חולה על כדורגל - המגזין

בן 25 מתל אביב מנהל שיווק וכותב תוכן, לשעבר אנליסט ספורט. אוהד ליברפול והפועל תל אביב, חולה על כדורגל בכל רמ"ח אברי – "אנשים חושבים שכדורגל זה עניין של חיים ומוות, אני יכול להבטיח לכם שזה עניין הרבה יותר חשוב." – ביל שנקלי

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

מלחמה על הבית – המאבק של רומניה בחזרה לרלוונטיות

סטאנצ'ו ורומניה מוכנים לקרב בשבת (Credit: digisport.ro)
נבחרת מעניינת תעלה לשחק במוצ"ש במסגרת מוקדמות היורו, כזו שמורכבת משילוב של שחקנים מבוגרים וצעירים, משחקת כדורגל פתוח וחולמת להעפיל לטורניר גדול לאחר שלא עשתה זאת מספר רב של שנים, לשני משחקים שיקבעו האם תצליח לגרום לאומה שלמה להתגאות בענף הכדורגל שלה סוף סוף, אבל אם חשבתם שמדובר בנבחרת הישראלית, תחשבו שנית – זאת רומניה שתעלה לאצטדיון הלאומי בבוקרשט על מנת לטרוף את הדשא ותהיה יריב שווה לנבחרת בכחול לבן. עם סגל רווי בליגיונרים, משבר עצום בליגה המקומית ורעב לחזור לימים היפים יותר של גאורגה חאג'י, הרומנים ינסו שוב להפוך לנבחרת הצבעונית והכיפית שזכינו להכיר לאורך השנים. אז עם מי יש לאלון חזן עסק? גור שלמה עם ניתוח היריבה הישירה של ישראל על הכרטיס ליורו 2024

יוני 2024, זיגנל אידונה פארק, הר הגעש בן 81 אלף המקומות שרגיל להיות צבוע בצהוב שחור הפעם נראה קצת אחרת, יותר מגוון, כחול יותר. אם גם אתם קצת זזים באי נוחות בכיסא כשאתם קוראים את המילים הללו זה בסדר לחלוטין, אבל נבחרת ישראל ממש לא רחוקה מלשמח מדינה שלמה ולהעפיל ליורו הראשון בתולדותיה, ויש אפילו יותר מאופציה אחת שדרכה היא יכולה להעפיל. נבחרת ישראל "החדשה" של חזן את בניון, זו שנפטרה מרוב המבוגרים האחראיים ועדיין בתהליך של גיבוש סגל חדש שמתבסס בעיקר על הדור הצעיר יותר שייצג אותה בקיץ האחרון בגאווה באליפות העולם עד גיל 20 ואליפות אירופה עד גיל 21 (שני חצאי גמר, מקום שלישי באליפות העולם), עומדת בפני המבחן הכי חשוב שלה במסגרת מוקדמות היורו – רומניה.

שני המשחקים שיערכו בבוקרשט בשבת ובטדי בנובמבר יהיו כנראה השניים שיכריעו את גורל הבית, וכמו שכאן בארץ אפשר להרגיש את הלחץ סביב הנבחרת באוויר, היריבה הישירה של ישראל על המקום השני בבית ט' נמצאת בתקופה טעונה לא פחות ותגיע לצמד המשחקים האלה על מנת להחזיר את עצמה לבמה המרכזית של הכדורגל האירופי, עליה לא הייתה מאז 2016.

קצת דומות, קצת שונות

אם נהיה כנים עם עצמנו, אפשר למתוח המון קווי דימיון בין הכדורגל הישראלי והרומני – על קו ירושלים-בוקרשט עברו המון שחקנים מוכרים, מהליגה הרומנית יש נציגות כמעט קבועות במפעלים האירופיים (השנה המצב שונה וניגע בו בהמשך), יריבויות משוגעות בין מועדונים ומה לא, אבל הלחץ והתסכול שיש בתוך המדינות כלפי הנבחרות שלהן מסמלים הכי טוב את הקשר שבין השתיים.

התחושות הללו אכן לא זרות לנו כאוהדים ישראלים. את כמות רגעי הנחת שקיבלנו מהנבחרת הבוגרת בעשור האחרון באמת אפשר לספור על יד אחת, כשבמקביל אירועים כמו זריקת סרט הקפטן או הפיצוץ בין מואנס דאבור לקהל הישראלי גרמו לאוהד הישראלי הממוצע להתרחק מהנבחרת, והיה ברור שרק שינוי מהותי בבסיס הנבחרת יגרום לבחורים בכחול לבן לקבל בחזרה את אהדת הקהל הישראלית.

הקהל הישראלי מצפה לתוצאת חיובית בבוקרשט.
קרדיט: עמוד הפייסבוק של ארגון Blue element

ואכן יש לאלון חזן, יוסי בניון, שינו זוארץ, ולבעלי התפקידים בהתאחדות המון עבודה על מנת לשים את נבחרת ישראל במרכז הבמה של הכדורגל האירופי והעולמי, משימה שאחרי הקיץ האחרון של הנבחרות הצעירות אפשר להגיד שנהיתה קרובה יותר ויותר למימוש. חמושים באופטימיות זהירה וסגל שחקנים צעיר בהרבה מזה שיצג את ישראל בשנים האחרונות, יפגשו חזן ונבחרתו בשבת נבחרת שנמצאת במצב לא פחות מסובך ובעייתי – יציע סגור בעקבות קריאות גזעניות במשחק הבית מול קוסובו שהתרחש ביוני, סגל נטול חלוץ דומיננטי והיעדרות של לא מעט שחקנים מכריעים כמו דניס מאן מביאה את הנבחרת הרומנית למשחק הזה במצב שבו היא לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד נקודות, בטח כשישראל נושפת בעורף.

את כל הסיבות האלה אפשר לצרף להר של ביקורת מתוך המדינה כלפי הנבחרת הלאומית שלא הצליחה להעפיל לטורניר גדול מאז יורו 2016, ובכלל לתחושה הכללית שהדורות האחרונים לא הצליחו לספק שמות גדולים ולהגיע לרמות אליו הגיע ענף הספורט הבכיר במדינה במהלך שנות השמונים והתשעים. אם לומר את האמת נבחרת רומניה ירדה מגדולתה לאחר יורו 2000 בו הגיע לרבע הגמר, טורניר זה הגיע לאחר שהצליחו הרומנים לרשום את הישגי השיא שלהם בדמות העפלה לרבע גמר המונדיאל בארה"ב 1994 ושמיניות גמר ב1990 ו-1998.

דור הזהב שכלל באותה העת אגדות בקנה מידה עולמי כמו גיאורגה חאג'י, דן פטרסקו (ששיחק גם בצ'לסי וסאות'האמפטון), פלוריאן ראדוצ'יו ועוד שחקנים רבים שעשו קריירות בטופ העולמי, היו במשך עשור "הסוס השחור" של אירופה. הניצחון על נבחרת ארגנטינה הגדולה במונדיאל 1994 גרם לעולם להכיר את הכדורגל הרומני, אך לאחר שהבסיס של הנבחרת הזדקן ופרש לאחר יורו 2000 לא נוצרה המשכיות בהישגים כשמאז הרומנים העפילו לשני טורנירי יורו בלבד.

אווירת האכזבה הזו איננה זרה לאוהדי נבחרת ישראל בכלל. האומנם אותו הקוף יושב לנו על הגב כבר 53 שנה ולא 7, אך אין ספק שרף הציפיות שנקבע לפני כל המוקדמות של כל טורניר גדול על ידי התקשורת והקהל הישראלים הוא לרוב ההעפלה לטורניר גדול (בהתאם להגרלה כמובן). מה שבטוח הוא שמי שתנצח תהיה רחוקה כצעד מהורדת הקוף כאשר תשיג יתרון מהותי לקראת העליה ליורו הקרוב, כך שזהו משחק ששווה ערך לגמר ושתי הקבוצות יגיעו על מנת להילחם על הבית.

מצב הליי

אם נרצה לנתח את הסיכויים של נבחרת ישראל להעפיל מן הבית ולנצח בבוקרשט, חשוב מאוד להבין איפה נמצא הכדורגל הרומני ברגעים אלו, שאת המשבר הגדול שהוא חווה ניתן היה לראות גם על הליגה המקומית שעד היום סובלת מזעזועים ושינויים. את המצב הזה ניתן לנתח בכמה דרכים.

קודם כל, אם נסתכל בפשטות על העשור האחרון נבחין בכך שכמה מועדונים גדולים מאוד בכדורגל הרומני שמוכרים לכולנו, נמחקו כליל או נשרו מהליגה הראשונה למשך תקופה מאוד ארוכה. במהלך חמשת השנים האחרונות יותר מ-6 אלופות שונות ירדו ליגה, כשבינהן גם מועדון גז מתאן (תסמכו עלי שהיה כזה מועדון, הוא גם לקח שתי אליפויות) ואסטרה ג'יורג'יו (מוכרת לנו הרבה יותר, זכתה באליפות ושני גביעים בעשור הקודם). שני המועדונים הללו חדלו מלהתקיים בשנתיים האחרונות, כאשר אסטרה התפרקה לאחר 101 שנות קיום. זהו הפסד עצום לליגה הרומנית, כזה שמציג את מצבה של הליגה הרומנית בגוון מעת קודר שמאפשר לראות מהו גודל הבור בו נמצא כרגע הכדורגל הרומני. אך זה הוא רק צד אחד.

סיפור אדיר שהתרחש ברומניה בשנה האחרונה הוא הסיפור של קבוצת הילדים המופלאה של מי אם לא – גיאורגה חאג'י. פארול קונסטנצה, המועדון בו גדל חאג'י ובעצם תחנתו הראשונה בקריירת המשחק הכי גדולה של שחקן רומני בהיסטוריה, נמצא כיום גם בבעלותו של אגדת העבר, כך שהוא משמש גם כבעל המאה וגם כבעל הדעה במועדון. את הקבוצה שכמעט פגשה את מכבי חיפה במוקדמות ליגת האלופות, אף אחד לא סימן כמועמדת לאליפות בשום צורה בתחילת העונה שעברה. חאג'י הפך לבעלים של המועדון ב-2021 לאחר שמועדון אחר שהקים ב-2009 בעיר בשם ויטורול (גם לה יש אליפות אחת) עבר תהליך של מיזוג לתוך המועדון הותיק, וכשנתיים לאחר מכן הצליח לשבור את הרצף ההיסטורי של קלוז' של דן פטרסקו, שעמד על חמש אליפויות ברציפות.

היסטוריה גם כבעלים. חאג'י חוגג אליפות מדהימה (Credit: EPA)

החזון של חאג'י היה לפתח את הכדורגלן המקומי כאשר המגמה הכללית ברומניה היא הצפה של הסגלים בזרים שוברי שוויון, דבר שהצליח לבעלים/מאמן בצורה יוצאת דופן וגורם לכדורגל הרומני לא מעט תקווה.
את הקבוצה הוא בנה על בסיס כמה שחקנים מבוגרים בולטים שנתנו את הטון בליגה כמו דניס אליבק (בן 31) שהבקיע 14 שערי ליגה בעונה שעברה וזומן גם לסגל הנבחרת מול ישראל, אך גם שחקנים כמו הקשר המצטיין אדריאן מאזילו (בן 18), שהספיק לעבור לברייטון הקיץ תמורת 3 מיליון יורו, ואנדרו סטויאן (בן 14 בלבד!) ששבר את שיא השחקן הצעיר ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הרומני כאשר עלה לשלוש דקות משחק בליגה בעונה החולפת.

את הסיפור של פארול ניתן לקחת לכיוונים רבים, יש שיגידו שהרמה הכללית ברומניה באמת נחלשה ושזהו סימן אזהרה, אחרים יגידו שהחזון של חאג'י הוא התשובה לכמות השחקנים הזרים שמשחקים הליגה. האומנם אלופת רומניה הודחה על ידי שריף טירספול ולאחר מכן גם על ידי HJK ולמעשה יצרה מצב בו אין נציגה לרומניה בליגות האירופאיות כלל, אך הסגל של הנבחרת הרומנית מושפע מאוד מהמהפיכה שעברה הליגה המקומית בשנה האחרונה, כאשר יותר ויותר שחקנים צעירים מתחילים לקבל במה בנבחרת הלאומית.

את אפקט חאג'י אנחנו נראה בלא מעט מקרים במהלך המשחק בשבת, כמו כל מדינה גם רומניה מתאימה את עצמה לסטנדרט של הכדורגל העולמי, ואחרי העונה האחרונה אפשר להגיד בבירור שיש רוח חדשה בכדורגל הרומני שמגיעה בטיימינג הכי טוב שאפשר מבחינתם, וקצת פחות לטובתנו.

ראש בראש

אז אכן ניתן להרגיש את המהפיכה הגדולה שעברה הליגה הרומנית גם על סגל הנבחרת, מתוך 12 השחקנים שמשחקים בקבוצות מקומיות שזימן המאמן איורדנסקו רק שניים בני 26 ומעלה. בנבחרת ישראל לעומת זאת, ישנם 9 שחקנים מקומיים בטווח הגילאים הזה. את הרגליים הצעירות הללו ינהיגו 14 ליגיונרים שממוצע הגילאים שלהם עומד על אזור ה27, הם משחקים כמעט כדרך קבע בליגות הגדולות של אירופה, כשהמוכרים מבינהם הם כמובן יאניס חאג'י (הבן של) שעבר לאלאבס בהשאלה מגלזגו ריינג'רס בשבוע שעבר, ראזבן מארין מפיזה וניקולאה סטאנצ'ו שמשחק בליגה הסינית.

כמו שהדברים נראים היום שלושת אלו יהיו החלק העיקרי בחוליית הקישור, כאשר חאג'י הבן אוהב לחתוך מכנף ימין למרכז השדה ויכול לשמש גם כקשר התקפי, ויהיו האחראים הישירים לבניית משחק ההמתקפה של רומניה. אך האם זה מספיק? זוהי השאלה העיקרית ששואלים את עצמם האוהדים הרומנים רגע לפני המשחק המכריע. השאלה הזאת נשאלת בגלל בעיה שאנחנו מכירים טוב מאוד מהנבחרת שלנו – היעדר חלוץ דומיננטי.

נקווה לא מולנו. חאג'י הבן חוגג במדי רומניה (Credit: Getty Images)

על תפקיד החלוץ המרכזי מתחרים כרגע שני שחקנים – דניס אליבק, שהזכרנו מקודם ושהספיק גם לעבור בקיץ האחרון לליגה הקטארית, וגיאורגה פושקאק (בן 32, אין קשר בינו לבין החלוץ האגדי) המשחק בגנואה האיטקלית. שניהם מגיעים למשחק בשבת לאחר שלא שיחקו הרבה בתקופה האחרונה, בכך בולט בעיקר פושקאש שהיה אחד האחראיים הישירים לעלייה של גנואה לסרייה א' בעונה החולפת, אך נופה לחלוטין מהרוטציה שלה ברגע שהקיץ התחיל.

את הריפיון בחוד הרומני נבחרת ישראל תקבל באהבה, והדימיון למצב בעמדת החלוץ בסגל של חזן לגמרי יכול להתווסף לרשימת הדוגמאות שהעלתי מוקדם יותר בכתבה, אך המשמעות הגדולה ביותר כאן היא שלנבחרת רומניה אין שחקן הכרעה שהיא באמת יכולה לסמוך עליו. בניגוד לנבחרת ישראל בה מנור סולומון ואוסקר גלוך הספיקו להראות ניצוצות של שחקנים שיכולים לגמור משחקים מול יריבות שקולות, לרומניה שתחסר גם את דניס מאן (אותו חאג'י יחליף בכנף ימין) על הנייר אין את האס הזה שהיא תחפש להתבסס עליו.

בהסתכלות על הנבחרת הרומנית, בטח במשחק ביתי, היא עדיין יותר מנוסה ולא פחות מוכשרת מן הנבחרת הישראלית. את היכולת הזאת בעידוד הקהל המאוד ביתי שיקבל אותם באצטדיון הלאומי, ללא היציע שנסגר בעקבות הקריאות הגזעניות במשחק מול קוסובו, יביאו איתם הרומנים כדי להוכיח שגם בתקופה המעורערת הסוסים השחורים של אירופה עדיין כאן בשביל להישאר.

אם כך, כל שנותר לנו לקוות הוא שהבחורים בכחול לבן יגיעו לבוקרשט במוצ"ש וישאירו את הכל על המגרש – כל תוצאה שהיא לא הפסד ישראלי תהיה חיובית מאוד לסיכויים של הנבחרת כדי להוריד את הקוף מהגב.

הקוף:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן