חולה על כדורגל - המגזין

כישרון נשכח משנתון 99, חולה על כדורגל מאז גיל 7 וסטודנט בזמני הפנוי. משתדל לתת מקום גם לסוגיות שמחוץ לכר הדשא. מחכה ליום שבו לא נופתע מהצלחה ישראלית: אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום. חפשו אותי באינסטגרם regelhazahav ובטוויטר @Tomer_Atir

חולצות בלעדיות לרכישה

חולה על כדורגל הינו שותף של Classic Football Shirts – האתר המוביל בעולם לרכישת מוצרי כדורגל מקוריים!
קבלו לכמה המלצות שוות למוצרים נבחרים

כשבאיירן מינכן מחליפה מאמן

זה שבא וזה שהולך: טוכל, נאגלסמן וסמל באיירן מינכן (קרדיט: R. Ibing/picture alliance/Wagner/B. Feil/IMAGO)
בבאיירן מינכן ההצלחה מחייבת, ומעמד המאמן נמדד משבת לשבת. נאגלסמן מצטרף לרשימה ארוכה של מאמנים שפוטרו מהאימפריה הבווארית בשנים האחרונות, כולם עשו את אותן הטעויות בדרך. תומר עתיר יצא למסע היסטורי בעקבות מקרי העבר הדומים, וחזר עם מסקנה קשה. בהצלחה לתומאס טוכל: נראה שלא יהיה לו קל למלא את המקום החסר בספסל.

לא כל כך מזמן, לפני 3 שנים, באיירן מינכן הציגה קבוצה כמעט מושלמת. זאת שדרסה את אירופה כל הדרך לטרבל ב-2020, זוכרים? זה קרה עם הנזי פליק, לאחר שמונה למאמן הקבוצה במהלך העונה. ועתה, ההיסטוריה מבקשת לחזור כשטוכל מתיישב על הספסל. היכן זה יסתיים הפעם? ומה גרם לשינוי?

זכה בטרבל. פליק (קרדיט: אתר רשמי, באיירן מינכן)
כללי המשחק

בבאיירן מינכן המאמנים עובדים תחת כלל לא כתוב: ההצלחה מחייבת ובמהירות, או שהמאמן יוצא והכביסה המלוכלכת מופיעה בחוץ יחד איתו. זה נכון במיוחד לגבי כל אנשי המקצוע שעברו באליאנץ ארנה בעשור וחצי האחרונים, מאז שפליקס מגאת' סיים ב-2007 את תפקידו באמצע עונתו ה-3 במועדון. תחזיקו חזק, מתחילים.

כל הטעויות כולן

יורגן קלינסמן לא שרד אפילו שנה. הוא הודח מהגביע ומליגת האלופות כבר ברבע הגמר, ואיבד את האליפות לוולפסבורג של 2009. קשה לשכוח את השער המשפיל של גרפיטה בתבוסה 5-1 לזאבים. זה מתחבר לביקורת הקשה שספג מפיליפ לאהם באוטוביוגרפיה של הקפטן לשעבר.

הסוף הגיע מהר. קלינסמן (קרדיט: AP)

"הניסוי עם קלינסמן היה כישלון", כתב המגן האגדי. "הוא לא התעסק הרבה בטקטיקה. זה היה תלוי בנו השחקנים להתכנס לפני המשחק ולדון בדרך בה נשחק". האיש על הקווים נתפס כמי שלא עושה את עבודתו ואיבד את חדר ההלבשה במהרה. "כל השחקנים ידעו תוך חודשיים שזה לא יעבוד עם קלינסמן. שאר העונה הייתה רק מזעור נזקים". באמצע אוקטובר הקבוצה הייתה מדורגת 11: זה נס שקלינסמן שרד עוד חצי שנה.

לואי ואן חאל, ההולנדי המוערך, החזיק בתפקיד שנה וחצי. גם הוא פתח לאט, וחודש לפני פגרת החורף של 2009/10 הביא את הקבוצה למקום ממנו לא מעפילים לאירופה (בדיוק באותה תקופה בה תומאס מולר פרץ במסגרת האירופית, מול קבוצה אחת, מכבי חיפה). לפתע הוא התאושש: הקבוצה יצאה לרצף של 9 ניצחונות ליגה רצופים, ובהמשך כבשה את הפסגה ונשארה בה לחגוג אליפות. בצ'מפיונס הדרך לגמר הייתה לא פשוטה, עם 10 נק' בלבד בבתים ועלייה רק בזכות שערי חוץ בשמינית וברבע. מיליטו וסניידר השאירו לואן חאל רק דאבל מקומי, עם הגביע.

העונה הבאה הייתה פשוט רעה, לכל אורכה. באיירן חיברה רצף של 3 ניצחונות ליגה רק פעם אחת, בתחילת אפריל. באופן משעשע, שבוע לאחר מכן ואחרי תיקו אחד יותר מדי, המאמן ההולנדי פוטר. מהגביע הוא עף בחצי, מהצ'מפיונס כבר בשמינית, ובליגה הוא לא היה בכיוון לאליפות. זה מה שסימן את הדרך לדורטמונד ההיא, והותיר את ואן חאל עם הסופרקאפ בלבד: זה לא מספיק.

לא הצליח כמצופה. ואן חאל (קרדיט: PAUL ELLIS/Getty Images)

בדרך, ואן חאל הסתכסך עם השחקנים כשהחליף בין השוערים של לפני עידן נוייר ואיבד את אמון הקבוצה. להנהלה של באיירן לא הייתה ברירה, כפי שהסביר המנכ"ל דאז רומיניגה. "בעיות לא הכרחיות נוצרו, שקרעו את המועדון לחתיכות", מסר הנשיא לשעבר אולי הנס. "ללואי ואן חאל כדאי לחשוב על מה שעשה", שלח אותו לדמדומי הקריירה עם שיעורי בית ועקיצה בווארית כואבת.

קרלו אנצ'לוטי, הג'נטלמן האיטלקי, מונה למחליפו של פפ גווארדיולה ב-2016. בעונה הראשונה הוא לקח אליפות קלה, עם 15 נק' הפרש וכמה רצפי ניצחונות מזהירים. גם את הסופרקאפ הוא הניף, אך את הגביע הוא לא לקח ובליגת האלופות – בדיוק כמו קודמו – הוא ראה את ריאל זוכה (מה שהוא עצמו עשה איתה לפני, ויעשה גם אחרי).

הדרך שלו לאליפות בכל 5 הליגות הגדולות עברה בגרמניה, אבל הייתה קצרה. תבוסה מצלצלת 3-0 לפריז, רק במחזור השני בליגת האלופות בסוף ספטמבר, הובילה לסיום תפקידו בקבוצה. בקריירה המפוארת שלו בליגות הבכירות, הקדנציה במינכן היא הקצרה ביותר (60 משחקים).

תקופה שירצה לשכוח. אנצ'לוטי (קרדיט: GETTY)

איכשהו, גם על המאמן הוותיק שהסתדר עם כל כך הרבה כוכבים והנהלות דורשות בעבר, השחקנים באדום וההנהלה הלוחצת הצליחו לגבור. ואפילו הוא יודע את זה. "בכל החלטה שאתה מקבל, אם המועדון לא מגן עליך, אתה מת", נזכר חודשים לאחר הפיטורים. לדבריו, למאמן אין איך להתמודד עם שחקנים שהולכים מאחורי גבו, זוכים לגיבוי מההנהלה ואז צריך להתמודד איתם בחדר ההלבשה. "יש לי דרך עבודה שאני לא משנה", הודיע, "פוטרתי כי היו 5 שחקנים גדולים נגדי".

ההפסד לצרפתים, כנראה, היה רק תירוץ שהסתיר דברים עמוקים יותר מתחת לפני השטח: כישלון מנהיגותי, אובדן דרך טקטית, והיעדר אמון ביכולת של אנצ'לוטי להביא עוד גביע אירופי. לבאיירן מינכן תחתיו, סיכם זאת כוכבה לשעבר לותר מתיאוס, "אין לא קצב, ולא הרמוניה". העתיד הלא רחוק יגלה ששני הצדדים עוד עתידים להרוויח מהפרידה הזו.

ניקו קובאץ', בניגוד לאחרים כאן, לא היה שם גדול מלכתחילה: הוא נהנה מנסיבות טובות שהביאו אותו לתפקיד, ואז הפך קורבן לאלו שגרמו לו לסיים אותו. הוא זכה בסופרקאפ עם חמישייה מול האקסית פרנקפורט, והוסיף גביע בהמשך העונה. אולם, פעמוני האזהרה החלו מצלצלים, ובבאיירן כידוע ספקות שמופיעים בעונה הראשונה מביאים למסקנות כואבות בעונה הבאה. את האליפות הוא לקח בהפרש של 2 נק' בלבד, ומליגת האלופות הקרואטי הודח כבר בשמינית על ידי האלופה שבדרך ליברפול.

עונה לאחר מכן, הכל התפוצץ. ההגנה חדלה לעבוד, האכזבות נערמו, את הסופרקאפ הוא הפסיד וגם תואר האליפות המובן מאליו היה נראה שוב בסכנה. אחרי שחטף חמישייה מפרנקפורט, עזב בתחילת נובמבר: לא עזר לו המאזן המושלם בצ'מפיונס, שימשיך מחליפו הידוע פליק עד התואר הנכסף. את כל התארים מחליפו הביא, וקובאץ' ייזכר בזכות החמישיות מול האקסית, לכאן ולכאן. איך במינכן אמרו אחרי השינוי על הקווים? חמסה-חמסה.

מולר וקובאץ'. רק אחד עדיין בבאיירן מינכן (קרדיט: picture-alliance/Ulmer)

אולי בשל מעמדו הנחות, הפעם הפרידה הייתה דיפלומטית והוצגה כהחלטה משותפת. סכסוך קטן עם תומאס מולר העיב מעט על הכהונה של קובאץ', אך זו זכורה יותר כאי-התאמה מקצועית. "זאת לא הפתעה גדולה", הגיב הקפטן מנואל נוייר לתבוסה האחרונה. "זה פשוט לא זה. משהו חייב להשתנות". הוא היה יכול רק לחלום כמה מוצלחת התחזית שלו תהיה, חצי שנה לפני שהניף את כל התארים.

יוליאן נאגלסמן היה אמור להיות הדבר האמיתי. כמטאור העולה בשמי הכדורגל הגרמני, הוא צמח בטבעיות לתוך תפקיד המאמן של באיירן מינכן. ואם יש משהו טבעי בלמנות בן 33 לאחת המשרות המלחיצות בעולם, זה רק בגלל הפרופיל שלו והישגיו עד אז.

עם הטקטיקה החדשנית, והקסם במסיבות העיתונאים, התדמית המצוחצחת של נאגלסמן עבדה היטב. אך דבר מכך לא השתקף להישגים על המגרש. הוא לקח אליפות לא מרשימה כשבדרך הוא מפסיד ל-4 קבוצות שיסיימו בחצי התחתון של הטבלה. מליגת האלופות באיירן הודחה ברבע הגמר נגד ויאריאל הקטנה. בגביע חמישייה מצלצלת מגלדבך בסיבוב השני קבעה שלראשונה זה 20 שנה, באיירן לא תגיע לפחות לגמר שנתיים ברצף.

ובכל זאת, נאגלסמן קיבל עוד צ'אנס: הוא נרכש, כמו שחקן, במחיר גבוה, והשקעות לעתיד לא זורקים כל כך מהר. בכל המפעלים שאינם הליגה זה הלך טוב: לייפציג, אינטר, פריז, ברצלונה – כולן ראו את נאגלסמן ושחקניו חוגגים על חשבונן. אולם בליגה, כמו שנוייר אמר על קובאץ', משהו לא עבד.

ילד הפלא ייקח את הקסמים למקום אחר. נאגלסמן (קרדיט: REUTERS/Thilo Schmuelgen)

במפעל הארוך, בלי תחליף אמיתי לשערים של לבנדובסקי, הקבוצה לא מתרוממת. כן, השערים מובקעים בהמוניהם, אבל יותר מדי פעמים זה לא מספיק: זאת לא חוכמה להבקיע את הרביעי והחמישי בהצגות – חסר שחקן שובר שוויון, ויש לזה מחיר. כיום באיירן רואה את דורטמונד מקדימה אותה בטבלה, בהפרש נקודה: כבר עשור שהיא לא הייתה מדורגת שנייה במחזור ה-25, ואז זה נגמר באובדן האליפות בפעם האחרונה. כבר עשור שהיא משיגה לפחות 55 נקודות (ולרוב הרבה יותר) בשלב הזה של העונה: בינתיים, רק 52. עם הנתון הרגיל שלה, הייתה מוליכה בכל זאת.

כשבמחזור הקרוב הקלאסיקר ולאחריו רבע גמר ליגת האלופות מול מנצ'סטר סיטי והאקס פפ, באיירן לא יכולה להמר על המשך העונה. "יש הרבה מבוכה וחרטה במינכן" כתב רפאל הוניגשטיין בהתייחס להדלפת פיטורים עוד לפני שהבשורה הגיעה לנאגלסמן אישית, "אבל לא לגבי ההחלטה עצמה". הקץ היה חייב להגיע: שיטות האימון שלו היו בלתי-נסבלות על השחקנים, הוא ביצע יותר מדי שינויים במהלך משחקים ונכשל בקשר האישי איתם וברתימתם לסגנון המשחק שלו. "כמו המודל שלו פפ גווארדיולה, הוא דרש רבות משחקניו", המשיך הוניגשטיין בפרשנותו. "אך בניגוד לקטלאני, הוא לא הצליח לגייס ביטחון מוחלט בשיטותיו".

המשך יבוא?

לבסוף, את עול התפקיד של מאמן באיירן מינכן עומד לשאת בתקופה הקרובה תומאס טוכל. אלוף אירופה עם צ'לסי, אלוף צרפת עם פ.ס.ז. ומחזיק הגביע הגרמני עם דורטמונד: הוא ותיק, מצליח ועתיר ניסיון בניהול סגל מלא כוכבים.

ייכנס לרשימה הזאת, או ייסתדר? טוכל בחדר ההלבשה (קרדיט: אתר רשמי, באיירן מינכן)

השאלה אם הוא יצליח להתמודד עם הדרישות הכמעט בלתי-אפשריות באליאנץ ארנה. תארים, משחק יפה וסגל מרוצה: ברגע שיעלו ספקות בנוגע ליכולתו לממש את המטרות הללו, לא בטוח שטוכל יישאר על הספסל.

קודמיו, חלקם שמות גדולים ומבטיחים לא פחות ממנו, כשלו במהירות. זה לא אומר שהם לא הצליחו מאוד גם לאחר מכן כמו אנצ'לוטי, ולא פוסל אפשרות שנאגלסמן עוד יוכח לאוליבר קאהן את טעותו. אבל, זה אומר שכדי להנות מכהונה יציבה כמו פפ, כדאי לטוכל לנצח את פפ. ואת הקלאסיקר, ואת שאר המשחקים הגדולים. שיהיה לו בהצלחה.

תגובה אחת

  1. התנהלות בזויה של מונופול כוחני, עם תרבות של נחשים ועקרבים בחדר ההלבשה. לקרוא קצת מעורר בחילה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן