חולה על כדורגל - המגזין

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

בין ויניסיוס למנור: על שילוב כישרונות מקומיים, רכישת זרים ומה שביניהם

ה-28.5.22, גמר ליגת האלופות בסטאד דה פראנס – אחרי 58 דקות של גמר די חד צדדי לטובת המרזיסיידרס, פדריקו ואלוורדה יורה כדור רוחב שחותך את ההגנה של ליברפול, ושם, מחכה ויניסיוס ג'וניור שדוחק מקרוב את השער שעתיד להיות גם שער הניצחון של הגמר. רוב חגיגותיו של הברזילאי הצעיר, שלא נאמר כולן, מלוות באקט שגורם לאוהדי הכדורגל להתרגש יותר מכל: נשיקת הסמל, פעולה פשוטה שמעבירה מסר חד משמעי – אני אוהב את המועדון בו אני נמצא ומחובר אליו. 

הקיצוני הנהדר של הבלאנקוס לא גדל במדריד, לא ישב באולטראס סור והגיוני לשער כי כף רגלו לא דרכה בברנבאו עד השלב שהוחתם בקבוצה, אך עם זאת מגיע אבל די גדול, הכוכב הברזילאי התבטא לא פעם על החיבור למועדון – על החלום ללבוש את החולצה הלבנה ולייצג את ריאל מדריד, חלום שבער בו עוד אי שם בילדותו בריו דה ז'ניירו. החיבור למועדון, לסמל ולקבוצה בלתי ניתן לקנייה, מדובר במן תכונה שלרוב בנויה בתוך השחקן ולעיתים, נרכשת עם הזמן וצומחת אצל השחקן במהלך ההתאקלמות החברתית והמקצועית שלו במועדון. 

משחק בשביל הסמל. וינסיוס ג'וניור (icururupu.com.br)

רילוקיישן חד למזרח התיכון והנה, אנו בארץ הקודש. לצערנו לא קיימת אצלנו איזו ריאל מדריד כזאת, או באיירן מינכן, או יודעים מה? אפילו ליון. אפשר להודות באמת ולהניח שילדים מעבר לים לא חולמים בשנתם על שער באיצטדיון הי"א ונשיקה על הסמל של מכבי חיפה, או על של מכבי תל אביב, גם לא על ההוא של נס ציונה, סליחה אם ניפצתי תיאוריה.

ההכרה באמת הביאה אותי למסקנה ברורה – הרוב המכריע של הזרים שנוחתים אצלנו לא מצליחים ולא מצדיקים את סכומי העתק המבוזבזים עליהם, מסיבה פשוטה: אין חיבור למועדון – אין תשוקה, וכשהתשוקה לוקה בחסר, אפשר להגיד בבטחה, גם היכולת. 

מעונת 2016-17 עד סיום העונה החולפת שותפו במכבי תל אביב לא פחות מ-28 שחקנים זרים: סושיץ, מרסלו, ראמון, באבין, בטוקיו ועוד אין ספור שמות שהגיעו כהבטחות ושמות נוצצים, אך היום את רובם, אנו כלל לא זוכרים. הצהובים לא היחידים ואותם זרים שממשיכים לנהור לכותלי הכדורגל הישראלי, יוצרים עומסים בסגלי הקבוצות, המשכורות שמשולמות עליהם מחייבות דקות משחק וכך, בהמון מקרים אלו שנפגעים הם שחקנים צעירים ישראלים, תוצרת הבית. אז נכון, לעיתים אנו זוכים בדמויות כמו ג'ובאני רוסו, מיגל ויטור, קרלוס צ'קאנה ופדרו גלבאן, אפילו וינסנט אניימה ויעקובו איגביני מזכירים אותנו לטובה, אך לצערנו או לשמחתנו, מדובר במיעוט מוחלט שהצליח לייצר חיבור לתרבות, לכדורגל ולמועדונים הישראליים. 

בשבועות האחרונים מרגישים ניחוחות של שינוי חיובי בכדורגל שלנו, מן תקווה שמבשרת על הבנה ששילוב צעירים תוצרת מקומית יכולה ואף צריכה להועיל יותר מרכישת זרים מבחוץ. לאט ובזהירות שמות כמו אוסקר גלוך, אל-ים קנצwפולסקי, איליי מדמון, רוי רביבו, סתיו למקין ועוד רבים אחרים נכנסים לתודעה, רשימת שחקנים שהגיעו למעמד סגנות אליפות אירופה לנוער והיו מספיק מוכשרים להוות יריב ראוי ובנוסף לנצח את השמות המבטיחים והמוכשרים ביותר בכדורגל בגילם. 

מנור סולומון, דורון ליינדר, ליאל עבדה, עדן קארצב, תאי בריבו, מחמוד ג'אבר ועומרי גאנדלמן הם שבעה שחקנים צעירים ששותפו במשחקים האחרונים של הנבחרת הבוגרת, נתון מעודד שלא היה כמותו המון זמן. לנו, לאוהבי ואוהדי הכדורגל הישראלי, נותר לקוות שאותם צעירים עם חיבור מובנה למועדונים בהם גדלו, יקבלו זמן, ביטחון ובמה בקבוצות הבוגרות וכך – פריצתם בכדורגל הישראלי לא תתעכב, יציאתם לאירופה תוקדם, הפוטנציאל ימומש מהר יותר וכתוצאה מכך, נראה את הכדורגל שלנו הולך ומשתבח

הסתדר גם מול אשרף חאקימי. מנור סולומון (mediareferee)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן