חולה על כדורגל - המגזין
שחר וולפסון, בן 16, גר בכפר יונה ולומד בכיתה יא'. אוהב ספורט וכדורגל בפרט מאז שאני זוכר את עצמי. אוהד מכבי נתניה ומנצ'סטר יונייטד בצער.

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

הקסם שלה: סיכום העונה הסדירה בליגה הלאומית

בני יהודה חוגגת בטבריה (קרדיט: חג'אג' רחאל)
בני יהודה חוגגת בטבריה (קרדיט: חג'אג' רחאל)
משחקים רבים בליגה הם משחקי מומנטום, שבהם מספיק 7 דקות טובות של כדורגל על מנת לנצח בהפרש של שני שערים או אפילו יותר, ושני נצחונות יכולים להעיף אותך למעלה, ולהפך. המשחק לעיתים נעדר טקטיקה ומחשבה ורגעי קסם יכולים לעשות את כל ההבדל. שחר וולפסון מסכם את העונה הסדירה בליגה הלאומית מכין אתכם לישורת האחרונה של העונה

קבוצת העונה הסדירה: בני יהודה, אופי של אלופה

כשבני יהודה ירדה לליגה הלאומית הייתה תחושה שהיא לא תחזור או שיקח לה שנים רבות בכדי לייצב את הספינה.

היא אחת מ-10 הקבוצות המעוטרות ביותר במדינה עם 8 תארים בסה"כ כשהיא זוכה ב-2 גביעים ב-3 שנים בלבד. מצד שני, היא כמעט נכנסה להתפרקות טוטלית כשברק אברמוב עזב לבית"ר ירושלים המפורקת ונשארה לבד.

בעונה שעברה היא לא הייתה רחוקה מלרדת ליגה לולא השתחלות מקרית לפלייאוף העליון במחזור האחרון שהציל אותה ממאבקי תחתית קשים. בפלייאוף חוותה תבוסות משפילות 6-0 ו-7-0 להפועל ומכבי פ"ת.

וזה היה נראה שאוהדי בני יהודה יחכו שנים ארוכות ומתישות עד החזרה לליגת העל או אולי לא לחזור כלל.

העונה עם עומר פרץ על הקווים בני יהודה נראית אחרת. היא משחקת באופן קצבי, כובשת שערים בצבע והכי חשוב: בעלת אופי בדקות הסיום.

היא כבשה העונה 9 פעמים לאחר הדקה ה-90 כשכ-5 מהם היו שערים מכריעים שהביאו לה נק' יקרות וכרגע הפער מהמקום השלישי עומד על 7 נק' ולולא אותם שערים היא לא הייתה איפה שהיא נמצאת.

הסוד הוא כנראה בשחקנים צעירים ומוכשרים בשילוב שחקנים בעלי ניסיון כמו אלירן עטר ומוטי ברשצקי. זה נראה שבני יהודה בדרך הבטוחה לעליית ליגה.

במילים אחרות: קבוצה קלאץ'.

הקבוצה המאכזבת של העונה: הפועל כפר סבא, אין קבוצה ואין קהל

כשהייתי צריך לחשוב על מועמדות לירידה בתחילת העונה, הפועל כפר סבא לא הייתה בראש הרשימה וגם לא בחמישייה הראשונה.

כפר סבא לאט לאט התגלגלה להיות מה שהיא היום, תחילה קבוצת יו-יו בין ליגת העל ללאומית, כמעט ירידה לליגה א' בעונת 17/18, ולבסוף הפיצוץ בין יצחק שום (הבעלים) לקהל מה שיצר את "כפר סבא 1928" שמשחקת כיום בליגה ג'.

למרות שבכפר סבא יש שחקנים בעלי ניסיון בכדורגל הישראלי כמו: חגי גולדנברג, נתנאל דלויה, אור אינברום, יהב אפריאט ועוד, היא בדרך הבטוחה למשחקי המבחן מול קבוצה מליגה א'.

יש לה עוד את האפשרות לברוח משם כשהיא במרחק 3 נק' מסקציה נס ציונה במקום ה-13, אבל ללא קהל, חשק ויכולת יותר טובה מצד השחקנים היא לא תברח לשום מקום ובסופו של יום תמצא את עצמה בליגה א' ואולי, ברגעים אלה אנחנו צופים בסופה של הפועל כפר סבא המקורית ובבניית הפועל כפר סבא החדשה.

יציעים ריקים בלויטה (קרדיט: יניב גונן)
יציעים ריקים בלויטה (קרדיט: יניב גונן)

שחקן העונה הסדירה: גיל יצחק (מכבי קביליו יפו)

גיל יצחק הוא "השחקן האורגינל" של הליגה הלאומית, כל ניסיון להתקדם מעבר לליגה לא צלח במיוחד, המעבר מראשון לציון למכבי חיפה לא הביא אותו לגדולות, ולא היה מקום שגיל יצחק יכול לקרוא לו בית.

גם כשכבש מול איסטנבול בשאקשהיר במוק' הקונרפנס, מכבי נתניה לא הייתה הבית של יצחק, שמצא את עצמו בינואר מועבר להפועל אום אל פאחם.

וגם שם זה לא הלך ובקיץ האחרון חתם במכבי קביליו יפו.

העונה אולי יצחק מצא את הבית והנחלה סוף סוף. ב-29 משחקים הוא כבש 19 שערים מה שמציב אותו בראש רשימת מלך שערי הליגה. יצחק מתחיל לחזור לאיכויות שהראה בראשון לציון במה שהוביל למעבר הגדול למכבי חיפה.

יצחק הוא חיית רחבה, הוא לא צריך לבצע דריבל או לעשות גול יפה, המשוואה אצלו היא לא קשה זה פשוט להיות במקום הנכון, בזמן הנכון.

יכול להיות שגיל יצחק לא צריך את המקום שיוביל אותו לתחנה הבאה, אלא להגיע למקום שאפשר לקרוא לו "בית".

שוער העונה הסדירה: אסף צור (עירוני ק"ש)

סביב אסף צור יש שאלה מאוד מעניינת והשאלה היא: איך זה שהוא לא שוער ראשון בקבוצה בליגת העל? אפילו בפוטבול מנג'ר זכרתי אותו בתור שוער מצוין לקבוצת אמצע טבלה, אבל מנג'ר לחוד ומציאות לחוד.

כשהיה בהפועל רעננה היה מחזיק את הקבוצה בשיניים פעמים רבות במגוון הצלות מרשימות וכשזו התרסקה הייתי בטוח קבוצה בכירה תיקח אותו לספסל שלה או קבוצה בינונית תיקח אותו כשוער ראשון, אך מסתבר שלעומת אנורתוסיס הקפריסאית, לא הייתה קבוצה שבאמת רצתה אותו והוא עבר אליה בהשאלה.

שנתיים מאוחר יותר חזר לארץ ולאחר חודשיים קפצה עליו ק"ש וככל הנראה מצאה את השוער שחיפשה כה זמן רב.

לאחר עזיבתו של דז'יוגאס ברטקוס, שעמד בשער שלה 5 שנים, ק"ש הייתה זקוקה ליורש בין הקורות וצור נכנס בהצלחה רבה לתפקיד. זיווג משמיים? אני לא יודע, אבל עד עכשיו הולך להם מצוין שק"ש ספגה העונה רק 19 שערים (הכי מעט בליגה) ובפער חיובי של 6 נק' מטבריה במקום השלישי.

אסף צור הוא אחד השחקנים החשובים ביותר של ק"ש העונה ואולי גם זה שיצליח להחזיר אותה לליגת העל.

החומה של קריית שמונה (קרדיט: ארז יעקובי)
החומה של קריית שמונה (קרדיט: ארז יעקובי)

מצטיינים נוספים 

בארי אבובאקר (קשר, בני יהודה): למרות עונות לא מוצלחות במיוחד בארץ מצליח בארי העונה לבלוט במדי בני יהודה עם 7 שערים ב-25 הופעות והוא בורג מרכזי בעונה הנהדרת של בני יהודה העונה.

פאדי זידאן (כנף שמאל, מ.ס כפר קאסם): הקיצוני שמאלי של כפר קאסם כבש העונה 8 שערים ב-25 משחקים ונחשב לאחד השחקנים המוכשרים ביותר במגזר הערבי אך הקריירה שלו לא צלחה במיוחד וכרגע המטרה שלו היא ברורה: להשאיר את כפר קאסם בליגה.

והיב חביבאללה (כנף שמאל, עירוני טבריה): חביבאללה נמצא בעונה פשוט נהדרת כשהוא כבר עם 12 שערים ב-28 משחקים וזו עונת השיא שלו בקריירה.

דולב אזולאי (בלם, הפועל נוף הגליל): אחד משחקניה המצטיינים של נוף הגליל העונה. אזולאי מחזיק את ההגנה בצורה נפלאה, וביחד עם הקפטן יבגני ברקמן יכולים להוביל את נוף הגליל אולי אף לזכייה היסטורית בגביע המדינה (נוף הגליל בחצי הגמר מול מכבי פ"ת).

מאמן העונה הסדירה: עומר פרץ (בני יהודה)

עומר פרץ הגיע לקבוצה מפורקת: החלפת בעלים, הקהל ללא חשק להגיע למשחקים, חומר השחקנים שלא היה מספיק טוב ועוד בעיות רבות.

אבל זה לא הזיז לו, פרץ לקח את האתגר ב-2 הידיים והרכיב קבוצה ברמה גבוהה עם שחקנים כמו מוטי ברשצקי, אלירן עטר, יונתן שאבי, גיא סביליה, בארי אבובקר ועוד ויחד הם מגיעים לישורת האחרונה של העונה כשהכל בידיים שלהם. עומר פרץ ראוי ויכול להחזיר את בני יהודה לליגה הראשונה. האם זה יקרה? נחכה ונראה.

יוביל את בני יהודה לליגת העל? (קרדיט: ראובן שוורץ)
יוביל את בני יהודה לליגת העל? (קרדיט: ראובן שוורץ)

את לא בני ריינה: איחוד בני שפרעם עם רגל וחצי בליגה א'

הסיפור של מכבי בני ריינה הוא משהו מיוחד ויוצא דופן, קבוצה ערבית מהפריפריה שתוך 6 שנים מהקמתה המחודשת הגיעה לליגת העל ונחשבת לאחת ההפתעות הגדולות בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. איחוד בני שפרעם שאפה "להעתיק" את הדרך של ריינה, אך כעת היא כבר עם רגל וחצי בליגה א'.

אחרי שהוקמה מחדש ב-2019 (בעבר הפועל שפרעם), תוך 4 שנים מצאה את עצמה בליגה הלאומית. בעונה שעברה עשתה עונה אדירה בליגה א' וכנגד כל הציפיות, עלתה ליגה עונה שנייה ברציפות. יחד עם פיראס מוגרבי על הקווים ועלי חטיב על המגרש וזה היה נראה ששפרעם היא ריינה החדשה, לפחות כך חשבנו.

בסיום העונה שעברה עזב מוגרבי ובמקומו מונה עודד קוטר, עוזר המאמן של שרון מימר בריינה, אך השינוי בעמדת המאמן לא צלח וקוטר לא "הביא" איתו את ההצלחה מריינה.

שפרעם לא התחזקה בעמדות מפתח, שחקנים חשובים עזבו ובתחילת אוקטובר קוטר עזב, מוגרבי חזר, אבל גם השינוי הזה לא עזר וכרגע מאמן את הקבוצה משה שפירא, שהוא המאמן החמישי (!!!) של הקבוצה העונה.

ב-8/4/24 לפני המשחק מול רמה"ש טענו שחקנים מרכזיים בקבוצה שלא משלמים להם והם לא מוכנים לעלות למגרש. יש לציין כי זה לא משהו חדש, לכאורה, ומוסר התשלומים בקבוצה אינו להיט (בקרת התקציבים, היכן את???). בני שפרעם עלתה למשחק עם לא מעט שחקני נוער וזה הסתיים עם 6 לרשת שלה. נקווה ששפרעם תסיים את העונה כי זה יכול להדרדר להרבה יותר גרוע בהמשך ומי יודע אולי פירוק שני לקבוצה מהצפון.

כל כך קרוב אבל גם כל כך רחוק: עירוני טבריה

המעבר בין ליגה א' לליגה הלאומית הוא משונה, אבל מה שהכי משונה זו עליית הליגה הכפולה. מה זה אומר? קבוצה שעלתה ישירות מליגה א' ללאומית נמצאת באופוריה ולפעמים זה נהפך למומנטום שנגמר בעליית ליגה כפולה.

סקציה נס ציונה, הפועל חדרה ומכבי בני ריינה חוו עליית ליגה כפולה. שפרעם למשל היא התוצאה ההפוכה ובדרך כלל קבוצות ליגה א' לא משתקעות בלאומית והן או עולות או יורדות. ויש כאלה שיוצאות מהמשוואה, אבל יש אחת שממש לא מרוצה מזה וזאת עירוני טבריה.

טבריה עלתה לליגה הלאומית בסערה כשהשיגה 72 נק' בהפרש 14 מהמקום השני ונכנסה כמו טיל לליגה הלאומית ועד המחזורים האחרונים בעונה שעברה הייתה מועמדת כמעט עד הסוף, אך נשארה מאחור. 3 הפסדים רצופים ב-5 משחקים קבעו שטבריה תישאר עוד עונה בלאומית.

העונה טבריה מגיעה למצב מאוד דומה: מרחק 6 נק' מק"ש זה קרוב, אבל מספיק הפסד ותיקו בפתיחת הפלייאוף בשביל להגיד "הנה עוד פעם זה קורה לנו". האם העונה זה יהיה סיפור שונה?

מתכוננים לחצי גמר הגביע: הפועל נוף הגליל

אם הייתם אומרים לאוהד הכדורגל הממוצע בתחילת העונה שנוף הגליל תגיע לחצי גמר הגביע ומכבי ת"א ומכבי חיפה לא, כנראה שהוא היה צוחק לכם בפנים.

בדרך כלל כשקבוצה מהלאומית מגיעה לפחות לחצי גמר גביע היא מועמדת לעלייה וכנראה גם תעלה, יש את הקבוצות הנדירות כמו ביתר ת"א רמלה הצעירה והמוכשרת, אבל הפועל נוף הגליל? מי חשב על זה בכלל?

מולם תעמוד מכבי פ"ת שלא נמצאת בעונה הכי טובה שלה, אך מצבה יציב והיא משחקת כדורגל התקפי וזה אולי מה שיכול לתת לנוף הגליל את הסיכוי להפתעה.

לעומת מכבי נתניה והפועל ב"ש (שישחקו בחצי השני), באצטדיון של כ-15-20 אלף אוהדים שמגיעים לתת את הגרון, נוף הגליל קיבלה קבוצה עם קהל לא גדול במה שיכול עוד לעזור.

למרות פערי איכות ברורים, נוף הגליל בעמידה חזקה בהגנה וריכוז של 90 דקות ואולי היא תצליח לעשות את הלא יאמן.

האפשרות המפחידה שהיא יכולה לקחת את הגביע ומי יודע אולי שנה הבאה פרטיזן בלגרד תתארח באצטדיון גרין.

תעשה את הלא יאמן? (קרדיט: חג'אג' רחאל)
תעשה את הלא יאמן? (קרדיט: חג'אג' רחאל)

אז מה יקרה בסוף?

למען האמת אין לדעת מה יקרה ומוקדם מידי בשביל לחרוץ גורלות, אבל יש דבר אחד בטוח וזה שיהיה מעניין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עקבו אחרינו

פרקים אחרונים

הכל מהשנה האחרונה

בואו לתמוך בנו

באתר מגזין חולה על כדורגל
החל מ-5$

נדאג להודות לכל תומך באופן אישי (בפודקאסט, בפוסטים, בכתבות המגזין)

דילוג לתוכן