חולה על כדורגל - המגזין
אוהד שרוף של מכבי חיפה כבר מעל 2 עשורים. מכור לאיצטדיוני כדורגל ועוקב אחרי ארגון אולטראס בכל העולם. שותף בבר ה-"סילביה באמפר" באבן גבירול בתל אביב

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

המסע הירוק לאיצטדיון האור בליסבון

איצטדיון האור פשוט יפהפה (צילום: איתי ארד)

באותו יום נפלא בו התקיים טקס הגרלת הבתים לצ'מפיונס לעונת 22/23 צעקה אדירה של נדב יעקובי היממה את אוהדי הכדורגל – הקבוצה הירוקה שלי קיבלה את היריב המרשים ביותר אבל גם כנראה הקשה ביותר והתמזל מזלם של המון אוהדים לראות משחק נגד מסי, ניימאר ואמבפה באיצטדיון סמי עופר כבר בחודש ספטמבר!

ואני, איש של תרבות כדורגל שהיא הרבה מעבר לאהדת שחקן כזה או אחר עובר לי בראש סיפור אחר לגמרי, אחת מקבוצות הבית שלנו היא בעלת אחד האיצטדיונים היפים והמרשימים באירופה ויש לי הזדמנות לנסוע לשם ואין מאושר ממני – איצטדיון האור של בנפיקה ליסבון. בימים בהם הכדורגל העשיר והמודרני רק הולך ומתעצם ויחד איתו תדירות הטיסות של אוהדים למשחקיה הולך וגדל(למשל סיטי, ליברפול, באיירן ופריז), אני בדיוק כבר יודע מה היעד הכי מעניין עבורי הן מבחינת איצטדיון, היסטוריה, קהל ועיר, לא היה לי רגע של ספק שהיעד שלי הוא בנפיקה וכל שנותר הוא רק לחכות לתאריכים המיוחלים ופה אני הולך לספר לכם על המסע ל-Stadio de la luz בליסבון.

 

בזמן ההמתנה לטיסה, משלים שעות עבודה (צילום: איתי ארד)

 

בלי להיכנס יותר מדי למצב המזעזע של מחירי הטיסות והקונקשיינים הבלתי נגמרים בדרך, לקחתי מעט בגדים ואת הלפטופ שלי (כדי שאוכל לעבוד ולהעביר את הזמן) ועליתי על טיסה מישראל ב07:00 בבוקר כאשר הגעתי לליסבון בשעה 23:00 בלילה ביום שני (יום לפני המשחק), מה שהשאיר לי את האופציה ליהנות מיום משחק מלא מבוקר עד ערב של כדורגל באווירה פורטוגלית ומזג אוויר חלומי של שמש ללא לחות והמון סמטאות ירוקות וכל זה כמובן לצד החיים הרגילים והתיירותים של שאר התושבים.

אז כמבן שידענו שבירות הולכות להישפך במשך כל היום מאיתנו אז כדי לשמור על עצמנו חזקים פתחנו בקפה שכונתי ומשם הליכה במרכז העיר עם עצירה לאכול סטייק טוב (מלא בשום) שימלא לנו את הבטן והשילוב הבלתי פוסק של הזמנת בירות בכל מקום שהיינו. בין לבין קפצנו לחנות של ספורטינג היריבה הירוקה של בנפיקה כדי להתחדש בחולצה נוספת לאוסף הכל באווירה מאוד נוחה של רוח מלטפת ושמש שמחממת אותך – שילוב מנצח לאווירת כדורגל! לקראת שעות אחה"צ חזרנו לחדרים לרענון אחרון לפני שמתחילים את המסע לאיצטדיון.

 

סיבוב ברחוב הראשי של ליסבון עם עוד בירה (צילום: איתי ארד)

הדרך לאיצטדיון:

יש מגוון דרכים להגיע לאיצטדיון, החל משימוש במטרו, אוטובוס, מונית, או אופניים או קורקינטים שיתופיים – הכל זמין והכי חשוב, גם זול.

אנחנו אישית בחרנו לישון קרוב לאיצטדיון בניגוד לרוב הישראלים שהלכו לכיוון החלק המרכזי של העיר שסמוך לחוף הים. ההגעה לאיצטדיון לקחה לנו 12 דקות בדיוק, כאשר ככל שאנחנו מתקרבים לאיצטדיון מתהדקת תחושה משטרתית של שמירה על הסדר, בין לבין מאחלים "בהצלחה" לאוהדי בנפיקה, שהם בהחלט אנשים נחמדים במיוחד שממש נהנו לראות אותנו ולדבר איתנו. חלק מעניין בסיפור שלנו הוא שהאוהדים מבקשים להחליף איתנו פריטים של בנפיקה עם פריטים שלנו של מכבי חיפה (משהו שמזכיר החלפת חולצות של שחקנים בסוף המשחק) לכן נתקלנו באוהדים מחליפים צעיפים, חולצות וכל מרצ'נדייז שהיה זמין ביד – כבוד למופת!

 

ממתינים מחוץ ליציע הקבוצה האורחת בזמן שידור לייב של ערוץ הספורט (צילום: איתי ארד)

הקהל של בנפיקה:

בעמוד הטוויטר שלי אפשר למצוא מגוון שירשורים על ארגוני אוהדים בעולם שאני סוקר וכותב ושם גם סיפרתי על אוהדי בנפיקה שנקראים No Name, לכן ידעתי מה מצפה לי מהצד שלהם מבחינת האווירה. חשוב לציין, לא מדובר בארגון ברוטלי או קיצוני בשום צורה אלא בארגון כמעט נטול ציוד עידוד, אבל ממלא מגרשים כאשר החלק היפה ביותר הוא ש*כולם* לבושים באדום – לא לבן, לא שחור, אך ורק אדום! הדבר מייצר אטמוספיירה אדומה בוהקת שאי אפשר להתבלבל בה לרגע ואת שערי הקבוצה האוהדים חוגגים עם השיר שצירפתי בסרטון יוטיוב כאן:

 

האיצטדיון ואירוח המשחק:

כפי שרובכם שמעתם, מסתבר שתויגנו ע"י ארגוני האכיפה בליסבון כארגון אוהדים בעייתי אולי מהסיבה שהודלקו המון אבוקות במשחקי החוץ של הקבוצה, אולי בגלל הלבוש החיצוני או אולי סתם בגלל שליסבון אוהבים סדר ורוצים לשמור על המתקן המאוד מאוד מרשים שלהם. בכניסה לאיצטדיון אנחנו עטופים בעשרות שוטרים עם ציוד מלא ומעבירים אותנו לאט לאט ובזהירות תוך בדיקה סופר קפדנית בכל חלקי הגוף שלנו, כן כולל מישוש בלבוש תחתון, לחלק מהאוהדים לא אישרו להיכנס עם דגלים, חולצות מסוימות וחלק פשוט נכנסו מאוחר ליציע בגלל זה. חמש דקות לתחילת המשחק והאיצטדיון מתמלא כמעט כולו עם כ-55 אלף צופים (סה"כ מכיל האיצטדיון 65,000) נלהבים שנרגשים לפתיחת עונה צ'מפניוס נוספת עם ההמנון המרגש והמוכר.

אז כן בסופו של דבר הפסדנו 2-0 משני שערים אדירים – הראשון ממהלך מהיר עם הרבה נגיעות והשני מכדור שמתעופף לשמיים ונוחת בנקודה הכי פינתית שאפשר של השער. הנשרים היו מבסוטים, אנחנו ביציע שלנו המשכנו לעודד וקיבלנו מחיאות כפיים לכל אורך המשחק מאוהדי בנפיקה על ההתמדה שלנו והרבה מהם ביקשו להצטלם איתנו וכמובן עוד מרצ'נדייז, חולצות וצעיפים.

בסוף המשחק כיאה לקבוצת חוץ השאירו אותנו כמעט שעה בתוך היציע כדי שאוהדי בנפיקה יוכלו להתפזר ולאחר מכן המשיכו לאגף אותנו בשוטרים במסע של עוד כ-30-40 דקות מחוץ לאיצטדיון עד שנתנו לנו חופשיות תנועה במרחב הציבורי, לכל אורך הדרך ממשיכים לקבל פידבקים ומחיאות כפיים מצד אוהדי בנפיקה ורק מספרים לנו כמה הם התרשמו מאיתנו, גם כקבוצה וגם כקהל תומך, מחמם את הלב לשמוע מילים טובות מיריבה ספורטיבית וכמה שזה חסר במחזותינו.

 

יציאה מאורגנת ומסודרת בחסות המשטרה הפורטוגלית (צילום: איתי ארד)

 

בתור אחד שהיה בחייו במעל ל-500 משחקי כדורגל, ללוות את הקבוצה לאירוע ברמה כזאת מחוץ לישראל זאת חוויה מאין כמוה, פתאום השיח עם האוהדים שעושים איתך את המסע הוא אחר המון סיפורים על אנשים שהשאירו את עולמם עומד לכמה ימים או שהשקיעו את הכספם רק למטרה הזאת. אישה, ילדים, עבודה, בוסים הכל מתגמד שאתה נמצא בשדה התעופה עם צעיף ביד ועוד יותר שאתה נמצא בעיר גדולה בארץ זרה גאה להתעטף בצעיף של קבוצתך.

תנסו את זה גם אתם, אולי אפילו תהנו!

 

קונקשן במינכן כולל אוכל, דרינק וצעיף של מכבי (צילום: איתי ארד)

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עקבו אחרינו

פרקים אחרונים

הכל מהשנה האחרונה

בואו לתמוך בנו

באתר מגזין חולה על כדורגל
החל מ-5$

נדאג להודות לכל תומך באופן אישי (בפודקאסט, בפוסטים, בכתבות המגזין)

דילוג לתוכן