חולה על כדורגל - המגזין

כישרון נשכח משנתון 99, חולה על כדורגל מאז גיל 7 וסטודנט בזמני הפנוי. משתדל לתת מקום גם לסוגיות שמחוץ לכר הדשא. מחכה ליום שבו לא נופתע מהצלחה ישראלית: אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום. חפשו אותי באינסטגרם regelhazahav ובטוויטר @Tomer_Atir

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

מלחמה בגרמניה: צמרת הבונדסליגה צפופה, ומאבק האליפות רותח

צמרת הבונדסליגה רותחת (קרדיט: עמוד האינסטגרם של 433)
בסיום החורף הקר, מאבק האליפות בגרמניה רותח. 6 קבוצות ש-5 נקודות מפרידות ביניהן יכולות לחלום על אליפות. לפחות עד שבאיירן תברח מכל השאר...

גארי ליניקר חתום על המשפט הבלתי נשכח, "כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף גרמניה מנצחת". זה היה לפני יותר מ-30 שנה: אולי כדאי לחדש את השיח. כי בעקבות יותר ממחצית העונה בגרמניה ראוי לשאול: בבונדסליגה משחקים 34 מחזורים, מי מהגרמניות תנצח בסופם?

מאבק האליפות בגרמניה רותח. למעשה, גם הקרב על מקום באירופה, והקרב נגד הירידה. בתום 21 מחזורים, אפשר לחלק את הליגה ל-3 דרגים של קבוצות: מקומות 1-6, ביניהן 5 נק' הפרש; מקומות 7-13, ביניהן מפרידות 6 נק'; ומקומות 14-18, ביניהן גם כן הפרש של 6 נק'.

עם כל הכבוד למאבקים המשניים, בואו נתרכז בסוגיה המרכזית בכדורגל: הניצחון, התהילה, התארים. האליפות – מה שליניקר המפורסם לא השיג לעולם. מי הן ששת הטוענות לכתר, או בניסוח עדין יותר, באיירן מינכן ואלו שעוד לא רחוקות מדי ממנה בשלב הזה של העונה? נתחיל.

1. באיירן מינכן (43 נק')
המשתנה הכי חשוב, כנראה, בקיומו של מאבק אליפות אמיתי בגרמניה של השנים האחרונות הוא חולשה יחסית של האימפריה הבווארית. האלופה הנצחית, או לפחות זאת של כל העשור האחרון, פתחה את העונה בצורה בינונית. 43 נק' אחרי 21 מחזורים, זה מה שהשיגה באיירן בעונת הטראבל של פליק – שנפתחה רע תחת קובאץ' שפוטר בנובמבר. לקרואטי היו 1.8 נק' למשחק בעת הפיטורים: לחבורה של נגלסמן יש כרגע 2.04. זה גם לא משהו: היה לה מעט מזה בפעם הקודמת בשלב כזה של העונה לפני לא פחות מ-12 שנה, בעונת 10/11 תחת ואן חאל שפוטר באפריל. אז העונה הסתיימה במקום ה-3, עשר נקודות מהאלופה דורטמונד.

ואם זה מעורר דאגה לגבי מעמדו של המאמן הנוכחי, הגרמני הצעיר נגלסמן, חכו. עוד לא צריך להניף את חרב הפיטורים מעליו: בסך הכל באיירן עושה מה שהיא צריכה. מאזן שעריה נפלא (61-21), אך פשוט מתחלק רע. 6 מ-12 ניצחונותיה של באיירן היו בהפרש 4 שערים ומעלה (כל אלה – עוד לפני המונדיאל), אך היו לה לא פחות מ-7 תוצאות תיקו. כשבאיירן כובשת, היא מתפוצצת. הבעיה שלפעמים האימפריה נתקעת. נטל השערים מתחלק יפה בין 8 שחקנים שכבשו 4 שערי ליגה או יותר: קומאן, מולר, טל, מאנה, סאנה, צ'ופו-מוטינג, גנאברי ומוסיאלה. אבל עונת שיא של האחרון (10 שערים, 8 בישולים) לא מספיקה, ואף שחקן אחר לא מתעלה ומגיע לספרות כפולות גם כן. אריק מקסים צ'ופו-מוטינג, למשל, הוא אולי חלוץ עם שם ארוך יותר, אך הוא לבטח לא יכול להתעלות על רוברט לבנדובסקי בתרומה ההתקפית. מתוך 8 שערי הבונדסליגה של הקמרוני הענק, רק 2 שיפרו את מצבה של באיירן במשחק (שער יתרון ושער שוויון) – 25%. לבנדובסקי בעונה שעברה, לשם השוואה, עמד על 16 מ-35 (12 שערי יתרון, 4 שוויון) – 45%.
הרבה אפשרויות, אך אף אחת לא בטוחה כמו לבנדובסקי. שחקני באיירן מינכן חוגגים (קרדיט: GettyImages, RONNY HARTMANN/AFP)

אולי זה סיפורה של באיירן מינכן העונה: הרבה שחקנים יכולים להכות בקרח בעודו שבור, אך חסר השחקן שישבור אותו עבורם בכל משחק מחדש. יותר מהכל, כנראה, המתח בצמרת הגרמנית תלוי בתשובה לשאלה, האם נגלסמן ימצא את הנוסחה שמאזנת בין מספר כובשים רב ובין כובש אחד שאפשר לסמוך עליו.

2. בורוסיה דורטמונד (43 נק')
באופן מסורתי, השוורצגלבן רודפים במהלך העונה אחרי הבווארים. העונה זה קצת שונה, והקבוצות רצות צמוד-צמוד. דורטמונד, הסגנית ב-6 מ-10 העונות האחרונות, פתאום איננה בפסגה רק בגלל הפרש שערים נחות. מרגיש כמו שיפור: יכול להיות שיש חיים גם בלי ארלינג הולאנד?

בניגוד לחלוץ המוביל של מוליכה, עזיבת החלוץ הצהוב (תרתי משמע), לא פגמה במיוחד בהצלחת הקבוצה. אצלה, בינתיים, כל מטאטא יורה, בעיקר בקישור. בלינגהאם ובראנדט הם הבאנקרים בחלק הקדמי העונה, ומציגים מספרים יפים (מעורבות ב-8 ו-11 שערים בהתאמה). מוקוקו, רויס, אדיימי, ריינה ואפילו ביונה-גיטנס האלמוני ושלוטרבק הבלם עם תרומה התקפית יפה גם כן.
עם רצף של 6 ניצחונות ו-19 שערים מאז שהבונדסליגה חזרה מפגרת המונדיאל, דורטמונד בכושר התקפי אדיר. ההגנה כרגיל, בינונית, ולכן המפתח הוא אחד: סבסטיאן האלר. המקרה המרגש, של החלוץ הצרפתי שהחלים מסרטן וחוזר לשחק, הוא ניצחון בפני עצמו. אבל אם יממש את הפוטנציאל שלו, החלוץ שכבש באייאקס 47 שערים בעונה וחצי יכול להוביל לעוד ניצחון אחד גדול. אליפות צהובה ראשונה אחרי עשור תגיע אם הוא ישתלב היטב בחוד של טרזיץ' ויועיל גם כשהקסם של התלכיד הקבוצתי הנוכחי יתפוגג.
התקווה של דורטמונד? האלר (קרדיט: @BVB)
3. אוניון ברלין (43 נק')
במשך שבועות ארוכים בתחילת העונה מוליכת הטבלה הייתה הקבוצה האדומה החביבה. זה לא משנה אם סיפור הסינדרלה שלה לא יסתיים כמו לסטר באנגליה, כי הוא בכל זאת סיפור יפה. אוניון ברלין היא קבוצה קטנה שרק לפני 3.5 שנים העפילה לבונדסליגה לראשונה. בניגוד לשכנתה הרטה, היא ממזרח העיר ובזמן האיחוד נשלחה לליגות הנמוכות בגרמניה. ב-2006 עוד הייתה בליגה הרביעית.
שינוי המרכזי הגיע עם המאמן אורס פישר, שמונה לתפקיד בקיץ 2018 ומיד העלה את הקבוצה לליגה הבכירה. מאז, יד ביד, המאמן השוויצרי והקבוצה מתקדמים. מקום 11, מקום 7, מקום 5 – כולל הופעות בקונפרנס ליג ובליגה האירופית. גם אם השנה זה יסתיים "רק" בליגת האלופות, זה לא רע. למשל, כי רק אמש היא הדיחה קבוצת ענק כמו אייאקס מהליגה האירופית.
חוגגים עוד ניצחון. שחקני אוניון (קרדיט: @fcunion)
תחשבו על זה רגע: זאת קבוצה בלי כוכבים גדולים (לפי טרנספרמרקט היא מדורגת 11 בליגה בשווי הסגל שלה – כ-118 מיליון אירו), עם מעט מאוד שחקנים בינ"ל (לאידוני הטוניסאי ויוראנוביץ' הקרואטי ששיחקו במונדיאל), ללא מחלקת נוער טובה וללא הסקורר של העונה שעברה, אווניוי, שנמכר לנוטינגהאם פורסט. בכל זאת יש שם תלכיד נהדר שלא מפחד מהתחרות בצמרת: אולי הסוד להצלחה בגרמניה העונה הוא עזיבה של חלוץ משמעותי?
4. פרייבורג (40 נק')
מסינדרלה אחת, לשנייה. הרבה ממה שנכתב על אוניון מתאים גם לשחורים-לבנים מדרום-מערב גרמניה, על אף שאצלם ההתקדמות איננה כה מטאורית: אצלם לב העניין הוא יציבות. המאמן כריסטיאן שטרייך כבר 11 שנים במועדון, ולא נראה שהוא הולך לאנשהו. הוא ירד ליגה ושרד, כי מה שחשוב למועדון זה הרבה יותר מהצלחה על המגרש. הוא קיבל אמון, וחזר בכוחות מחודשים. וזה לא שכל העונות האחרונות היו מוצלחות: רק לפני שנתיים פרייבורג סיימה עשירית. אבל האוהדים מעריכים את עבודתו, והמדיניות במועדון היא לקדש את הקשר עם הקהילה ולהעדיף שחקנים מקומיים. בסגל הנוכחי 5 שחקנים עם מעל 200 הופעות, כולם ברשימת 20 השיאנים של פרייבורג.
יציבות. שטרייך ושחקניו (קרדיט: @scfreiburg)
זה גם מביא תוצאות: בעונה שעברה הגיעה פרייבורג לגמר הגביע ולמקום ה-6. אולי העונה אפשר לשאוף מעט רחוק יותר. התקדמות בשלבי הנוקאאוט של הליגה האירופית? העפלה לליגת האלופות? אומרים שאליפות לוקחים דרך ההגנה: חסרונה של פרייבורג, שסופגת 1.5 שערים למשחק, יקשה עליה מאוד להצליח בכך. מי שעוד לא זכתה לפגוש את טעמו המתוק של תואר כלשהו, אולי תמשיך לחכות.
*עוד על אווירת הכדורגל בעיר פרייבורג ועל חוויה ממשחק הקבוצה תמצאו בהתאמה כאן וכאן
5. ר.ב. לייפציג (39 נק')
בין כל סיפורי הסינדרלה, אפשר לומר שבכדורגל הגרמני יש גם את דמות הנבל. נבל ספורטיבי, במקרה הזה: קבוצה שכל הצלחתה זועקת מסירחון תאגידי שלא מתאים למסורת מעורבות האוהדים בבונדסליגה ומהווה מקור לביקורת גדולה על השוורים. קבוצה שהבעיה הכי גדולה שלה, זאת שהופכת אותה לשנואה כל כך – היא ההצלחה שלה. ב-2016 רד בול השלימה העפלה לליגה הבכירה אחרי שטיפסה במהירות בסולם הליגות. מאז סיימה ב-5 מ-6 העונות ברביעייה הראשונה, הגיעה לחצי גמר ליגת האלופות והאירופית, הייתה סגנית האלופה פעמיים, סגנית מחזיקת הגביע פעמיים, ואשתקד סוף סוף גם מחזיקת הגביע אחרי שניצחה בגמר את פרייבורג והניפה תואר ראשון: ניצחון החומר על הרוח, אפשר לומר. את המסע הייחודי של כל קבוצה למעמד היסטורי זה תוכלו לראות בסרטון הבא.

העונה, לייפציג פתחה רע. 8 נק' ב-7 מחזורי הפתיחה, במהלכם הוחלף האיש על הכיסא טדסקו, כנראה נתנו מוטיבציה להמשך. מרקו רוזה, אקס דורטמונד, קיבל קבוצה שהגיעה עד למקום ה-12, אך הצליח לחבר את כל החבילה. לפני המחזור ה-12 היו לקבוצה 4 ניצחונות בלבד; משם הם יצאו לרצף של 4 ניצחונות. ככה זה כשהחבילה של רד בול כוללת שחקני התקפה שכל קבוצה הייתה רוצה להתברך בהם. סובוסלאי, אנקונקו, סילבה, ורנר, אולמו, פורסברג: רק תבחרו. עם כוכב המונדיאל גווארדיול מאחור, ורכישות מדויקות כמו שלאגר וראום, זה היה רק עניין של זמן עד שלייפציג תחזור לעצמה. מקומה בצמרת הגבוהה, השאלה כמה גבוה היא עוד תעלה.

6. איינטרכט פרנקפורט (38 נק')

בטיס, ברצלונה, ווסטהאם, ריינג'רס, לייפציג, מארסיי, אוניון, לברקוזן, גלדבך, ספורטינג: את כל הקבוצות הללו, ואחרות, ניצחה פרנקפורט לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. בעונה שעברה היא רשמה מסע מופלא בליגה האירופית, שהסתיים בתואר אירופי ראשון אחרי 42 שנה. הכוכב הגדול קוסטיץ' אמנם עזב, אך קמאדה, קולו-מואני ולינדסטרום מסתדרים גם בלעדיו והגיעו גם לנוקאאוט של ליגת האלופות. לפרנקפורט ההתקפה הרביעית בטיבה בליגה, שיכולה להתפוצץ בכל יום ובכל מגרש. אם משהו יכול לפחות לקרב אותה להישג שרשמה לאחרונה לפני 30 שנה, מקום 3, זה זה.

הם כבר בליגת האלופות. שחקני פרנקפורט (קרדיט: @Eintracht)
סיכום: ההימור הבטוח ביותר יהיה לומר, כרגיל, שבתום העונה באיירן מינכן תרשום עוד אליפות. דורטמונד ולייפציג נראות כמתאימות ביותר לרדוף אחריה, עם העומק והניסיון של שחקניהן. הקבוצות הקטנות יותר ישמחו אפילו להגיע לליגת האלופות, ונראה שאחת מהן תעשה זאת. שווה לעקוב, למקרה שבאיירן תפספס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן