חולה על כדורגל - המגזין

שנתון 99'. חולה על כדורגל מאז גיל 7 ובזמני הפנוי גם סטודנט. כותב מתוך אהדה לברצלונה, הנאה מניטרליות בפרמיירליג ועניין בסוגיות שמחוץ לכר הדשא. מחכה ליום שבו לא נופתע מהצלחה ישראלית: אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום. חפשו אותי באינסטגרם regelhazahav ובטוויטר @Tomer_Atir

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

יעזבו יחד, אבל פה נגמר הדמיון: על העזיבה המתקרבת של קלופ וצ'אבי

יעזבו באותו הזמן, אבל פה נגמר הדימיון ביניהם. קלופ וצ'אבי (Credit: Getty Images)
יורגן קלופ וצ'אבי הרננדס הודיעו יום אחרי יום שיעזבו את קבוצתיהם בסיום העונה, אבל פה נגמר הדמיון בין השניים. אם קלופ יעזוב את ליברפול כאגדה אחרי שהוא מותיר אחריו מועדון שהצליח לשנות אותו מהיסוד, צ'אבי יעזוב את ברצלונה כשהוא לא מצליח לשנות ולהטביע את חותמו יותר מדי. תומר עתיר מתכונן לעזיבה בקיץ של השניים את הקבוצות שלהם

הקריירות של צ'אבי הרננדס ויורגן קלופ רחוקות מלהיות דומות.

הראשון היה קשר נמוך וטכני להפליא, אחד הקשרים הגדולים בתולדות המשחק, שזכה בהכל במדי קבוצה ונבחרת שעשו היסטוריה. השני, אדם גבוה וגמלוני שנע בין עמדות החלוץ למגן, מעולם לא היה אפילו טוב מספיק כדי לשחק בליגה הראשונה, או כמו שהוא העיד על עצמו: "היו לי רגליים מהליגה הרביעית וראש מהליגה הראשונה". אז אם לקלופ היה כזה, לצ'אבי היו רגליים מהליגה הראשונה וראש מליגת האלופות.

צ'אבי השחקן היה אגדה, קלופ השחקן הרבה פחות (Credit: Getty Images)

הספרדי בנה את קריירת האימון לקראת הקבוצה ההיא, שהגיעה די במהירות. הגרמני עבר בין קבוצות, הותיר חותם והתקדם למקום בספסל באנפילד, אחרי זמן רב.

הקשר האגדי הגיע להצלת קבוצתו באחת התקופות הקשות בהיסטוריה שלה ולמרות שהצליח לעתים, התקשה להטביע את סגנונו ולהצעיד את המועדון לעידן חדש. החלוץ-מגן האגדי פחות, בנה קבוצה בצלמו ובדמותו ומול יריב היסטורי הצליח לצקת יסודות של הצלחה, שבר שיאים ושינה מועדון מהקצה אל הקצה.

בשבוע שעבר "נפגשו" לראשונה הקריירות של השניים, אבל אצל כל אחד זה הגיע ממקום שונה. בשבת, צ'אבי הודיע שיעזוב בסוף העונה את ברצלונה. בשישי, הודיע קלופ שיסיים את כהונתו בליברפול באותו המועד.

במקרה של צ'אבי, נדמה שיש פה השלמה. כישרון טהור על הדשא לא עובר הישר אל הקווים. הייתה זו תקופה של ניסוי וטעייה, של סגנונות ומערכים ושחקנים שונים. היו רגעים יפים, היו רגעים של תקווה. היו גם רגעים אחרים, כנראה יותר מדי מהם.

בסופו של דבר, אם לא יגיע העונה תואר גדול ומפתיע בהתחשב במצב, צ'אבי המאמן ייזכר כדמות ביניים בהיסטוריה של ברצלונה: זיכרון ממה שהייתה, ואולי הצבעה עצובה על דרכה החדשה. המשבר הכלכלי, הקושי המקצועי, בעיות פרסונליות בהגנה, חוסר מחץ בהתקפה והמון פציעות התחברו כולן לסערה המושלמת. צ'אבי לא יהיה זה שיציל את הספינה מהסערה הזו: אפילו הוא לא מסוגל להסתובב כסביבון ולחלוף על פניה, כמו שעשה אינספור פעמים כשחקן.

אצל קלופו, הפרידה היא אחרת. האנרגיות אוזלות אחרי שנים אינטנסיביות, החיוך עייף והאהבה הגדולה מהקופ שהרוויח ביושר כבר לא תאבד. מה שהוא מסמל עבור ליברפול זה את החזרה לימיה היפים. הוא יודע שכדי שהמכונית הזאת תמשיך לנסוע קדימה היא צריכה דלק חדש, שאין לו מאיפה להביא. קלופ האנרגטי בעל סגנון המשחק הדורשני מחפש מנוחה, והמכונית הזאת תחפש נהג חדש.

קלופ המאמן אגדה, צ'אבי המאמן הרבה פחות (Credit: Getty Images)

לא פשוט לאמן ברמות הגבוהות. לא פשוטות הן ההחלטות לגבי המשרות הבכירות הללו. האחריות כבדה; התוצאות מחייבות; המורשת מציבה ציפיות; התקשורת מלחיצה. שני המאמנים הללו, שהתחברו בימים הלא צפויים הללו, הבינו זאת בשבוע האחרון.

דרך אגב, זוכרים את המאמן הקודם שזכה עם ליברפול בליגת האלופות? רפא בניטס הידרדר מאז עד סלטה ויגו

תגובה אחת

  1. כותב יפה אבל אין חידושים רבים מדי. גם לא תובנות כדורגל עמוקות מדי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן