חולה על כדורגל - המגזין
בן 25, סטודנט, אופטימיסט, אוהד של מכבי חיפה בפרט ושל הכדורגל הישראלי בכלל.

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

ולתפארת מדינת ישראל – כל מה שאנחנו אוהבים בכדורגל שלנו

הקהל הישראלי אוהב את הכדורגל הישראלי. למרות הכל. קרדיט: דף הפייסבוק של ההתאחדות לכדורגל.
האופטימיות, ההתמדה, הקהל המסור, הקבוצות שמביאות שינוי, אנשי המקצוע שהופכים את הענף למקצועני יותר וההבנה הפשוטה שהכדורגל פה לא באמת כזה רע ומעל הכל - שהוא פשוט שלנו. צוות הכותבים של האתר התכנס לטור עצמאות חגיגי ובחר את הדברים שאנחנו אוהבים בכדורגל שלנו. כן, יש לא מעט כאלה.

הכדורגל הישראלי ברוב ימות השנה הוא מושא ללעג, ביקורת ותלונות מרובות שלנו האוהדים. מותר לנו. הוא שלנו, הכי שלנו. זה גם הכי קל כי יש כל כך הרבה מה לשנות, לתקן ולשפר, ואלו דברים שחובה שייאמרו בקול כמה שיותר גדול כדי שאכן ישתנו. אבל היום, יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל, זו הזדמנות נהדרת לשים את הזרקור דווקא על מה שטוב. על מה שאנחנו אוהבים בכדורגל שלנו. זמן לפרגן, ויש על מה. אז הנה הבחירות שלנו, צוות הכותבים והעורכים של האתר. אל אל ישראל!

אופטימיות היא שם המשחק / ירין לילה

הדבר שאני הכי אוהב בכדורגל הישראלי הוא האופטימיות.
אולי זה בכלל בנו כישראלים. אנחנו אוהבים להאמין שיהיה טוב. בעיקר כשזה מגיע לנבחרת שלנו.
כשאנחנו מוגרלים בבית הכי קשה, הכי קל, הכי סביר – אנחנו מאמינים שהפעם זה זה.
אופטימיים חסרי תקנה. גם עם ספרד וצרפת במוקדמות מונדיאל – מקסימום נסיים מקום 3 ונשחק מול סקוטלנד שוב בנוקאאוט.
האופטימיות הזו מתחלפת, כמעט תמיד, בכאפה מהמציאות – פעם אחר פעם. אבל זה לא מונע מאיתנו אי פעם לחשוב שהנה, "הפעם זאת הפעם, והפעם עולים".

נבחרת ישראל. מאמינים ש"אולי הפעם". בפעם המי יודע כמה. קרדיט: ישראל היום, EPA.

הכדורגל שייך לאוהדים / עילאי בוחבוט

מה אני הכי אוהב בכדורגל הישראלי? הקהל שלנו. אני לא יודע אם אתם מעודכנים אבל לחלק נכבד ממועדוני ליגת העל יש קהל מהרמות הגבוהות.
לא רק שאוהדי מכבי חיפה הראו שהם ברמה אירופאית, העונה הם גם הראו את זה לכל אירופה בשידור חי. מכבי ת"א גם הספיקה להראות מה היא יודעת באירופה, וגם כשהגיעה לליגה היא לא איכזבה. בצד האדום של תל אביב הראו שבעוד עונה לא טובה הקהל ממשיך בשלו ומוכיח שלא רק הרמה מדהימה, גם הנאמנות גדולה. הפועל ב"ש הציגה לנו מה ה-״מנואלה״ יודעת לעשות, ופעם אחר פעם היא הרשימה את כולנו וגרמה לשאר אוהדי הקבוצות לרצות ״מנואלה״ גם אצלם. בבית"ר ירושלים לא איכזבו וייצרו אווירה מחשמלת בכל מקום שהקבוצה שלהם הייתה, כשגם הצהוב-שחור של נתניה הראה שהוא לגמרי שייך לרשימה הזו. בהפועל ירושלים סופרים יותר ויותר קהל מעונה לעונה ואפילו הפועל פ"ת מהלאומית מרשימה מאוד. לצערנו לא חסר במה לזלזל בכדורגל שלנו, אבל יש גם על מה לפרגן, וזה חד משמעית הקהל שלנו.

האוהדים של באר שבע, חיפה ושתי התל אביוביות. הצבע של המשחק. קרדיט תמונות: בן בודה, ניב אהרונסון (וואלה), עמוד הפייסבוק של מכבי ת"א, אורטל דהן זיו (מאקו)

לנצח עם השכל / הדר לבני


כל כשלון בינלאומי של נבחרת או קבוצה ישראלית מלווה בשלל תירוצים על ההבדלים והפערים ביננו לבינם, הם גבוהים יותר, מהירים יותר, יש להם יותר תושבים מתוכם יותר קל למצוא כשרונות או שהם פשוט מדינות עם תרבות ספורט חזקה יותר. הכל אגב נכון. ואנחנו? עם הספר, אומת ההייטק, מעצמת פרסי נובל וחדשנות, לא יכולים לקחת שום דבר מזה לכדורגל? אז לקחנו. הכדורגל הישראלי עובר בשנים האחרונות תהליך מבורך של שימוש במשאב הכי חזק שלנו – המוח. באיחור של שנים ובצורה שעדיין צריך לשפר מהפכת הדאטה והאנליזה הגיעה לפה. לא כטרנד, ככלי עבודה. אנשי מקצוע ושחקנים כאחד משתמשים בכלי הזה, קבוצות חכמות מעסיקות אנשים חכמים כדי שיעזרו להן לקחת החלטות חכמות. ליותר ויותר שחקנים, בכל הגילאים, יש אנליסט אישי שעובד איתם על שיפור דברים קטנים כדי לעשות שינוי גדול. ככל שהכדורגל שלנו יהיה מלא שחקנים חכמים יותר שמוקפים באנשי מקצוע חכמים יותר, כולנו נהנה מהפירות.

אבל עוד לפני זה, מי שמעסיק את אותם אנליסטים ויועצים חכמים הם מנהלים חכמים. יותר ויותר קבוצות מבינות שניהול קבוצת כדורגל צריך להיעשות על ידי איש מקצוע. מנהל מקצועי טוב שעושה את הדברים נכון יכול לשנות מציאות של קבוצה. הדוגמא הבולטת ביותר היא כמובן מכבי חיפה הנוכחית, קבוצה היסטורית בכל היבט. המנהל המקצועי גל אלברמן ותחתיו ברק בכר ולא פחות ממנו הצוות המקצועי שלצידו, מובילים את הקבוצה לאליפות שלישית, אחרי קמפיין ליגת אלופות היסטורי. מועדון שמשקיע באנשי מקצוע טובים לאייש את מערך הסקאוטינג שלו, הצוות הפיזיולוגי, אנליסטים, עבודה על תרגילים במצבים נייחים, עבודה מנטלית וכמובן צוות האימון – סיכוי טוב שיצליח להוציא משחקניו יותר.

ספרו את זה גם להפועל ירושלים של שי אהרון, שעושה את אותם הדברים החכמים. פועלת בסבלנות, בהיגיון, משקיעה במסביב, במעטפת, בכל האנשים שסובבים את השחקנים ובמקביל גם משקיעה המון במחלקת הנוער. החלטות חכמות שמביאות אותה להיות מועדון עם קבוצה בוגרת מצליחה, עם מחלקת נוער צומחת, עם שחקנים בכל הנבחרות הצעירות של ישראל ועם אופק מאוד מבטיח. גם מכבי נתניה שהשכילה לתת את ההגה לאלמוג כהן, אחד שראה קצת מה זה כדורגל חכם ומקצועני, נהנית בשנתיים האחרונות מהצלחה מקצועית, כדורגל אטרקטיבי וצמיחה של שחקני בית בזכות השקעה של שנים במחלקות הנוער ובקידום שחקנים צעירים.

לא משנה אם אתה שחקן, קבוצה או נבחרת – בשביל להצליח להוציא הרבה מהמעט היחסי שלך, צריך לעשות דברים חכמים. בשביל לעשות דברים חכמים צריך להשתמש באנשים חכמים, ואת המשאב הזה יש לנו לא פחות מאף מדינה אחרת.

גל אלברמן ושי אהרון. כשעושים דברים נכון גם התוצאות מגיעות. קרדיט: אורן בן חקון, ONE.

תמיד תהיה לנו מקסיקו / תומר עתיר

אחת המילים הכי ישראליות שיש בכדורגל מגיעה דווקא ממדינה אחרת, "מקסיקו". כולנו יודעים לדקלם שמקסיקו 70', עם השער ההוא של שפיגלר והנפת היד, זה הטורניר הגדול היחיד והאחרון שלנו. זה כי הוא לא עזב אותנו מעולם: אפשר להוציא את ישראל ממקסיקו, אבל אי אפשר להוציא את "מקסיקו" מישראל. אחרי כל הגרלת מוקדמות מאז, הכותרות צועקות "אולי הפעם?" ומתחילים הניתוחים לגבי הסיכויים שלנו מול שווייץ, יוון או סקוטלנד. אם הספירה של הנוצרים מתחילה בישו, הספירה שלנו מתחילה בקיץ ההוא במקסיקו. 53 שנה שאנחנו מנסים לשוב למעמדים האלה, חולמים ומתפללים. מקסיקו נשארה בינתיים זיכרון חמוץ-מתוק, דבר גדול שהיה לנו – ואיננו עוד. "עוד לא אבדה תקוותנו", אנחנו שרים לפני כל משחק, מקווים שהפעם נצליח. כל הכבוד לנו שלא ויתרנו, שאחרי תקופה כה ארוכה אנחנו עדיין מקווים. ועד שנעשה זאת שוב, תמיד תהיה לנו מקסיקו.

נבחרת ישראל במונדיאל במקסיקו, אמנם סופגת שער מאורוגוואי, אבל לפחות במונדיאל. זיכרון מתוק ומאוד רחוק. CREDIT: AP

זה לא רע, זה אפילו טוב ובעיקר – זה שלנו / יוסי עדני

אחד מהעוקבים שלי (שהפך מהר מאוד לחבר) לא מבין למה אני בכלל רואה כדורגל ישראלי – תמיד כשזה עולה כשאנחנו מדברים, אז הוא מקפיד שאני אדע איך הוא מרגיש לגבי זה: "זה לא אותו ענף", "הכדורגל פה פח" ועוד שלל ביטויים לא מפרגנים על הכדורגל שלנו פה בארץ הקודש. האמת שזה גורם לי בכל פעם לחשוב ולתהות – למה? למה באמת אנחנו כ"כ אוהבים את הכדורגל שלנו אם אנחנו כל הזמן מבקרים אותו, את ההתנהלות שבו ואת הדברים הלא טובים שקורים בו? למה אנחנו עדיין ממשיכים לראות אותו? אחרי מחשבה קלה, אני מגיע לשתי סיבות עיקריות: א' כי זה שלנו וב', כי הוא לא כ"כ גרוע כמו שאוהבים להציג אותו ואיך תמיד מלמדים אותנו כשאנחנו צעירים? תסתכלו על חצי הכוס המלאה (טוב, יכול להיות שזה פחות מחצי כוס מלאה, אבל הבנתם את הכוונה).

ילדי שנות ה-80 וה-90 בוודאי יתחברו למה שאכתוב כעת – מי לא גדל על התוכנית האלמותית של 'שירים ושערים' והאות הענקית של ה'גווווווווווול' והמעבר למגרש שבו נכבש בדיוק הגוווווול? מי לא גדל על זוהיר בהלול פורט אל המיקרופון מילים חדשות שרק הוא משתמש בהן כמו 'והוא ממרכז את הכדור לרחבה'? מי לא ניסה להתגנב לאיצטדיוני הכדורגל יחד עם מבוגר (אני גבוה יחסית, אז זה אף פעם לא הצליח לי…)? נכון שפרץ של נוסטלגיה זורם אליכם כרגע לגוף? הכדורגל הוא קודם כל חיבור. חיבור לרגש, לנוסטלגיה, למקום, לזהות. אנחנו חיים במדינת ישראל ואנחנו אוהבים כדורגל. מן הראוי שנתחבר לדבר הגדול הזה. הוא תמיד חלק מאיתנו.

הסיבה השנייה, שהכדורגל שלנו פה הוא לא כזה גרוע, זו לא סיבה תלושה מהמציאות. מכבי חיפה היא לא מועדון שמנוהל בסטנדרטים אירופיים? אין פה עשרות אלפים בביציעי הקבוצות הגדולות כמעט בכל שבוע? אין פה מחלקות נוער כמו מכבי פ"ת שמתנהלות בצורה מופתית ומייצאת לחו"ל שחקנים כמו מנור סולומון, ליאל עבדה ותאי בריבו? נבחרת הנוער שלנו לא הגיעה לגמר אליפות אירופה בקיץ האחרון? הנבחרת שלנו לא עלתה דירוג באופ"א?

אז כן, יש לנו עוד דרך ארוכה עד היום בו הכדורגל שלנו יספק לנו את מה שאנחנו חולמים עליו, עד שזה יקרה נמשיך להתבאס על מה שפחות טוב, אבל כן נהנה ונגיד תודה על מה שכן טוב (גם אם זה לא המון). ולאותו חבר אמשיך לומר – "אולי הכדורגל שלנו לא מושלם, אבל הוא בסדר גמור בסה"כ, והכי חשוב – הוא שלנו!".

נבחרת הנוער עולה לגמר היורו. הפנים הכי יפות של הכדורגל הלא כזה גרוע שלנו. CREDIT: Seb Day – UEFA via Sportsfile

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עקבו אחרינו

פרקים אחרונים

בואו לתמוך בנו

באתר מגזין חולה על כדורגל
החל מ-5$

נדאג להודות לכל תומך באופן אישי (בפודקאסט, בפוסטים, בכתבות המגזין)

דילוג לתוכן