חולה על כדורגל - המגזין
בן 24, הנדסאי אלק' במקצועי, חולה על כדורגל בפועל, בוגר קורס תקשורת ספורט מבית ספורט פאנל, מריץ את פודקאסט ״היום לפני״ המתעסק באירועים היסטוריים שקרו בעבר.

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

תקופה אחרת: רק הכדור, הלב והנשמה

מספרת את כל הסיפור,הכדור, הלב והנשמה (זאביק זלצר)
במלאות 25 שנה למותו של אחד מגדולי הכדורגל הישראלי (ואולי הגדול מכולם), נחום סטלמך ז"ל, יצאנו למסע בזמן. הפלגנו לתקופה תמימה בכדורגל הישראלי, בה הרגש שיחק והחומריות נשארה בצד. זאביק זלצר, אחד מהאנשים המנוסים ביותר שיש לנו, שעבר הכל בכדורגל הישראלי, סיפר לנו בין היתר על הכדורגל בתקופתו, הדרבי של פ"ת והקשר עם סטלמך, מה שהשאיר לנו טעם של עוד

"אז היה כבוד"

במהלך השבוע שעבר, מלאו 25 שנה למותו הטראגי של גדול שחקני הפועל פ"ת, ולעיני רבים השחקן הטוב אי פעם בישראל, נחום סטלמך, המכונה "ראש הזהב". לכבוד ציון המאורע, הזמנו, חברי פודקאסט "היום לפני", את אחד מהאנשים שהיו הכי קרובים לסטלמך, זאביק זלצר, ששיחק בתקופתו (נגדו בדרבי של פ"ת ואיתו בנבחרת), אימן נגדו ושמר איתו על קשר עד הרגע האחרון. זלצר, איש מכבי, הסביר כמה אהב והעריך את סטלמך, שכמעט הצליח להעביר אותו ממכבי פ"ת להפועל פ"ת (רק שאז שחקן שרצה לעבור קבוצה היה צריך להיכנס להסגר של לא פחות מ-3 שנים), ותרם לכך שזאביק הגיע לנבחרת, "השחקנים של הבוגרים היו מגיעים לראות את הנערים ואת הנוער", הסביר זלצר על התחלת הקשר עם סטלמך, דבר שהיום לא קורה.

זלצר (ימין) סטלמך (שמאל), מקבלים חיסון לשפעת לפני טיסה לוייטנאם עם נבחרת ישראל (זאב זלצר)

זלצר וסטלמך היו יריבים על המגרש, אך כמו כל שחקני שתי הקבוצות היו חברים מחוצה, ובעיקר מלאי כבוד אחד לשני, וכבר אז הדרבי של פ"ת היה יותר מעוד דרבי. כצעיר שגדל על הסיפורים של הפועל פ"ת הגדולה, תמיד ידעתי שלדרבי המלאבסי של פעם הייתה משמעות אחרת, למעשה, כל הכדורגל היה נראה (יותר נכון נשמע) אחרת מהיום, אז הנשמה נשארה על המגרש, היריבות גם כן, ואילו היום, הכבוד נהפך לשנאה, כמו שתיאר זאביק: "היינו מגיעים למגרש מכבי, היה דרבי במגרש הפועל, הולכים ברגל את ה-200 מטר, והאוהדים הולכים מ-2 צידי הכביש ומוחאים כפיים. היה כבוד, לא היו יורקים או מרביצים", נשמע בדיוני לא? בטח ביריבויות יותר גדולות מהדרבי של פ"ת. אבל אז הכבוד ביסס את היריבות, היום החוסר בו מבסס כל יריבות.

@shayfootball10 קישור לפרק המלא בביו⚽️🇮🇱💙 @Hapoel Petah Tikva #הפועלפתחתקווה #כדורגל #כדורגלטוק #פתחתקווה #ספורט #podcast #foryou #פוריו ♬ original sound – Shay drori🇮🇱🇮🇱🇮🇱

כסף זה לא הכל בחיים

"פעם היו מגדלים שחקנים, היום קונים שחקנים. מכבי ת"א היה המועדון הכי גדול, הפועל פ"ת הכי מוצלח, אם היום מכבי הייתה צריכה להתמודד איתם הם היו קונים חמישה או שישה זרים, אז שיחקת עם מה שגידלת", הסביר זלצר על תקופת הזוהר של המלאבסים. הכדורגל התבסס על שחקני בית, כאלה עם מחויבות ונשמה, עם היררכיה מסוימת, היו את הטובים, שעזרו ליותר טובים להביא את התארים, מה שייחד את הפועל פ"ת ההיא. היום הכסף מדבר, וזה לא שאין כישרון, אבל כשאתה קונה אותו הוא הרבה פחות מחויב ממה שגדל אצלך בבית, וכשמדובר במועדונים שלא "זכו" לבעלים עשיר, הוא ישקיע בשחקן ובגיל מסוים ימכור אותו למרבה במחיר, "אז לא היו עוברים, מי חשב על זה בכלל". בנוסף הדגיש כי אחת הבעיות בנבחרת היא שלא נותנים בקבוצות מספיק קרדיט לשחקן הישראלי, אלא משקיעים בכישרון מחו"ל על חשבונו. נקודה למחשבה למקבלי ההחלטות.

יותר רגש ותשוקה. נבחרת ישראל בשנותיה המוצלחות (YNETׂ)

האדם לפני השחקן

אבל בסופו של דבר, אלו האנשים סביב הכדורגל, "אלה היו אנשים שונים, המדינה כולה הייתה שונה", סיפר זאביק, ונתן את דוגמת המאמן, "היום מאמן הוא מנהל עבודה, יש לו עוזר, מאמן שוערים, שני אנליסטים.. אז המאמן היה הכל". השחקנים היו לומדים מהמאמן איך לשחק כדורגל, אבל קודם כל, ולפני הכל, מאמן היה צריך להוות דוגמה כאדם, כך היה בתקופתו כמאמן בנבחרות הצעירות: "הייתי מבקש אישור מבתי הספר, לא עניינו אותי ציונים, עניין אותי נוכחות, התנהגות והופעה, וכולם ידעו שמי שלא ילמד לא יהיה בנבחרת". ואצל זאביק, הנבחרת שעלתה לטורניר גמר אליפות אירופה, הייתה צריכה להתגייס בזמן האליפות, זאביק דאג שכולם יתגייסו ביחד, "אין דבר כזה לייצג את המדינה ולא לעשות צבא", אולי נשמע קשוח, אבל כך צריך להיות, היום מתנים את ה"ההסכם" הזה כשנוח ובעיקר מכס"תחים כשלא.

התמונות שבאלבום

כאשר הקלטנו את הפרק עם זאביק, הבנו מה פספסנו, הדור שלנו שכל-כך אוהב כדורגל, אבל אמיתי, מהלב והנשמה, מה שסיפרו לנו שהיה פה פעם, ובטוחים שזה מה שאנחנו רואים היום. התשוקה של זאביק הייתה מרגשת, למרות שעבר דורות של כשרונות, ולא מעט סוגי שחקנים, עדיין מספר בכמיהה על המגרשים הישנים בפ"ת שהיו הכל עבורו, ועבור כל מי שאהב ספורט בעיר, ובישראל כולה. אומנם חרגנו עם פרק של כמעט שעה וחצי, אבל יכולנו לדבר עוד שעות על התקופה ההיא. יום לאחר ההקלטה, שלח לי זאביק תמונה שלו ושל "ראש הזהב" עולים למאבק אווירי – "דרבי במגרש הפועל ברחוב אברבנל, 1961" (התמונה הראשית), התמונה סיפרה את כל הסיפור, מהתמונות הצהובות, התמימות שאומרות הכל, מהתמונות שצועקות, "זה מה שהיה לנו, ולא היינו צריכים יותר", ההתעסקות הייתה רק על מה אתה מביא למגרש, לא הסטורי של הנעליים שקנית, ולא התספורת המתוחכמת שעשית, רק הכדור, הלב והנשמה.

אתם מוזמנים להאזין לפרק 29 בפודקאסט "היום לפני" עם זאביק זלצר:

6 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עקבו אחרינו

פרקים אחרונים

הכל מהשנה האחרונה


Warning: Undefined array key "icon" in /home/customer/www/kaduregel.com/public_html/wp-content/plugins/elementor/includes/widgets/icon-box.php on line 695

שתף

דילוג לתוכן