חולה על כדורגל - המגזין
סטודנט שמנצל כל דקה פנויה כדי להתעדכן בנפלאות הכדורגל העולמי אבל אף פעם לא שוכח את אהובתו היחידה הפועל תל אביב, מנהל הדף והפודקאסט ״הפוד על הכדור״, תחקירן כדורגל בערוצי ספורט1

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

הערב הספורטיבי הגרוע בחיי | טור של אוהד אדום

הקהל האדום במלוא תפארתו. בלומפילד אתמול (קרדיט: עומרי סילבר)
אף אוהד הפועל ת"א חלם שאמש יסתיים כפי שהסתיים - בלומפילד מלא לראשונה מאז השיפוץ, הניצחון במחזור האחרון בנתניה בשילוב האמונה שעם סמל כמו סלים טועמה הכל אפשרי. אך כגודל הציפייה, כך גודל האכזבה והפועל שוב ירדה לליגה הלאומית, 6 שנים בלבד מאז שעלתה ממנה חזרה. רועי זגה, אוהד אדום שראה אתמול הכל מקרוב, על הערב הספורטיבי הגרוע בחייו

זה התחיל טוב. הגענו סביב 3 לאיזור צ׳ארלס קלור והצטרפנו לצעדה המטורפת של הקהל שלנו. אלפי אוהדים שצובעים את רחובות תל אביב-יפו באדום שלוש שעות לפני אחד המשחקים החשובים של הקבוצה בעשור האחרון, משחק על כל הקופה, שאליו נרכשו 26,000 כרטיסים של אוהדים אדומים, כולל ליציעים 10-11 שלא נצבעו באדום כבר הרבה מאוד שנים. השירים הדהדו והאווירה הייתה מדהימה, אווירה של היסטוריה.

‏הגענו לאצטדיון ונכנסנו לתור שלקח שעה ורבע בחסות משטרת ישראל. בידוק קפדני של האוהדים כאילו מדובר בחבורת עבריינים, כשבתור יש המון חבר׳ה צעירים וגם אימהות וילדים. ככל שהזמן עבר הצפיפות גדלה והדוחק גבר, בשלב מסויים כבר היה קשה לנשום, קיבלתי מרפקים לגב ודרכו לי על הרגליים. כל זה בשביל כלום – הוכנסו לאצטדיון עשרות רימוני עשן שגם לא הזיקו לאיש ותרמו לאווירה החד פעמית באצטדיון הפועל על שם האחים בלומפילד. התמונות של העשן האדום היפהפה מדברות בעד עצמן.

‏נכנסנו ליציע והתחלנו לעודד, היינו קרובים לשחקנים בחימום, בצד השמאלי של שער 5, וכולם עודדו ודחפו אותם. בהמשך גם שרו להם שירי שחקנים כאילו מדובר בכאלה שעשו דבר או שניים בשביל הקבוצה. לקראת שריקת הפתיחה האווירה התחלפה ברגע כשהקריאו את שמו של דניאל לוי ז״ל, אחד משלנו שנהרג בעזה ממש יום קודם, הוא תכנן להגיע למשחק אבל נלחם בשביל כולנו ומשם כבר לא חזר וגם ליאור רודאיף ז״ל שנחשב כחטוף במשך חודשים ארוכים והשבוע פורסם שנרצח בשבעה באוקטובר. רבבות האוהדים מחאו כפיים לזכרם ומיד אחר כך הופיעו במסך תמונותיהם של יתר האוהדים שהלכו לעולמם במתקפה האכזרית של ארגון הטרור חמאס מהשבעה באוקטובר לצד כתובות הגרפיטי שהארגון הכין לכבודם ברחבי העיר, חיילים וחיילות ותושבי העוטף שהיו חלק מהמשפחה שלנו ואינם עוד. לצידם הוזכרו גם שמות האוהדים שעדיין נמצאים בשבי, מעל שבעה חודשים, את כל השמות כבר הכרתי ועל כולם כאב לי מאוד, האמנתי שהשחקנים מתחברים לרגש הזה וילחמו 90 דקות, גם אם לא בשביל הקהל העצום שהגיע לעודד ולתמוך בהם אז בשביל אלה שכבר לא יגיעו לעולם.

אווירה מחשמלת וחמה ביציעים. אוהדי הפועל ממלאים את בלומפילד (קרדיט: חשבון ה-X גיא שחר)

‏התרגשתי מאוד לראות את בלומפילד מלא באוהדים אדומים ובשריקת הפתיחה עברה בי צמרמורת מטורפת. בדקות הראשונות השחקנים נלחמו בדיוק כמו שציפיתי, צ׳יבוטה וטוריאל חילצו כדורים ואיינבינדר רץ בלי הפסקה. חשבתי שאולי הפעם יהיה אחרת. אוי, כמה שטעיתי.

‏המחצית השנייה הייתה סבל מתמשך. זה התחיל עם השער מהקרן ואחריו השער שבהמשך נפסל בגלל עבירה. אמנם ראיתי טוב מאוד שהייתה עבירה, אבל פחדתי שיאשרו את השער שיפרק את הקבוצה הזו. השער בוטל, אבל כמה דקות אחר כך הרשת שוב זזה והפעם השער אושר בצדק. מפה כבר לא הייתה דרך חזרה, השחקנים התהלכו על המגרש כמו זומבים ואשדוד שלטה בכל מה שקרה, כאילו היא זו שצריכה עוד שער כדי להשאיר לעצמה סיכוי להישאר בליגה ולא הפוך. אלה היו קצת יותר מ-30 דקות שהרגישו כמו נצח, במובן הרע ביותר של המילה. ידענו שהגרדום מונח מעלינו ושריקת הסיום תהיה זו שתפיל אותו בבום ותוריד אותו לליגת המשנה. ניסיתי להמשיך לעודד בכל הכוח שנותר בי ולדחוף גם את האוהדים מסביבי, לא בשביל השחקנים שקרסו בדיוק כשהכי היינו צריכים אותם, בפעם המיליון העונה, אלא בשביל הסמל, המועדון, וסלים טועמה האחד והיחיד.

גם סמל כמו טועמה לא עזר, הפועל ירדה. טועמה אתמול בספסל (קרדיט: דני מרון)

‏שנאה ספורטיבית בצד, לא מאחל לאף אחד להיות נוכח באצטדיון כשהקבוצה שלו יורדת ליגה, בטח לא כשהוא מלא כמעט עד אפס מקום באוהדים. זו הרגשה שמשהו מת בפנים, כמו בלון שהיה מלא באוויר ומתפוצץ ברגע, תחושה איומה ועצב שאי אפשר להסביר.

‏הדברים החיוביים היחידים שאני לוקח מהמשחק הזה זה הקהל שהגיע בהמוניו לעודד את הקבוצה ובתקווה יגיע גם בימים טובים הרבה יותר וסלים טועמה, האיש שהזכיר לי לכל אורך העונה מה זה הפועל, מהפעילות האינסופית שלו למען האוהדים שאיבדו את חייהם והמפונים מהדרום והצפון מתחילת המלחמה דרך לקיחת האחריות על הספינה הטובעת, התפרצות השמחה מול נתניה והדמעות אתמול. אני מאוד מקווה שישאר במועדון כמה שיותר זמן.

תגובה אחת

  1. כתבה יפה מאוד
    הפועל תל אביב ירדה ליגה בגלל ניהול כושל ומאמנים כושלים
    חבל שקבוצה עם קהל כל כך גדול יורדת ליגה
    צריך לקוות שיתעשתו ויחזרו מהר לליגת העל

    אגב אני אוהד מכבי תל אביב וחבל שהפועל תל אביב ירדה ליגה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עקבו אחרינו

פרקים אחרונים

הכל מהשנה האחרונה

בואו לתמוך בנו

באתר מגזין חולה על כדורגל
החל מ-5$

נדאג להודות לכל תומך באופן אישי (בפודקאסט, בפוסטים, בכתבות המגזין)

דילוג לתוכן