חולה על כדורגל - המגזין
שחר וולפסון, בן 16, גר בכפר יונה ולומד בכיתה יא'. אוהב ספורט וכדורגל בפרט מאז שאני זוכר את עצמי. אוהד מכבי נתניה ומנצ'סטר יונייטד בצער.

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

נתניה, את לא לומדת: טור דעה של אוהד על עוד עונה במדבר הנצח

כבר קשה לראות את המשך הדרך (קרדיט:רדאד ג'בארה)
כבר קשה לראות את המשך הדרך. כארם ג'אבר מאוכזב מההדחה בחצי הגמר (קרדיט: רדאד ג'בארה)
אי אפשר להגיד שהיא כבר לא ניסתה הכל וצריך גם לומר שטקטית ופסיכולוגית מכבי נתניה נכשלת בכל פעם מחדש בדבר שהיא הכי חושקת בו בעולם הזה - תואר משמעותי. סיכום חצי גמר גביע המדינה וקצת מעבר מנקודת מבטו של אוהד מותש אחרי עוד מפח נפש שקיבל מהקבוצה

מכבי נתניה וגביע המדינה זה סיפור עצוב. כשחושבים על זה לעומק, מכבי נתניה עצמה היא סיפור עצוב.

מאיפה הכל התחיל ומה בדיוק מונע ממכבי נתניה כבר למעלה מ-40 (!!!) שנה לקטוף את פירות ההצלחה והתהילה של עולם הכדורגל?

לא רותמים את העגלה לפני הסוסים

בואו נחזור קצת בזמן. אי ההצלחה החלה איפשהו בעונת 81/82 של הליגה הלאומית (ליגת העל דאז) כשמכבי נתניה הגדולה של עודד מכנס מתמודדת ראש בראש על האליפות מול הפועל כפ"ס.

4 מחזורים לסיום כפ"ס התייצבה מעל מכבי נתניה מרחק 2 נק' בלבד (נזכיר, ניצחון שווה 2 נק' ותיקו נק' אחת) ושתיהן נפגשו לקרב מרתק על הפסגה. נתניה זקוקה לניצחון על מנת לסגור את הפער בפסגה, לעומתה, כפ"ס רוצה להתרחק עוד יותר מיריבתה ואולי אף לסגור סיפור במגרש הביתי של היהלומים. במשחק אדיר של עודד מכנס, שכבש צמד, המשחק הסתיים בחמישייה לרשת הירוקה (2-5), ונתניה עלתה למקום הראשון בעקבות הפרש שערים והאוהדים יצאו בחגיגות ברחבי העיר והצהרות "האליפות החמישית" בתוך 11 שנים הגיעו יחד איתם.

תקציר הניצחון של נתניה על כפ"ס:

אז יש את הקלישאה על הסוסים והעגלה וגם את זו על השמפניות ובנתניה קיררו את השמפניות מוקדם מדי. בשני מחזורים רצופים הצהובים מאבדים יתרון כפול למכבי חיפה והפועל ירושלים בזמן שכפ"ס מנצחת פעמיים. תיקו מספיק לה במחזור האחרון לאליפות וכך היה כשפגשה את שמשון תל אביב מהתחתית, שגם לה הספיק תיקו על מנת להישאר בליגה, ובשביל הקבוצה הצהובה מנתניה זה החוסר מזל הגדול ביותר שיכול להיות כששתי הקבוצות הללו החליטו לשחק לרוחב ולא לאורך.

כפ"ס לקחה את כל הקופה ונתניה אכלה את הדייסה שהיא בישלה ולראשונה, הקארמה פוגשת את נתניה שלאט לאט ממשיכה כמו סופת חול בלתי ניתנת לעצירה. עונה לאחר מכן דווקא האליפות חזרה לצד הצהוב בשרון וכפ"ס ירדה ליגה (מישהו אמר קארמה?), אבל שם זה הסתיים והתחילה לה תקופת הבצורת של היהלומים.

מאז אותה עונה, מיקום השיא של הקבוצה היה המקום השני ב-3 עונות בלבד (87/88, 06/07, 07/08), דשדושים בין הלאומית לליגת העל (מ-95 עד 99 נשארה בליגה השנייה) ובמילים אחרות זה היה נראה שזה רק עניין של זמן עד שנתניה תמצא את עצמה בליגות הנמוכות כשזה יכול להסתיים בפירוק כמו מכבי יפו והכח ר"ג. והאמת, שזה באמת היה קרוב לכך ב-15/16 בתקופת דורון אוסידון, אולי עונת חוסר המזל הגדולה ביותר בכדורגל הישראלי, כשלא פחות מ-4 (!!!!) שחקנים (ערן לוי, דיא סבע, ישראל זגורי ועומר פרץ) קרעו את הרצועה הצולבת (ובכך העונה נקראת גם עונת הצולבות), מצב כלכלי מזעזע ומכירת שחקנים שערורייתית כמו ארון שוינפלד שנמכר תוך 2 משחקים בלבד להפועל ת"א, איחור במשכורות והליך הקבוצה לפירוק, עונת שפל של 11 נק' וניצחון אחד בלבד שלחו את הקבוצה לליגה השנייה מפורקת ושבורה.

מותשים מכל ניסיון (קרדיט: אסף קלינגר)
מותשים מכל ניסיון. שחקני נתניה אחרי הירידה לליגה הלאומית ב-2016 (קרדיט: אסף קלינגר)

באותו קיץ לאחר הירידה אייל סגל רכש את הקבוצה מהמפרקת, הציל אותה גם מידו של הנוכל "אליהו אליהו", ועידן סגל נפתח כשמתחם האימונים במצב מזעזע, הקבוצה פותחת את העונה מינוס 9 נק' והדרך לליגה השלישית נראית בטוחה. למרות כל תנאי הפתיחה הלא מחמיאים בכלל, נתניה חזרה תוך עונה אחת בלבד לליגת העל תוך הפגנת כדורגל מלהיב ועוצמתי כשסלובודן דראפיץ' על הקווים וערן לוי מפציץ על הדשא ומשם הכל היסטוריה.

"הגלגל תמיד מסתובב" זה ציטוט מוכר בעולם הספורט והיו מספיק מקרים שמחזקים את האמרה הזאת, אבל הגלגל של מכבי נתניה לא מסתובב ולא תקוע, הוא פשוט לא קיים.

העשור וקצת האחרונים הם כמו רכבת הרים: לצאת בידיים ריקות משלושה גמרי גביע, שתי ירידות ליגה וקבוצה אחת שלא מבינה למה זה קורה דווקא לה.

עוד מפח נפש, הפעם בגמר גביע המדינה. ניקולאסקו חוגג על חשבונה של נתניה בעונה שעברה (קרדיט: ליאת אבשלומי)
תמיד מתנגן אותו פזמון – סיכום ההפסד הדרמטי (מאוד) בחצי גמר גביע המדינה

להגיע לשלבים האחרונים של גביע המדינה זה לא דבר של מה בכך. למעט אליפות החלום של כל אוהד כדורגל זה להגיע לחצי או לגמר הגביע. מדובר ביום שלם של חגיגה מהרגע שאתה קם בבוקר עד השריקה האחרונה ויש האוהדים שזוכים לחגוג עד השעות הקטנות של הלילה ולעומתם אוהדים שמעדיפים לשכוח הכל ולהתעורר בבוקר למחרת כאילו כלום לא קרה.

מעטים אוהדי נתניה שזוכרים מה זה תואר בכלל וחגיגות עד השעות הקטנות, הרצון לשכוח מעולם לא עזב ולברוח לא הייתה אופציה והינה, אוהדי מכבי נתניה עומדים מול הגורל פעם נוספת ומרחק נגיעה מגמר נוסף. הפעם נתניה מגיעה לחצי הגמר בתור אנדרדוג ואין ציפיות לדבר, האוהדים באים לדחוף את הקבוצה, שעוד לא הבטיחה את מקומה בליגה בעונת בלהות, אבל סוף כזה זאת עוד שריטה לאוהדים המותשים שכבר לא מוצאים נחמה בכלום.

התוכנית של מרקו בלבול הייתה מאוד ברורה: לתת לב"ש את הכדור, לעמוד יציב, לא לחטוף שער וסביבות דקה 70 להכניס את "התותחים הכבדים" (מקסים פלקושצ'נקו, בר כהן ולירן רוטמן), בזמן שבצד השני בלחץ להבקיע. זאת תוכנית לא רעה, אבל הייתה בעיה אחת: היא עבדה טוב מידי. שליטה אדומה בדקות הראשונות התבטלה כשכארם ג'אבר הרים את הכדור מהאגף הימני לאיתן אזולאי, שנוגח את הכדור לרשת ומעלה את נתניה ל-1-0 וכך גם הסתיימה המחצית הראשונה ללא מצבים מיוחדים.

זה התחיל דווקא טוב. אזולאי חוגג את שער היתרון מול ב"ש (קרדיט: האינסטגרם של מכבי נתניה)

הבעיה התחילה במחצית השנייה, כש-27 אלף איש רואים שב"ש הולכת לתת את השער הראשון למעט איש אחד, מרקו בלבול שהתאהב בשיטה שלו. החילופים הגיעו מאוחר מידי ופגעו ביכולת של הקבוצה, כשהשער השני של האדומים הגיע כמה דקות מאוחר יותר מהצד של בלאי והשאיר את נתניה בדרך להפסד צפוי. מה שקרה בדקה ה-89 רק דחה את הקץ הנורא והפך אותו לנורא מכל.

משיכה בחולצה על איתי בן שבת שפספס רועי ריינשרייבר, מצא את עצמו סביב 7 שחקנים צהובים. בדיקה ארוכה שלחה אותו לוואר ושרק לפנדל לטובת נתניה. אחרי ויכוח (מביך) בין בלבול לרוטמן, פלקשוצ'נקו ניגש לבעוט את הפנדל בעט לפינה ושלח את המשחק להארכה. הטעות הנוספת של מרקו הייתה בחצי השני של הארכה, שבה החליט לקחת את הקבוצה אחורה למרות העייפות הגדולה שעטפה את ב"ש, שהרחיקה כדורים להגנת נתניה ונכנסה בראשונה רוח פעם נוספת וגליץ' אחד של נפתלי בלאי בדקה ה-120 זה ההבדל בין פנדלים להפסד מביש.

לעומת קהלים אחרים במצבים האלה הקהל הנתנייתי כבר מורגל לזה, הם כבר מותשים מכל הפעמים שהקבוצה גרמה להם לסבול וזה עוד דבר שבשגרה.

מגיע להם קצת יותר (קרדיט: אלן שיבר)
אוהדי נתניה במלוא תפארתם בחצי הגמר. מגיע להם קצת יותר (קרדיט: אלן שיבר)
הלוחם האחרון – כארם ג'אבר

החלק הכי כואב בשער השלישי זה לא השער עצמו, אלא על מי שהכניס אותו…

אתם יודעים מה משותף לעידו וויר, שי קונסטנטין וגיא מזרחי? כולם היו מיועדים לדחוק את כארם ג'אבר לקצה הספסל ולהחליפו, אך הוא הוכיח כל פעם מחדש שעמדת המגן הבכיר שייכת אך ורק לו. כיום כבר כמעט ואין סמלים בכדורגל והכסף הוא הדובר היחיד.

למרות משחק מצוין שלו, הכדור האחרון פגע בו ונכנס לשער ופתח את האות לחגיגות אצל היריבה מהדרום. באותם רגעים כארם נשבר, ולאחר מכן ניגש לאוהדים ולא היה יכול להסתיר את זה יותר, כשאי אפשר להחזיק את הדמעות אז הכל יוצא החוצה ובמילות התנצלות מצדו ומילות עידוד מצדם זה תוצאה של עונה שלמה שבה שניהם נלחמים בשיניים בשביל הסמל וגם בשביל אחד השני. כארם ג'אבר הוא החלום של כל אוהד נתניה, שחקן שישחק למען הקהל והקבוצה כל משחק, לא משנה מה היכולת אתה רוצה שהוא יהיה שם.

מדובר באהבה וחיבור שהלכה והתפתחה יחד עם הזמן ונכון לכתיבת שורות אלו עדיין חוזהו של הקפטן עד 2027, אבל כדי לאייל סגל לשבת איתו על חוזה חדש, כי לאבד שחקן כמוהו זה לא דבר שהקהל יסלח כל כך בקלות.

כארם והקהל, אהבה שהתפתחה (קרדיט: ברני ארדוב)
כארם והקהל, אהבה שהתפתחה (קרדיט: ברני ארדוב)
זוהי דרך ארוכה שלפעמים גם בא לבכות – אז מה הלאה?

העתיד אינו מבשר טובות למכבי נתניה, ומצריך ממנה שינוי דרסטי במובן הפסיכולוגי וגישת המשחק שלה לשנים הקרובות. בקיץ הסגל יעבור בוודאי שינוי עמוק ואולי גם הצוות המקצועי וזוהי הזדמנות לחשוב ולחשב מסלול מחדש. בכל מקרה, קודם כל בפני בלבול וחבורתו עומדת משימה לא פחות חשובה וזה להשאיר את הקבוצה בליגה מכיוון שכל נק' חשובה בקרב הירידה המטורף העונה.

למרות כל הסבל הראש למושבה למשחק הערב נגד מכבי פ"ת. זהו משחק על 6 נקודות. צריך לנצח בו. אחר כך נסתכל הלאה.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עקבו אחרינו

פרקים אחרונים

הכל מהשנה האחרונה

בואו לתמוך בנו

באתר מגזין חולה על כדורגל
החל מ-5$

נדאג להודות לכל תומך באופן אישי (בפודקאסט, בפוסטים, בכתבות המגזין)

דילוג לתוכן