חולה על כדורגל - המגזין
בן 39, נשוי פלוס 2, ירושלמי מבטן ומלידה. כותב ומדבר על כדורגל. מאמן בכדורגל הישראלי מעל ל-16 שנה. בקיצור, חולה על כדורגל.

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

ערב סוער, הכדורגל קצת פחות | סיכום משחק העונה

משחק עונה סוער (קרדיט: אייל עמר)
מזג האוויר היה חורפי וסוער (ד"ש לחולדאי), אבל הכדורגל היה קצת פחות וידענו משחקי עונה יותר גדולים. יחד עם זאת, קיבלנו משחק עם לא מעט תובנות ממנו להמשך - על שתי מחציות שונות, העתיד של דגו, העצבים של רפאלוב, הפוטנציאל של חלאיילי וזהבי אחד גדול

הורגלנו כבר למשחקי עונה גדולים הרבה יותר מאמש, אך בכל זאת, המפגש בין מכבי ת"א למכבי חיפה סיפק לנו מספר רגעים מעניינים וחשובים. זה היה משחק שיכול להפוך עונה שלמה וזה היה משחק שיכול לגמור כמעט סופית את הסיפור, אך בסוף התיקו הזה משרת קצת יותר את מכבי ת"א. סיכום המשחק בכמה נקודות:

שתי מחציות שונות – בין חלאיילי, קינדה ו-ואן אובריים

דווקא לאחר דקות טובות של מכבי חיפה בפתיחת המשחק, הקצב נרגע ומכבי ת"א, למרות שלא הייתה דומיננטית בהחזקת הכדור – 61% של חיפה, לעומת 39% בלבד שלה (ראינו מספר פעמים לאורך העונה שרובי קין לא פריק של שליטה בכדור), הייתה יותר מסוכנת והגיעה ל-9 איומים לכיוון השער, 2 מהם למסגרת ו-xG (=שערים צפויים) של 0.91. חיפה התקשתה להיות יעילה ומסוכנת בשליש האחרון וזה היה ניכר שהמערך שדגו פתח איתו לא עובד. למרות ההחזקה בכדור, חיפה איימה רק 3 פעמים על השער וה-xG שלה היה רק 0.14.

במחצית כתבתי בערוץ הטלגרם של חולה על כדורגל שדגו חייב להחליף את קני סייף ולהכניס במקומו את גדי קינדה ולעבור לשחק 4-3-3. זה קרה רק בדקה ה-67 והשינוי היה מיידי. קינדה היה יותר ישיר וגרם לחיפה להיות יותר מסוכנת וכבר אחרי 3 דקות הגיע השיוויון של ענאן חלאיילי. החילוף היה נכון, אבל היה צריך להגיע קודם. למרות זאת, חיפה עלתה למחצית השנייה הרבה יותר אינטנסיבית. דגו שינה מערך ועבר למין 4-4-2 וחיפה הייתה יותר תכליתית. אך השינוי המשמעותי היה כשקינדה נכנס, חיפה שיחקה עם שלישיית קישור של עלי מוחמד, מחמוד ג'אבר וקינדה, כשחלאיילי חוזר לעמדה הטבעית שלו והנוחה לו יותר באגף ימין.

היה צריך להכניס אותו מוקדם יותר. דגו וקינדה בסיום המשחק אמש (קרדיט: רדאד ג'בארה)

משם גם חלאיילי כבש. שוב פעם ברגל שמאל וזה נראה שמעבר ליכולות האתלטיות האדירות שלו, הוא גם מגוון בפעולות שלו ובסיומות שלו – הוא יכול לפרוץ על הקו ולהמשיך עם רגל ימין והוא יכול לחתוך ולסיים בשמאל. זה מקשה על מי שמולו וככל שהוא יהיה החלטי יותר בפעולות שלו ועוצמתי אף יותר, זה יגרום ליותר בעיות. היו מעט רגעי דאגה מכיוונו כשהחזיק את הברך ודידה על הדשא, אבל מהר מאוד הוא התאושש (מה זה התאושש? השער הגיע מיד אחרי) וכבר אחרי כמה דקות הוא שב לספרינטים הרגילים שלו. אני כל כך מחכה ליציאה שלו לסן ז'ילואז. לא מעט ביקרו את ההחלטה שלו לצאת דווקא לבלגיה ולא לליגה בכירה יותר, אבל זו החלטה מעולה להמשך הקריירה – הקבוצה הבלגית עשויה לשחק בליגת האלופות בעונה הבאה והיא קבוצת בת של ברייטון. הדרך לפרמייר ליג תהיה סלולה אף יותר טוב ואם יתפתח בבלגיה, אל תופתעו אם כבר תוך עונה או שתיים הוא ישרוף את הקו גם באנגליה. אני יודע שבברייטון גם התרשמו מאוד מחלאיילי ובוודאי יעקבו מקרוב אחרי ההתקדמות שלו בבלגיה. התקדמות שלו שם תגרור הרבה עניין וכמובן טובה עבור הנבחרת.

פוטנציאל עצום. ענאן חלאיילי (קרדיט: אייל עמר)

חזרה למשחק. היוצרות במחצית השנייה התהפכו עבור מכבי ת"א בגלל הפציעה של יוריס ואן אובריים. הקשר ההולנדי נפצע בסוף המחצית הראשונה והוחלף ע"י דן ביטון. זה שינה למכבי את האיזון בקישור. גבי קניקובסקי ירד לאחור וביטון נכנס לעמדת הקשר הקדמי. קניקובסקי נפלא, אבל הוא לא ואן אובריים. לא בקטע רע, אלא פשוט כי הם שני שחקנים שונים. ואן אובריים הוא הברומטר של מכבי מאחור. זה שקובע את קצב המשחק, זה שנותן את השקט מאחור, בהנעת הכדור, בסגירות. זה מדהים איך הוא לא נספר בעונה שעברה ע"י אייטור קראנקה, דווקא אחרי פתיחת עונה טובה. קין החייה את ואן אובריים העונה ומכבי נראית נהדר גם בזכותו. הפרת האיזון הזו בקישור גרמה למכבי להיות פחות עוצמתית באמצע ואפשרה לחיפה להיות מסוכנת יותר בשליש הקדמי.

קין ביצע חילוף משולש 8 דקות לאחר השער של חלאיילי כשעדן קארצב, יונס מלדה ורוי רביבו הכחליפו את קניקובסקי, אושר דוידה ועידו שחר. קארצב היה צריך להיכנס עוד הרבה לפני ולגרום למכבי להיות הרבה יותר עוצמתית בקישור ולעצור את הכניסות של קינדה. בכל מקרה, השינויים גרמו למכבי להיות מאוזנים יותר והתוצאה נשמרה עד הסיום. מכבי "שרדה" את הפציעה של ואן אובריים עד הסיום, אבל תצטרך להסתדר בלעדיו עד סיום העונה כי בלילה החשש אומת והקשר ההולנדי סובל מקרע במיניסקוס בברך ימין וינותח בימים הקרובים. זו מכה קשה לואן אובריים ולמכבי. זה האתגר הגדול ביותר גם של קאצרב, שיצטרך להיכנס לנעליים הגדולות של ההולנדי. זו גם ההזדמנות הגדולה שהוא חיכה לה. אחריה, כבר לא יהיו לא תירוצים.

מכה קשה למכבי ת"א. ואן אובריים יורד מהמגרש אמש (קרדיט: ספורט 5)

מכבי ת"א יכולה להיות מרוצה יותר. לא מההופעה, אלא בעיקר בזכות שמירת הפער בפסגה – 10 נקודות כשנותרו עוד 24 בקופה. צריך לקרות משהו בלתי סביר בכדי שהיא תאבד פער כזה שוב והפעם, מילסון כאן ולא באפריקה. חיפה יכולה להרגיש מרוצה מההופעה במחצית השנייה ומהחזרה מהפיגור, אבל בהחלט מאוכזבת כי ניצחון אמש היה יכול להפוך את המומנטום חזרה לכיוונה. אחרי הרצף המזעזע של 3 הפסדים ותיקו, ניצחון בבלומפילד היה גורם לכל הסיפור להיראות אחרת. היא רק יכולה להאשים את עצמה על התוצאות הרעות האחרונות. כמו שמסאי דגו ציין בראיון לאחר המשחק, בסוף הכל תלוי בגישה למשחק. "הכול תלוי בנו", אמר לשחקנים לפני המשחק מול מכבי. אז אולי לא הכול, כי למחוק פער שכזה פעמיים בעונה הוא כנראה בלתי אפשרי, אבל מה שכן תלוי זה לעשות את המקסימום עד סיום העונה ולקוות לטוב.

העתיד של דגו

וזה מוביל אותי לעתיד. של דגו. התרשמתי מאוד מהראיון שלו בסיום המשחק. דגו היה אמיתי, כן ומקצועי. חסרים לנו אנשים כאלו בכדורגל הישראלי והשליחה האוטומטית שלו הביתה אחרי התקופה האחרונה הלא מוצלחת עושה איתו עוול כי היא לא נבחנת בעין מקצועית. דגו הגיע לעונה הזו עם ים אתגרים – עזיבת שחקנים מרכזיים ועוגנים בהרכב, עזיבת ברק בכר אחרי 3 אליפויות עוצמתיות וחוסר סבלנות מהתקשורת מהרגע הראשון. בהמשך התמודד עם פציעות של שחקנים חשובים (דולב חזיזה, דין דוד ואחרים) ועזיבת השחקן החשוב ביותר של המועדון בשנים האחרונות (צ'ארון שרי). יחד עם זאת, הקמפיין באירופה היה מכובד ביותר, קידום הצעירים היה מדהים (אצל ברק בכר זה לא היה קורה. בטח שלא ככה) והיו גם רגעים טובים במהלך העונה בליגה, כמו 2 הנצחונות על מכבי ת"א, כולל בבלומפילד אחרי שנים שחיפה לא ניצחה שם.

צריכים יותר אנשים כמוהו בכדורגל הישראלי. מסאי דגו (קרדיט: ספורט 5)

חשוב להסתכל ולבקר את דגו בעין מקצועית. רק התרסקות טוטאלית עד סיום העונה "תצדיק" פיטורין שלו. אם לא, אז אני לא רואה סיבה שהוא צריך לעזוב. הוא עשה עבודה לא רעה בכלל והוא צריך לקבל עוד עונה. יחד עם זאת, אם על כף המאזניים עומדת האופציה להחזיר את בכר, אני לא רואה סיבה לסרב לזה. לא כי דגו לא טוב, אלא כי לא אומרים לא למי שבנה שושלת עוצמתית. בכל מקרה, אם לא בכר, אז רק דגו.

בין רפאלוב, שניר לוי וטיזינג

מה שיותר הטריד אותי לגבי ליאור רפאלוב זה הראיון שלו לאחר המשחק ופחות האם הוא היה צריך לקבל אדום. עדיין, אני יכול להבין את הכעס של אוהדי מכבי ת"א, ההתנהגות של רפאלוב והעימות עם אנריק סאבוריט היה מיותר ועבר את הגבול של "להטריף" את החברים שלו לקבוצה. יחד עם זאת, אני חושב שסאבוריט זרם עם המקרה והגזים עם הנפילה שלו. לכן אני יכול לקבל ששניר לוי הוציא לרפאלוב רק צהוב ואת זה שהואר לא התערב. בכלל, אני חושב שמתפתח לנו שופט כדורגל נהדר. לא יודע אם כבר עכשיו הוא הטוב בישראל, אבל הוא בהחלט שם קרוב. הוא שולט במשחק, קרוב לאירועים וגם במקרה רפאלוב, אם תסתכלו על השניות שלפני הוא רואה את הריצה של הקפטן של חיפה לעבר סאבוריט וקולט בדיוק מה קרה. הוא רואה מה עתיד לקרות ומזהה את האירוע המרכזי.

@hole_al_kaduregel מה דעתכם על מה שקרה כאן עם ליאור רפאלוב??? #חולהעלכדורגל #כדורגל #מכבי #מכביתלאביב #מכביחיפה #משחקעונה #רפאלוב #דניאל_יונה⚽️🕊 #דניאליונה #דניאל_יונה #פוריו ♬ צליל מקורי – חולה על כדורגל – יוסי עדני

אז הראיון. לא אהבתי את הזלזול של רפאלוב במכבי ת"א. גם אם אתה חושב שהיא רק "העיפה כדורים למילסון ודוידה" וגם אם אתה חושב שהגיע לכם לנצח, תהיה צנוע. אתה 10 נקודות פחות ממנה וגם עם הנקודות שבית הדין לקח לקבוצה שלך, הפער הוא עדיין גבוה מאוד. מכבי ת"א נמצאת בזכות במקום שהיא נמצאת בו. היא שיחקה את הכדורגל הטוב ביותר העונה, היא הקבוצה הטובה ביותר העונה והיא כנראה גם תזכה באליפות. בזכות. ולא בחסד. ולא כי העיפה כדורים למילסון ודוידה.

לרפאלוב ים זכויות. במכבי חיפה, בקדנציה הראשונה וגם עכשיו. עבור מה שעשה בבלגיה והייצוג המופלא של הכדורגל הישראלי שם, אך בסוף צריך גם להכיר במציאות ולהיות אמיתי והראיון אמש לא היה כזה. יש טיזינג ויש ראיון שכזה שמוציא אותך פחות טוב. זה לא היה טיזינג.

עתירי זכויות בכדורגל הישראלי. רפאלוב וזהבי (קרדיט: אייל עמר)
שחקן העונה? אולי

16 שערים העונה בליגה, יותר מכל שחקן אחר. 35 שערים בכל המסגרות, יותר מכפול מכל שחקן ישראלי אחר העונה. ביולי הוא יחגוג 37. אפשר להגיד עליו מה שרוצים. אפשר לא לאהוב אותו, לא לאהוב את תנועת ההשתקה אמש אחרי השער לכיוונם של אוהדי חיפה, את הטיזינג בסטורי באינסטגרם, אבל אי אפשר שלא להעריך את המחויבות והתשוקה שלו למקצוע, לכיבוש השערים, לניצחון. בין אם אתם חושבים שהוא השחקן הישראלי הגדול ביותר בכל הזמנים או לא – עובדתית הוא הסקורר הגדול ביותר של ישראל והוא לא מתכוון לעצור בזה. וזה מה שמבדיל בין שחקנים טובים ולשחקנים גדולים – הרצון לעוד, ליותר. לא ממקום שאתה לא מסתפק, אלא ממקום שאתה רוצה לדחוף את עצמך יותר. זו גדולה של שחקנים גדולים, של ספורטאים גדולים, של מצליחנים גדולים. כמו ערן זהבי.

אז אם העונה הזו תסתיים ככה, עם אליפות ראשונה אחרי 3 רצופות של מכבי חיפה, ערן זהבי צריך לזכות בתואר שחקן העונה. בדיוק בזכות כל הדברים האלו.

אפשר לא לאהוב אותו, אי אפשר להתעלם ממנו. ערן זהבי חוגג את השער אמש (קרדיט: ספורט 5)

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עקבו אחרינו

פרקים אחרונים

הכל מהשנה האחרונה

בואו לתמוך בנו

באתר מגזין חולה על כדורגל
החל מ-5$

נדאג להודות לכל תומך באופן אישי (בפודקאסט, בפוסטים, בכתבות המגזין)

דילוג לתוכן