חולה על כדורגל - המגזין

בן 39, נשוי פלוס 2, ירושלמי מבטן ומלידה. כותב ומדבר על כדורגל. מאמן בכדורגל הישראלי מעל ל-16 שנה. בקיצור, חולה על כדורגל.

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

תראו אותו: הסיפור המדהים של רום נזרי, הילד מאתלטיקו מדריד

נזרי (עומד שני מימין) עם קבוצת CADETE B בעונת 2013/14 (אלבום משפחתי)
איך זה מרגיש להגיע בגיל צעיר לאחת מהאקדמיות הטובות בעולם, להיות שם בין השחקנים המובילים בשנתון, לחזור לישראל בגלל הצבא, לחתום בקבוצה מליגת העל, להיקלע שם לתקלות הזויות מצד המועדון ובמקביל הגבלות של צה"ל לאפשר לו להתאמן ולשחק? תשאלו את רום נזרי, הוא יספר לכם

הסיפור של רום נזרי הוא סיפור שמתחיל קסום, קסום מאוד יש לומר, אבל 13 שנים אחרי שהחל, הוא נמצא במקום אחר לחלוטין, במקום לא נעים בכלל. נזרי הגיע בגיל 11 בלבד לספרד וכבר שנה לאחר מכן הגיע לאקדמיה של אתלטיקו מדריד, שם שיחק עד גיל 19. היום, כשהוא בן 24, נזרי נמצא בנקודה הנמוכה ביותר בקריירה שלו – ללא קבוצה ולאחר שבשנים האחרונות סבל מספר פעמים מחוסר מזל משווע, מעוולות שונות וגם מקבלת החלטות פחות טובות, אבל הוא לא מתכוון לוותר על החלום הגדול שלו – להיות שחקן מקצועני ואם אפשר שזה יקרה דווקא במועדון בו שיחק בגיל 10 למשך שנה בלבד, אבל מועדון שיקר לליבו עד מאוד. בואו נתחיל.

ההתחלה בישראל

נזרי נולד בינואר 1998 בראשון לציון והחל לשחק כדורגל בהפועל המקומית רק בגיל 9. כשנה לאחר מכן עבר לשחק בבית"ר ירושלים של ארקדי גאידמק, בתקופה שעוד לפני שזה הפסיד בבחירות לעיריית ירושלים ושעוד השקיע כסף במחלקת הנוער שם. היה שווה אז להגיע למחלקת הנוער של בית"ר. כזכור, לאחר המפלה בבחירות, גאידמק הפסיק לשפוך כספים בבית"ר ומהר מאוד בית וגן הפך קרקע מאוד לא מומלצת לפיתוח שחקנים צעירים. אולי בעידן ברק אברמוב זה ישתנה, לפחות ע"פ מסיבת העיתונאים הראשונה שלו כבעלים. אבל זה נושא כבר לכתבה אחרת.

 

נזרי בגיל 10 במתחם האימונים של בית"ר ירושלים בבית וגן (אלבום משפחתי)

חזרה ל-2008. בעונה ששיחק בבית"ר, מיגל רובינשטיין, מאמן וסקאוט ישראלי-ספרדי, שבמשך שנים רבות עבד בציר ישראל-ספרד והיה בעל קשר עסקי עם ריאל ויאדוליד, צד את נזרי במהלך מחנה אימונים למחוננים שהוא ערך במכון וינגייט. למרות גילו הצעיר של נזרי, רובינשטיין התרשם והיה מנדנד לאימו בכדי שתסכים לשלוח אותו לספרד למבחנים של שבועיים. לאחריהם לא היה ספק לספרדים כי הם רוצים אותו בכל מחיר. משם הסיפור הספרדי שלנו מתחיל והחלק הטוב של הסיפור שלנו.

הכתבה הראשונה על רום (אלבום פרטי)

ספרד טובה לנו

בעונה הראשונה שלו בספרד, נזרי שיחק בקבוצת סיה פאלנסיה (Cia Palencia). קבוצה קטנה אמנם, אך גם לקבוצה קטנה בספרד יש אקדמיה שבישראל היו מאוד גאים בה. נזרי קיבל את כל המעטפת, מהיבטים מקצועיים ועד לפרטים הכי קטנים. בכל זאת מדובר על ילד בגיל 11 במדינה זרה. יחד עם זאת, האתגר הראשוני היה בכלל לא קשור למקצועי.

יצא לאתלטיקו מדריד בגיל צעיר מאוד (אלבום פרטי)

תחשבו על ילד בגיל הזה שצריך לעזוב את כל המוכר והאהוב, את המשפחה, את החברים, את ביה"ס ולעזוב למדינה אחרת. לא פשוט בכלל, לכן מובן לגמרי שהאתגר קודם כל היה מנטלי. המעבר לא היה קל, לאף אחד. לא לרום ולא למשפחה. בכל פעם מישהו אחר היה נמצא אתו. פעם האמא, פעם האבא ופעם האח הגדול.

אביו של נזרי ליווה אותו במשך השבועיים הראשונים בספרד, אבל לאחר מכן רום הילד היה צריך להישאר לבד. כשאמא שלו הגיעה לראשונה לבקר אותו ההתרגשות הייתה בשיאה. של כולם. האמא מספרת היום: "כמעט החזרנו אותו איתנו הביתה באותו הלילה של הטיסה, אבל אחרי שחזרנו הוא נרגע ועשה עונה פשוט פנטסטית, שסללה את דרכו לאחד המועדונים הגדולים בעולם."

אין כמו אמא. נזרי ואמו בביקור שלה במדריד (קרדיט: אלבום פרטי)

ואכן, לצד האתגר המנטלי, בצד המקצועי נזרי פרח. הוא היה לב הקבוצה ושלט בקישור. נזרי הוא קשר עם רגל שמאל שיכול לשחק בכל העמדות בקישור, אך יכול לשחק גם בכנף וגם כמגן. עדות ליכולות המגוונות שיש לו ולדרישות ולאימונים בספרד. עם פאלנסיה הוא זכה באליפות העיר, אליפות המחוז ואליפות קט רגל. הוא היה בורג מרכזי בהובלת הקבוצה יחד עם חברו הטוב ובלם הקבוצה, מנואל הרננדו ריאול. שניהם נבחרו לייצג את מחוז קסטייה ולאון (מחוז שמונה כ-2.5 מיליון תושבים, שם יש אלפי שחקני כדורגל מ-18 ערים שונות). כאמור, הם זכו באליפות המחוז, הטורניר היוקרתי ביותר לילדים. שם צדו את נזרי סקאוטים מאתלטיקו מדריד.

ערכתי שיחה עם רובינשטיין השבוע לגבי נזרי. למרות שעבר זמן רב מאז שראה את הילד, הוא ידע טוב מאוד להגיד לי שנזרי "הצליח בפאלנסיה בצורה בלתי רגילה והרשים מאוד בטורניר אליפות המחוז. הוא נבחר גם לנבחרת המחוז, דבר שלא מה בכך. לאחר כשנה, הוא עבר לאתלטיקו מדריד ומאז נותק הקשר."

נזרי (עומד שלישי מימין) וריאול (עומד רביעי מימין) נבחרו לשחקנים המצטיינים בטורניר המחוזי (אלבום משפחתי)

שחקן אתלטיקו מדריד

בעונת 2010/11, העונה השנייה שלו בספרד ובגיל 12.5 בלבד נזרי כבר היה שחקן אתלטיקו מדריד. חברו מאנו הלך דווקא ליריבה העירונית, ריאל. דרך אגב, מאנו שיחק בקבוצות הנערים והנוער של ריאל ובקאסטייה, קבוצת הבת שלה. בעונה שעברה הוא עבר בהעברה חופשית לטונדלה מהליגה הראשונה בפורטוגל, עימה ירד ליגה.

תקופה יפה. נזרי באתלטיקו (קרדיט: אלבום פרטי)

אך למרות שגם לפלאנסיה אקדמיה נהדרת, אתלטיקו מדריד זו כבר רמה אחרת לחלוטין. למועדון 5 קמפוסים ובכל קמפוס 10 מגרשים. באקדמיה נמצא צוות מאמנים רחב ואדיר, המתקנים ברמה הגבוהה ביותר ביבשת וכל ילד מקבל את כל הכלים להצלחה ויש כזו. אתלטיקו מייצאת שחקני על לכדורגל האירופי וגם עושה על זה לא מעט כסף. נכון ל-2021 ומאז 2010, הקולצ'ונרוס הם המועדון השני עם ההכנסה הגבוהה ביותר ממכירת שחקני בית – 214.25 מיליון אירו. בקיץ 2019 היא מכרה את לוקה הרננדס לבאיירן מינכן ב-80 מיליון אירו ושנה לאחר מכן, את תומאס פארטיי לארסנל ב-50 מיליון (לשחקן השלישי הגדול שיצא משם נגיע ממש עוד מעט). באותה תקופה, רק אייאקס (247.755 מיליון) הכניסה יותר כסף ממכירת שחקנים שגדלו אצלה במועדון.

80 מיליון אירו שילמה באיירן מינכן לאתלטיקו מדריד עבור החתמתו של לוקאס הרננדס (האתר הרשמי של באיירן מינכן)

המעטפת המקצועית שנזרי קיבל שם הייתה אדירה, אך גם היחס האנושי שקיבל היה לעילא ולעילא. המאמנים שם מתייחסים לשחקנים כמו לילדים שלהם ומתייחסים לכולם שווה בשווה. ההורים (הביולוגיים) של הילדים יושבים בברים ועל ספסלים בזמן האימון בכדי שיהנו גם הם מהחוויה של להפקיד את הדבר היקר ביותר בחיים שלהם בידי המועדון. במתחם האימונים המפואר הכול ירוק ופסטורלי, הסביבה הטובה, הבטוחה והנעימה ביותר שאפשר לקיים. הכול מוכן להצלחה וכך כמובן קורה. הצלחה אינה מקרית. נכון, היא גם תולדה של כסף וככל שיש לך יותר אמצעים אז יותר קל לך להגיע לתוצאות, אך צריך יחד עם זה גם ניהול נכון, תרבות ארגונית גבוהה וגם להקנות ערכים טובים. אין ספק שבאתלטיקו יודעים לעשות את העבודה. התוצאות בשטח מראים זאת.

להתאמן לצד מי שיהפוך לעוגן של גווארדיולה

באתלטיקו באותה תקופה גדל שחקן שהיום הוא אחת מהחוליות המרכזיות במכונה שבנה פפ גווארדיולה במנצ'סטר סיטירודרי. הקשר הספרדי הגיע לאתלטיקו מדריד בקיץ 2007, בגיל 11, ולמרות שהוא גדול בשנתיים מנזרי, יצא לשניים להתאמן יחד לא מעט פעמים. באתלטיקו מאמינים כי כולם שווים והאימונים היו מעורבבים לעיתים וגם היו מתקיימים לא מעט משחקים פנימיים בין השנתונים השונים. אז כך יצא שרום נזרי מישראל התאמן לצידו של מי שהפך במרוצת השנים לאחד הקשרים האחוריים הטובים בעולם.

רודרי הפך לאחד הקשרים האחוריים הטובים בעולם תחת פפ גווארדיולה (Getty Images)

אותו רודרי שוחרר מאתלטיקו בגיל 17 ועבר לקבוצת הנוער של ויאריאל רק בכדי לחזור 5 שנים מאוחר יותר תמורת 20 מיליון אירו. אבל אל תדאגו לאתלטיקו, היא עשתה רווח יפה מאוד על הקשר הספרדי כאשר מכרה אותו אחרי שנה בלבד, בקיץ 2019, ב-62.70 מיליון אירו. רווח יפה, לא? דרך אגב, אותו קיץ, היה הקיץ שבו אתלטיקו הכניסה את סכום הכסף הגדול ביותר בהיסטוריה שלה ממכירת שחקנים. מלבד רודרי והרננדס, באותו חלון היא גם מכרה את אנטואן גריזמן לברצלונה תמורת 120 מיליון אירו (עסקה שממש לא הצדיקה את המחיר, אבל זה לכתבה על הכישלון המקצועי, הניהולי והכלכלי של ברתמיאו בבארסה) ואת גלסון מרטינס למונאקו תמורת 30 מיליון. סכום של 309 מיליון אירו נכנס לקופת המועדון באותו קיץ. יפה מאוד, לא?

נקודת המפנה שהפכה את כל הסיפור

באתלטיקו נזרי שיחק בעיקר בכנף שמאל ומתחת לחלוץ והיה כובש לא מעט שערים משם ומייצר מצבי הבקעה רבים. לטענת המשפחה באתלטיקו תלו תקוות רבות בבן המוכשר. מבחינתם, נזרי היה מיועד לקבוצת הבוגרים של המועדון. הוא שיחק שם 6 עונות כשבכל אחת מהן הוא משתדרג יותר ויותר, אך דווקא בנקודה שבא נראה שהסיפור הזה הולך רק בכיוון אחד, כיוון מושלם של הגשמת חלום, זה שבשבילו ילד בן 11 עוזב את הבית למדינה חדשה וחיים שלמים של משפחה נהפכים מקצה לקצה, דווקא שם הכול החל להידרדר. בתחילת העונה השביעית שלו באתלטיקו החל הסיפור להשתבש.

נזרי בדרך להגשמת החלום (אלבום משפחתי)

בקיץ 2017 העונש של פיפ"א הטילה על שתי הקבוצות הגדולות של מדריד נכנס לתוקפו – הן לא יכלו לרשום שחקנים חדשים בשני מועדים של חלון ההעברות. אתלטיקו וריאל עברו על חוקי פיפ"א להחתמת שחקנים מתחת לגיל 18 ובנוסף קיבלו גם קנס כספי, אבל הקנס היה לא משמעותי, איסור החתמת השחקנים היה הרבה יותר בעייתי מבחינתם.

נזרי כבר היה אמור להתחיל את עונתו השביעית באתלטיקו כאמור, אבל העונש מנע ממנו להיות לשחק בקבוצה. הוא היה צריך להירשם מחדש, אך הדבר לא היה אפשרי עקב העונש. במועדון פנו לפיפ"א בבקשה מיוחדת שתיתן לנזרי אישור מיוחד להתאמן עם ביטוח פרטי עד שימלאו לו 18, אך הם נענו בשלילה. הוא הושאל לקבוצת אלקובנדס לוויט (Alcobendas Levitt CF), שמשחקת בליגה הראשונה לנוער, בה משחקות כמובן גם אתלטיקו וריאל. למרות קשיי התאקלמות בהתחלה, נזרי הצליח להיות שחקן הרכב ושיחק ברוב המשחקים. גם שם זכה להתאמן תחת עיניהם המפקחות של לא פחות מ-5 מאמנים באימון אחד. כן, התנאים לשחקן צעיר בספרד הם לא רעים בכלל. שוב, כמו שנכתב קודם, הצלחה היא לא דבר מקרי. היא תולדה של תהליך והשקעה.

נזרי (יושב שלישי משמאל) באלקובנדס לוויט (אלבום משפחתי)

צה"ל

בקיץ 2019 נאלץ נזרי לחזור לישראל בכדי להתגייס לצה"ל. כאן הסיפור ממשיך להסתבך. במשפחת נזרי חשבו כי יוכלו לקבל שירות מקל ואף פתרון שיעזור לו לחזור לשחק בספרד, אך כל הניסיונות להשיג אישור שכזה כשלו. לנזרי לא הייתה ברירה והוא היה חייב להתגייס. במשפחה לא חשבו להוציא פטור מהצבא. הילד התגייס.

נזרי נבחן במשך כחודש ימים אצל ניר קלינגר בהפועל חיפה. קלינגר התלהב ממנו ומהכישרון שלו, אך צה"ל לא איפשר לו לקבל תפקיד בכדי שיתאמן בבוקר. הוא נותר ללא קבוצה.

ליגת העל לא זוהרת בכלל

עונה לאחר מכן, כשהוא בגיל 21, נזרי יצא עם הפועל חדרה למחנה אימונים בחו"ל. בסוף אוגוסט נחתם החוזה בין הצדדים, אך הקבוצה לא משכה בזמן את הכרטיס שלו מאתלטיקו וחלון ההעברות נסגר. מתי השחרור המיוחל הגיע? רק ב-13 בינואר 2020. כן, לאחר כמעט חצי שנה שנזרי בקבוצה. המשמעות הייתה שהוא לא היה רשאי לשחק, אלא רק להשתתף באימונים.

הרשים והוחתם בקבוצה. נזרי (עומד שני מימין) במחנה האימונים של הפועל חדרה בחו"ל (מועדון הכדרוגל הפועל חדרה)

חדרה סיימה בסופו של דבר את העונה סדרה במקום ה-8 ונכנסה לפלייאוף התחתון, אבל אז הגיעה הקורונה ועצרה את העולם. כל העולם התהפך. הצבא לא איפשר לרום להתאמן ולשחק והכל כבר היה סגור.

לנזרי (עומד שני משמאל) היה טוב בחדרה (מועדון הכדורגל של הפועל חדרה)

ברדה התלהב

באותו קיץ, אליניב ברדה זימן את נזרי להתאמן עם הפועל ב"ש. נזרי התאמן עם הקבוצה במשך שבוע. באותו קיץ, אלונה ברקת בדיוק הודיעה כי היא מורידה הילוך בכל מה שקשור לניהול והמעורבות הקבוצה. תקציב הקבוצה ירד דרסטית ובנוסף לכך לברדה כבר היו 7 קשרים בסגל. לא תרמה גם העובדה שהצבא עדיין הכביד ולא אישר לצאת לאימונים.

ברדה כאמור התרשם ממנו ואף אמר עליו אז: "אם אני אומר שהוא לא שחקן פשוט מצוין זה יהיה שקר. יש לו המון מה לתת – הגנה, התקפה, משחק ראש. הוא עושה אפס טעויות ולא מאבד כדורים, יש לו פתרון בכל מצב. הוא יצירתי וחד. הוא יכול להשתלב בכל קבוצה." במשחק אימון אחד עם ב"ש, נזרי כבש 2 שערים למרות שתפקד כקשר אחורי. פניתי לברדה השבוע ובין ההכנות הקדחתניות שלו לקראת משחק הגומלין החשוב של ב"ש מול קראיובה בפלייאוף העלייה לשלב הבתים של הקונפרנס ליג הוא אישר לי את הפרטים. ברדה אף הוסיף: "רום שחקן טוב, טכני, שמאלי, חזק ואגרסיבי." דרך אגב, גם בעונה שעברה, כשרוני לוי היה המאמן בבירת הנגב, ברדה הזמין את נזרי למשחק אימון בכדי שלוי יתרשם ממנו והאחרון אמר לו שישחק בקבוצה היריבה. המאמן החליט לא להחתים אותו.

אז מה עכשיו?

רצף אירועים הזוי בנוסף למגיפה עולמית גרמו לסיפור הזה להגיע לאן שהוא היום ובסוף, צריך לזכור שמאחורי כל שחקן או ספורטאי, עומד בן אדם שעובר חוויות בחיים. חלקן טובות וחיוביות, אך חלקן גם פחות והחוויה של נזרי לא הייתה ועדיין לא פשוטה בכלל. הסיפור של רום נזרי הוא סיפור שהחל כמו סיפור מהאגדות, אך באיזשהו שלב החל להידרדר. בסיפור הזה יש הכול – הרבה קסם, תקווה ויוקרה, אך גם לא מעט חוסר מזל ויחד עם סיפורי כדורגל ישראלי טיפוסיים וגם החלטות שהיו יכולות להיעשות אחרת (מצד כולם), קיבלתם סיפור שיש בו הכול.

מצליח לשמור על אופטימיות למרות מה שקרה. נזרי (קרדיט: אלבום פרטי)

אבל הסיפור הזה עדיין אינו נגמר ולא נחתם סופית. רחוק מכך. במרכזו של הסיפור עומד אדם צעיר עם חלום גדול להיות שחקן מקצועני ונוכח כל המהמורות שבדרך, זה לא קרה עדיין. זה לא יהיה קל וכלל לא פשוט, אבל בהחלט שזה אפשרי וכמו כל סיפור מהאגדות, הסוף הטוב תמיד בא לאחר שהגיבור הראשי נופל לבור. הגיבור בסיפור הזה עובד מאוד קשה בכל יום, גם כשהוא ללא קבוצה הוא עובד על כר הדשא, בחדר הכושר ועל חול הים. הוא חולם להצליח ואם אפשר גם להגיע למועדון היקר לו מכל אז מה טוב. ולא, למרות שאתלטיקו מדריד הייתה לו בית במשך שליש מחייו, בלב תופסת לו מקום הרבה יותר גדול קבוצה אחרת. זו שלובשת צהוב-שחור, זו שהוא כבר זכה ללבוש את המדים שלה בעבר.

אז האם לסיפור הזה באמת יהיה גם סוף מהאגדות? זה רק הזמן יגיד לנו.

בנוי כמו שחקן אירופאי אמיתי (מועדון הכדורגל הפועל חדרה)

תגובה אחת

  1. באמת סיפור אגדה מרגש ונוגע ללב, בעיקר: כשמדובר בשחקן כול-כך מוכשר, שלדעתי: המזל לא שיחק לו, ואני חושב שהכי מפחיד זה שכישרון גדול לא מצליח להגיע לידי מימוש, כי אז זה משהו שפחות או יותר: רודף אותך כול החיים!

    זה בדיוק כמו בסרט: "המעגל", שהדמות הראשית אומרת שהיא הכי מפחדת מפוטנציאל בלתי-ממומש, כי לא מעט אנשים נופלים למצב גורלי כזה!

    כמה הוא ייתרם לבית"ר, ועוד: במצב כיום?
    לי נראה שכמה שהשחקן הזה בתקופה לא טובה – הוא הרבה יותר יכול לעזור לבית"ר ממה שבית"ר יכולה לעזור לו.
    הצעירים של בית"ר יכולים יותר לעזור לו ממה שהשחקנים המבוגרים והאדישים שיש לנו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן