חולה על כדורגל - המגזין

בן 39, נשוי פלוס 2, ירושלמי מבטן ומלידה. כותב ומדבר על כדורגל. מאמן בכדורגל הישראלי מעל ל-16 שנה. בקיצור, חולה על כדורגל.

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

חוזרים למציאות: סיכום ההפסד של נבחרת ישראל בקוסובו

גרוע? זו לא מילה. כר הדשא בקוסובו (קרדיט: אודי ציטיאט)
תמיד אנחנו חולמים, תמיד יש לנו תקוות, שאולי הפעם. אולי הפעם נעלה. והפעם חשבנו שיחד עם הרצון העז לשמח עם שלם, נוכל לנצח במשחק מכריע וחשוב. אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד, והמציאות הזו כואבת. יוסי עדני מסכם את ההפסד לקוסובו - האנרגיות לפני, כר הדשא הגרוע בהיסטוריה, האויב מוריצ'י, מחשבות על מי שחסר, סופר גלזר ובעיות ישנות

יום אחד בארץ רחוקה חיה לה נבחרת שלבשה כחול לבן והנבחרת הזו שיחקה כדורגל נהדר. ההגנה הייתה חזקה, הקישור היה עוצמתי ויצירתי וההתקפה? חדה וקטלנית.

לעלות לטורניר גדול לא הייתה בעיה וגם אם זה היה הולך לה קשה לפעמים, בסוף היא הייתה מגיעה לשחק עם הגדולים.

משחקים מכריעים היו מוכרעים ומסיימים אותם שמחים, שחקנים היו עושים את מה שצריך והכל היה מושלם ונעים.

אך יום אחד, התעוררנו מהחלום, חזרנו למציאות, שבה שום דבר לא הולך לנבחרת בכחול לבן ומשחקים מכריעים לא מוכרעים ומסיימים אותם לא שמחים.

ואחרי הפתיח המיוחד הגיע הזמן לסכם את המשחק.

 

אנרגיות שיא

לפני המשחק מול קוסובו הכול היה מוכן להתפוצצות על המגרש. זה הרגיש שהשחקנים באים מוכנים, מלאי מוטיבציה ורואים לנגד עיניהם תוצאה אחת חמשימה הלאומית – ניצחון והבאת 3 נקודות חשובות.

ערן זהבי הוחזר לסגל אחרי הסולחה הגדולה עם יוסי בניון ואלון חזן, שגיב יחזקאל היה בכושר הבקעה הטוב בקריירה שלו, אוסקר גלוך כבש בליגת האלופות וגדי קינדה הגיע גם הוא בכושר נפלא וזה היה נראה שהאימפונטתיות בהתקפה בקמפיין (7 שערי זכות ב-6 משחקים) עומדת להסתיים.

ההמנון לפני פתיחת המשחק נתן לי וייבים של פריים נבחרת איטליה. חצי הלב שהשחקנים עשו עם הידיים היה מרגש וזה היה נראה שהם להוטים להתחיל כבר את המשחק ולשמח עם שלם ומאוחד.

וייבים של פריים נבחרת איטליה וריגוש שיא. שחקני הנבחרת בהמנון (Credit: Armend NIMANI)n

כר דשא? דיר חזירים

אבל אז התחיל המשחק. היצירתיות והטכניקה של הנבחרת הישראלית, ה-DNA הזה שמדובר עליו שמצאנו וזיקקנו, הנעת הכדור המהירה והשליטה בקצב, לא יכלו לכר הדשא הגרוע בהיסטוריה (בסדר, תנו קצת להגזים).

גרוע? זו לא מילה. כר הדשא בקוסובו (קרדיט: אודי ציטיאט)

כר דשא בוצי וגרוע הוא כמו אמצעי מניעה מושלם לשחקנים יצירתיים וזה היה הדבר הגרוע ביותר שהיינו יכולים לבקש במשחק מכריע שכזה. הכדור נתקע ולא זז, דריבלים הפכו לכלי משחית והכישרון והיכולות הטכניות של שחקני הנבחרת הפכו לחסרי תועלת.

הייתה נדרשה יכולת לחימה, רוח קרב וחלוץ גדול וחזק. כמו ודאט מוריצ'י.

 

גאנדלמן אייכה?

 

1.94 מטר ו-92 הק"ג של הקפטן הקוסוברי הרגישו פי מיליון. כבר במשחק הראשון בבלומפילד ראינו את ההשפעה העצומה של מוריצ'י על הנבחרת שלו. רוב תבניות ההתקפה בנויות עליו. מה זה תבניות התקפה? כדור ארוך בגובה ויאללה בלאגן.

ועם כמה שזה היה ברור, לנבחרת לא היה פיתרון ליתרון הפיזי הברור של מוריצ'י. 4 נצחונות בגובה מתוך 8 ניסיונות כשאחד מהם היה הבישול למילוט רשיצ'ה הנפלא.

מוריקי לגובה, לרשיצ'ה לשטח. לא היו לישראל פתרונות (Credit: Getty Images)

ונכון שתמיד מי שחסר הוא השחקן הכי חשוב כשמפסידים, אבל האמת שכבר לפני המשחק לא הבנתי למה עומרי גאנדלמן לא זומן. הקשר של גנט נמצא בכושר לא רע בכלל עם שער ובישול בשלושת המשחקים האחרונים שלו בקבוצה, ולמרות שאמש מול אנדרלכט הוא ישב 90 דקות על הספסל, היתרונות שלו היו יכולים לסייע לנו אמש.

גאנדלמן הוא שחקן השדה הגבוה ביותר (יחד עם רז שלמה) שיש למאגר השחקנים הישראלים הרלוונטיים עם 1.88 מ'. תחשבו על סיטואציה במשחק אמש, כשכדור ארוך נשלח למוריצ'י וגאנדלמן נשלח לדאבל אפ עליו, כשויטור מגיע מאחור וגאנדלמן מקדימה. זה היה יכול לעזור.

אבל גאנדלמן בבלגיה ואין מה לעשות, נבחרת ישראל הייתה צריכה להתמודד עם מה שהיה ומה שהיה הוא שכר הדשא היה מושלם לקוסובו והמשחק הפך לקרבות אוויר וכשיש לך נשק בדמותו של מוריצ'י, כשבצד בשני זהבי, גלוך ויחזקאל, ידך בוודאי תהיה העליונה.

 

לפחות יש שוער בשער

ואם במחצית הרעה הזו עוד איכשהו היה לנו סיכוי לחזור למשחק, זה היה בזכותו של עומרי גלזר הנפלא. 5 עצירות היו לו במחצית הראשונה ובלי משחק טוב, אנחנו יורדים מובסים מהמשחק.

בלעדיו היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. עומרי גלזר (קרדיט: רדאד ג'בארה)

גלזר הייתה הסיבה המרכזית שהמשחק לא נגמר כבר אחרי 45 דקות והוא בהחלט ממשיך את התקופה הנהדרת שלו מהכוכב האדום בלגרד. וזה מדהים שרק לפני שלוש שנים וחצי הוא ירד ליגה עם סקציה נס ציונה ורק בעונת 2021/22 הוא הגיע לנחמה ולהצלחה עם עונה מופלאה עם הפועל ב"ש כשהוא מביא לה במו ידיו את גביע המדינה. סיפור מרגש.

 

לא תכליתיים

ובמחצית השנייה עוד איכשהו חזרנו למשחק עם הכניסה של דור תורג'מן שהצליח להיות שחקן המטרה הזה בתוך כל הבלאגן. הנבחרת הצליחה איכשהו לשמור על הכדור ברגליים שלה ועוד לשחק על הקרקע. מיתרון של 60%-40% בהחזקת כדור במחצית הראשונה, ישראל עלתה ל-73%-27%. קוסובו הלכה אחורה ונתנה לנו להניע על הכדור ויחד עם הפציעה של מוריצ'י בדקה ה-66 (מרגיש אחראי קצת כי במחצית כתבתי בערוץ הטלגרם של חולה על כדורגל שאם אפשר אז שיפצע בקטנה, שייעדר ליום אחד בלבד. אז אני מקווה שהוא בסדר, הוא בסה"כ אחלה שחקן) המשחק נטה לכיווננו.

אבל למרות מה שהלך לטובת הנבחרת במחצית השנייה, בסוף סיימנו עם 6 איומים לכיוון השער ורק אחד למסגרת. גם במחצית השנייה, קוסבו הגיעה ליותר הזדמנות (8 ו-2) וחוסר התכליותיות בשליש האחרון שאפיינה את הנבחרת עד כה בקמפיין באה גם עכשיו לידי ביטוי.

זה קרה גם כי זלושת החילופים הבאים של חזן כלל לא השפיעו. מוחמד אבו פאני לא הביא את השינוי באנרגיות שהיה צריך להביא, רמזי ספורי איבד כמות עצומה של כדורים בקצת זמן שהיה על הדשא ועידן טוקלומטי כלל לא הורגש.

גלזר עוד היה במקום במהלך המחצית ומיגל ויטור שם את כל הלב בדקות הסיום ומנע מבוכה נוספת וזה הדהים אותי באותה שניה, שדווקא ויטור נראה שהיה איכפת לו יותר מכולם. מזל שהוא איתנו.

 

צריכים נס

חנוכה אמנם בעוד כשלושה שבועות, אבל אם אפשר את הנס שלו כבר עכשיו זה יהיה נחמד. ניצחון מול שוויץ לא היה בתוכניות, אבל אם אנחנו רוצים עוד איכשהו לשמור על הסיכוי שלנו לעלות מהבית, אז צריך לחשוב איך מנצחים כל משחק מעכשיו.

אולי בבית החדש והזמני שלנו, בפנצ'ו ארנה ליד בודפשט, עם כ-4,000 אוהדים נלהבים, מהעוטף ומהקהילה היהודית בהונגריה בעיקר, יהיה אפשר לעשות את הבלתי יאומן.

ניצחונות בבית מול שוויץ ורומניה וניצחון באנדורה. 9 נקודות

בשלושת המשחקים הבאים ואנחנו עולים. תמיד אפשר לחלום, לא?!

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן