מינכן (0:3) וריאל מדריד (0:4) בנוקאאוט, עד לניצחון הגדול על אינטר בגמר. תואר זה הוא אחד מבין 5 תארים שזכתה בהם סיטי בשנת 2023, כשללא ספק הולאנד הוא השחקן הבולט והמשמעותי ביותר בהישג המטורף הזה.

ואחרי שדיברנו על תארים, בואו נעבור קצת למספרים – מלך ושיאן שערי הפרמייר ליג בעונתו הראשונה בליגה, עם 36 שערים. השחקן המהיר ביותר להגיע ל-40 שערי צ'מפיונס ליג (35 משחקים), השחקן שהגיע הכי מהר ל-50 שערי פרמייר ליג, השחקן השני אחרי לאו מסי שהבקיע חמישייה במשחק נוקאאוט בליגת האלופות, וזה רק על קצה המזלג.

2023 הייתה השנה של ארלינג הולאנד. הוא הבקיע בלי סוף (50 שערים בשנה זו) וגם בישל לא מעט, סייע למנצ'סטר סיטי להשתיק את כל המבקרים עם זכייה בתואר שהיא הייתה הכי צריכה, אליפות, גביע, סופר קאפ, ואליפות העולם למועדונים. בגיל כל כך צעיר ובכל כך מעט זמן הוא הצליח להשפיע כל כך הרבה על הסביבה שלו, ולהפוך את השחקנים סביבו לטובים ושלמים יותר. גריליש, פודן ואלברז ששיחקו יחד איתו עשו קפיצות מדרגה משמעותיות ופפ גווארדיולה בנה קבוצה מנצחת סביב ארלינג הולאנד, היהלום הכי חשוב במערך, החלוץ הטוב בעולם, השחקן הטוב בעולם לשנת 2023, וכפי שזה נראה כרגע, מכאן זה רק ישתפר.

[אלון בן גיגי]

השחקן הטוב בעולם ב-2023. ארלינג הולאנד לאחר הזכייה בליגת האלופות (Credit: Getty Images)

עוד מפרויקט סיכום השנה שלנו:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן