חולה על כדורגל - המגזין

בן 39, נשוי פלוס 2, ירושלמי מבטן ומלידה. כותב ומדבר על כדורגל. מאמן בכדורגל הישראלי מעל ל-16 שנה. בקיצור, חולה על כדורגל.

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

חלון בשיגעון: חלון ההעברות של ינואר מסחרר את ליגת העל

כמעט 3 מיליון אירו על שני ילדים. מכבי חיפה מחתימה את קאסה, מכבי ת"א את מדמון (קרדיט: מכבי חיפה האתר הרשמי, מכבי ת"א האתר הרשמי)
חלון ההעברות של ינואר בליגת העל הוא אחד הסוערים ביותר שידענו בישראל בשנים האחרונות, ואולי הסוער מכולם. סכומים גדולים שנשפכים על כוכבים צעירים, ליגונרים שחוזרים מהר ובעיקר תחרות על כל ישראלי שיכול להוסיף איכות ועומק. כל המספרים, התובנות וגם תהיה על ההשפעות של החלון על עתיד הכדורגל הישראלי

הרבה זמן אני לא זוכר חלון העברות של ינואר כזה רותח בישראל. חלון ההעברות הנוכחי הוא הפעיל ביותר שאני זוכר באמצע עונה – חלון שבו קבוצות ליגת העל מתחרות אחת בשנייה על מי תביא יותר שחקנים ומי תחזק יותר. מספר עסקאות בולטות קרו בחלון הזה, אבל לפי דעתי העסקה המשמעותית ביותר שקרתה בו היא זו של ליאור קאסה. התחרות הבלתי רגילה בין מכבי חיפה למכבי ת"א על שירותיו של שחקן עם 13 הופעות בוגרים בסה"כ, גרמה לכולנו להבין ששתי הגדולות של הכדורגל הישראלי מוכנות לעשות הכל בכדי שהישראלים המוכשרים ביותר ישחקו אצלן. מכבי ת"א אמנם הפסידה בקרב על שירותיו של קאסה, אבל ההפסד הזה בהחלט גרם לה להבין שהיא צריכה להיכנס למשחק.

יעקב שחר היה מעורב אישית בעסקה. ליאור קאסה לצד שחר במעמד החתימה (קרדיט: מועדון הכדורגל מכבי חיפה)

מכבי חיפה ומכבי ת"א אמנם תופסות את הכותרות המרכזיות בחלון הזה, אבל זה סיפור שעשוי להשפיע על כל שאר הקבוצות והליגה. האם זה יהיה טוב לכדורגל הישראלי או לא? זה בהחלט שווה דיון בנפרד, אבל גם פה אנסה לתת לשאלה חשובה זו מענה מסוים.

חלון ההעברות הנוכחי של ינואר ייסגר ביום שלישי הקרוב ועדיין צפויות לנו מספר עסקאות. אני לא יודע אם החלון הזה ישבור את השיא מעונת 2016/17 ל"חלון היקר ביותר בישראל" – קצת יותר מ-5.5 מיליון אירו אז לעומת 3.8 מיליון אירו כעת, אבל מבחינת תשלום פר שחקן המספרים דומים – 66 אלף אירו מול 65 (הנתונים מטרנספרמרקט). אך מה שאפיין את החלון של לפני 7 שנים זה בעיקר רכש זר כושל (אולמר אויליפסון, פטים אזימי ומרסלו סנטוס. כן, אני יודע שאף אוהד המכביות לא ירצה לזכור את השמות הללו), החלון הנוכחי הזה מאופיין בעיקר ברכש ישראלי – צעירים וליגיונרים.

חלון בשיגעון. המספרים של חלון ההעברות של ינואר בליגת העל (Credit: transfermarkt)
המרדף אחרי הצעירים

אז כאמור ההעברה של ליאור קאסה למכבי חיפה תמורת 1.1 מיליון אירו היא כנראה ההעברה המשמעותית ביותר בכדורגל הישראלי זו תקופה ארוכה. זה מדהים לומר את זה על ילד בן 18 בלבד שערך רק 13 הופעות בוגרים עד אז, אבל כששני המועדונים הגדולים ביותר בישראל נלחמים עליך, כשבמסגרת מסע השכנועים שני בעלי הבית מדברים איתך אישית ע"מ לשכנע אותך לחתום בקבוצה שלהם, מדובר בחתיכת עסקה. זה סיפור שלא היה כאן מעולם. זה קרה כי מדובר בשחקן הכי טוב בשנתון שלו (2005) בישראל הוא אחד הכישרונות הגדולים ביותר שצמחו בכדורגל הישראלי בשנים האחרונות והפוטנציאל באמת בשמיים.

על המעבר של קאסה לחיפה תוכלו לקרוא כאן

לאחר ההפסד שלו לחיפה, במכבי ת"א הבינו, או יותר נכון, מיץ' גולדהאר הבין, שצריך להכניס את היד לכיס בשביל להביא את הישראלים הכי טובים אליך ושהם לא יבחרו ללכת לקבוצה של יעקב שחר. העברתו של אלעד מדמון אמנם לא נכנסה לספרים של חלון ההעברות הנוכחי, אך ההחתמה שלו כבר מסמלת את ההבנה של גולדהאר שדברים צריכים להשתנות. אין ברירה, בשביל להביא את הישראלים הכי טובים או הכי מוכשרים, או במילים אחרות, לנצח את מכבי חיפה מחוץ למגרש, אתה חייב לשלם להם או לקבוצה שלהם. 1.6 מיליון אירו על 80% מהכרטיס ילכו להפועל חדרה (סכום שיא בתולדות המועדון כמובן) ואמנם מדמון יחגוג יומולדת 20 רק בשבת הבאה וירוויח בינתיים משכורת חייל (6,000 ש"ח), אבל יקבל גם מענק חתימה של מיליון וחצי שקלים.

מענק חתימה שמן מאוד. אלעד מדמון חותם על החוזה במכבי ת"א (קרדיט: מועדון הכדורגל מכבי ת"א)

אלו מספרים שלא הורגלנו לראות משולמים על ולשחקנים צעירים, אבל אם במקרה של קאסה, חיפה שילמה יותר על פוטנציאל וכישרון, מכבי ת"א מקבלת שחקן שמתחיל לפרוע שטרות – מדמון כבש העונה 8 שערים בליגה מתוך 12 בסה"כ של הפועל חדרה. כשרואים שמדד ה-xG של מדמון עומד על 3.90 שערים צפויים בלבד, מבינים שמדובר במשהו מיוחד, על חלוץ שיודע לייצר הרבה מקצת. זה מצרך נדיר ומכבי ת"א בהחלט עשתה כאן עסקה נהדרת מבחינתה.

אך מעבר לקאסה ומדמון, כמעט כל כישרון ישראלי צעיר כבר קושר במידה כזו או אחרת לשתי הגדולות. עדי יונה, העילוי של בית"ר ירושלים, למכבי ת"א. כמוהו גם גיא דזנט ועידן טוקלומטי, שני הכישרונות ממכבי פ"ת (אבי לוזון מחייך כמובן). נועם בן הרוש, המגן הימני של הפועל חיפה, ואיינהו פרדה, הקשר האחורי של הפועל ירושלים, גם הם כבר נקשרו לשתי הגדולות. ואל תתפלאו אם גם נועם מלמוד, הבלם המוכשר של הפועל ירושלים, יהיה מועמד להגיע לאחת הגדולות. המאבק על הכישרונות הצעירים בשיאו וכל הקבוצות הגדולות מבינות שהן צריכות סגל ישראלי רחב ומוכשר.

כולי תקווה שזה יגרום להשקעה חוזרת בכדורגלן הישראלי הצעיר. יש מגמה חיובית מצד מועדונים גדולים יותר וגדולים פחות וגם ההתאחדות לכדורגל משקיעה מאמצים הן באיתור ובטיפוח הכישרונות המובילים וגם בהדרכת והעשרת מחלקות נוער בכל רחבי ישראל.

השיבה הביתה והדור החדש

ומה עם הליגיונרים שחזרו? שימו לב לרשימה הבלתי נגמרת בחלון ההעברות הנוכחי: יונס מלדה, קני סייף, גדי קינדה, רז שלמה, עדן קארצב, אושר דוידה, אור דדיה, מתן בלטקסה, זיו מורגן, רז מאיר, איאהב גנאים ורוסלן ברסקי. מי יצא לחו"ל? רק יהב גורפינקל. מדובר במגמה לא טובה עבור הכדורגל הישראלי. בסופו של דבר האינטרס של הכדורגל הישראלי הוא שיהיו לנו כמה שיותר ליגיונרים. משמעות הדבר שיותר שחקנים צעירים יקבלו יותר דקות ויחשפו לרמת בוגרים גבוהה יותר. ליגת העל בישראל צריכה להיות מקפצה לשחקנים לצאת לחו"ל. חזרה שלהם מחו"ל אחרי חצי עונה במספר מהמקרים לא מעידה בהכרח על השפעות חיוביות ובחלק מהמקרים מעידה על חוסר הצלחה להשתלב בליגות בכירות יותר.

גם הוא חזר לישראל. גדי קינדה (קרדיט: מועדון הכדורגל מכבי חיפה)

מצד שני, לא הכול שחור. אמנם בחלון הזה אנחנו עדים לחזרה המונית של ליגיונרים, אך קם לו דור חדש ומוכשר. אנחנו בהחלט רואים שינוי בחשיבה אצל מחלקות נוער בולטות וגדל לנו דור שחקנים אחר – מוכשר וטכני כמו שתמיד היינו, אך גם פיזי ומהיר יותר (ענאן חלאיילי הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך). בסופו של דבר צריך להיות משוואה ברורה – יותר השקעה בנוער תביא לפיתוח שחקנים טובים יותר שתביא ליותר ליגיונרים וכך ליותר ליגיונרים בליגות בכירות ואז, בתקווה גדולה גם לנבחרת יותר חזקה.

ישנם הרבה צעדים שניתן לעשות ע"מ לקדם את הכדורגל הישראלי ובמהלך כתיבת הטקסט הזה נזכרתי באחד הפוסטים הכי טובים שקראתי אי פעם. לא מגזין. מדובר בפוסט של הסוכן אוהד כהן מלפני 7 חודשים. צירפתי לכם אותו כאן וזהירות, הוא ארוך מאוד, אבל אם אצליח לאמ"לק לכם אותו אז יש מספר צעדים שבהם ניתן לקדם את הכדורגל הישראלי: ביטול מכסת הזרים באופן מוחלט, הגדלת שתי הליגות הבכירות, תגמול כלכלי למועדונים עם צוות מקצועי רחב, דירוג מחלקות נוער ע"פ לפי התנאים שהו מספקות לשחקנים ועוד. בכל אופן, אני ממליץ לכם בחום לפנות עוד מספר דקות ולקרוא את הפוסט המפורט של אוהד.

אז החלון בשיגעון וזה אומר לא מעט דברים – בעלי הבית פותחים את הכיס, מועדונים קטנים מקבלים תמורה להשקעה שלהם, ליגיונרים חוזרים ועוד. לא בטוח שזה דבר טוב לכדורגל הישראלי לטווח הארוך כאמור, אבל צריך לחכות ולראות מה יקרה עם הדור המוכשר שגדל לנו כאן והאם התנאים לכדורגלן הישראלי ימשיכו להשתפר כי בסופו של דבר אני מאמין שיש לנו לא מעט שחקנים שיכולים להגיע לרמות הכי הגבוהות ואם נמשיך לאתר ולטפח אותם יהיו לנו אף יותר ואז גם עלייה לטורניר גדול כבר לא יהיה חלום מנותק מהמציאות. בתקווה שזה יקרה.

לעמוד המיוחד באתר לפיתוח הכדורגלן הישראלי לחצו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן