חולה על כדורגל - המגזין
בן 40, נשוי פלוס 2, ירושלמי מבטן ומלידה. כותב ומדבר על כדורגל. מאמן בכדורגל הישראלי מעל ל-17 שנה. בקיצור, חולה על כדורגל.

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

חולם לפרוץ: גיל חדד שואף להגיע הכי רחוק שיש

חולם לפרוץ. חדד אחרי עוד שער במדי מ.ס. דימונה (קרדיט: יגאל צריקר)
בליגות הנמוכות בישראל תוכלו למצוא הרבה ותתפלאו לא רק דברים שליליים, אלא גם, בין היתר, שחקנים שעדיין לא ויתרו על החלום הגדול. החלום של כל אחד שמתחיל לשחק כדורגל - לשחק בליגת העל. דוגמאות של שחקנים שהצליחו להגשים את החלום הזה, גם לאחר שהסתובבו שנים במגרשים הכי נידחים שיש בארץ, לא חסרות. גיל חדד, חלוץ מ.ס. דימונה וסגן מלך השערים (17) של ליגה א' דרום, חולם להיות אחד מהם. יוסי עדני מביא את הסיפור שלו

לאחר שנה וחצי בלי קבוצה, חזרתי העונה למגרשים. בתקופת המונדיאל, הכדורגל בישראל (והעולם כולו) יצא לפגרה, ואני הצטרפתי למ.כ. ירושלים, שמשחקת בליגה ב', דרום ב'. אז מה הקשר לגיל חדד, שסיים כסגן מלך השערים בליגה א' דרום עם 17 שערים אתם שואלים? א' כי יש לי איתו היכרות מוקדמת, שעוד אגיע אליה בהמשך, וב' כי החזרה לליגות הנמוכות הזכירה לי שוב כמה כישרון מסתובב בליגות האלו וכמה שחקנים שמשחקים שם שחולמים לעשות את קפיצת המדרגה לליגות הגבוהות. נכון, בליגות האלו יש גם שחקנים שכבר לא חולמים גבוה, אלא באים ליהנות מהמשחק ולעשות הכנסה נוספת, ויש כאלה שכבר היו בליגות בכירות יותר וזה המסלול הטבעי של הקריירה שלהם, אבל יש לא מעט שחקנים שעדיין לא ויתרו על החלום הגדול – לשחק בליגות הבכירות בישראל. יש כאלה שסיימו גיל נוער שמחפשים ניסיון בוגרים ויורדים לליגות האלו בשביל לצבור דקות משחק ואז לעלות בחזרה מיד ויש כאלו שנמצאים כבר כמה שנים שם, אך החלום נשאר זהה כמו בתחילה. כמו גיל חדד.

מוזמנים לצפות במקבץ שערים שלו מהעונה (Credit to music: Evgeny_Bardyuzha from Pixabay, קרדיט לצילום ולשידור: דרום Live הליגות הנמוכות בניהולו של רועי פחימה האלוף, השדר מספר 1 , לקבוצת הפייסבוק של דרום Live – הליגות הנמוכות, בניהולו של רועי פחימה האלוף):

 

לפני שנגיע לסיפור שלו, אני חייב לכם גילוי נאות. את גיל הכרתי לראשונה כשהייתי מאמן הכושר של סקציה נס ציונה בעונת 2018/19, עונת העלייה של נס ציונה לליגת העל. הוא הגיע אלינו מהנוער של מכבי חיפה, אז היה עדיין בן 18. גיל פתח איתנו את העונה, יצא למחנה האימונים ואף השתתף ב-4 משחקים בתחילת העונה. הוא גם הספיק לכבוש שער אחד בגביע הטוטו מול הפועל ראשל"צ. למרות שהראה את כישרון רב, מהירות נהדרת, טכניקה טובה וחוש לשערים, וזאת בנוסף לאישיות טובה והתמדה למרות שלא שיחק הרבה, הוא היה צריך דקות משחק רבות יותר ואת זה הוא לא היה יכול לקבל אצלנו.

בינואר הוא כבר עבר למכבי הרצליה בליגה א', אך המשכתי לעקוב אחריו. מידי פעם העלה עוד איזה פוסט בפייסבוק והזכיר לו שיש בו משהו. הוא סיים את העונה בהרצליה עם שער אחד ובתחילת העונה הבאה (2019/20), עבר למ.ס. רובי שפירא בליגה א' צפון, קרוב יותר לבית ביקנעם עילית. הקרבה לבית עשתה לו טוב ואת העונה הראשונה בקבוצת האוהדים מחיפה הוא סיים עם 9 שערים בליגה ועוד 2 בגביע המדינה. בעונה שלאחר מכן, המשיך בקבוצה וכבש עוד פעם 9 שערים בליגה, להם הוסיף עוד שער אחד בגביע.

עולה לגובה. חדד במדי מ.ס. רובי שפירא (צילום: חגאג רחאל)

העונות הטובות ברובי שפירא, הקנו לו מעבר להפועל עכו בליגה הלאומית. שם שיחק 25 משחקים בכל המסגרות, רובם כמחליף, בהם הצליח לכבוש שער אחד בלבד. בראיון איתו, גיל בחר להתייחס לשינוי המאמנים בעכו באמצע העונה: "לקראת סוף העונה תומר קשטן החליף את מסאי דגו, ונתן לי את הקרדיט והחזרתי על המגרש ובסופו של דבר הצלחנו להישאר בליגה."

אחרי העונה המאתגרת בעכו, גיל נאלץ שוב לרדת לליגה א'. הוא חזר לליגה א' דרום, שבמשך שנים נחשבת למחוז היותר איכותי וקשה של ליגה א'. התחנה הפעם – מ.ס. דימונה: "העונה בחרתי להוביל את מ.ס. דימונה. בתחילת העונה קיבלתי טלפון מרומן זולו [המאמן של הקבוצה], שמאוד רצה אותי, והבנתי שהם מכוונים גבוה ושאני בא להיות שחקן משמעותי. הרגשתי שמאוד רוצים אותי וידעתי מהשיחה הראשונה שאני רוצה להגיע לשם." 

גיל ראה בדימונה כמקום המושלם להתפתחות שלו כשחקן. דימונה, שנעה בין ליגה א' ל-ב' בשנים האחרונות, נחשבת למקום טוב ומסודר עם שאיפות גבוהות והרבה כוונות טובות. לראייה, רק לאחרונה חתם שם ניר קלינגר כמנהל מקצועי. גיל מספר על החוויה הנהדרת במועדון: "מהאימון הראשון התייחסו אליי כמשפחה. יש שם אנשים חמים. המקום מסודר עם תנאים של ליגה לאומית ואפילו יותר. התחברתי למקום בצורה מדהימה, תמיד דאגו לי. שלא יחסר לי כלום".

מועדון שהוא משפחה. מ.ס. דימונה (קרדיט: יגאל צריקר)

מתוך ניסיון של שנים בליגות הללו, אני יודע שלא קל למצוא מקום בו התנאים הם טובים והסביבה מעניקה תמיכה ושקט. דברים שהינם מצרך נדיר בליגות הנמוכות, דברים שהם קריטיים להתפתחות טובה ותקינה של שחקן. למזלו של גיל הוא הגיע למקום שכזה. "אני חושב שלמועדון כמו דימונה מגיע להיות בליגה הלאומית, וזה גם יקרה בעתיד אני מאמין, עם הבנייה הנכונה והאנשים הנכונים. כרגע עוד מוקדם לדעת מה יהיה, שמעתי כמו כולם שקלינגר מונה ואני מאחל לו המון בהצלחה. הוא איש שעשה דברים יפים בכדורגל וזה רק מראה על כמה הרצון של דימונה להגיע לטופ", גיל המשיך לפרגן למועדון.

גיל הגיע להוביל את דימונה ואכן זה מה שקרה – הוא סיים את העונה, כאמור, כסגן מלך השערים של מחוז דרום עם 17 שערים, שני רק לעידו אקסברד הבלתי נגמר (שדרך אגב, הגיע אלינו לנס ציונה בינואר ועזר לנו לעלות לליגת העל), שסיים עונה מעולה עם מכבי הרצליה עם 32 כיבושים ועלייה לליגה הלאומית. גיל כבש גם 3 שערים בגביע המדינה וסיים עונה מעולה מבחינתו עם 20 כיבושים, מספר שיא בקריירה. בדימונה הרגיש סוף סוף שהוא ממצה את היכולות שלו וגם חוזר לכבוש כמו שהוא יודע. גם מבחינה קבוצתית, ניתן להגדיר את העונה הזו כהצלחה יחסית, כשדימונה הגיעה לפלייאוף העלייה ללאומית, בו היא הפסידה 3-2 להפועל כפר שלם, משחק שגם בו גיל כבש.

20 שערים, 20 חגיגות. חדד אחרי עוד שער העונה (קרדיט: יגאל צריקר)

כמי שהיה אחראי לכושר הגופני שלו במשך כמה חודשים, ידעתי שגיל הוא מסוג השחקנים שאוהבים לעבוד קשה ולשמור על הגוף, לכן היה לי חשוב לשאול אותו כיצד הוא מתאמן כיום: "לגבי שגרת היומיום, במהלך העונה דאגתי מאוד לשמור על עצמי, להתאושש ממשחק למשחק. אני עובד עם תזונאית שמלווה אותי כבר שלוש שנים. בנוסף עובד עם מאמן מנטלי מאמצע העונה שעברה. אני חושב שהרבה בכדורגל זה בראש", ענה לי. לא טעיתי. שמחתי, כי להיות שחקן בליגות הנמוכות זה לא קל. אתה לרוב מתאמן פחות פעמים בשבוע והעונה היא גם יותר קצרה (כ-8 חודשים). נחישות והתמדה הכרחיים להצלחה כאן.

גיל סיפר לי שגם התמודד עם פציעה לא קלה בשלב האחרון של העונה, שרק כעת הוא יכול לטפל בה ולהתאושש ממנה לחלוטין: "לא הרבה יודעים, אבל לקראת חודש וחצי האחרונים לסיום העונה נפצעתי במפשעה. הייתי עושה אימונים קלים, היו אפילו ימים שלא יכולתי להתאמן מרוב כאבים והייתי עולה עם זריקות בכדי לשחק. ככה הייתי במשך חודש וחצי. זה לא היה פשוט, אז כרגע אני מקדיש מנוחה לגוף כי אני באמת צריך את זה. בקרוב אתחיל את ההכנות לעונה הקרובה.."

אז מה הלאה? גיל יחגוג 24 רק בחודש דצמבר. הוא עדיין לא יודע היכן ישחק בעונה הבאה, אבל מה שבטוח הוא שואף הכי גבוה שיש: "אני רוצה להמשיך להתקדם ולהגשים את המטרות שלי. השאיפה של כל שחקן זה להיות בטופ. אני מאמין בעצמי ויודע מה היכולות שלי."

שואף להגיע הכי רחוק שיש. גיל חדד בפוזה אופיינית (קרדיט: יגאל צריקר)

לסיום גיל ענה לי גם על השאלון הזריז:

הרגע הכי שמח בקריירה?

"ההנפה של גביע המדינה לנוער עם הפועל רעננה ב-2017."

הרגע הכי קשה בקריירה?

"העונה שעברה בה כמעט ולא שיחקתי. רק כשהתחלפו המאמנים קיבלתי את הקרדיט."

המאמן שהכי השפיע עליך?

"אני חושב שעברתי המון אנשים בכדורגל, אבל אתן את הקרדיט למאמנים שמאוד מוערכים אצלי והם דני בונדר, עודד קוטר ורומן זולו. בנוסף אליהם, אני חושב שהשחקן שהכי השפיע עליי זה אבי מלכה הבלם [אקס הפועל קטמון, הפועל אשקלון ועוד], שיש לו חלק לא קטן במה שעשיתי העונה. הוא תמיד ידע לדחוף אותי לקצה ולהשאיר אותי במסלול."

המודל לחיקוי שלך?

כריסטיאנו רונאלדו.

מודל ההשראה של חדד ושל שחקנים רבים בעולם. כריסטיאנו רונאלדו (Credit: Rodrigo Jimenez / EFE)

לכול שחקן יש מסלול קריירה שונה. יש כאלו שפורצים מוקדם ויש כאלו שצריכים לעבור מסלול ארוך יותר, להתבשל לאט ולהתחספס יותר, דוגמאות לכאלו לא חסר – מיובל אשכנזי, דרך דולב חזיזה, נאור סבג, אבישי כהן ועד לינון אליהו. לכל אחד מהם לקח קצת זמן, כל אחד מהם היה צריך לרדת למטה, בשביל להעלות. כל אחד הצליח בדרך שלו, דרך שונה משל האחר.

אז האם זה יהיה גם הסיפור של גיל חדד? הוא בהחלט מקווה שכן. האמת? שגם אני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עקבו אחרינו

פרקים אחרונים

בואו לתמוך בנו

באתר מגזין חולה על כדורגל
החל מ-5$

נדאג להודות לכל תומך באופן אישי (בפודקאסט, בפוסטים, בכתבות המגזין)

דילוג לתוכן