חולה על כדורגל - המגזין

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

מתמלאים בתקווה: על ערב שונה בבלומפילד

18:00 – שעתיים לפני שריקת הפתיחה האווירה ברחובות יפו הייתה שונה… רחוב שלבים שמשקיף על בלומפילד מתחיל להתמלא במרצ'נדייז, התקהלויות, חולצות… כולם בצהוב-כחול למקרה ותהיתם. עצירה קטנה בשכונת נווה עופר אצל ידידי הוותיק יוסי, התארגנות אחרונה ויצאנו לבלומפילד. 

 

19:00 – שעה לפני שריקת הפתיחה. טירוף מוחלט. יוסי ואני בדרכנו לבלומפילד, כל אחד ודו הגלגלי שלו: פקקים, שירי אוהדים, צפירות… בקיצור, איך כתבתי למעלה? אווירה שונה, כזו שהפוכה מכל מה שקרה שבוע אחד קודם בדיוק, מן תחושה כזו באוויר שמשהו הולך לקרות הערב, משהו טוב. 

 

19:15 – 45 דקות לפני שריקת הפתיחה. בלומפילד. יוסי ואני יישובים. האווירה בתוך תחומי האצטדיון התחילה להצדיק את התחושות שהיו מחוצה לו. אמנם בשונה מדרך הכלל, הם ישבו בשער שמונה, אבל הם היו שם – הפנאטיקס – גרונם לא נח לרגע, מקלות התופים לא נעזבו לשנייה ו-22,000 צהובים-כחולים מוודאים בכל רגע ששירי האוהדים לא מפסיקים להישמע. 

 

טוב. מיצינו את עניין השעה וכל הדרמה הזאת. דקות אחרונות של חימום, כל שחקן שמע את שיר האוהדים המיועד לו – שחקני ההרכב וגם שחקני הספסל, מלבד שחקן אחד. "הם יודעים מה הם עושים, המטורפים האלה", אמרתי ליוסי. כששאל למה התכוונתי, הוא קיבל תשובה מהמתרחש, כשלפתע נותר שחקן אחד עם חולצת חימום כחולה על כר הדשא, כאשר אצטדיון שלם שר לו את "רקדי" של ישי לוי, גרסת ערן זהבי. אני משער שבין השורות מבינים את זהות השחקן שנותר על הדשא… 

 

שריקת הפתיחה. מכבי אחרת. פעמיים הם הופיעו בבלומפילד – נגד מכבי נתניה ונגד זירה, לא ראינו שיטה, לא ראינו דרך, בשפה עדינה אפשר להגיד שראינו בעיקר ברדאק. הפעם, אשתמש שוב במילה שונה. הכל היה שונה – האנרגיה, שפת הגוף, משחק הלחץ וניר ביטון אחד, שהשרה שקט בקו ההגנה שלא חשנו שנים. הצהובים נראים כמו קבוצה, מבטלת לחלוטין את קיומה של אריס סלוניקי, יחידה אחת שעובדת קשה אחד בשביל השני – דן גלזר חזר להיות דן גלזר, מוסר העבודה של איביץ' משתלב נהדר עם יכולותיו של גבי קניקובסקי, ג'ורג'ה לא מפסיק ללחוץ על ההגנה היוונית… ואחרי דקות ארוכות בהן מכבי לחצה, יזמה ובעיקר שיחקה כדורגל, הקרח נשבר עם אותו השער של יובאנוביץ' אחרי פעולת הכנה גאונית של קניקובסקי. 

 

חיזוק משמעותי להגנה. ניר ביטון (Ynet, חגי מיכאלי)

 

הצהובים לא הורידו את רגלם מהגז לרגע, למשך דקות זה היה מעין פלאשבק לאותה מכבי מהקדנציה האחרונה של המפקד הסרבי. נדלג לדקה ה-67' כי מה לעשות… שם הסיפור. ערן זהבי חוזר לדרוך על הדשא בבלומפילד במדי מכבי אחרי שש שנות היעדרות. האנרגיות באצטדיון באותן דקות הן משהו שלא הרגישו בבלומפילד המון זמן. לצד התחושות הרגשיות, הרומנטיות והחיוביות, נשאלו גם שאלות לגבי מצבו הגופני, לגבי כושרו והאם יוכל עדיין להביא את יכולת הכיבוש שלו לאחר הניתוח שעבר… התשובה הגיעה פחות מחצי דקה לאחר כניסתו, כאשר תנועה והתמקמות אחת כל כך אופיינית ברחבה הספיקה כדי לנגוח וכמעט לכבוש בנגיעתו הראשונה. 

 

עוד בעיטה ברגיל ימין, עוד החמצה בשמאל ונדמה כי אקדחיו של החלוץ טעונים היטב. בדקה ה-84 זה הגיע, בצורה הכי נוסטלגית, מתוקה ומדויקת שיכלה להיות – סטיפה פריצה בתפקיד ברק בדש, זהבי עם כדור לא חזק, אך כל כך מדויק, לפינה השמאלית של השער, לקורה ופנימה, מתחת לשער 11. לפעמים רגעים כאלו משאירים אותנו בלי מילים, אז אני אכן נותרתי ללא מילים וכדאי להוסיף שגם ללא קול. לגמרי ללא קול. 'יש' אחד גדול וארוך ביציע, החולצה נזרקת באוויר ו-EZ7 טווח בה עם האקדחים הטעונים שלו.  

 

שריקת הסיום, 2-0. יממה אחרי שמכבי חיפה, היריבה המושבעת, מציגה כדורגל דמיוני ואני מודה, מעורר קנאה, קיבלתי נחמה, אפילו נחמה וחצי. קיבלתי מכבי התקפית, יוזמת, לוחצת, ממושמעת. צפיתי בקבוצה שלי כשהיא משחקת כדורגל עם דרך ולא פחות חשוב – קיבלתי סיפור. חתיכת סיפור. אז כבר למדנו הקיץ שלהסיק מסקנות מהר זה לא תמיד נכון, אבל דבר אחד בטוח – עונת הכדורגל הישראלי הולכת להיות משוגעת, מלאת כדורגל אדיר ומלאת סיפורים, שבסופם, כולי תקווה שהצהובים יחייכו. 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן