חולה על כדורגל - המגזין

שנתון 99'. חולה על כדורגל מאז גיל 7 ובזמני הפנוי גם סטודנט. כותב מתוך אהדה לברצלונה, הנאה מניטרליות בפרמיירליג ועניין בסוגיות שמחוץ לכר הדשא. מחכה ליום שבו לא נופתע מהצלחה ישראלית: אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום. חפשו אותי באינסטגרם regelhazahav ובטוויטר @Tomer_Atir

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

מדיכאון, לחיוך: על החזרה של סאנצ'ו לדורטמונד

ג'יידון סאנצ'ו. מוצג בשנית כשחקן בורוסיה דורטמונד (קרדיט: האתר הרשמי של בורוסיה דורטמונד)
לג'יידון סאנצ'ו יש כישרון שמושך את העין וחיוך ששובה את הלב. לצערו, לצערנו, בתקופה שלו במנצ'סטר יונייטד הוא מיעט להציג את שניהם בגלל בעיות מקצועיות, פיזיות ומנטליות. תומר עתיר ניסה להבין את הקשר בין ביצועיו למצב רוחו, ומצא איך רונאלדיניו מסביר את הקאמבק לבורוסיה דורטמונד. בישול במשחק הבכורה כבר פותח תיאבון לעוד.

ג'יידון סאנצ'ו הוא אחד הכישרונות המלהיבים ביותר מבין בני הדור החדש של הכדורגל האנגלי, ילידי שנות ה-2000. בשיאו, הילד הזריז והטכני נתן פייט רציני לחברו לקבוצת הנוער, פיל פודן. ארבע עונות מבריקות במדי בורוסיה דורטמונד הביאו אותו בעסקת ענק למנצ'סטר יונייטד. שנתיים וחצי משמימות באנגליה החזירו אותו לגרמניה, להשתקם. הסיפור שלו מעלה תהיות על בחירות, התפתחות וכוכבות.

חממה

בגיל 17 סאנצ'ו קיבל החלטה: לשחק. הדרך לקבוצה הבוגרת במנצ'סטר סיטי הייתה חסומה. כשאת הסגל של פפ גווארדיולה מעטרים דה בריינה, דויד סילבה, ברנרדו סילבה, ראחים סטרלינג, לירוי סאנה והחבר פודן – התחרות קשה. "התרכזתי רק בלהשתפר כשחקן", אמר שנה לאחר המעבר ההוא, שהשתלם עם זימון בכורה לנבחרת. "לא יכולתי להפסיק לחייך במשך יום שלם". החיוך, עוד נראה, יהיה מוטיב חוזר בסיפורו.

משחק, סוף-סוף. סאנצ'ו במדי דורטמונד (קרדיט: Getty Images)

הליגה הגרמנית – ויותר מכך, דורטמונד – היו המקומות הנכונים עבורו. כדורגל יצירתי, התקפי, פתוח ונועז (יש שיאמרו: נאיבי). את ההזדמנויות שקיבל לקח בשתי ידיים. סאנצ'ו הציג מהירות וחדות, דריבל קסום ויכולת פריצה סוחפת על הקו. כל אלו הסתכמו לא רק בסרטוני ביצועים ליוטיוב: תוצרתו לפי טרנספרמרקט הייתה שער וארבעה בישולים בעונת הבכורה; 13 ו-20 בעונה הבאה; עונת 20-20; ולקינוח 16 ו-20. כוכב נולד. "ג'יידון סאנצ'ו מחשמל את הבונדסליגה", קראו לזה במגזין דר שפיגל.

לכתבות על פריצתם של כישרונות צעירים אחרים, ראו גם:

אליה וקוץ בה

למרות הכל, לבחירה ההיא בדורטמונד השפעה דרמטית על המשך הקריירה של האנגלי הצעיר. קצת יותר מעשור עבר מאז חזרו השוורצגלאבן להיות קבוצת צמרת ובית גידול לכוכבים. עוד לפני סאנצ'ו, רבים מהם התקדמו לקבוצות טובות או עשירות יותר, ונבלמו. צריכים תזכורת?

נורי שאהין ניסה את מזלו במדי ריאל מדריד, וחזר עם הזנב בין הרגליים. שינג'י קגאווה עבר סיפור דומה במנצ'סטר יונייטד. למריו גצה הספיקו שלוש שנים בבאיירן מינכן (בהן ההישג הגדול שלו בכלל היה שער הניצחון בגמר מונדיאל 2014, במדי הנבחרת) לפני שחזר, ועזב שוב בגיל 28 לחפש כיוון אחר לקריירה. כיום, הוא רק בן 31.

גצה במדי באיירן מינכן. לא סיפור הצלחה (קרדיט: Alexander Hassenstein/Bongarts/Getty Images)

הנריך מחטיריאן איבד את עצמו ביונייטד, אכזב בארסנל, נתן עונה אחת טובה ברומא והיום מראה שוב מעט מהניצוצות המוכרים באינטר. מאטס הומלס חזר גם הוא אחרי שלוש שנים בבאיירן. הוא עדיין לובש צהוב. עוסמאן דמבלה הפך בברצלונה להגדרה המילונית של חוסר יציבות, ולא זוכה לעדנה במדי פ.ס.ז. צ'לסי הפסידה עשרות מיליונים על כריסטיאן פוליסיק (ועל רבים אחרים: ראו כאן) כששלחה אותו להתאושש במילאן משנים אבודות.

מה אתם יודעים, לא כל אחד נהיה רוברט לבנדובסקי, אילקאי גונדואן או (לזמן קצוב, אך מרהיב) פייר-אמריק אובמיאנג. מסתבר שיותר קל לפרוח תחת הסבלנות והרוגע בדורטמונד. בלונדון, מינכן, מדריד או ברצלונה, לפעמים מגיע הייאוש – הרבה לפני שנעשה נוח.

זהירות, מעבר מאתגר לפניך

לפני שנתיים וחצי סאנצ'ו ארז את המזוודות ונמכר בעשרות מיליונים למנצ'סטר יונייטד. "אני לא יכול להודות… [לקבוצה] מספיק על ההזדמנות שניתנה לי כשחקן צעיר", הצהיר כשעזב. "יכולתי להתבגר פה ולהפוך לשחקן שאני היום". הוא עתיד לגלות שהעולם שבחוץ מחבק פחות, מפחיד יותר.

בקיץ 2021 הגיעו לאולד טראפורד, כמוהו, רפאל וראן וכריסטיאנו רונאלדו. רבים, כולל כותב שורות אלו, התלהבו. אלוף עולם, המלך הבלתי-מעורער של ליגת האלופות, כישרון-על: הפוטנציאל של השדים האדומים עלה פלאים בשלוש עסקאות. הציפיות עלו לשמיים; משם, בעיקר בעשור האחרון של הקבוצה הזו, הן נוטות ליפול ולהתרסק.

סאנצ'ו ורונאלדו חוגגים יחד. לא משקף את התקופה ההיא (קרדיט: Oli Scarff/AFP/Getty Images)

התחרות על מקום בהרכב הייתה קשה: אין מקום לטעויות כשכל רגע שמות כמו מרקוס ראשפורד, מייסון גרינווד (בימים ההם), ג'סי לינגארד ובמצבים מסוימים גם אדינסון קבאני יכולים לגרום לך לשלם עליהן. כמו כל שחקן שאינו מהצמד הפורטוגלי ברונו-כריסטיאנו (שבגילו, במעמדו ובתפקודו לא הקל על שילוב שחקן צעיר), המספרים של סאנצ'ו אכזבו. חמישה שערים ושלושה בישולים, זה לא מה שהנחית אותו באנגליה. בעונה העוקבת הוא הגיע לשבעה ושלושה, גם זה לא מספיק. הרכש הגדול לא פרע את השטרות, אולי כי למעבר היה מחיר גם עבורו.

ברח, ג'יידון, ברח

התבוננות בהיסטוריית ההיעדרויות של סאנצ'ו בטרנספרמרקט מגלה שנעדר משבעה משחקים בשתי העונות הללו בגלל פציעה או מחלה, ומעשרה משחקים בגלל דיכאון. בזמן המונדיאל – אליו כבר לא הייתה סיבה שיזומן – הוא ערך תוכנית אימונים אישית בהולנד. מאמנו במדי השדים האדומים, אריק טן האח, הכריז שאינו כשיר הן פיזית והן מנטלית והוסיף שנדרש זמן כדי שתהליך ההתמודדות של הכישרון המבולבל יתקדם.

"שחקני כדורגל אינם רובוטים", הייתה האמירה החשובה של ההולנדי בימים ההם. אולם, ב-Goal פרסמו שהחשיפה שסאנצ'ו מתמודד עם יותר מאשר רק פגיעות פיזיות נעשתה ללא ידיעתו. זאת הנקודה בה דברים החלו להתדרדר.

לא הסתדרו היטב. סאנצ'ו וטן האח (קרדיט: Matthew Peters/Getty Images)

בתחילת העונה הנוכחית, אחרי שלוש הופעות כמחליף, הקיצוני נשאר מחוץ לסגל לקראת המשחק מול ארסנל. טן האח הסביר לתקשורת שהוא לא היה טוב מספיק באימונים; סאנצ'ו ענה בפוסט זועם ברשתות בו הכחיש הכל וטען שהפך לשעיר לעזאזל. "אני רק רוצה לשחק כדורגל עם חיוך על הפנים ולתרום לקבוצה", הצטדק. בשלב ההוא, כשהקריירה שלו רחוקה מהכיוון המיועד, הוא תואר בתקשורת כמי ש"הפך מהתקווה הגדולה הבאה של הכדורגל האנגלי לרוח רפאים".

העימות עם טן האח סימן את סוף דרכו באולד טראפורד. הוא ישב ביציע עד חלון ההעברות של החורף. בלי חיוך, בלי לתרום לקבוצה. מי יודע מה עבר לו בראש בתקופה הקשה הזו. מזל שהיו מי שזכרו לו חסד נעורים.

קרש הצלה?

"זה הרגיש קצת כמו לחזור הביתה", סאנצ'ו הודה כשהוצג שוב כשחקן בורוסיה דורטמונד לפני מספר ימים. זאת אמנם רק עסקת השאלה קצרה, אך היא יכולה להיות מכריעה לקריירה שלו. בית הוא לא רק המקום בו נמצא הלב, כמאמר הקלישאה: הוא גם מה שהלב מסמל. בית הוא המקום בו מרגישים רצויים ואהובים. הוא המקום שסאנצ'ו לא מצא במנצ'סטר.

"אני לא יכול לחכות… לעלות על המגרש ולשחק כדורגל עם חיוך, לבשל ולהבקיע, ולעזור לקבוצה להעפיל לליגת האלופות", אמר. ואם זה נשמע לכם דומה למה שחיפש באנגליה ולא מצא, אתם לא טועים. החיוך של סאנצ'ו שובב וערמומי: הוא חלק ממנו לא פחות מהביצועים האקרובטיים על המגרש,  הוא אפילו תנאי הכרחי עבורם. כבר כמחליף בהופעת הבכורה המחודשת הוא בישל למרקו רויס בניצחון 3-0 על דארמשטאדט. קבוצתו החדשה-ישנה נמצאת כעת במקום ה-5, מרחק שלוש נקודות מהיעד הטבעי (אבל 15 נקודות מהתואר שחסר בארון של החבר רויס).

זיכרונות מהימים הטובים ההם. רויס וסאנצ'ו (קרדיט: imago images / Nordphoto)

וכל זה די הגיוני. הרי מדובר בילד שנשאל אם הוא אוהב יותר לבשל או להבקיע וענה שהוא "אוהב לבדר". במילים אחרות: עזבו אותי משאלות טרחניות, העיקר שהקהל יחייך. סאנצ'ו הוא חובב מושבע של רונאלדיניו, שביצועיו נתנו לו השראה ואומץ. קשה לחשוב על חייכן גדול יותר בכדורגל העולמי מאשר הקוסם הברזילאי (זהירות: ההילה של הברזילאי הגיעה מעונות בודדות של אותם קסמים זכורים).

השיבה לגרמניה מדגישה כמה ביצועים על המגרש תלויים במעטפת ובאווירה. אין לדעת איך תיגמר ההרפתקה הזו, ואם סאנצ'ו גם ישוב לעצמו בדורטמונד וגם יישאר שם. במקום אחר, ראינו, לא קל לשחזר את ההצלחה. ההתמודדות עם חיי הכוכבות והציפיות הכבידה על הכתפיים הדקות שלו. למען המשך הקריירה שלו, למען הבידור של האוהדים, סאנצ'ו חייב לבחור נכון את צעדיו הבאים בקריירה, משל היו עוד דריבל קליל מול יציע צהוב-שחור ששואג בהתלהבות.

אהבתם את הכתבה? אל תפספסו את זאת על ההתמודדות של שקודראן מוסטאפי עם הלחץ שבכדורגל המודרני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן