חולה על כדורגל - המגזין
כישרון נשכח משנתון 99, חולה על כדורגל מאז גיל 7 וסטודנט בזמני הפנוי. משתדל לתת מקום גם לסוגיות שמחוץ לכר הדשא. מחכה ליום שבו לא נופתע מהצלחה ישראלית: אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום. חפשו אותי באינסטגרם regelhazahav ובטוויטר @Tomer_Atir

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

יש אליפות! ועכשיו מה? סיכום העונה של ברצלונה

מנסים לחגוג אליפות. שחקני ברצלונה (קרדיט: @FCBarcelona)
ברצלונה אלופה בפעם ה-27, ארבעה מחזורים לסיום העונה. תומר עתיר, אוהד הקבוצה, לא התאפק והתחיל בשלב הסיכומים: על ההשראה שפפ סיפק לצ'אבי, התלכיד הקבוצתי המנצח, חשיבות משחק ההגנה, העתיד המבטיח ותהיות לגבי חלקים מחוליית ההתקפה. ואיך אתם מסכמים?

תם הטקס. זאת אומרת, הוא לא התחיל. אוהדי אספניול קטעו את החגיגות, אבל ברצלונה אלופת ספרד בפעם ה-27, והראשונה מאז 2019. ויש לא מעט מה לומר על האליפות הזאת: קשה ויפה, ראויה ומעוררת תהיות. הנה כמה נקודות למחשבה.

המערך

זה התחיל מאילוצים, והפך לבחירה. לקראת סוף העונה, כשכמעט כל השחקנים הבכירים (למעט דמבלה) היו בריאים, ה-11 של צ'אבי התייצבו. טר שטגן נעל את השער, רביעיית BACK לפניו, בוסקטס-פדרי-פרנקי בקישור, וגאבי ש"מזייף" כשותף של לבנדובסקי וראפיניה להתקפה. מזייף, כי זה לא היה 4-3-3 קלאסי. אולי בהגנה כן. אבל בהתקפה, הכל השתנה.

ה-11 של צ'אבי. חידוש בברצלונה (קרדיט: @FCBarcelona)

הניידות של גאבי ותפקידו המקורי במרכז המגרש איפשרו לו להתמקד בכניסה לאמצע, והשאירו את הקו לבאלדה. הקשר יצר יתרון מספרי שסייע להנעת הכדור; המגן הפך לקיצוני של ממש, לעתים השחקן הקדמי ביותר בבילד אפ של ההתקפה. זה התאזן עם קונדה, בלם טבעי שהוסט לעמדת המגן, ותמך פחות בהתקפה כדי ליצור שלישייה אחורית.

המהירות המסחררת של באלדה משמאל, והטאץ' הברזילאי של ראפיניה מימין, היו הבסיס למשחק האגפים של ברצלונה בחצי השני של העונה. זאת הייתה התאמה נפלאה של צ'אבי, בהתחשב במצב הסגל (מגן ימני חסר, אלבה מזדקן, פאטי ופראן לא הצליחו להחזיק אגף). יחד עם 4 קשרים שיכולים להכניס כדור מסוכן לחיתוכים לרחבה בכל רגע, זאת שיטה עם פוטנציאל יצירתי ענק, שאולי מזכירה קצת את תבנית המשחק שהמנטור פפ פיתח העונה בסיטי (עוד בנושא צ'אבי ופפ כאן).

במשחק האליפות מול אספניול ראינו כמה טוב זה עובד. באלדה – פריצת השנה, תרתי משמע – כבר היה עם שער ובישול לפני הדקה ה-20. שרק ימשיך כך.


בפרק ה-33 של יורוטריפ סיכמנו את האליפות של ברצלונה ודיברנו על המצטיינים שלה, העבודה של צ'אבי ועל שאלת חזרת ליאו מסי – האם זה טוב מקצועית לקבוצה? מוזמנים להאזין:


הקבוצה

בואו נעשה תרגיל מחשבתי קטן. אם היו שואלים אתכם מי שחקן העונה, מה הייתה התשובה? לבנדובסקי בגלל השערים? הפולני החמיץ לא מעט ונחלש מאוד בחצי השני. פדרי בגלל הקסם? ניצחו "מכוער" גם בלעדיו. דה יונג? ההולנדי הצדיק לפרקים את הציפיות איתן הגיע מאייאקס, אבל חסרים לו מספרים. אראוחו וטר שטגן? כאילו אפשר להחליט מי היה חשוב יותר להגנה.

זאת הייתה אליפות של קבוצה. היא לא רשומה על שם אף שחקן. אפילו פרנק קסייה הבקיע שער ניצחון בקלאסיקו: כל אחד תרם את חלקו. ב-NBA התקשו בבחירה לשחקן החודש במזרח בינואר 2015, אז נתנו אותו לחמישייה של אטלנטה שרשמה חודש מושלם במאזן 17:0, הטוב בהיסטוריית הליגה. אולי גם כאן נדרש פרס קבוצתי.

שחקני ברצלונה חוגגים. אליפות של קבוצה (קרדיט: @FCBarcelona)
ההגנה

אמנם קשה לבחור שחקן מצטיין, אך אין ספק מי החולייה החזקה של ברצלונה העונה. איך יהיה ספק, כשהקבוצה סופגת 13 שערים ב-34 משחקים, ושומרת על שער נקי 25 פעמים?

זאת לא הייתה אליפות סטנדרטית של ברצלונה. לא התקפה סוחפת (פחות מ-2 שערים למשחק בליגה, לראשונה בעונת אליפות מאז 2005) ולא קישור מבריק: הפעם הגנה דינמית ומהירה נתנה את הטון. שיתוף הפעולה שהתפתח בין הבלמים קונדה, אראוחו וכריסטנסן שיתק את היריבות, ומאחוריהם כגיבוי ניצב טר שטגן ששב ליכולתו המוכרת. מי יכול עליהם?

הצרפתי נהיה סותם חורים בלית ברירה, אך הסתגל היטב. האורוגוואי היה המנהיג של הקבוצה, ובנחישות אינסופית הגן בגופו על השער. הדני הביא איתו שקט וניסיון מאנגליה. מישהו זוכר בכלל שפיקה פתח העונה במחשבה (שנותרה מחשבה) שיישאר הבלם המוביל? בקאמפ נואו לא מתגעגעים.

מנהיג. אראוחו והשיער הצבוע בלאוגרנה (קרדיט: @FCBarcelona)

כמה ההגנה ההיסטורית הזאת חשובה לברצלונה? מספיק היה להביט בזעם של טר שטגן על חבריו, כשאלו חדלו מלשחק בגארבג' טיים נגד אספניול ואפשרו ליריבה העירונית להכניעו פעמיים. חבל. אבל רוב העונה זאת הייתה הגנה מושלמת. זאת אליפות של 1-0, תוצאה בה ברצלונה ניצחה 11 פעמים. זה לא היה מתאפשר בלי הגנת הברזל של צ'אבי. זאת אליפות שהביאה ההגנה.

העתיד

מכל שחקני הסגל של ברצלונה, רק 2 שחקנים משמעותיים לא רלוונטיים לטווח הרחוק: בוסקטס שעוזב, ולבנדובסקי הקשיש. זה אומר שלברצלונה יש חוץ מהם עוד 11 שחקנים, צעירים יחסית, ששיחקו העונה יותר דקות מג'ורדי אלבה. לקבוצה יש בסיס נפלא להמשיך ולרוץ איתו לשנים קדימה.

טר שטגן בשער, 31, נכנס לשלב בקריירה בו שוערים משתבחים. בשיא הקריירה נמצאים ואליו נכנסים קונדה, אראוחו, ראפיניה, דמבלה, דה יונג וכריסטנסן. כולם בגילאים 24-27. ואז מגיעים היהלומים שבכתר, באלדה, גאבי ופדרי – כולם עוד יכולים לשחק בספרד הצעירה.

יהלום. אלחנדרו באלדה (קרדיט: @FCBarcelona)

התלכיד המשמעותי הזה יכול ללכת ולהתפתח בשנים הבאות למשהו מיוחד. עם התוספות הנכונות (מגן ימני, קשר אחורי, ואם אפשר עוד סקורר אמין), השמיים הם הגבול. מדהים שלקבוצה שעוד יכולה לסיים את העונה עם 97 נקודות ליגה יש כל כך הרבה לאן לגדול.

כמה מחשבות לסיום

כשנחה עליו הרוח, הוא בין הטובים בעולם בתפקידו. כשהיא עוזבת אותו, הוא נראה אבוד. הוא מהיר כמו שד, אולי היחיד בעולם שבאמת יש לו שתי רגליים, ובסך הכל בן 26. אז למה עוסמאן דמבלה עולה ויורד בכושרו כמו אלחנדרו באלדה באגף, ולמה הוא תמיד בכותרות? למה צ'אבי כל כך בונה עליו, ולמה משהו נדמה חסר שם בכל זאת? וינסטון צ'רצ'יל אמר פעם על רוסיה שהיא "חידה, עטופה במסתורין, בתוך אניגמה". מעניין איך הוא היה מתאר את דמבלה. כנראה שגם הצרפתי ישמח לדעת מה צופן לו העתיד.

השאלה הכי גדולה בברצלונה קשורה להמשך דרכו של אנסו פאטי. בגיל 20.5, למספר 10 כבר יש עליות וירידות בקריירה שגם בני גיל כפול משלו לא חוו. הוא פרץ במהירות, הוכתר ככוכב, נפצע והתאושש, קיבל את המספר הסימבולי של הכוכב ומאז די נעלם. הוא עלה מהספסל בלא פחות מ-34 משחקים לאורך העונה. צ'אבי והמועדון אומרים שהם בונים עליו, אבל מבחן התוצאה מעיד אחרת ולאור האילוצים הכלכליים בהחלט אפשר לתהות: האם מספר 10 ימשיך לחפש את דרכו ככזה בברצלונה?

ואף מילה על מסי.

אנסו פאטי. יישאר כ"מספר 10"? (קרדיט: @FCBarcelona)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עקבו אחרינו

פרקים אחרונים

בואו לתמוך בנו

באתר מגזין חולה על כדורגל
החל מ-5$

נדאג להודות לכל תומך באופן אישי (בפודקאסט, בפוסטים, בכתבות המגזין)

דילוג לתוכן