חולה על כדורגל - המגזין

בן 25, סטודנט, אופטימיסט, אוהד של מכבי חיפה בפרט ושל הכדורגל הישראלי בכלל.

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

ולביא אם ישאג, מי לא יירא? הרנסאנס של הקפטן הירוק

מכבי חיפה הוכיחה כבר העונה שהיא לא מפחדת מהאריות של אירופה. אבל לא פחות מכך היא לימדה אותנו שהעונה, בעיקר באירופה, היא טובה בדיוק כמו הקפטן שלה, כלומר מאוד מאוד טובה ומאוד מאוד מפתיעה לטובה. כי העונה – יותר מתמיד – נטע לביא הוא הפנים של מכבי חיפה. מי בכלל זוכר שלפני פחות משנה אנשים היו בספק שיוכל לחזור לשחק כדורגל ברמות הגבוהות? לא של אירופה, של ישראל כן?

כשרואים אותו מתקל את מסי או רודף אחרי ראביו על חצי מגרש כדי לחסום את הבעיטה שלו מטר מהשער, קשה קצת לזכור איפה הוא היה לפני שנה. אוקטובר 2021, משחק ליגה נגד העולה החדשה הפועל ירושלים, נטע לביא חוזר אחרי פציעה ארוכה שסחב עוד ממשחק המוקדמות הראשון נגד קייראט הקזחית, ונכנס כמחליף בדקה ה61. חצי שעה על הדשא עד הסיום הספיקו לו כדי לקבל מכה באותו המקום, עצם השוקית, והוא הושבת לעוד מספר שבועות ולמעשה עד סיום העונה לא הצליח באמת לחזור לעצמו. לקח לו המון זמן להחלים וגם כשכבר חזר לכשירות מלאה יחסית, אי שם בחודש פברואר, היה כמעט תמיד השחקן הכי פחות טוב של הירוקים.  הצל של הצל של עצמו. ממש לא השחקן הזה שבלעדיו אין טעם לעלות לשחק כמו בתקופת בלבול ולא העוגן במרכז השדה כמו באליפות הראשונה של בכר.

המצב היה רע, פציעה רדפה פציעה והיו מי שהטילו ספק לגבי המשך הקריירה שלו. עד כדי כך. על אחת כמה וכמה כשהיה מדובר בחזרה לרמה הגבוהה שהתרגלנו לראות ממנו בעבר. דיברו על הפספוס בכך שלא יצא לרוסיה כשצסקא מוסקבה התעניינה, דיברו על זה שאיחר את הרכבת לצאת לאירופה ושגם את מקומו במכבי חיפה ובנבחרת תפסו אבו פאני ומחמוד ג'אבר. היה נראה די ברור שהמשך הקריירה שלו יהיה במגמת ירידה, "השיא מאחוריו" אמרו כולם. אז אמרו.

רגע הפציעה הראשונה נגד קייראט. תחילת העונה החשוכה בקריירה. קרדיט: עוז מועלם, YNET

"רנסנס" – "לידה מחדש" בצרפתית, הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואומנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה (ויקיפדיה). כמה מתבקש שאת הרנסאנס האישי שלו, הלידה מחדש, יעבור קפטן מכבי חיפה דווקא באירופה. אז אם נטע לא יגיע לאירופה, הוא וחבריו יביאו את אירופה לכאן. מרגע שהתחיל הקמפיין האירופי נטע לביא סימן לכולם – "אני פה! לא הלכתי לשום מקום". שישה משחקי מוקדמות ועוד ארבעה משחקי בתים, בכולם במצטבר פספס הקשר 101 דקות. 29 מהן היו במשחק הפתיחה נגד היוונים וב-72 הדקות האחרות היה אחרי צום ופתח על הספסל. שאר הזמן הוא על הדשא, ביכולת שלא מאפשרת לברק בכר לוותר עליו. לא משנה אם מולו עומדים וראטי ו-ויטיניה או לוקאטלי וראביו, הוא ממש לא מפחד מהם, להפך! הוא נהנה. בנצחון ההיסטורי על יובנטוס אמנם מרבית הפוקוס הלך אל עומר אצילי, אבל לו הייתי צריך לתרגם למילים את ההופעה של נטע לביא באותו משחק זה שוב היה מתחיל ב"אני פה", רק שהמשך המשפט היה "אבל אולי לא לעוד הרבה זמן…". בבמה הכי גדולה הוא נתן את אחד המשחקים הטובים בקריירה שלו, ולא במקרה גם אחד הנצחונות הגדולים ביותר של המועדון שלו.

לביא בנצחון על יובנטוס. אולי המשחק הכי גדול בהיסטוריה, שלו ושל קבוצתו. קרדיט: ראובן כהן, האתר הרשמי של מכבי חיפה.

הוא כנראה לא השחקן הכי טוב בקבוצה, לפחות לא לפי דעת הקהל הרווחת. לא בדקתי, אבל מאמין שאם נציע לכל אוהד בארץ לבחור שני שחקנים ממכבי חיפה לקבוצה שלו – אצילי, שרי, עלי מוחמד ייבחרו לפניו. סיכוי טוב מאוד שגם חזיזה, גולדברג או אחד משני המגנים. לביא הוא באמת לא השחקן הכי נוצץ בסגל של בכר, אולי זה התפקיד על המגרש ואולי משהו באישיות ובכריזמה, לא יודע. אבל נטע לביא הוא בוודאות הכי 'מכבי חיפה' מבין כל הסגל של האלופה.

כמה נטע לביא הוא 'מכבי חיפה'? הנה לפניכם ההרכב שבו פתח נטע לביא בהופעת הבכורה שלו במכבי חיפה (אוהדי מכבי חיפה, אני מתנצל על זה מראש), אי שם בדצמבר 2015, בדרבי החיפאי: סטויקוביץ' בשער. דגני, טאווטחה ואליינטה ודקל קינן בהגנה. בקישור נטע פתח לצד דרינצ'יץ' ואוברניאק. השלישיה הקדמית הייתה – תחזיקו חזק – אלירן עטר, גליינור פלט ואיסמעיל ריאן. קחו רגע לעבור שוב על ההרכב הזה. את נטע החליף יוסי בניון, הירוקים ניצחו 4:2, אצל הפועל חיפה תומר סוויסה כבש צמד ואושרי רואש הורחק. כמובן שדקל קינן קיבל צהוב ודור מלול פתח אצל האדומים, כי יש דברים שלא משתנים, אבל חוץ מזה הכל נראה כמו היסטוריה רחוקה ומדומיינת, שלא נאמר מודחקת. מאז הרבה מים עברו בנהר והרבה מאמנים, זרים כושלים, ישראלים מאכזבים ורגעי שפל ראו יציעי סמי עופר, שהספיק להפוך מקללה למבצר, כשבמקביל הקיבוצניק הביישן שהיה אז נער בן 19 הספיק להפוך לקפטן הנערץ של אהבת נעוריו.

הוא תמיד היה שם. הוא היה שם כשגיבור ילדותו זכה איתו בגביע ואחרי רבע שעה הודיע שהוא עובר ליריבה הגדולה. הוא היה שם כשהדרבים היו אדומים והירוקים היו ירוקים מבושה. הוא חגג פלייאוף עליון כאילו היה שחקן של קבוצה שלפני שנתיים שיחקה משחקי חוץ בליגה א' על מגרשי עפר. הוא הודח מול נומה קאליו שזו בוודאות קבוצה שהומצאה רק בשביל הדאחקה על מכבי חיפה ומאז חדלה להתקיים. הוא חטף בראש מעכו, מאשקלון, מכפר סבא וממי לא? הוא קינא בבאר שבע והושפל נגד מכבי ת"א, הוא שמע על "התהליך" ועל כמה פעם היה טוב יותר, פעם, ממש מזמן. הוא היה שם בכל הרגעים הכי הכי קשים וכואבים וכאב אותם כמו כולם אם לא יותר מכולם.

לביא, ורמוט, ואליינטה וטאווטחה חוגגים שער עם בניון. תמונות שהקהל הירוק מעדיף לשכוח. קרדיט: יוסי שקל, ישראל היום

 

בתוך תוכו הוא מן הסתם חלם. לא בטוח בדיוק מה היו החלומות שלו – אולי רק לנצח כמה משחקים, אולי לחזור להתחרות על תארים, אולי אפילו היה פנטזיונר וחלם על אליפות, כשהוא ממש הפליג בדמיונו ראה גם אליפות שניה. הוא בטח חלם על נבחרת, אולי לברוח לחו"ל כמה שיותר מהר, לגיטימי, בעיקר בהתחשב במצב בו הייתה הקבוצה. היו לו הרבה חלומות, ריאליים יותר ופחות, על מה שהוא וחבריו עושים העונה בליגת האלופות אני בספק אם חלם, גם כשממש הרשה לעצמו להתפרע בחלומותיו.

היום, רגע לפני שהוא עולה למשחק חוץ הכי גדול בקריירה שלו ושל החברים שלו, כשהם מצד אחד עוד שיכורים מחגיגות הנצחון על יובנטוס ומהצד השני הלחי עוד אדומה מהכאפות (המטאפוריות כמובן) שהם חוטפים בליגה, יש דבר אחד ברור – נטע לביא של העונה, כמו מכבי חיפה של העונה, לא מפחד מאף אחד. לא ממסי וניימאר, לא מלשחק התקפי, לא מלהפסיד ולא מלחלום. כי רק שחקן שהיה ברגעים כל כך חשוכים, שלו ושל הקבוצה שלו, יודע להעריך את רגעי האור האלה ולהנות מהם, כי ממה כבר יש לו לפחד?

מסי חוגג שער על לביא, מחר הם נפגשים שוב. קרדיט: tyc sports

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן