חולה על כדורגל - המגזין

בן 39, נשוי פלוס 2, ירושלמי מבטן ומלידה. כותב ומדבר על כדורגל. מאמן בכדורגל הישראלי מעל ל-16 שנה. בקיצור, חולה על כדורגל.

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

אולי בפעם הבאה: סיכום עוד קמפיין מוקדמות כושל

שוב חוזר הניגון. שחקני נבחרת ישראל מאוכזבים (קרדיט: רדאד ג'בארה)
אני לא יודע אם יש עוד נבחרת בעולם שבה המרחק בין האהבה והתשוקה לכדורגל לבין ההצלחה של הכדורגל שלה הוא כזה רחוק, כמו זה של נבחרת ישראל. אז אחרי עוד קמפיין בו באמת הרגשנו שהנה זה הולך לקרות, קמפיין המוקדמות הסתיים באותה צורה - נבחרת ישראל לא עלתה ליורו. יש לנו עוד סיכוי לעלות דרך ליגת האומות ומה לעשות אנחנו עם מלא תקווה, אבל אולי בכדורגל היא קצת מנותקת מהמציאות? יוסי עדני מסכם עוד קמפיין מוקדמות כושל

חשבתי, חשבנו, שאולי הפעם זה יקרה. זה היה שילוב של הבית היחסית קל שקיבלנו לבין "האופוריה" מהמקום הראשון בליגת האומות, יחד עם שילוב ההצלחה של נבחרת הנוער והכישרונות שצמחו ממנה, עם העלייה של מכבי חיפה לליגת האלופות, ההגעה של מנור סולומון לליגה הטובה בעולם ועוד הצלחות שהתווספו לאחר מכן. הנבחרת חזרה לקו 4, הכדורגל היה נראה שמתאים לנו יותר, האנרגיות היו גבוהות והחיבור לקהל חודש, וזה היה נראה שבאמת אולי הפעם זה יקרה. הפעם סוף סוף נעלה לטורניר גדול.

אבל איך אומרים? כגודל הציפיות, כך גודל האכזבה. ואיך אומרים 2? המציאות כואבת ואולי אנחנו מנותקים ממנה וחושבים שאנחנו מסוגלים לעשות דברים שאנחנו פשוט לא מסוגלים. ואולי פשוט אנחנו לא טובים בכדורגל וצריך פשוט לא לקוות? אה, זה לא יקרה. תמיד נהיה עם אותן ציפיות ותמיד נחשוב שאולי הפעם נעלה.

בכל מקרה, השאלה הבוערת והמתבקשת עכשיו – האם נכון לבצע שינויים מקצועיים? האם יוסי בניון ואלון חזן צריכים לקחת אחריות ולהתפטר או שראשי ההתאחדות צריכים לעשות מעשה? ואני לא מתחבר לכל אלו שקוראים לפטר כאן ועכשיו. זה תמיד מצחיק שלאנשים קל מאוד "להחליט" על עתידתם המקצועי של מאמני כדורגל, כאילו הם היו מתפטרים מהעבודה שלהם על כל כישלון או טעות שעשו הם.

צריכים ללכת? יוסי בניון ואלון חזן (צילום: רדאד ג'בארה)

אז לא אני לא חושב שבניון ו/או חזן צריכים ללכת הביתה עכשיו. זה לא אומר שהם לא חפים מטעויות, אבל אני לא חושב שזה יכול לתרום. גם מהסיבה הפשוטה שאנחנו בתקופה מיוחדת עכשיו וגם כי יש בעוד 4 חודשים עוד משימה ואז את מי תביא? מאמן זר? אולי, אבל כל מאמן זר איכותי יעלה הרבה מאוד כסף שבההתאחדות לא יכולים או רוצים (בצדק) לשלם. מאמן ישראלי? המאמן הישראלי הטוב ביותר (ברק בכר) לא פנוי, אז מי כן? אופיר חיים? יכול להיות מאוד שהוא מתאים והוא בהחלט ראוי, אבל מי מבטיח שתהיה לו הצלחה מיידית?

אני תמיד טענתי שמאמן נבחרת תלוי בכלים שלו וזה לא משנה אם יביאו לכאן את פפ גווארדיולה, יורגן קלופ, ז'וזה מוריניו או כולם יחד, זה לא יבטיח כלום. צריך לפתח את הכדורגלן הישראלי בצורה נכונה יותר, צריך לעשות שינוי יסודי ועמוק, בשביל שבעוד כמה שנים נוכל לראות שחקנים טובים יותר. השינוי כבר קורה ואת פירות ההצלחה שלו אנחנו רואים וזה יפה מאוד, אבל יקח עוד קצת זמן עד שזה ישפיג גם ברמת הנבחרת הבוגרת.

ואפרופו כלים? אסור לשכוח שחזן חסר את שניים מהשחקנים הטובים והמסוכנים ביותר שלו בהתקפה – מנור סולומון וליאל עבדה. ואם כמה שההתלהבות מענאן חלאיילי ודור תורג'מן מוצדקת, סולומון ועבדה הם מוצרים מוגמרים יותר ובעלי יותר ניסיון ברמות האלו.

ההתלהבות ממנו מוצדקת, אבל עדיין סולומון ועבדה היו חסרים. דור תורג'מן יורד מאוכזב מהמשחק (קרדיט: רדאד ג'בארה)

אז מה לא היה לנו? בעיקר הגנה. אמש, וגם במהלך כל הקמפיין, ראינו הגנה ישראלית די חדירה, וזה לא מתבטא רק בשחקני ההגנה. הנבחרת, כיחידה אחת, התקשתה להראות משחק הגנה ראוי. השער הראשון שספגנו מרומניה היה אחד כזה שכלל בתוכו את כל הבעיות שלנו – חזרה איטית ולא נכונה של הנבחרת להגנה, מה שהותיר את שחקני ההתקפה של רומניה פנויים לקבל את הכדור ללא כיסוי. שחקני ההגנה שלנו נתנו לרומנים לבעוט, ואז במקום לשים לב לשחקנים שרצים לריבאונד, הם הסתכלו על הכדור. שון גולדברג היה חייב להמשיך עם פושקאש, אבל הוא נותר עומד ומסתכל על הכדור שעומרי גלזר עצר.

שאלתי לפני המשחק בפייסבוק ובטלגרם של חולה על כדורגל "איזה שחקן הייתם מחזירים מפרישה למשחק מול רומניה?" ובעוד שהיו כמובן תשובות של אייל ברקוביץ', חיים רביבו ואלי אוחנה, לא מעט גם ציינו בלמים, כשהשם המוביל היה טל בן חיים. לאחר השער שספגנו, לא הייתי יכול לחשוב שעם בן חיים בשיא על המגרש, זה היה נראה אחרת. זה נראה שלנבחרת שלנו, חסר בכל פעם משהו אחר, אבל זה ברור כשמש שאנחנו צריכים לגדל שחקני הגנה טובים יותר. לא פלא שהמתאזרח היחיד שלנו הוא בלם. מיגל ויטור אמנם עכשיו ישראלי לכל דבר, אבל גם הוא נראה שלא הגיע בכושר הטוב ביותר למשחקים הללו וגם הוא, כנראה, מעבר לשיא שלו.

למרות כל נתוני הפתיחה הגרועים (פגרה מאולצת וכושר משחק לקוי, עורף מדמם וכואב) שהגענו איתם למשחקים הללו, חשבנו שאולי הפעם, עם הרוח הגבית החזקה והרצון העז של כל הנבחרת לשמח עם שלם שזקוק להלעאת המוראל, שאולי הפעם זה יקרה. אבל, אם לומר את האמת – פשוט לא הגיע לנו. לא היינו מספיק טובים ועם כל הרצון והמוטיבציה, קוסובו, שוויץ ורומניה היו טובות מאיתנו. לשוויץ ורומניה גם הגיע לעלות. לנו לא.

אסיים עם הדברים שגיורא זינגר אמר לי בפרק איתו, פרק 222 של חולה על כדורגל – הפודקאסט. תקראו טוב טוב את המילים של גיורא, אני די בטוח שכל אוהד של נבחרת ישראל מרגיש ככה:

"מה שמפריע לי בנבחרת ישראל, כאוהד שלה, זה שאני עוקב אחרי הנבחרת כבר מעל 25 שנה ולא יכול להיות שמאז הפארק דה פרנס הזה בשנת 93 לא היה משחק אחד של סנסציה. 30 שנה לא עשינו סנסציה! יש את ה-0-5 מול אוסטריה ואיתו אנחנו רצים שנים קדימה וזהו, אין כלום, אין! איך אף פעם לא מנצחים איזו נבחרת, איזה ניצחון בצורה שתתפוס אותם ביום גרוע, איך זה לא קורה? עכשיו רומניה זו לא תהיה סנסציה, אבל האופי שלנו תמיד מפשל והוא פשוט חייב להתעלות פעם אחת… זה חייב לקרות מתישהו. אתה חייב להתעלות. איך זה קורה לאלבניה, למקדוניה ולכל הנבחרות האלו?"

אני התחברתי למילים אלו, אני מאמין שרובם המכריע של אוהדי נבחרת ישראל מרגיש ככה.
מוזמנים להאזין לפרק המלא עם גיורא – דיברנו בנוסף לנבחרת, גם על האהבה להפועל כפר-סבא, להצחיק ועוד:

אבל אם לצאת מהבאסה, שום דבר לא נגמר. בחודש מרץ יש את ליגת האומות. אוקראינה או איסלנד (איתה שיחקנו בשלב הבתים של המפעל) בחצי הגמר, והמנצחת בו תפגוש את פינלנד או בוסניה. 180 דקות מהיורו. ואנחנו, כאילו לא למודים מניסונות העבר, כל עוד יש סיכוי, מאמינים. עוד לא אבדה תקוותנו. אולי בפעם הבאה זה יקרה.

עוד לא אבדה תקוותנו, אולי דרך ליגת האומות. שחקני הנבחרת אחרי ההפסד לרומניה (קרדיט: רדאד ג'בארה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן